פסקי דין על יבגני מזין | פסקי דין על מנורה חברה לביטוח | פסקי דין על מיכאל רוזנפלד | פסקי דין על הכשרת היישוב חברה לביטוח |

8016/03 א     29/11/2004




א 8016/03 יבגני מזין נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, מיכאל רוזנפלד, הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ






בתי המשפט

1
א 008016/03

בבית משפט השלום בירושלים
תאריך: 29/11/2004
בפני
: כב' השופטת עירית כהן

1. יבגני מזין

2. מרגריטה מזין -התביעה בעניינה הסתיימה
בעניין:
התובעים
ע"י ב"כ עו"ד אהרון בארי
נ ג ד

הנתבעים
1. מנורה חברה לביטוח בע"מ

2. מיכאל רוזנפלד

הנתבעים 1-2 ע"י ב"כ עוזי לוי ואח'
3. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ

4. תובע 1 (נתבע פורמלי)
התביעה נגד הנתבעים 3 ו- 4 הסתיימה

פסק דין

1. 1. התובע, יליד 12.4.60 נפצע בתאונת דרכים שאירעה ביום 25.8.98.
הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: הנתבעים) מודים באירוע התאונה ובחבותם לפצות את התובע על נזקיו, והמחלוקת בין הצדדים נוגעת לגובה הנזק בלבד.
2. 2. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה והוועדות הרפואיות שבדקו את התובע קבעו כי לא נותרה לו נכות צמיתה עקב התאונה. קביעה זו מחייבת בתביעה זו לאור הוראת סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975.
לתובע אושרה תקופת אי כושר של 6 חודשים אשר במהלכה הוא קיבל דמי פגיעה.
3. 3. התובע נהג סמיטריילר במקצועו. עובר לתאונה עבד בקבוצת אילן מתכות, בתחילה בחברת תמ"מ ולאחר מכן בחרת י.ר.א.ב. שירותי נוי 1985 בע"מ.
4. 4. מהחומר הרפואי אשר צורף על ידי התובע לתצהירו, לרבות החומר שצורף לכתב התביעה, אשר אליו הפנה התובע בתצהירו, עולה כי בתאונה נגרמו לתובע שפשופים מרובים ברגליים בגב ובמרפק ופצעים קרועים. עוד עולה מהמסמכים כי מספר ימים לאחר התאונה החל התובע להתלונן על כאבי ראש וסחרחורות, בחודש נובמבר הופיעה תלונה על עייפות יתר, ובחודש דצמבר החלו להופיע גם תלונות על כאבי גב וצוואר (תעודה רפואית נוספת לפגיעה בעבודה מיום 21.12.98 בה מופיע ממצא של רגישות קלה במישוש בשרירי הצוואר ותעודה מיום 20.1.99 בה מופיע ממצא של רגישות קלה בגב וצוואר).
ביום 6.12.98 הופנה התובע על ידי רופא התעסוקה בקופת חולים למכון לבטיחות בדרכים. במכתב ההפניה נאמר כי:
"הנ"ל לאחר ת. דרכים ופגיעות גוף וראש ללא שברים. מתלונן על סחרחורת שחלפה וכעת על התקפים קשים של כאב ראש. בדיקת נוירולוג מה22-11-98 היתה תקינה.
מופנה לחוות דעתכם לגבי כושרו לעבוד כנהג סמיטריילר"
לא הוגשו ממצאי המכון לבטיחות בדרכים, אולם מהקבלה שצורפה לתצהיר התובע עולה כי הבדיקה במכון נערכה בחודש מאי 1999.
בתצהירו כותב התובע כי:
"בהמשך סבלתי, מלבד מכאבים מהפצעים הרבים, מכאבי ראש וסחרחורות ובהמשך אף מכאבי גב וצוואר.
במשך תקופה של חצי שנה, הייתי מטופל ברציפות בקופ"ח מכבי אצל רופאת משפחה, אורטופד, נוירולוג, רופאה תעסוקתית ופיזיותרפיסט בתקופה הראשונה עד להגלדת הפצעים החליפו לי תחבושות פעם ביומיים בקופ"ח" (סעיף 4 לתצהיר).

ובהמשך:
"במהלך כל תקופה זו סבלתי מכאבים, מהתקפים של כאבי ראש קשים ומחולשה והייתי מוגבל בתפקודי. קבלתי אישור מחלה ברציפות עד 21.2.99" (סעיף 5 לתצהיר).
התובע העיד כי כאשר ביקר בחודש פברואר בחברת י.ר.א.ב., על מנת לטפל בחזרתו לעבודה, הוא עדיין השתמש בהליכון (עמוד 6 לפרוטוקול). עדות זו תמוהה בהתחשב בכך שבחודש פברואר הסתיימה תקופת אי הכושר שנקבעה לתובע וכן בהתחשב בכך שהצורך בהליכון או מקל הליכה לא נזכר במסמכים הרפואיים, ואינו תואם את תלונות התובע המפורטות במסמכים הרפואיים שהוגשו.
5. 5. בעקבות התאונה ועל סמך תעודות אי הכושר שניתנו לו, נעדר התובע מעבודתו למשך 6 חודשים. במהלך תקופת ההיעדרות ועקב ההיעדרות, אשר נבעה מפציעת התובע בתאונה, הופסקה עבודתו של התובע בחברת י.ר.א.ב.
התובע העיד כי:
"לקראת סוף מחצית השנה של חופשת המחלה נסעתי יחד עם רוזנפלד למשרדי החברה באזור כדי לתאם את חזרתנו לעבודה. להפתעתנו נתנו לנו ביד מכתבי פיטורים, שתאריכם היה 1.10.98"
(סעיף 8 לתצהיר העדות הראשית).
מכתב הפיטורין צורף לתצהירו של התובע (נספח א' לתצהיר).
עדותו של התובע לפיה הוא פוטר בתקופת ההיעדרות ועקב ההעידרות נתמכת בעדותו של מנהל העבודה של התובע בחברת י.ר.א.ב., יהודה חמו (עדותו בעמודים 12 ו- 14 לפרוטוקול).
6. 6. בין הצדדים התגלעה מחלוקת מתי נמסר מכתב הפיטורין לתובע. המכתב נושא תאריך 1.10.98, אולם התובע העיד כי המכתב נמסר לו רק בחודש פברואר, כאשר הגיע למקום העבודה על מנת להתעניין בנוגע להמשך העבודה.
לטעמי אין חשיבות למועד בו נמסר המכתב לתובע בהתחשב בכך שלתובע ניתנו אישורי אי כושר לעבודה עד לחודש פברואר 1999, ואין בפני
ראיה על כך שהוא יכול היה לחזור לעבודה במועד מוקדם יותר. מכל מקום, לא מצאתי כל סיבה שלא לקבל את עדותו של התובע לפיה נמסר לו המכתב רק בחודש פברואר.
גובה הנזק
כאב וסבל
7. 7. בהתחשב באופי הפציעה של התובע ובהתחשב בתקופת אי הכושר הארוכה שהוכרה לו, אני פוסקת לתובע פיצוי בגין כאב וסבל לפי 10% נכות.
לפיצוי יש להוסיף ריבית מיום התאונה.
הפסד השתכרות בעבר
8. 8. הכנסתו של התובע בחודש מאי 1998 הייתה 6,399 ₪. ההכנסה בחודש יוני 1998 הייתה 7,792 ₪ ובחודש יולי 1998 הייתה ההכנסה 7,157 ₪. ההכנסה הממוצעת הייתה, אפוא, 7,116 ₪. ממסמכי המוסד לביטוח לאומי עולה כי ההכנסה של התובע ברבע השנה שקדם לפגיעה הייתה 21,430 ₪, דהיינו הכנסה חודשית של 7,143 ₪.
מס ההכנסה שנוכה בפועל, משכרו של התובע בחודשים אלה היה בממוצע 599.6 ₪, והשכר נטו לצורך חישוב הפיצוי הנו 6,516 ₪.
שכר זה בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.6.98 מגיע ל- 7,583 ₪.
מהמסמכים שצורפו לתצהיר התובע עולה כי הוא נפגע בתאונת עבודה קודמת בחודש מרץ 1998 (צורפו שני אישורים על תשלום דמי פגיעה בעקבות תאונה מיום 19.3.98 לתקופה שמיום 20.3.98 ועד ליום 29.4.98), ולפיכך אין בנתונים המצטברים, המופיעים בתלוש של חודש יולי 1998, כדי לשקף את השכר הממוצע שלו עובר לתאונה.
9. 9. בגין הפסד ההשתכרות שנגרם לתובע בתקופת אי הכושר בה נעדר מהעבודה אני פוסקת לתובע פיצוי בסך של 45,498 ₪.
לסכום זה יש להוסיף ריבית מיום 28.11.98. סה"כ הפיצוי, כולל ריבית: 58,608 ₪.
10. 10. בתום תקופת אי הכושר, ועקב פיטוריו, לא חזר התובע לעבוד בחברת י.ר.א.ב., עד לחודש ספטמבר 1999 הוא קיבל דמי אבטלה והוא חזר לעבוד בחודש ינואר 2000 בחברת טיירו נעים בע"מ.
לטענת התובע יש לפצותו גם בגין ההפסדים שנגרמו לו בתקופה בה קיבל דמי אבטלה וזאת בגובה ההפרש בין שכרו עובר לתאונה ובין דמי האבטלה שקיבל וכן יש לפצותו בגין ההפרש בין שכרו בחברת טיירו נעים ובין שכרו בחברת י.ר.א.ב, שכן שכרו בחברת טיירו נעים היה נמוך משכרו בחברת י.ר.א.ב.
11. 11. אני מקבלת את טענת התובע לפיה הוא פוטר מחברת י.ר.א.ב בעקבות התאונה וכי הוא זכאי לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו עקב כך. עם זאת, אינני סבורה שיש לפצות את התובע בגין הפרשי השכר בכל התקופה הנתבעת, וזאת מהטעמים הבאים:
א. א. בתום תקופת אי הכושר לא חזר התובע לחברת י.ר.א.ב על מנת לברר האם יכול לחזור לעבוד שם (עמודים 5 ו- 7 לפרוטוקול). אין בפני
גם ראיה על כך שאם היה פונה, לא היה מתקבל חזרה לעבודה.
התובע העיד כי לא פנה לחברת י.ר.א.ב מאחר ונפגע מהאופן שבו פוטר במהלך תקופת המחלה (עמודים 5 ו- 6 לפרוטוקול) אולם יחד עם זאת העיד כי לאחר התאונה הוא העדיף למצוא עבודה אשר לא תהיה כרוכה במשמרות לילה שהיו חלק מעבודתו בחברת י.ר.א.ב וכן הוא העיד כי החלפת המשמרות עם רוזנפלד, שותפו לעבודה על הסמיטריילר, אשר התגורר בקרית גת, בעוד הוא עצמו מתגורר באופקים, גם היא הייתה קשה לו, והוא העדיף לשנותה.
שיקולים אלה של התובע בהפסקת העבודה בחברת י.ר.א.ב אינם קשורים לתאונה. התובע ניסה, אמנם, לקשור את הקשיים הללו לתאונה, אולם אין לכך בסיס בחומר הרפואי.
ב. ב. התובע העיד כי התחיל לחפש עבודה רק בחודש אוגוסט 1999 שכן עד למועד זה הרגיש שאינו יכול לעבוד יום מלא.
אין בתיעוד הרפואי תימוכין לכך שהתובע לא יכול היה לחזור לעבוד כנהג סמיטריילר במועד מוקדם יותר. לאחר חודש פברואר 1999 לא ניתנו לתובע אישורי אי כושר ובמכון לבטיחות בדרכים הוא נבדק כבר בחודש מאי 1999, וככל הנראה כבר אז אישרו לו לחזור לעבודתו כנהג.
ג. ג. יש להניח שיש קשר בין המועד בו הפסיק התובע לקבל דמי אבטלה ובין המועד בו החל לחפש עבודה.
12. 12. בהתחשב בכך שהתובע פוטר מעבודתו ולא היה לו מקום עבודה לחזור אליו בתום תקופת אי הכושר, בהתחשב בקושי של התובע למצוא עבודה עוד לפני שהתקבל לקבוצת אילן מתכות ובהתחשב בכך שהוא החל לעבוד רק בחודש ינואר 2000, למרות שאת דמי האבטלה הפסיק לקבל בחודש אוקטובר, אולם בהתחשב גם בשיקולים שפורטו לעיל, אני פוסקת לתובע פיצוי בגין הפסד השתכרות לתקופה נוספת של חצי שנה, דהיינו עד ליום 21.8.99.
מאחר והתובע קיבל בתקופה זו דמי אבטלה, יש לנכות את דמי האבטלה מהפיצוי שנפסק.
הפיצוי המגיע בגין תקופה זו הנו: 45,498 ₪. לפיצוי זה יש להוסיף ריבית מיום 28.5.99 ועד היום.
13. 13. הנזק הנתבע מעבר לתקופה זו, לרבות הנזק הנתבע בתקופת עבודתו של התובע בחברת טיירו נעים בע"מ הנו רחוק מדי, ולפיכך לא ייפסק בגינו פיצוי. מעדותו של התובע עולה כי לאחר התאונה העדיף שלא לעבוד במשמרות לילה, כפי שעבד בחברת י.ר.א.ב, ודבר זה היה בוודאי אחד הגורמים לירידה בשכרו.
הוצאות
14. 14. ב"כ הצדדים הסכימו כי הפיצוי בגין הוצאות יעמוד על סך 500 ₪, ואני פוסקת לתובע סכום זה.
ניכויים
15. 15. מהפיצויים שנפסקו יש לנכות את דמי הפגיעה שקיבל התובע בתקופת אי הכושר שאושרה לו (לאחר ניכוי מס הכנסה). כמו כן יש לנכות את דמי האבטלה שהוא קיבל עד ליום 21.8.99.
על בסיס חישובי המשערכת שהוגשו על ידי ב"כ הנתבעים, דמי הפגיעה שקיבל התובע (לאחר ניכוי מס הכנסה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מגיעים ל- 42,045 ₪ ודמי האבטלה שקיבל התובע, עד ליום 21.8.99, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מגיעים ל- 30,365 ₪.
סיכום
16. 16. על הסכומים שנפסקו, לאחר ניכוי דמי הפגיעה ודמי האבטלה, יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% ומע"מ. כמו כן ישאו הנתבעים באגרת המשפט ששילם התובע.
ניתן היום ט"ז בכסלו, תשס"ה (29 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים.

עירית כהן
, שופטת








א בית משפט שלום 8016/03 יבגני מזין נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, מיכאל רוזנפלד, הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/11/2004)