פסקי דין על הכשרה חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על עזבון המנוח משה אליאסיאן ז"ל | פסקי דין על רינת אליאסיאן | פסקי דין על יצחק אליאסיאן ואח' |

39585-02/13 א     11/05/2014




א 39585-02/13 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח משה אליאסיאן ז"ל, רינת אליאסיאן, יצחק אליאסיאן ואח'








בית משפט השלום בראשון לציון



ת"א 39585-02-13 אליאסיאן ז"ל ואח'
נ' יצחק ואח'




תיק חיצוני: קיים תיק עזר ל
שופט



בפני

כב' השופטת
מיכל עמית - אניסמן


המבקשת

הכשרה חברה לביטוח בע"מ



נגד


המשיבים

1. עזבון המנוח משה אליאסיאן ז"ל
באמצעות יורשיו התובעים 2 ו- 3
2.
רינת אליאסיאן

3
.
יצחק אליאסיאן
4.
ארז יצחק
5
. גילה יצחק
6
. בנימין יצחק
7
. מרים יצחק
8
. מועצה אזורית חבל מודיעין



החלטה

בקשה להוספת נימוקים מעבר לנימוקי דחיית הכיסוי הביטוחי, המנויים במכתב הדחייה מיום 11.6.13, מטעם הכשרה חברה לביטוח בע"מ
(להלן: "מכתב הדחייה").

רקע עובדתי וטענות הצדדים
1.
עניינה של התביעה בנזקים שנגרמו לתובעים בעטיו של מות המנוח, משה אליאסיאן ז"ל, יליד 6.10.08 (להלן: "המנוח"), אשר ביום 6.8.12, בעת ביקורו בפארק "חוות יצחק" שבכפר רות (להלן: "הפארק"), טבע בבריכה במקום. המנוח פונה לבית החולים ונפטר כעבור עשרה ימים, והוא כבן שלוש שנים ועשרה חודשים בלבד.

2.
התובע 1 (המשיב 1) הינו עיזבון המנוח והתובעים 2 ו-3 (המשיבים 2-3) הינם הוריו של המנוח.
3.
הנתבעים 1 ו-2 (המשיבים 4-5) הינם הבעלים של הפארק, הנתבעים 3 ו-4 (המשיבים 6-7), הינם הבעלים של המקרקעין בהם הופעל הפארק, הנתבעת 5 (המשיבה 8), הינה המועצה האזורית אשר בתחום שיפוטה הופעל הפארק והנתבעת 6 (המבקשת) הינה חברת הביטוח, אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה ביטחה את פעילות הפארק בפוליסת ביטוח מסוג "אחריות מקצועית", המורחבת לכסות חבות כלפי צד שלישי (להלן: "הפוליסה"). צד ג' 4 הינה יוסי ספיר סוכנות לביטוח בע"מ, אשר באמצעותה נרכשה פוליסת הביטוח לפארק (להלן: "סוכן הביטוח" או "סוכנות הביטוח", לפי העניין).

4.
במענה לדרישת המשיבה 5, המבוטחת, השיבה המבקשת במכתב דחייה במסגרתו פורטו הנימוקים להעדר כיסוי ביטוחי לאירוע מושא התביעה ובין היתר, נומק, כי הפארק פעל ללא רישיון עסק (ואף לאחר שהוצא לו צו סגירה) וללא הכשרה מקצועית של מפעיליו או מציליו או ללא מצילים כלל, זאת בניגוד לדרישת הרשויות ובניגוד לחוק וכן, כי המבוטחת לא דיווחה על עצם קרות האירוע או על חקירה משטרתית המתנהלת בקשר אליו בסמוך לאחר קרות האירוע או תוך זמן סביר אחריו, על אף שעוד באותו היום ידעה עליו ותוך שנגרם למבקשת נזק ראייתי ממשי בבירור החבות, כאשר פני המקום שונו ו/או המקום נסגר מיד לאחר קרות האירוע.

5.
המבקשת טוענת, כי אך לאחר שליחת מכתב הדחייה, במסגרת פגישה בין נציגה לבין סוכן הביטוח, נודע לה לראשונה, מפי האחרון, השתלשלות העניינים באשר לשלב המו"מ לכריתת חוזה הביטוח וכן הוצגו לה מסמכים רלוונטיים נוספים שלא היו בידיעתה עד לאותה העת. בכלל זה, נודע לה, כי בשלב המו"מ לרכישת הפוליסה, הפארק הוצג כעסק למתנפחים ומתקני שעשועים ובו בריכה ניידת אחת בלבד שגובהה כ- 40 ס"מ והיא מיועדת לתינוקות או לשכשוך רגליים.

6.
לטענתה, המידע כאמור נמסר במרמה ותוך הפרת חובת הגילוי, שכן כפי העולה מכתב התביעה, מדובר בפארק מים על כל המשתמע מכך, לרבות העובדה, כי מתקיימת בו פעילות של מספר בריכות, ובין היתר, בריכה שעומקה עולה על 1 מטר.

7.
המבקשת טוענת, כי היא נמנעה מלפנות אל סוכן הביטוח קודם לשליחת מכתב הדחייה, בשל חשש לניגוד עניינים ביניהם ולו על מנת למצות בדיקותיה ולבחון האפשרות למשלוח הודעת צד ג' כנגד סוכנות הביטוח, ככל שיעלה צורך בכך.

8.
מכאן, עותרת המבקשת להוספת נימוקים לדחיית הכיסוי הביטוחי, מעבר לנימוקי הדחייה אשר נמנו במכתב הדחייה מטעמה, ובכלל זה הוספת נימוק של העדר כיסוי ביטוחי לאירוע מושא התביעה הן בשל חוסר שיתוף פעולה והן בשל תרמית והפרת חובת הגילוי בשלב המו"מ לעריכת הפוליסה.

9.
המשיבים 4-7 מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה אינה עומדת בחריגים שהגדירה הפסיקה, אשר יש בהם כדי להצדיק הוספת נימוקי דחייה, שעה שאין מדובר בעובדות שנוצרו לאחר מועד כתיבת מכתב הדחייה או כאלו שלא היה ביכולת המבקשת לדעת טרם לכן. המשיבים טוענים, כי לא הייתה למבקשת כל מניעה לברר הפרטים הרלוונטיים בכל הנוגע לכיסוי הביטוחי, שכן לשם כך עמד לרשותה, אף לשיטתה היא, פרק זמן של כארבעה חודשים, שהינו פרק זמן ארוך לכל הדעות.

10.
המשיבים מכחישים הטענה, לפיה העלימו או הסתירו מידע באשר לאופי הפעילות בפארק וטוענים, כי מסרו המידע לאשורו וכי בעת כתיבת מכתב הדחייה היו בידי המבקשת כל הנתונים והמידע הרלוונטיים.

11.
לטענתם, אין לקבל טענת המבקשת, לפיה המידע לאשורו נודע לה רק בדיעבד, שעה שחקירת הנסיבות נערכה עבור המבקשת על ידי חברת "בטיחות אנוש", שהינה חברה מוכרת וידועה בתחום החקירות. ככל שבמהלך החקירה לא נעשתה פניה לסוכנות הביטוח על מנת ללמוד על הצעת הביטוח הנטענת וקבלת פרטים ממנו, הרי שמדובר ברשלנות של החוקר או המבקשת. לחלופין, ככל שנעשתה פנייה לסוכנות הביטוח, אולם תוצאותיה ומסקנותיה הועלמו או טושטשו, הרי שיש בכך כדי להצביע על כך שסוכנות הביטוח היא אשר התרשלה במסירת המידע לאשורו. אין לקבל טענת המבקשת, לפיה נמנעה מלפנות אל סוכנות הביטוח ולו על מנת למנוע ניגוד עניינים אפשרי.
12.
המשיבים מוסיפים וטוענים לשיהוי בהגשת הבקשה, שעה שאף לשיטת המבקשת, מאז נודע לה המידע לאשורו ועד היום חלפה תקופה של למעלה משלושה חודשים ולאחר שאף התקיימה ישיבת קדם משפט בתיק.

13.
בתשובה לתגובת המשיבים, טוענת המבקשת, כי יש לדחות מכל וכל ניסיון המשיבים לייחס לה רשלנות או הסתרת מידע ומקל וחומר, שעה שבקשתה נתמכת בתצהיר בא כוחה לאימות העובדות העולות ממנה.

14.
המבקשת מוסיפה וטוענת, כי לא בכדי המשיבים נמנעו מלפנות אל המבקשת מיד בסמוך לאחר קרות האירוע ובחרו לעשות כן רק מספר שנים לאחר מכן ולאחר הגשת כתב התביעה כנגדם.

15.
באשר לטענה בדבר שיהוי, טוענת המבקשת, כי העלתה טענתה לדחיית הכיסוי הביטוחי בהזדמנות הראשונה וכבר במסגרת מכתב הדחייה מטעמה וזאת על מנת שהמשיבים ידאגו לייצוג משפטי וזאת עוד בטרם מיצתה את בדיקותיה. כמו כן, במסגרת מכתב הדחייה שמרה המבקשת על זכותה להעלות כל טענה העומדת לה או לשלוחה על פי הפוליסה ועל פי כל דין, ככל שיתגלו עובדות חדשות או נוספות. הנימוק הנוסף לדחיית הכיסוי הביטוחי המבוקש עתה בא לידי ביטוי בכתב ההגנה להודעה לצדדים שלישיים, אשר הוגש מטעם המבקשת וסוכנות הביטוח. המשיבים לא הגישו כתב תשובה לכתב הגנה זה ודין התנגדותם עתה להידחות. לא זו בלבד, אלא שבמעמד קדם המשפט הראשון מיום 31.12.13 ביקשה באת כוח המבקשת להעלות נימוק הדחייה המבוקש, אך הצדדים ביקשו, כי תוגש בקשה בעניין וכך נעשה בפועל.

16.
עוד טוענת המבקשת, כי התביעה מצויה עוד בשלביה המקדמיים ובטרם התקיים דיון אחד לגופו של עניין, כך שלא יגרם כל נזק למי מהצדדים עם קבלת הבקשה. יתרה מכך, המשיבים אף לא טענו, כי קבלת הבקשה עשויה לגרום נזק למי מהם.

דיון והכרעה
17.
הנחיות המפקח על הביטוח מיום 9.12.98 קובעות, כי מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו, ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה. ביום 29.5.02 יצאה הנחייה נוספת של המפקח על הביטוח, ולפיה חברת הביטוח תהא רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבטח בהזדמנות הראשונה, מקום שבו מדובר בעובדות או בנסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או במקרים שבהם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם במועד שבו דחתה את התביעה (להלן: "הנחיית המפקח") [ראו בעניין זה ת.א. (מחוזי מרכז) 38631-04-13 דוד אייש נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ (פורסם בנבו)].

18.
בבש"א 12838/02 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה נטופה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (פורסם בנבו) נקבע, כאמור להלן:
"מבלי לנסות לקבוע רשימת מקרים סגורה, נראה לי, כי בשני המקרים הבאים יהיה קשה להחיל את הסנקציה שנקבעה בהנחיית המפקח על הביטוח:
(א)
מקרה בו מדובר בעובדה, שנודעה למבטח לאחר שהמבטח דחה את תביעת המבוטח, והמבטח לא יכול היה לדעת העובדה שנתגלתה עת פעל לבירור חבותו;
(ב)
מקרה בו הסנקציה שעל פי הנחיית המפקח על הביטוח תרחיב את מסגרת הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים, שמלכתחילה לא היו מבוטחים על פי חוזה הביטוח.
... כמו כן, אין לדעתי מקום להפעיל את הסנקציה שבהנחיית המפקחת על הביטוח כאשר מדובר בתניה המחריגה את הכיסוי הביטוחי, וזאת כאשר קיום התניה ברור וגלוי גם למבוטח. הטעם לכך הוא, שהפעלת הסנקציה שנקבעה בהנחיית המפקחת, על סיכון, שבחוזה הביטוח הוסכם לגביו שלא יהיה מבוטח, תרחיב את מסגרת החוזה ותעניק למבוטח כיסוי ביטוחי שאינו זכאי לקבל על פי חוזה הביטוח"
ובהמשך -
"נראה, כי כל העובדות הנוגעות לטענה שהנתבעת מבקשת לתקן בכתב הגנתה היו ידועות לנתבעת בעת שדחתה את תביעת התובעת לתגמולי הביטוח. העובדה שמדובר בכותנה שכבר נקטפה הייתה ידועה וגלויה לעיני השמאי שהנתבעת מינתה לבדוק את הנזק... ואף תנית הפטור בחוזה הביטוח עליה מבקשת הנתבעת לסמוך את טענתה, בדבר החרגת הכיסוי ליבול הכותנה שניזוק, הייתה ידועה לנתבעת. מחד גיסא, לא הייתה אפוא מניעה שהנתבעת תפרט טענתה בדבר החרגת הכיסוי ליבול הכותנה בשעה שדחתה את תביעת התובעת לתגמולי הביטוח, מאידך גיסא, אותן עובדות עצמן היו מצויות אף בידיעת התובעת, או לפחות אמורות היו להיות בידיעתה, עת הגישה תביעתה לתגמולי הביטוח. עם כל הרצון להגן על עניינים של המבוטחים, עדיין ניתן לדרוש מהם כי יבחנו את זכויותיהם לפני הגשת תביעותיהם לחברות הביטוח, ולא יתבעו לעצמם תגמולי ביטוח עבור סיכונים שהוחרגו מלכתחילה. על כן... במקרה שלפני הנני סבור שאין להפעיל הסנקציה הקבועה בהנחיית המפקחת על הביטוח, באשר יהיה בכך לכאורה, להרחיב את מסגרת הביטוח אל מעבר למסגרת שהצדדים הסכימו לה בעת כריתת חוזה הביטוח" [ההדגשה אינה במקור].

19.
בבר"ע (מחוזי חיפה) 1636/04 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' ד.ס.א.ל מרחבים חברה לעבודות עפר בע"מ (פורסם בנבו) קבע בית המשפט, כי גם במקרה בו מדובר בטענת תרמית, לא תחול הסנקציה שנקבעה בהנחיית המפקח על הביטוח, וכאמור להלן:
"המבקשת טענה בבקשה, כי נסיבות המקרה נופלות בגדר החריג השני – כאשר תביעה שנולדה עקב מרמה אינה בגדר הסיכון המכוסה במסגרת הפוליסה... על מהותה של התרמית עמד כבוד הנשיא ברק בע"א 3441/01 פלוני ואח'
נ' פלונית ואח'
תק-על 2004(1) 452, עמ' 458: "עקרון יסוד של שיטת המשפט שלנו הינו כי אין אדם נהנה מפרי עוולתו ... מעקרון יסוד זה נגזר הכלל המקובל בשיטות משפט רבות... המרמה מבטלת את הכול... בנסיבות שכאלה, ולאור מהות הטענה, ברי, כי אין מקום לחסום דרכה של המבקשת להעלותה בכתב הגנתה, גם אם לא נטענה בתגובת המבקשת לדרישת המשיבה... אוסיף ואציין, כי גם כבוד השופט כהן קבע במפורש, כי המקרים שפרט אינם מהווים רשימה סגורה והרציו להחלטתו – לפיו המבוטח עצמו יודע אותן עובדות שנטענו על ידי המבטחת ואינו יכול להנות ממה שאינו זכאי לו בדין – יפה גם בענייננו...".

20.
ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין (פורסם בנבו), אזכר בית המשפט העליון את ההלכה שנקבעה בהלכת מנורה שלעיל, במסגרתה ניתנה למבטחת אפשרות להוסיף טענה, לפיה התביעה נולדה עקב מרמה של המבוטח, הגם שטענה זו לא הועלתה במכתב הדחייה מטעמה. בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי:
"... אף לענייננו שלנו קיימים איזונים: ראשית, ההנחיות צודקות; אין הן מונעות מחברות הביטוח לטעון כל טענה ובלבד שיפרטוה כדבעי במועד בפני
המבוטח. באיזון שבין המשאלה ל"שמירת זכויות" לטענות נוספות מצד חברת הביטוח לבין הפרשי הכוחות בין הצדדים שביסוד המדיניות כאמור, ידה של ההנחיה על העליונה. שנית, ייתכנו נסיבות – אם גם חריגות – שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תינעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח – התובע, כבפרשת מנורה הנזכרת, ואין מקום לקבוע רשימה סגורה. זאת, בנוסף לסייגים שבהנחיית המפקח מיום 23.5.02 כאמור. מכל מקום, ראוי שנסיבות אלו יפורשו בצמצום, שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח. במבחני השכל הישר, לחברות הביטוח די משאבי כסף ומשאבי זמן כדי להיערך כך שתשובותיהן למבוטחים לא יהיו חלקיות אלא מבוססות וציניות, ובכך יינטל עיקר העוקץ מן הטענה" [ההדגשה אינה במקור].

21.
בהסתמך על ההלכות שלעיל, בע"א (מחוזי – ת"א) 4005/07 נץ הראל בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו) נקבע, כאמור להלן:
"במקרה שבפני
נו, אני סבור כי כאשר הוכח בראיות חד משמעיות, כי המערערות ידעו על כך שהרכב הושכר לקטין שאינו בעל רישיון נהיגה תקף, אני סבור כי מדובר בנסיבות חריגות שבהן ניתן לסטות מההנחיה של המפקח על הביטוח, גם אם האמור במכתב הדחייה לא כלל זאת ובית המשפט לא צריך להתעלם מהתנהגות כה חמורה של המערערות ולתת לה הכשר עקב כך" [ראו בעניין זה גם ת.א. (מחוזי-מרכז) 5005-08-07 קונדיטוריה מונקו בע"מ (בפירוק) נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו)].
22.
מהאמור לעיל עולה, כי הפסיקה קבעה כי יש ליתן תוקף להנחיות האמורות של המפקח על הביטוח ולהפעיל את הסנקציה שנקבעה, למעט במקרים חריגים, ובין היתר, כאשר מדובר בעובדה שנודעה למבטח לאחר שהמבטח דחה את תביעת המבוטח, והמבטח לא יכול היה לדעת העובדה שנתגלתה עת פעל לבירור חבותו, בתביעה שנולדה עקב מרמה, אשר ממילא אינה בגדר הסיכון המכוסה במסגרת הפוליסה ובנסיבות בהן הצדק זועק כנגד יישום ההנחיות (אין זו רשימה סגורה).

23.
בענייננו, מצאתי, כי אין לקבל טענת המבקשת בדבר המניעה בבירור העובדות לאשורן בשל ניגוד עניינים בינה לבין סוכנות הביטוח ואין מדובר במצב בו המבקשת לא יכולה הייתה לדעת עובדות אלו לאשורן, עת פעלה לבירור חבותה.

24.
יחד עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה, אין לחסום דרכה של מבטחת להעלות טענת מרמה גם אם היא לא נטענה בהודעת הדחייה. סייג זה לחובת המבטחת להעלות את כל נימוקי הדחייה בהזדמנות הראשונה נובע מעיקרון היסוד של שיטתנו המשפטית, לפיו אין אדם נהנה מפרי עוולתו. כך אף בענייננו, עת משמעות חסימת דרכה של המבקשת מהעלאת טענת המרמה והפרת חובת הגילוי בתביעה לתגמולים, משמעה הרחבת הכיסוי הביטוחי על סיכון שמלכתחילה לא היה מבוטח על-פי פוליסת הביטוח.

25.
כך, מעיון ברשימה לפוליסת הביטוח עולה, כי עיסוקו המוצהר של המבוטח הינו - "הפעלת ילדים ומבוגרים, מתנפחים, מתקני שעשועים, הפקת אירועים, רכיבה על סוסים וחמורים רתומים לעגלות, בריכת השתכשכות, ארגון ימי הולדת ומסיבות, דוכני מזון". הא ותו לא. מכאן, שככל שיקבע כי בפועל הופעל במקום פארק מים, הרי שהסיכונים בגין הפעלתו, אינם מבוטחים על פי פוליסה זו.

26.
חוזה הביטוח, ככל חוזה, מכפיף את הצדדים לתנאיו, סייגיו והוראותיו ואין באי העלאת הטענות כאמור במסגרת מכתב הדחייה כדי להרחיב הכיסוי הביטוחי מעבר לסיכונים כמפורט בפוליסה (העתק הרשימה צורף לכתב ההגנה להודעת צד ג' שהוגש מטעם המבקשת וסוכנות הביטוח). כך גם יש לבחון באם הופרה חובת הגילוי בשלב המו"מ לרכישת הפוליסה.
27.
מכאן מצאתי לקבוע, כי אין לחסום דרכה של המבקשת מלהעלות הנימוק של תרמית והפרת חובת הגילוי, וטענה זו תתברר לגופו של עניין בשלב ההוכחות.

28.
למען הסר ספק, אציין, כי נסיבות העניין ברע"א (מחוזי – מרכז) 38631-04-13 שלעיל, שם נעתר בית המשפט לבקשה למחיקת סעיפים מכתב הגנת המבטחת, שונות מנסיבות העניין שלפניי. באותו עניין, טענה המבטחת, כי בעת הגשת הצעת הביטוח, העלים המבוטח את היקף עסקיו במקום, ובכך לא גילה את מלוא היקף הסיכון הטמון בהפעלת המקום ובאירוח אורחים בנכס האמור. שם, במכתב הדחייה מטעם המבטחת צוין מפורשות, כי כל הבדיקות המעמיקות הנדרשות לבירור החבות, כבר נעשו וממילא האחרונה לא העלתה הטענה, לפיה העובדות לאשורן נודעו לה לאחר כתיבת מכתב הדחייה.
29.
לעומת זאת, בענייננו, צוין במכתב הדחייה מפורשות, כי בהעדר דיווח בסמוך לקרות התאונה או תוך זמן סביר אחריו, נגרם למבקשת נזק ראייתי ממשי, כאשר פני המקום שונו והמקום נסגר מיד לאחר התאונה והיא שומרת על זכותה על פי הפוליסה או על פי הדין, ככל שתתגלנה עובדות נוספות או חדשות.

30.
כמו כן, שם, המבטחת לא העלתה טענת מרמה ואף לא טענה, כי העובדות שפורטו בהצעת הביטוח עוגנו ברשימת הפוליסה או שהן זכו להבלטה בצורה זו או אחרת, בעוד שבענייננו המבקשת טוענת, כי מדובר בתרמית וכי עיסוקם המוצהר של המבוטחים, כפי שדווח על ידם, במרמה ותוך הפרת חובת הגילוי, בשלב המו"מ לרכישת הפוליסה, עוגן ברשימת הפוליסה.

31.
באשר לנימוק של העדר שיתוף פעולה מצד המשיבים 4-7, מצאתי לקבוע, כי אין להתיר העלאת נימוק זה, שעה שאין מדובר בעובדה, שנודעה למבקשת, לאחר שהיא דחתה את התביעה לתגמולי הביטוח, שכן ברור הוא, כי שיתוף פעולה כאמור נדרש לצורך בירור סוגיית הכיסוי הביטוחי עוד בטרם כתיבת מכתב הדחייה. כמו כן, לא מצאתי, כי נימוק זה חוסה בגדר החריגים הנוספים.

32.
סוף דבר – הנני מתירה למבקשת להעלות הנימוק הנוסף של תרמית והפרת חובת הגילוי למכתב הדחייה מטעמה.
33.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.



ניתנה היום, י"א אייר תשע"ד, 11 מאי 2014, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 39585-02/13 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח משה אליאסיאן ז"ל, רינת אליאסיאן, יצחק אליאסיאן ואח' (פורסם ב-ֽ 11/05/2014)