פסקי דין על גונן גוטהולץ | פסקי דין על איילת שמול | פסקי דין על אפרים קהת | פסקי דין על צבירה קהת |

50005-04/13 תאק     07/04/2014




תאק 50005-04/13 גונן גוטהולץ, איילת שמול נ' אפרים קהת, צבירה קהת








בית משפט השלום בנצרת



תא"ק 50005-04-13 גוטהולץ ואח' נ' קהת ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופטת
עינב גולומב


תובעים

1
.
גונן גוטהולץ

2
.
איילת שמול


נגד


נתבעים

1. אפרים קהת
1. צבירה קהת



החלטה

במוקד התביעה דנן ניצבת מחלוקת בשאלה האם רצועת מקרקעין המצויה בישוב רמת ישי, הינה בגבולות מגרשם של התובעים, או שמא בגבול מגרשם של הנתבעים. התובעים טוענים כי הנתבעים, אשר בנו במקום קיר, רצפת בטון ופרגולה, פלשו לשטח חלקתם ותובעים את סילוק-ידם מהמקרקעין והריסת המבונה בהם. הנתבעים, מנגד, טוענים כי המקרקעין האמורים מצויים בשטח חלקתם שלהם.

בישיבת קדם המשפט מיום 26.11.13 הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט אשר יחווה דעתו במחלוקת הממוקדת שבין הצדדים. בהמשך לכך, הוריתי על מינוי של גב' וופא אליאס כמומחית מטעם בית המשפט.

ביום 20.1.14 הגישה המומחית את חוות דעתה, ובה פורטה מסקנתה לפיה אין פלישה מחלקת
הנתבעים לחלקת התובעים.

כעת מונחת בפני
בקשת התובעים לפסול את חוות דעת המומחית, וזאת בשלושה נימוקים. הנימוק האחד, כי המומחית טרם השיבה לשאלות הבהרה שהועברו לה על-ידי התובעים. הנימוק השני, כי התברר לתובעים מבירור שערכו מול המרכז למיפוי ישראל, כי המומחית לא שילמה משנת 2009 אגרה שנתית עפ"י תקנות המודדים (מקצוע המדידה), תשמ"ב – 1982 (להלן – תקנות המודדים), ולפיכך רישיונה כמודדת איננו בתוקף. הנימוק השלישי נסב על ליקויים שנפלו, לטענת התובעים, בחוות הדעת לגופה. לעניין האחרון אף צירפו התובעים לתגובתם לתגובת הנתבעים, חוות דעת של מודד מטעמם המחווה דעתו על חוות דעת המומחית.

לאחר עיון בטענות הצדדים אינני רואה כל עילה להורות כמבוקש.

אשר לנימוק הראשון המועלה על-ידי התובעים, שעניינו אי-מתן מענה לשאלות הבהרה, אין בו כדי להוות עילה לפסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט, להבדיל מבקשה למתן הוראות למומחה. לכך יש להוסיף, כי המומחית בהודעתה מיום 16.2.14 ציינה כי התובעים טרם שילמו את חלקם בשכר-טרחתה בהתאם להחלטתי, ומכאן העיכוב במתן המענה לשאלות הבהרה. יואילו התובעים וישלמו את חלקם בכר המומחית, וזאת ללא דיחוי נוסף.

אשר לנימוק השני, אף בו אין ממש. מתשובת המומחית לבקשת התובעים עולה כי היא אכן לא שילמה את האגרה השנתית לגוף הרגולטורי המוסמך וזאת לדבריה בשל אי-מתן תשומת לב לעניין בנסיבות שפורטו בתגובתה. משהופנתה לכך תשומת ליבה, שילמה את האגרה בדיעבד ביחס לכל התקופה. אי-תשלום אגרה כאמור במועד, אין בו להוות בנסיבות העניין עילה לפסילת חוות הדעת, וזאת ממספר טעמים. ראשית, אי-תשלום אגרה עבור חידוש רישיון מודד איננו מפקיע את הכשירות המקצועית המהותית, להבדיל מהחלטה של הגורם המוסמך בדבר ביטול או הפסקת רישיון מטעמים של מהות מקצועית (ראו: סעיף 4 לפקודת המודדים (מקצוע המדידה), תשמ"ב – 1982). בענייננו, מדובר באי-חידוש תקופתי של רישיון בשל אי-תשלום אגרה, עניין המצוי במישור הרגולטורי/מנהלתי, ואשר ניתן להסדרה גם למפרע כעולה מהוראות הדין בעניין זה (ראו: תקנה 26 לתקנות המודדים). בנסיבות אלה, אין לראות באי-תשלום האגרה כיורד לשורש הכשירות המקצועית הנדרשת מהמומחית לצורכי ענייננו, ובפרט כאשר הנושא הוסדר נכון להיום. שנית, ומעבר לנדרש, אף אם לא היתה המומחית בעלת הסמכה פורמלית כמודדת, לא היה בכך בהכרח כדי להביא למסקנה כי אין מדובר במומחית לצורך העניין הנדון. "מומחה" על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, איננו דווקא מי שהוא בעל הכשרה או תואר מסוימים, אלא עשוי להיות אף מי שהוא בעל מומחיות רלוונטית מתוקף השכלתו או ניסיונו המעשי (תקנה 125 לתקנות סדר הדין האזרחי; ראו: א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט – 2009), עמ' 235). יש להעיר כי בהקשר של מודדים, קיימה אף הוראה ספציפית בחקיקה בקשר להגשת מפות ותרשימים, המקנה לבית-המשפט שיקול-דעת
בנסיבות מתאימות באשר לאופן הגשתן שלא באמצעות מודד (סעיף 5 סיפא לפקודת המודדים). בענייננו, אין כל בסיס
לקבוע
בשלב הנוכחי כי למומחית אין את הכישורים והניסיון הדרושים למתן חוות דעת בתחום המדידה, לנוכח השכלתה וניסיונה כמפורט בחוות-דעתה ובתגובתה לבקשה. שלישית, טענת התובעים הועלתה באיחור, ורק לאחר שניתנה חוות דעת שאיננה לרוחם, והיענות לבקשה מעין זו צריכה להיעשות בזהירות יתרה ורק כאשר במקרים חריגים וכאשר הדבר מתחייב בנסיבות (
רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פורסם במאגרים; רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין, פורסם במאגרים).
בעניינו, כמפורט לעיל, לא הונחה תשתית לעשות כן.

אשר לנימוק השלישי, בדבר ליקויים נטענים לגופה של חוות הדעת, ברי כי אין בכך משום עילת פסילה של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. ככל שהתובעים טוענים כנגד חוות הדעת לגופה, זכותם לבקש לזמן את המומחית לחקירה על חוות דעתה ולטעון בעניין זה את טענותיהם.

בהקשר האחרון, אין כל מקום להידרש לחוות-הדעת שצירפו התובעים לתגובתם, ללא היתר, ודינה של חוות דעת זו להיות מוצאת מתיק בית המשפט. עפ"י תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, משמונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים, לא יוגשו עוד חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, וחוות דעת שהוגשו קודם למינוי יראו אותם כאילו לא התקבלו כראיה. בענייננו, מינוי המומחית נעשה בהסכמת הצדדים, ומכאן שאין התובעים רשאים להגיש חוות דעת מטעמם בנושא שעמד לבחינת המומחית (ראו: רע"א 4255/13 ירון שמעוני שחם מהנדסים יועצים בע"מ נ' א.א הנדסה ותכנון מדרונות בע"מ ואח' (פורסם במאגרים)).

אשר על כן הבקשה נדחית.

התובעים יודיעו בתוך 10 ימים אם ברצונם לחקור את המומחית, ובמידה שכך יודיעו ייקבע התיק לשמיעת ראיות על-פי יומן הדיונים.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ד, 07 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.








תאק בית משפט שלום 50005-04/13 גונן גוטהולץ, איילת שמול נ' אפרים קהת, צבירה קהת (פורסם ב-ֽ 07/04/2014)