פסקי דין על חן הוד | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
67568-10/13 בל 01/05/2014
בל 67568-10/13 חן הוד נ' המוסד לביטוח לאומי
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
ב"ל 67568-10-13
01 מאי 2014
לפני
:
כב' השופטת
חופית גרשון-יזרעאלי
המערערת
חן הוד
ע"י ב"כ: עו"ד יואב גפני
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איילת ברעם
פסק דין
1.
ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.12.12 (להלן: "החלטת הוועדה"). הוועדה הותירה את נכותה של המערערת כפי שנקבעה בוועדה מדרג ראשון - 5% נכות מותאמת בהתאם לסעיף ליקוי 29(6)
i
-
ii
וכן 5% נכות בגין סעיף ליקוי 37(9) דומה. מכאן, כי למערערת נקבעה נכות משוקללת בשיעור 9.75%.
2.
בדיון שנערך בפני
ביום 19.3.14, הושגה הסכמה חלקית בין הצדדים, לפיה יושב עניינה של המערערת אל הוועדה הרפואית לעררים, על מנת שזו תתייחס לטענות המערערת בערר שהגישה בכל הנוגע לסעיף הליקוי הנוירולוגי, סעיף 29(6), ולטענה כי לא היה מקום להעניק סעיף מותאם נוירולוגית.
3.
בין הצדדים נותרה מחלוקת בשאלה, האם היה על הוועדה לבחון אם יש להעניק נכות בגין שבר בחוליה.
4.
לטענת המערערת, בתוצאות בדיקת ה-
ct
מיום 19.7.12 שהוצגו בפני
הוועדה, נרשם כי "הודגם עיבוי מינימלי של הפרוצס הלטרלי של גוף חוליה 2
l
משמאל ייתכן קלוס עדין אחרי שבר קטן", לפיכך, היה מקום לשקול הענקת נכות בגין שבר בגוף החוליה, בהתאם לסעיף ליקוי 37(8), העוסק בשבר שהתרפא בגוף חוליה. המערערת מציינת כי בוועדה לא ישב מומחה רדיולוג, האמון על פענוח בדיקות.
כן נטען, כי בהתאם לחוזר של המשיב, קיים מקום לקביעת נכות בגין שבר בחוליה וכן בגין הגבלות תנועה.
5.
המשיב התנגד לעמדת המערערת, בטענה כי התיעוד הרפואי שהוצג מטעם המערערת מלמד על שבר בזיז חוליה, ולא בגוף חוליה, כדרישת סעיף הליקוי. אף המומחה מטעם המערערת לא טען כי המערערת סובלת משבר בגוף החוליה. הוועדה אף התייחסה לבדיקת –
ct
בפרוטוקול הישיבה מיום 5.6.13.
הוועדה לא מצאה הגבלות תנועה בעמוד השדרה ולפיכך אין מקום לקביעת נכות בגין כך.
דיון והכרעה
6.
במסגרת
ערעור
על
החלטות
ועדות
רפואיות
לעררים,
מוסמך בית הדין לדון בשאלות
משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי
על בית הדין לבחון אם
הועדה
טעתה בשאלה
שבחוק,
חרגה
מסמכותה, הסתמכה
על
שיקולים
זרים
או
התעלמה
מהוראה המחייבת
אותה.
ראו, בין היתר: עב"ל 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי
פד"ע לד 213 (1999).
הלכה
פסוקה
היא,
כי
אחת
החובות
המוטלת
על
הועדה
הרפואית
לעררים, שהינה
גוף
מעין
שיפוטי, היא
חובת
ההנמקה
שמטרתה
לאפשר
ביקורת
שיפוטית
של
בית
הדין
על
החלטותיה.
ראו: דב"ע 1318/01 עטיה
–
המוסד לביטוח לאומי
פד"ע טו 60.
7.
לאחר עיון בטענות הצדדים, לא שוכנעתי בעמדת המערערת.
8.
החלופות הנוגעות לענייננו בסעיף 37 לסעיפי הליקוי, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, הינן כדלהלן:
"37 (7) הגבלת התנועות בעמוד השדרה המתני
..
(8) שבר של גוף חוליה שהתרפא
...
(9) הפרעות לאחר שבר של
processus spinosus
עם או בלי ה –
transversus
שלא התחבר - 5%"
9.
טענות המערערת בדבר אופיו המדויק של הליקוי ממנו היא סובלת הינן בעלות אופי רפואי, כאשר הוועדה בדקת את המערערת, שמעה את טענות המערערת ובאת כוחו, ונימקה את קביעתה.
10.
בהתאם לתיעוד הרפואי שהציגה המערערת, היא אובחנה כסובלת משבר בזיז הרוחבי של 2
l
. המערערת לא הציגה תיעוד המלמד על שבר בגוף חוליה ואבחנה זו אינה מופיעה אף בחוות דעת המומחה מטעמה. יובהר, כי סעיף הליקוי 37(8) עוסק בשבר בגוף חוליה, ולא בשבר בזיזים.
11.
הוועדה התייחסה לבדיקת ה-
ct
שהציגה המערערת, פירטה את ממצאיה וציינה כי "קשה לאבחן מצב לאחר שבר". החלטה זו הינה החלטה מקצועית, רפואית, הנתונה לתחום מומחיות הוועדה ולשיקול דעתה. בנסיבות אלה, לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.
12.
הוועדה אף לא מצאה בבדיקתה הקלינית הגבלות תנועה המצדיקות הענקת נכות בהתאם לסעיף 37(7).
13.
בנסיבות העניין, לא נפלה בהחלטת הוועדה במישור האורטופדי טעות משפטית המצדיקה התערבותו של בית הדין.
עניינה של המערערת יושב אל הוועדה הרפואית לעררים, על מנת שזו תתייחס לטענות המערערת בערר שהגישה בכל הנוגע לסעיף הליקוי הנוירולוגי, סעיף 29 (6), ולטענה כי לא היה מקום להעניק סעיף מותאם נוירולוגית.
המערערת ובא כוחה יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפני
ה.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
14.
לאור ההסכמה החלקית שהושגה בין הצדדים, ולאור אופיו של ההליך, אין צו להוצאות.
הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על
פסק דין
זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.
ניתן היום, א' אייר תשע"ד, (01 מאי 2014
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
בל בית דין אזורי לעבודה 67568-10/13 חן הוד נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 01/05/2014)