פסקי דין על יקיר גואל | פסקי דין על מחמד אבו עראר | פסקי דין על סולימאן אזברגה |

46045-02/14 מת     13/05/2014




מת 46045-02/14 מדינת ישראל נ' יקיר גואל, מחמד אבו עראר, סולימאן אזברגה




לך






בית המשפט המחוזי בבאר שבע
מ"ת 46045-02-14 מדינת ישראל
נ' גואל(עציר) ואח'


13 מאי 2014


בפני
כב' השופט נסר אבו טהה



המבקשת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד רמי אלמכאוי

נגד

המשיבים
1. יקיר גואל
(עציר)
ע"י ב"כ עו"ד מוטי נווה


2. מחמד אבו עראר
(עציר)
ע"י ב"כ עו"ד שאדי נאטור
בשם עו"ד זאב וישניא

3. סולימאן אזברגה
(עציר)
ע"י ב"כ עו"ד שאדי נאטור


<#4#>
החלטה
1.
בפני
בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם, על רקע כתב האישום המייחס לשלושת המשיבים באישום הראשון עבירות של קשירת קשר לפשע, עבירות בנשק (סחר בנשק, הובלה ונשיאה). בנוסף למשיב 1- שיבוש הליכי משפט, ניסיון ושידול לסחר בסם וכן ניסיון לשידול לסחר בנשק. באישום השני המיוחס רק למשיבים 2 ו-3 עבירות קשירת קשר לפשע, עבירות בנשק, סחר בנשק, הובלה ונשיאה, מתן אמצעים לביצוע פשע בנוסף למשיב 2 ניסיון לשידול לסחר בנשק. באישום השלישי המיוחס למשיבים 2 ו- 3 בלבד- קשירת קשר לפשע, ניסיון לסחר בנשק.

2.
כתב האישום בתמצית–
במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, הופעל י.ב.ש. (להלן: "הסוכן") על ידי משטרת ישראל כסוכן סמוי, בין היתר בתחום הסמים (להלן: "ההפעלה"), עובדה אשר לא הייתה ידועה למשיבים. בין הסוכן לבין המשיב 1 קיימת היכרות מוקדמת.

האישום הראשון מיוחס לשלושת המשיבים
:
א.
בתמצית – נטען, כי בתאריך 01.01.2014 נפגשו הסוכן והמשיב 1. במסגרת הפגישה סיפר הסוכן למשיב 1 כי דודו שגר בחיפה הוא "עבריין". "שיש לו סכסוכים וניסו לפגוע בו", "ושהוא מעוניין להשיג אמצעי לחימה". המשיב 1 בתגובה, אמר לסוכן כי יוכל להשיג אמל"ח עבור ה "דוד". עוד, הציע המשיב 1 לסוכן לקנות ממנו מטען חבלה שיש ברשותו (להלן: מטען החבלה), תמורת סך של 30,000 ₪. בהמשך, שוב נפגשו בביתו של המשיב 1, ובמסגרת פגישה זו מסר המשיב לסוכן כי ישנה בעיה לספק לו מטען חבלה ותחת זאת ניתן לספק לו רובה מסוג קלצניקוב-נקי (להלן: הנשק), תמורת 26,000 ₪.

ב.
בהמשך לסיכום הנ"ל, פנה המשיב 1 ל "מטעב אלהואשלה" (להלן: מטעב) ובכך קשר המשיב 1 קשר עם מטעב, לבצע את עסקת הנשק (להלן: הקשר). במסגרת הקשר ולשם קידומו, הסיע הסוכן ברכבו את המשיב 1 למפגש עם מטעב באזור היישוב ערוער שם הצטרף לרכב הסוכן גם מטעב וגם המשיב 2. במעמד זה, הודיע המשיב 2 לנוכחים כי הוא "מחכה לבחור שלו", וכי יצאו לכיוון טייבה רק בעוד חצי שעה, והוסיף כי אין להם מה לדאוג, וכי "הולכים למשפחה שלו".

ג.
בהמשך למתואר לעיל, המשיב 1, הסוכן ומטעב, המשיכו בנסיעה מעורער לכיוון טייבה. בהגיעם לתחנת דלק בכביש 6, חברו לרכב מסוג איסוזו דימקס (להלן: "האיסוזו"), ובו אנשים אשר זהותם אינה ידועה למאשימה, אשר הובילו אותם לטייבה. בהגיעם לטייבה, עצרו האיסוזו ורכבו של הסוכן בסמוך לביתו של המשיב 3 (להלן: "הבית"), שם עמדו אנשים נוספים, אשר זהותם אינה ידועה למאשימה.

ד.
בסמוך לאחר המתואר, הגיע המשיב 3, אשר הצטרף בשלב כלשהו לקשר הנ"ל לחזית הבית. הסוכן ביקש "לראות מה הוא קונה", אז נכנס הסוכן, המשיב 1 ומטעב אל הבית, בלוויית המשיב 3. הנ"ל נכנסו לחדר מחדרי הבית, שם נכחו גם המשיב 2 ואנשים נוספים אשר זהותם אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחרים").

ה.
במקום ובמועד הנ"ל, הוציא המשיב 2 מקופסת קרטון נשק מסוג קארל-גוסטב (להלן: "קרלו") בצבע שחור. ביחד עם המשיב 3 ומטעב התחילו להסביר לסוכן אודות הנשק. משגילה הסוכן כי אין המדובר בקלצ'ניקוב כפי שסוכם, ולאחר דין ודברים בנוגע למחיר הכספי הסכים הסוכן על פי הוראת מפעילו לרכוש את הקרלו תמורת 22,000 ₪. המשיב 1 החל לספור את הסכום הכולל שהחזיק, וחילק אותו לחלק מן הנוכחים. והמשיב 3 ספר את הכסף שקיבל מהמשיב 1, וציין בקול 14,000 ₪. המשיב 3 החזיק את הקופסא ובה הנשק והניח אותה בתא המטען של רכב הסוכן. המשיב 3 והסוכן סיכמו שבמידה ולסוכן יהיו עוד "עסקים" יפנה אליו "לבד", והמשיב 3 הנחה את הסוכן להיות בקשר עם המשיב 2 ומסר לו את מספר טלפון שלו ושל משיב 2. בהמשך, המשיבים 2ו 3 שוחחו על העסקה עם הסוכן
ואמרו לו כי לו ידעו שהמשיב 1 ומטעב יגבו ממנו סכום כה גבוה על "העסקה" היה מבטל את "העסקה" ועושה אותה לבד מול הסוכן. עוד אמרו לו, שבפעם הבאה "יפצו" אותו בגין מחירה הגבוה של העסקה.

3.
האישום השני- מיוחס למשיבים 2 ו- 3:
א.
לאחר קרות האירועים המתוארים באישום הראשון, בתאריך 15.01.14, ובהתאם לסיכום המתואר באישום הראשון, בין הסוכן למשיבים 2 ו- 3, התקשר המשיב 2 לסוכן, ואמר לו שיש לו מטען חבלה במשקל 3 ק"ג (להלן: המטען), ושבמידה והסוכן מעוניין בו המשיב 2 "יסתדר אתו במחיר" (להלן: העסקה).

ב.
בהמשך למתואר לעיל, בתאריך 19.01.14, נסע המשיב 2 יחד עם אחר בשם פאוזי אבו ערר (להלן: פאוזי), ברכבו של הסוכן לביתו של המשיב 3 בעיר טייבה. המשיב 3 המתין להם בסמוך לבית. משנכנסו לביתו של המשיב 3, ובתוך החדר המשיבים 2 ו-3 הסבירו לסוכן כיצד מפעילים את המטען, והוסיפו כי מדובר במטען קטלני (במעמד המתואר המטען היה עטוף במגבת). המשיב 2 הניח את המטען בתוך קופסת קרטון, ובהמשך הניח אותו בתא הרכב של הסוכן. בתמורה, מסר הסוכן למשיב 2 סך של 15,000 ₪.

4.
האישום השלישי- מיוחס למשיבים 2ו-3:
א.
אחרי קרות האירועים המתוארים באישומים הראשון והשני, ועובר ליום 23.01.14, קשרו המשיבים 2 ו-3 קשר לבצע פשע, היינו, למכור לסוכן מטען חבלה (להלן: "הקשר"). במסגרת הקשר, ולשם קידומו, בתאריך 22.01.14, התקשר המשיב 2 לסוכן והציע לו לקנות ממנו מטען חבלה במשקל 4 ק"ג, הניתן להפעלה מרחוק (להלן: "המטען") בתמורה ל 17,000 ₪ (להלן: "העסקה").

ב.
נטען, כי הסוכן והמשיב 2, קיימו מספר שיחות תיאום, במהלכן, סיפר המשיב 2 לסוכן, כי המטען נמצא בטייבה, וניתן להצמידו לרכב. המשיב 2 הציע לסוכן להביא אדם מטעמו שיבדוק את המטען ולהיפגש בכביש 6 עם אדם מטייבה שזהותו אינה ידועה למאשימה. לאחר מספר שיחות תיאום נוספות, לא יצא הקשר הנ"ל אל הפועל.

5.
באי כוח המשיבים, הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר סטטוטורית. יחד עם זאת, עתרו להפנות את המשיבים לקבלת תסקירי מעצר מאת שירות המבחן אשר יבחן חלופת מעצר בעניינם. מנגד, המבקשת,
עתרה להורות על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

6.

תסקיר שירות מבחן- משיב 1
:
מהתסקיר עולה, כי המשיב כבן 21, אב לילד כבן חמש וחצי, תושב דימונה. לא עבד בתקופה שקדמה למעצרו, פיתח תלות בסמים והחל לנהל אורח חיים התמכרותי. למשיב יש מעורבות קודמת בעבירות של סמים, תקיפה ונהיגה פוחזת.
שירות המבחן התרשם מבחור צעיר, וורבלי, בעל יכולת ביטוי תקינה. בצל המחייה במצב סוציו-אקונומי קשה בחברה שולית החל לאמץ דפוסים עבריינים שיספקו לו רווחים כספיים מיידים. ולפתח נטייה להיגרר אחרי הזולת במגמה של התדרדרות מבחינת התנהגות שולית והעמקת דפוס השימוש בסמים.
שירות המבחן סבור, כי קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק אשר אין בחלופה אנושית בכדי לצמצם את הסיכון המתואר. חרף זאת, ציין שירות המבחן שהמשיב ביטא מוטיבציה מילולית להשתלב במסגרת של קהילה טיפולית והתרשם כי קיימים כוחות לגמילה. על כן, הומלץ לאפשר למשיב 1 להגיע לראיון קבלה בקהילת בית אור אביבה (במועד 08.05.14) כדי לבחון התאמתו להשתלב בהליך טיפולי– גמילה מסמים.

ב"כ המשיב 1
עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן היינו להפנות את המשיב לראיון קבלה בקהילה טיפולית לשם בחינת השתלבותו בטיפול גמילה מסמים. שכן שירות המבחן התרשם כי למשיב כוחות להתגייס לטיפול עוד נטען כי, המשך מעצרו , בשל גילו הצעיר,
עלול להעמיק דפוסים עבריינים וכן את השימוש בסמים. עוד עמד ב"כ המשיב על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות כעולה מהתסקיר. אשר לעברו הפלילי נטען כי מדובר בעבירות מלפני שלוש שנים. ב"כ המשיב הפנה לאסופה של פסיקה התומכת בבקשתו.

7.
תסקיר שירות מבחן- משיב 2:
מהתסקיר עולה, כי המשיב בן 26, נשוי ללא ילדים. סיים 7 שנות לימוד אחריהן הוא עזב בכדי לסייע למשפחתו כלכלית. טרם מעצרו התגורר עם אמו ואחיו בערוער. שירות המבחן התרשם מבחור צעיר, בעל יכולת מילולית תקינה, אשר גדל בתנאי מצוקה למשפחה מרובת ילדים. מכיר את הקודים והדמויות בעולם הפלילי ובעתות של מצוקה קיים פוטנציאל לפריצת גבולות ולפתרונות מיידים וזמנים לרווח כלכלי.
שירות המבחן סבור, כי בהינתן הדעת למאפייני אישיותו של המשיב
קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עוברת חוק אשר מעלות ספק את יכולתה של חלופה אנושית לצמצם את הסיכון המתואר.
חלופת המעצר
שנבחנה- בדמות מעצר בית, ביישוב ערוער (להלן:"מקום החלופה") אצל אחיו אשרף, בן 31, רופא, ובפיקוחם של אבו עראר נאדי בן 40 נשוי ואב לשני ילדים, ואלטלקאט וליד בן 40 נשוי ואבא לשבעה ילדים (להלן:"הערבים המפקחים"). חרף זאת, ועל אף ששירות המבחן התרשם מכלל הערבים כאנשים אחראיים, אשר מבינים את משמעות ההשגחה על המשיב, הוטל ספק ביכולתה לצמצם את הסיכון המתואר וזאת לנוכח עומק המעורבות השולית, והקושי שלו להציב לעצמו גבולות פנימיים.



ב"כ המשיב 2 עתר לשחרר את המשיב לחלופת המעצר שנבחנה ולא הומלצה על ידי שירות המבחן, שכן לשיטת ב"כ המשיב מדובר בחלפה הכוללת פיקוח של מספר ערבים שהותירו רושם חיובי בפני
שירות המבחן כמי שמבינים את תפקידם כערבים וכמפקחים עבור המשיב. ב"כ המשיב הלין כנגד מסקנתו השלילית של שירות המבחן. שכן, חלקו של המשיב היה בכך שהוביל את הסוכן למוכר הנשק ותו לא. אשר לאישום השלישי נטען כי הקשר לא יצא לפועל.
עוד נטען, כי הקראה בתיק העיקרי קבועה לחודש יוני 2014, כך שההליכים המשפטיים עתידים להימשך זמן רב.

8.
תסקיר שירות מבחן- משיב 3:
מהתסקיר עולה, כי המשיב בן 23, רווק. טרם מעצרו התגורר בטייבה. עבד עם בני דודיו בתחום הבניין. סיים 12 שנות לימוד במסגרת מקצועית.
נעדר עבר פלילי.
שירות המבחן התרשם מבחור צעיר בעל יכולת מילולית תקינה, קונקרטי, תופס את עצמו כקורבן. תיאר תפקוד נורמטיבי עד למעצרו ושלל מעורבות שולית. בעל נטייה להיגרר אחרי האחר מבלי לשקול לעומק את השלכות מעשיו.
אשר להערכת הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק ובהינתן הדעת למאפייני אישיותו של המשיב 3, שירות המבחן סבר, כי קיימת רמת סיכון בהתנהגותו אשר מעלות ספק באשר ליכולתה של חלופה אנושית לצמצם את הסיכון המתואר.
חלופת המעצר
שנבחנה בדמות מעצר בית בקלנסואה (להלן:"מקום החלופה") בבית אביו של המשיב - סולימאן עלי, בן 56, עובד כנהג מונית, בעל עבר פלילי (בעבירות מע"מ) בפיקוחו ובפיקוחם של אזברגה סולימאן- סבו של המשיב בן 82, אזברגה רמדאן בן 77, אזברגה רתיכה בת 65 ובנה אזברגה חסן בן 38 נשוי ואב לשלושה ילדים(להלן:"הערבים המפקחים") .
שירות המבחן התרשם מכלל הערבים כאנשים אחראיים, אשר מבינים את משמעות ההשגחה על המשיב, אם כי הוטל ספק עד כמה הם מודעים לדפוסים בעייתים באישיותו.


ב"כ המשיב 3 עתר לשחרר את המשיב לחלופה שנבחנה ולא הומלצה ע"י שירות המבחן, שכן מדובר בחלופה מרוחקת במרכז הארץ, כוללת פיקוח מלא ומתמיד של ארבעה ערבים שהותירו רושם חיובי בפני
שירות המבחן בדבר הבנתם את תפקידם כערבים וכמפקחים עבור המשיב. עוד נטען, כי מדובר במשיב נעדר עבר פלילי. עוד נטען כי, באישום השני המשיב לא קיבל כסף בתמורה. עוד נטען כי, באישום השלישי הקשר לא יצא לפועל וענייננו בניסיון לעבירות סחר בנשק. עוד הצטרף ב"כ המשיב לטיעוניו של ב"כ המשיב 2 בדבר הצפי שההליכים יתמשכו זמן רב בתיק העיקרי.

9.
ב"כ המבקשת מנגד, עתר להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, שכן מדובר במעורבות פעילה ואקטיבית של כלל המשיבים בעבירות חמורות של סחר בנשק, לצד ניסיון לסחר בסמים ביחס למשיב 1. אשר לסחר בנשק נטען כי על פי חומר הראיות הנשק נועד לפעילות פלילית דבר המלמד על מסוכנותם הגבוהה של המשיבים לשלום הציבור ובטחונו. עוד לעניין המסוכנות של המשיבים, הפנה ב"כ המבקשת להתרשמות שירות המבחן מקיומה של רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עוברת חוק.

אשר למשיב 1 נטען, כי שירות המבחן התרשם מקושי של המשיב להציב לעצמו גבולות פנימיים וחיצוניים, אימץ דפוסים וקודים עבריינים, נוטה להיגרר כדי לרצות אחרים, קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עוברת חוק אשר אין בחלופה אנושית בכדי לצמצמה. עוד הפנה ב"כ המבקשת לעברו הפלילי של המשיב הכולל הרשעות בעבירות אלימות, הפרת הוראה חוקית, פקודת הסמים המסוכנים. בנוגע לחלופה טיפולית נטען, כי המשיב לא עומד במבחנים שנקבעו בהלכת סויסה. עוד נטען, כי אם המשיב חפץ להשתלב בתכנית גמילה מסמים, פתוחה הדרך בפני
ו בין כותלי בית הכלא.

אשר למשיב 2 נטען, כי חלקו במעשים הינו מהותי שכן המשיב הוא אשר ייחד עם משיב 3 הסבירו לסוכן באישום השני כיצד להפעיל את המטען, מה גם הוא אשר הניח את המטען בתא רכבו של הסוכן וגם קיבל את התמורה הכספית. עוד נטען, כי גם באישום הראשון הוא אשר הוציא את הנשק מקופסת הקרטון והסביר לסוכן, ביחד עם מטעב, אודות הנשק. עוד בעניינו של המשיב 2, עמד ב"כ המבקשת על החשש לשיבוש הליכי משפט שכן מהשרטוט שנערך ביום 26.03.14 עולה, כי בשיחה שהתקיימה בין המשיב בעודו במעצר לבין מטעב מזהיר המשיב את מטעב שלא יסגיר את עצמו בכלל, אלא רק אחרי שאחד מהם יורשע ואז מטעב יקבל עונש נמוך בעסקה. עוד הפנה ב"כ המבקשת לעברו הפלילי של המשיב, שתי הרשעות בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים, הפרת הוראה חוקית. עוד הפנה ב"כ המבקשת להתרשמות שירות המבחן מקיומה של רמת סיכון גבוהה של הישנות התנהגות עוברת חוק מצד המשיב לשלום הציבור ובטחונו.

אשר למשיב 3, עמד ב"כ המבקשת על העובדה, כי שתי העסקאות נשוא האישומים הראשון והשני התרחשו לכאורה בביתו ובנוכחותו של המשיב, דבר המלמד על מידת מעורבותו העמוקה בסחר בנשק. עוד הפנה ב"כ המבקשת להתרשמות שירות המבחן מקיומה של רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק, וכן נטייתו של המשיב לטשטש דפוסים בעייתיים באישיותו. אשר לעובדה, כי המשיב נעדר עבר פלילי נטען, כי נוכח חלקו המרכזי של המשיב בפרשייה אין לייחס משקל לעובדה זו שכן במקרים דומים, בבית המשפט העליון קבע, כי בעבירות של סחר בנשק הכלל הוא מעצר עד תום הליכים.

ב"כ המבקשת הפנה לאסופה של פסיקה התומכת בבקשתו. בש"פ 6837/13, בש"פ 399/14.

10.
המשיב 1 יליד 1992, לחובתו גיליון הרשעות מכביד בעבירות החזקת סמים, סחר בסמים, הפרת הוראה חוקית, אלימות, ידיעה כוזבת על עבירה ועוד. המשיב אף ריצה מאסרים מאחורי סורג ובריח. עוד עולה, כי לחובת המשיב שלושה מאסרים מותנים. הראשון בן 5 חודשים שלא יעבור כל עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים בת"פ 24858-04-11, בית משפט השלום דימונה. השני בן שישה חודשים שלא יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים, ת"פ 21232-10-10, בית משפט השלום באר-שבע. השלישי מאסר על תנאי בן 10 חודשים שלא יעבור עבירה מסוג פשע בת"פ 15541-01-11 בית משפט השלום באר-שבע. עוד עולה, כי לחובת המשיב תלוי ועומד כתב אישום בגין ארבה עבירות של סחר בסם מסוכן וקשירת קשר לפשע יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים בבית משפט השלום בבאר-שבע.

11.
המשיב 2 יליד 1988, לחובתו שתי הרשעות בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הפרת הוראה חוקית, איומים. הרשעתו האחרונה מיום 16.09.2013. לחובתו שני מאסרים על תנאי. הראשון בן 5 חודשים שלא יעבור עבירות מסוג איומים והשני בן חודשיים, שלא יעבור עבירות של הפרת הוראה חוקית.

12.
המשיב 3 יליד 1991, נעדר עבר פלילי.



13.
המדיניות השיפוטית בעבירות נשק

הלכה היא, כי מעורבות בעבירות נשק מעידה על מסוכנות רבה, שרק בנסיבות חריגות ובמקרים יוצאי דופן ניתן להפיגה בחלופת מעצר. כך נקבע בבש"פ 10028/03:
"לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) וסעיף 35(ב) לחוק המעצרים, באה העבירה בנשק בגדר "עבירת ביטחון" המקימה עילת מעצר עצמאית. לא זאת בלבד, אלא שבדרך כלל יש לראות בעוברי עבירות כאלה כמי שמסכנים את הציבור. בעילת המעצר שמקימה עבירה בנשק כרוכה איפוא, כפן נוסף שלה, גם העילה של מסוכנות, לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים. שתי עילות אלה, כאשר הן כרוכות יחד, מצדיקות מעצר עד תום ההליכים, ורק במקרים חריגים ומיוחדים ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך של חלופה."


עוד נקבע:
"כלל הוא, כי עבירות נשק ככלל, ועבירות סחר בנשק בפרט, נמנות על העבירות החמורות וקשת העבירות המקלות עמה מסוכנות חמורה כלפי הפרט והציבור. המסוכנות הנלווית לסחר בלתי חוקי בנשק, במיוחד על רקע פעילות הטרור לה נתונה החברה הישראלית ונוכח התרחבותה של הפשיעה המאורגנת בישראל, מצויה ברף גבוה ביותר. הסחר הבלתי חוקי בנשק מניח אפשרות כי כלי נשק יגיעו בתנועת הסחר לידי גורמי טרור או לארגוני פשיעה, וישמשו בידי רוכשיהם כלי הרג שיופעל כלפי אזרחים תמימים, תוך חשיפת תושבי ישראל לסיכון חמור ביותר..."

ההלכה הפסוקה דורשת כי תתקיימנה נסיבות מיוחדות וחריגות על מנת לסטות מן הכלל שלפיו המסוכנות הטמונה בעבירות של סחר בנשק שלא כדין אינה מאפשרת לשקול שחרור לחלופת מעצר קונקרטית".

על הלכה זו רק לאחרונה חזר בית המשפט העליון בבש"פ 399/14, ליאור מנשה נ' מדינת ישראל
– במסגרת כתב אישום שעניינו חייל, מכר לאחר מטען חבלה תמורת 20,000 ₪. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, ללא צורך בהגשת תסקיר מעצר, חרף גילו הצעיר ועברו הנקי. ערר שהוגש לבית המשפט העליון נדחה, שכן לא נמצא, כי עניינו של הנאשם נמנה עם המקרים החריגים שבהם ניתן להסתפק בחלופת מעצר כאשר מדובר בעבירות של סחר בנשק, חרף גילו הצעיר, עברו הנקי והרקע הנורמטיבי שלו.

14.
לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתסקירי שירות המבחן, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים בהתאם למבחנים שהותוו בפסיקה בנוגע לסוג העבירות נשוא כתב האישום, הגעתי לכלל מסקנה, שלא ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת מן המשיבים לשלום הציבור וביטחונו על דרך של חלופה, וזאת בהתחשב ברמת המסוכנות הגבוהה שנלמדת הן מאופיין של העבירות נשוא כתב האישום והן מנסיבות ביצועם לכאורה כמפורט בעובדות כתב האישום, נסיבות המלמדות על פעילות עבריינית של סחר בנשק המצויה ברף הגבוה של המסוכנות. עוד מלמדות על מעורבותם העמוקה של המשיבים בעולם הסחר בנשק ובערוצי אספקתו. מסוכנות זו מתעצמת גם נוכח התרשמות שירות המבחן מקיומה של רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק מצד המשיבים. לצד עילת המסוכנות הגבוהה, קיימת עילה נוספת של שיבוש הליכי משפט, שכן משיחות האזנות הסתר מספר 2014-110437 שיחה מספר 95 מיום 26.03.2014, בחר המשיב 2, בעודו במעצר לומר למטעב שטרם נעצר בפרשייה זו, שלא יסגיר את עצמו, אלא רק אחרי שאחד מהם יורשע ואז מטעב יקבל עונש הכי נמוך בעסקה. עוד בעניינו של המשיב 2 יצוין, כי משיב זה הוא אשר הסביר לסוכן כיצד מפעילים את המטען וגם הניח את המטען בתא רכבו של הסוכן וקיבל את התמורה הכספית, כך שאין לקבל את טענות הסנגור, כי חלקו מינורי ביחס לאחרים. בנוסף לכל אלה, עברם הפלילי של המשיבים 1 ו- 2 כמפורט לעיל. אשר למשיב 3 – נעדר עבר פלילי, יפים בעניינו דברי כב' השופט פוגלמן בבש"פ 399/14: "לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה על המקרים החריגים כי בהם ניתן להסתפק בחלופת מעצר שבהם מדובר בעבירות של סחר בנשק. אמנם, מדובר בצעיר עם עבר נקי ורקע נורמטיבי. עם זאת מדובר בחומרים המשמשים להרכבת מטעני חבלה, שמעצם טיבם אמורים לגרום נזק רב לחיים ולרכוש. כלומר, העורר מואשם בפעילות עבריינית של סחר בנשק המצויה ברף הגבוה של המסוכנות.". לענייננו, קל וחומר המשיב 3 לא מואשם במתן חומרים המשמשים להרכבת מטעני חבלה, אלא בשתי עסקאות של סחר בנשק. הראשונה מכירת רובה מסוג קרול תמורת 17,000 ₪, והשנייה מטען חבלה קטלני מוכן להפעלה. יודגש, כי שתי העסקאות התרחשו בביתו של המשיב, לרבות מסירת הנשק ומטען החבלה וקבלת התמורה הכספית. דבר המלמד על חלקו המרכזי של המשיב בסחר. במקרה השלישי ניסיון למכירת מטען חבלה נוסף שמופעל מרחוק במשקל 4 ק"ג תמורת 17,000 ₪.

אשר למשיב 1- בשים לב לרמת המסוכנות הגבוהה ועברו הפלילי המכביד והעובדה שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום עם בקשה למעצר עד תום ההליכים בבית משפט השלום בגין ארבע עסקאות של סחר בסמים, אין מקום כלל וכלל לבחון אפשרות השתלבותו בהליך טיפולי לגמילה מסמים. גם לגופם של דברים, אין בנסיבותיו של המשיב כדי לבוא בגדר החריגים שנקבעו בהלכת סויסה. עוד יצוין, כי המלצת שירות המבחן הינה בגדר המלצה בלבד, שכן השיקולים המנחים את שירות המבחן בהמלצתו והשיקולים והאינטרסים שעל בית המשפט לשקול לצורך החלטתו לא בהכרח זהים וחופפים
(ראה בש"פ 5309/05)
.

אם לא די בכל אלה, עוד בעניינו של המשיב 1, עיינתי בהחלטת בית המשפט העליון שניתנה בעניינו של המשיב 1 בבש"פ 1785/11 מיום 10.03.2011, שם נעצר המשיב עד תום ההליכים על רקע כתב אישום שייחס לו אספקת סם לקטין תוך הפרת תנאי שחרור בערובה. בית המשפט העליון הורה על שחרורו בשל גילו הצעיר והפוטנציאל השיקומי כפי שעלה מן התסקיר שנערך בעניינו: "למרות זאת, ולא בלי לבטים, החלטתי לקבל את הערר ולהיעתר לבקשתו של העורר לקבל הזדמנות נוספת... בהינתן גילו הצעיר של העורר והאפשרות להיתרם באמצעות התכנית הטיפולית המוצעת בתסקיר מצאתי, כי הכף נוטה לכיוון שחרורו של העורר"
(עמ' 4 פיסקה 3)
.

15.
אשר על כן ומכל האמור לעיל, הנני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.
<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ג אייר תשע"ד, 13/05/2014 במעמד הנוכחים.


נסר אבו טהה
, שופט












מת בית משפט מחוזי 46045-02/14 מדינת ישראל נ' יקיר גואל, מחמד אבו עראר, סולימאן אזברגה (פורסם ב-ֽ 13/05/2014)