פסקי דין על שחר אליהו | פסקי דין על חגית אליהו | פסקי דין על מאיר רביד | פסקי דין על יוסף שלמה רום | פסקי דין על אסתר גרינבוים ואח' |

53948-02/14 עא     13/05/2014




עא 53948-02/14 שחר אליהו, חגית אליהו נ' מאיר רביד, יוסף שלמה רום, אסתר גרינבוים ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 53948-02-14 אליהו ואח'
נ' רביד ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
1

בפני

הרשמת - כב' השופטת
שלומית יעקובוביץ


המבקשים

1
.
שחר אליהו

2
.
חגית אליהו


נגד


המשיבים

1. מאיר רביד
2. יוסף שלמה רום
3. אסתר גרינבוים
4. מאיר לורנץ
5. יוכבד יהודית לורנץ
6. שמעון אברמן
7. יהושע צימרמן
8. לאה צימרמן
9. פנחס גרשונוביץ
10. נעמי גרשונוביץ
11. ישראלדב פרויליך
12. נעם ברם
13. גרינבוים בנימין זאב
14. רום ברכה פרומט
15. אהרון דוד גרינפלד
16. אברמן חנה
17. בלה הופמן




החלטה

1.
מונחת לפני בקשתם של המבקשים להורות על פטור מהפקדת ערבון בערעור זה.

2.
עסקינן בערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב (כב' השופט ישי קורן) מיום
02.02.2014
(
ת"א 53427-10-13
), בו נדחתה תביעתם על הסף מן הטעם כי "
כבר בשלב זה ניתן לקבוע כי ... אינם דיירים מוגנים ביחידה המהווה חלק מן המושכר אשר מוחזק על ידי אמו של התובע כדיירת מוגנת
" (להלן: "פסק הדין").


המסגרת הנורמטיבית

3.
הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות
(ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח'
נ' כונס הנכסים הרשמי).

4.
על תכליתו של הערבון שב ועמד לאחרונה בית המשפט העליון (כב' השופטת ארבל) בענין
רע"א 3088/13 אברהם פלקסר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ -
"מוסד העירבון נועד להבטיח את הוצאותיו של המשיב בהליך הערעור ומהווה חלק בלתי נפרד מהערעור עצמו.
זוהי מעין הגנה על בעל דין שזכה בדינו מפני ההשלכות הכלכליות הנובעות מקיומו של הליך משפטי נוסף (למשל, רע"א 9422/10
חטיב נ' אזברגה)"

תוך התייחסות למלאכת שקלול האינטרסים הנוגדים, להם יידרש בית המשפט בהכריעו בבקשה לפטור מערער מהפקדת עירבון -
זכות הערעור המעוגנת בהוראת סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה (כביטוי לזכות הגישה לערכאות) ומנגד הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל הדין שכנגד, אם הערעור כנגדו ידחה -
"זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד במשפט, אך לצד זאת יש לזכור כי ניהול ההליך המשפטי כרוך בעלויות המוטלות הן על בעל הדין שכנגד והן על הקופה הציבורית. ...
על רקע דברים אלו יש לבחון ..., כשנקודת המוצא היא ששיקול הדעת המוענק לבית המשפט בשאלה אם לחייב מערער בהפקדת עירבון הינו רחב, והשיקולים שעליו לשקול הם מצד אחד, כי אין לחסום בפני
מערער את שערי בית המשפט רק משום שהוא דל
באמצעים, ומצד שני, יש להבטיח שאם הערעור יידחה לא יצאו המשיבים נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם (למשל, רע"א 10216/02
ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון)"

"ברקע השיקולים לעניין פטור מערבון עומדים עקרונות חשובים המתנגשים ביניהם. מחד – ניצב עקרון כיבודה של זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעל-דין, אשר זכתה להכרה כזכות בעלת אופי חוקתי ...
זכות הגישה לערכאות הניתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת. כנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו.
זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי"

(בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח'
נ' כונס הנכסים הרשמי)

5.
בית המשפט יידרש, איפוא, לבחון את יכולתו הכלכלית של המבקש וסיכויי הערעור שהגיש, כשני תנאים מצטברים, כאשר נטל ההוכחה מוטל על כתפי המבקש, הוא המערער -
"השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור"
(בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח'
נ' כונס הנכסים הרשמי) (ההדגשה שלי – ש.י.)

די, איפוא, כי אחד משני התנאים – היעדר מסוגלות כלכלית וסיכויי ערעור טובים – לא יתקיים על מנת שבית המשפט ידחה את הבקשה.

מן הכלל אל הפרט

6.
על פי הבקשה המבקשים – המערערים נשואים ומתגוררים ביחידת דיור בת חדר אחד נשוא פסק הדין והערעור, אין ברשותם נכסים אחרים נוספים למעט רכב "מיושן ששוויו לכל היותר כ 2,000 ₪", המבקש 1 אינו עובד ומקבל קצבת ביטוח לאומי בסך 3,663 ₪ והכנסתה החודשית של המבקשת מעבודות ניקיון עומדת על סך של של 2,400 ₪.
לשיטת המבקשים "סיכויי הערעור שלהם על פסק הדין, הינם טובים", בין היתר נוכח טענתם כי "דחיית התביעה על הסף, ללא כל סיבה מוצדקת, בשלב מקדמי ומבלי לשקול את כל העובדות הרלבנטיות, הינה בגדר טעות".


7.
המשיבים מתנגדים לבקשה.
לטענתם המבקשים אינם עומדים במבחנים שנקבעו למתן פטור מהפקדת ערבון, הן מן הטעם שלא השכילו להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת הערבון והן מן הטעם כי בית המשפט
קבע כי "אין מחלוקת כי המבקשים לא שילמו דמי מפתח, אינם דיירים נגזרים או נדחים, ומשכך מעולם לא קנו להם זכויות של דיירות מוגנת. המבקשים אף אינם צד להסכם שכירות בקשר עם הנכס" (ההדגשות במקור).

8.
עיון בבקשה על צרופותיה מעלה כי המבקשים נמנעו מלפרוש תמונה מלאה על מצבם הכלכלי ובחרו לגלות טפח ולהסתיר טפחיים –
"הלכה ידועה היא כי המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי"

(רע"א 2598/99 כהן נ' נח)

8.1
המבקשים צרפו לתשובה שהגישו לתגובת המשיבים לבקשה (להלן: "התשובה") תדפיסי חשבון בנק מהם עולה כי הם מנהלים שני חשבונות בנק; האחד בבנק הדואר והשני בבנק לאומי.


מעיון בתדפיס החשבון בבנק לאומי ניתן ללמוד כי ביום 09.03.2014 זוכה החשבון בשתי משכורות משני מקורות שונים -
"עמותת לב זהב" ו- מ"ב. המזרחי"( לגביו צוין בכתב יד "משכורת דורון אחרונה") בסך כולל של 4,952.52 ₪, זאת בניגוד גמור להצהרתה של המבקשת 2 ביחס להשתכרותה.
המבקשת 2 הציגה תלושי שכר ממקום עבודה אחד בלבד, הגם שנהיר הוא כי במועד זיכוי חשבון הבנק עבדה במקום נוסף.
תדפיס חשבון הבנק מלמד אף על חיוב להוראת קבע לפיקדון בסך 700 ₪ ושימוש בכרטיס אשראי (לאומי ויזה). תדפיסי החיוב החודשיים לא הוצגו.
כמו כן, לא הובאה כל ראיה כי למבקשים אין חשבונות נוספים על חשבון העו"ש בבנק לאומי (חסכונות, ני"ע וכיוב').




8.2
הצהרתו של המבקש 1 כי הוא מתקיים מקצבת ביטוח לאומי נמסרה רק בתצהיר אשר צורף לתשובה ולא נתמכה באישור המל"ל לעניין גובה הקצבאות המשתלמות לו (ראה סעיף 10 לתצהיר שצורף לתשובה ואינו נושא תאריך).
מעיון בתדפיס החשבון הבנק הדואר עולה כי המבקש 1 מקבל קצבת נכות נידות, עם זאת בתלושי השכר של המבקשת 2 תחת הסעיף "בן זוג עובד" נרשם "כ".

8.3
המבקשים לא הציגו אסמכתא לכך כי הרכב אשר בבעלותם הינו
רכב "מיושן ששוויו לכל היותר כ 2,000 ₪".

8.4
המבקשים לא פרטו את הוצאותיהם החודשיות השוטפות ו/או המיוחדות וממילא לא הציגו כל אסמכתא להן.

8.5

המבקשים לא הוכיחו כי אין בידם אפשרות ללוות את סכום הערבון - נהפוך הוא.
תדפיס החשבון הבנק לאומי,
אשר צורף לתשובה מלמד כי המבקשים לווים כספים מעת לעת מהבנק.
(ראה בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות, ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב)

8.6

המבקשים מיוצגים בהליך זה על ידי עורך דין פרטי ונוכח טענתם בדבר קושי כלכלי לשאת בתשלום הערבון, אך ראוי היה כי ידרשו בבקשתם לאופן תשלום ומימון שכר טרחתו.
הדבר לא נעשה וממילא יש בכך כדי לגרוע מ"עוצמת" טענתם (ראה: ע"א 7764/01 פופלבסקי נ' עו"ד אלון נשר ואח'
).

11.
למעלה מן הצורך ומבלי לקבוע מסמרות אציין כי מתוך הערכה גסה של סיכויי הערעור, אינני סבורה כי אלה ברף המצדיק לפטור באופן מלא את המבקשים מהפקדת ערבון תוך חשיפת המשיבים לאפשרות כי תשלום הוצאותיהם בהליך, ככל שיפסקו, לא יובטח.




12.
לאור כל האמור לעיל מורה אני על דחיית הבקשה.
עם זאת ולאחר איזון כלל האינטרסים – זכות הגישה לערכאות מחד וזכותם של המשיבים כי תשלום הוצאותיהם יובטח בערובה – מוצאת אני, בשים לב לחשיבותו ומשמעותו של ההליך מבחינת המבקשים, למורכבות ההליך, לשיעור ההוצאות הצפוי אם ההליך ייכשל, להעמיד את הערבון על סך של 12,000 ₪ ולאפשר תשלומו בארבעה תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש יוני 2014.
אי תשלום אחד מהתשלומים יחשב כאי תשלום ערבון לענין הוראת תקנה 431 לתקנות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, י"ג אייר תשע"ד, 13 מאי 2014, בתפקידי כרשמת, בהעדר הצדדים













עא בית משפט מחוזי 53948-02/14 שחר אליהו, חגית אליהו נ' מאיר רביד, יוסף שלמה רום, אסתר גרינבוים ואח' (פורסם ב-ֽ 13/05/2014)