פסקי דין על סיגלית סימון זיו | פסקי דין על א.פ. עיצובים

3320-02/13 תק     09/04/2014




תק 3320-02/13 סיגלית סימון זיו נ' א.פ. עיצובים








בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה



ת"ק 3320-02-13 סימון )זיו( נ' א.פ. עיצובים


תיק חיצוני:


בפני

כב' הרשמת בכירה
ענת דבי


תובעת

סיגלית סימון זיו


נגד


נתבעת

א.פ. עיצובים




פסק דין


1. לפני תביעה כספית של סך 6,000 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעת.

2. העובדות הצריכות לעניין הינן כדלקמן:

אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 25.11.05 רכשה התובעת שתי כורסאות, הדום מעור ושתי כורסאות נוספות מבד בחנות הנתבעת בבני ברק.

עבור כורסאות העור וההדום, שילמה התובעת סך 4,781 ₪ מתוך הסכום הכולל של העסקה.

במהלך שנת 2008 פנתה התובעת לנתבעת בטענה כי כורסת עור אחת החלה להתקלף ובמענה לכך הציעה הנתבעת לזכותה ב – 50% מערך כורסאות העור ברכישתה הבאה בחנות.

ביום 8.2.10 פנתה התובעת בשנית לנתבעת בטענה כי מצב הכורסאות הולך ומחמיר והנתבעת חזרה על הצעתה ליתן לתובעת זיכוי בשיעור 50% מן הרכישה הבאה.

התובעת פנתה ביום 24.12.12 למחלקת הלקוחות של הנתבעת וביקשה לממש את הזיכוי שהוצע לה. התובעת נענתה, כי עקב חלוף הזמן לא ניתן להיענות לבקשתה.

3. בכתב התביעה טענה התובעת כי ריהוט העור אשר נרכש על ידה הינו פגום ועל כן תבעה ביטול העסקה והשבת הסכום ששולם בגין הכורסאות וההדום מעור, בתוספת דמי הובלה בסך 177 ₪.

4. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובמסגרתו נטען כי פעלה ללא דופי בכך שנאותה לטפל בתלונות התובעת, שהועלו כ – 3 שנים לאחר רכישת הריהוט וכי הציעה לתובעת הצעה נדיבה לפתרון הבעיה.

הנתבעת טענה, כי לא זו בלבד שהתובעת פנתה אליה לראשונה 3 שנים לאחר רכישת הריהוט, אלא שפנייתה נעשתה לאחר שתקופת האחריות (בת שנתיים) כבר חלפה.

הנתבעת טענה, כי בשנת 2008 הציעה לתובעת לשלוח לביתה איש שירות, שהינו מומחה לעורות, בתשלום. ברם, התובעת סירבה לשלם בגין ביקורו של איש השירות ומשכך בקשתה לא טופלה.

במענה לפנייתה של התובעת בשנת 2010 ולאחר שנציגי הנתבעת עיינו בתמונות הכורסאות שנשלחו ע"י התובעת ומשהוברר כי לא ניתן לתקן את הכורסאות, הציעה הנתבעת לתובעת, כמחווה שירותית הצעה נדיבה לפתרון. התובעת ביקשה שהות לחשוב על כך, אולם לא שבה לנתבעת.

התובעת פנתה פעם נוספת אל הנתבעת שנתיים לאחר מכן, ביום 23.12.12, וביקשה לממש את הזיכוי שהוצע לה. ברם, בשל חלוף הזמן הרב והשימוש רב השנים שנעשה בכורסאות, סירבה הנתבעת להיענות לבקשתה.

הנתבעת טענה, כי התובעת התלוננה בפועל על פגמים בכורסאות רק 3 שנים לאחר אספקת הכורסאות וכי יש בכך כדי להעיד כי אין המדובר בפגם בייצור, אלא בנזקים שנגרמו עקב שימוש בכורסא ו/או שימוש בחומרים כימיים לניקיונה.

5. התובעת הגישה כתב תשובה וצירפה אליו חוו"ד מקצועית מטעם מר חיים רוף, שהינו מומחה לעור. בכתב התשובה ובהסתמך על חוו"ד שהוגשה, טענה התובעת, כי התברר לה כי הריהוט יוצר מעור מסוג בייקסט, שאינו עור סטנדרטי ,אלא עור מפוצל תחתון באיכות ירודה ביותר ועל כן, מדובר בהטעיה ו/או אי התאמה של הריהוט שרכשה למצג שהוצג בפני
ה בעת הרכישה.
משכך, טענה התובעת, כי הינה זכאית לביטול את העסקה ולהשבת התמורה ששולמה.

6. הנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן, במסגרתו טענה כי עור הבייקסט הינו אחד מסוגי העור הנפוצים בעולם המשמשים לריפוד רהיטים וכי מדובר בעור אשר אינו נופל באיכותו מסוגי עור אחרים, בוודאי לא מאיכות של עורות בייקסט שהשימוש בהם רווח בשוק העולמי. נטען עוד, כי הסיבות לקילופים במערכת הישיבה של התובעת היו משך הזמן שבמהלכו הפריטים נמצאו בשימוש, חשיפתם של הרהיטים לקרינה ישירה של עור שמש או שימוש בתכשירי ניקוי שאינם מתאימים לעור מסוג בייקסט. לתמיכה בטענות אלה, צירפה הנתבעת חוו"ד מטעם מר אוז'לבו יצחק, אשר הינו מומחה לעורות.

הנתבעת טענה עוד, כי גם אם יגיע בית המשפט לידי מסקנה כי מדובר באי התאמה על פי חוק המכר, הרי שאין מדובר באי התאמה נסתרת, שכן, היה על התובעת לבדוק את הכורסאות מיד לאחר אספקתן ולהודיע לנתבעת על אי ההתאמה לכל המאוחר בסמוך לאחר הבדיקה.
7. האם בייקסט הינו עור באיכות ירודה?

א. התובעת תמכה טענותיה בחוו"ד מומחה מטעמה. מר רוף קבע בחוות דעתו כי הבייקסט הינו עור מפוצל תחתון באיכות ירודה ביותר, המצופה בשכבת מילוי ומעליה שכבה סינטטית פלסטית צבועה, שגם היא באיכות ירודה. מר רוף ציין, כי קיימות מדינות בעולם האוסרות מכירת עור הבייקסט כ – 100% עור.

מומחה הנתבעת- מר אוז'לבו קבע בחוות דעתו כי עור הבייקסט הוא אחד מסוגי העור הנפוצים בעולם, המשמש לריפוד רהיטים וכי מדובר בעור שאינו נופל באיכותו מסוגי עור אחרים שנעשה בהם שימוש ארוך שנים ובוודאי לא מאיכות של עורות בייקסט שהשימוש בהם רווח בשוק עולמי.

ב. מהימנות המומחים:
במהלך חקירתו הנגדית של מומחה התובעת- מר רוף הסתבר, כי מר רוף נתן בעבר חוות דעת רבות לבתי המשפט בתביעות שהוגשו כנגד הנתבעת בגין רכישת רהיטים שיוצרו מעור בייקסט וחוות הדעת שנתן בתיקים האחרים היו זהות לחוות הדעת שמסר בתיק זה.

מר רוף נשאל בחקירתו הנגדית האם כשאדם פונה ומתלונן על קילופים הוא מקבל ממנו מידע משפטי כלשהו והמומחה הכחיש זאת והוסיף, כי הלקוח אינו מקבל ממנו המלצה כיצד לתבוע, אלא רק
מידע מקצועי (עמ' 2 ש' 28-29) .

במהלך הדיון הציגה הנתבעת לבית המשפט סרטון וידאו במסגרתו ניתן היה לראות כי מר רוף הגיע לביתה של גב' ווגט, מזכירתו של מנהל הנתבעת, לפי הזמנתה. בתחילת הפגישה הסביר מר רוף לגב' ווגט על מהותו של עור הבייקסט והדגיש בפני
ה כי בשלב מסוים ציפוי העור מתחיל לאבד מגמישותו, נסדק ומתקלף. כמו כן, במהלך השיחה הפנה מר רוף את גב' ווגט לפסקי דין בתביעות שהוגשו במקרים דומים כנגד הנתבעת, בהן נתן חוות דעת ובית המשפט קיבל את חוות דעתו.

הנתבעת טענה, כי יש בעובדה כי מר רוף נתן חוות דעת רבות בתביעות זהות וכן כי מסר אינפורמציה לגב' ווגט בדבר פסקי דין קודמים שניתנו בנושא, כדי לגרוע מאמינותו של מר רוף.

אין בידי לקבל טענה זו.
העובדה כי מר רוף נתן חוות דעת בתיקים קודמים, אינה מפחיתה מאמינותו של מר רוף. ואולי אף להיפך. דווקא העובדה כי חוות הדעת של מר רוף לעניין עור הבייקסט הינן עקביות בתוכנן מצביעה על כך כי מר רוף איתן בדעתו בכל הנוגע לעור הבייקסט. כפי שהשיב מר רוף בחקירתו: "מדברים על אותו חומר בדיוק. במקרה הספציפי הזה. מה אתה רוצה שאני ארשום משהו אחר על בייקסט", עמ' 3 ש' 9-10) .
גם העובדה כי מר רוף הפנה את גב' ווגט לפסקי דין קודמים אינה מצביעה על היעדר אמינות של מר רוף, אלא רק על כך כי למר רוף ניסיון קודם בתביעות מסוג זה. בוודאי אין המדובר במסירת מידע משפטי.

אציין, כי התרשמתי כי עדותו של מר רוף הייתה אמינה וקוהרנטית ולא נסתרה בחקירתו הנגדית.

מאידך, מחקירתו הנגדית של מומחה הנתבעת מר אוז'לבו עלה כי מר אוז'לבו עובד באופן קבוע עם הנתבעת ואף מבצע עבודות ניקיון אצל הנתבעת ויש בעובדה זו כדי להפחית מאמינותו.

ג. מסקנותיי לעניין מהותו ואיכותו של עור הבייקסט:
מדברי שני המומחים עולה כי עור הבייקסט מורכב משכבת העור התחתונה, המצופה בשכבה סינטטית פלסטית.

כאמור לעיל, מצאתי כי עדותו של מר רוף הייתה אמינה ומשכנעת יותר וממנה עלה, כי מדובר בעור באיכות ירודה ביותר, אשר בחלק ממדינות העולם נאסר למכירה כ – 100% עור.

יצוין, כי בחקירתו הנגדית של מומחה הנתבעת- מר אוז'לבו, הופנה מר אוז'לבו לאתר האינטרנט שלו, שם פירט את סוגי העור השונים ובו כתב מר אוז'לבו על עור הבייקסט כדלקמן:

" החיסרון של הבייקסט בכך שניתן בקלות להרוס את שכבת הפילים הדקה באמצעות חומרי ניקוי המכילים סולבנטים ואף עם הזמן חומצות הנמצאים בשומן הגוף ובזיעה גורמים נזק לשכבה העליונה, שכבת ההגנה של העור הגורמים לתוצאות של הדבקות של הבגדים בעור ו/או אף ירידת צבע על הבגדים מהעור".

אין ספק, כי מן האמור באתר האינטרנט ניתן להבין כי עור הבייקסט אינו עור באיכות מעולה וכי במשך הזמן יש לצפות להתפתחות בעיה, שמקורה בשכבת הציפוי העליונה.

מר אוז'לבו התבקש להסביר כיצד עולה האמור באתר האינטרנט שלו עם האמור בחוות דעתו לפיה, מדובר בעור באיכות טובה והשיב, כי לא מדובר על אותו סוג בייקסט. (עמ' 9 שורה 7). טענה זו עלתה לראשונה בחקירת המומחה ולא בא זכרה בחוות דעתו.

יצוין עוד, כי מר אוז'לבו הודה בחקירה נגדית כי אמר לתובעת כי הבעיה היא שלא אמרו לה במועד המכירה כי הרהיטים עשויים מעור בייקסט (עמ' 9, שורה 27-29). תשובה זו מלמדת על כך כי אף מר אוז'לבו סבור כי היה על הנתבעת לציין בפני
התובעת בעת הרכישה כי
מדובר בעור מסוג בייקסט כיוון שקיים הבדל בין איכות עור זה לאיכותם של עורות אחרים.

מכל האמור לעיל מצאתי, כי עור בייקסט הינו עור באיכות נמוכה יותר והמסקנה היא, כי הייתה מוטלת על הנתבעת ליידע את התובעת מפורשות בעת ביצוע הרכישה כי הרהיטים הנרכשים על ידה הינן מעור בייקסט ולא מעור באיכות מעולה.

8. האם הקילופים הינם תוצאת איכותו הירודה של העור או עקב שימוש של התובעת?

א. מומחה התובעת- מר רוף קבע בחוות דעתו כי הקילוף נבע מהפרשת חומר משכבת המילוי, חומר הפוגם בדבק המקבע את השכבה הפלסטית הצבועה לשכבת העור המפוצל. כמו כן, הציפוי הסינטטי פלסטי של העור איבד מגמישותו, נסדק והתקלף ואז העור המפוצל שמתחתיו נחשף והתפורר.

מר רוף הבהיר, כי נטל דגימה של עור מתחת לכורסא, במקום שאינו חשוף לעור ו/או מגע אנושי ו/או חומרי ניקוי ומצא התפוררות והתקלפות גם שם ומשמעות הדבר היא, כי הקילוף לא נוצר כתוצאה משימוש ו/או מחומר ניקוי כלשהו.

הנתבעת הסתמכה בסיכומיה על הסרטון שהוצג לבית המשפט, במסגרתו ניתן היה לראות כי טרם הגעתו של מר רוף לביתה של גב' ווגט, נטלה גב' ווגט סכין והחלה לגרד באמצעותו את העור בסט שלם וחדש של כסאות מרופדים בעור בייקסט. כאשר הגיע מר רוף לביתה, איבחן מר רוף את הבעיה בעור כבעיית התפרקות של שכבת הפלסטיק העליונה. הנתבעת טוענת, כי הטעות באבחנה שעשה מר רוף מלמדת על חוסר מקצועיותו.

עליי לומר, כי מלכתחילה לא מקובלת עליי השיטה במסגרתה ביימה הנתבעת סיטואציה בניסיון להכשיל את מומחה הנתבעת. התנהלות מסוג זה של ספק בהתייחס ללקוח שרכש בעסקו טובין מצביעה בעיניי, יותר מכל, על היעדר גישה שירותית של הנתבעת ללקוחותיה.

ובהתייחס לאבחנתו השגויה של המומחה רוף אומר, כי סביר בעיניי כי קילוף עור הנובע מהתפרקות שכבת הפלסטיק העליונה וקילוף שנגרם במתכוון באמצעות סכין נראים אותו דבר למתבונן בעור, גם למומחה. משכך, אין להסיק מסקנה כלשהי לאור אבחנתו של מר רוף במקרה זה.

התובעת עצמה העידה בעדותה כי לא השתמשה בחומרים כימיים אלא ניקתה את הריהוט בסמרטוט לח וכי היה שימוש מועט ביותר ברהיטים.

מומחה הנתבעת מר אוז'לבו
, קבע בחוות דעתו כי הקילוף יכול היה להיגרם כתוצאה ממספר סיבות:

הראשונה - בהתחשב במשך הזמן במהלכו הפריטים נמצאו בשימוש (למעלה מ 7 שנים).
השנייה - בהתחשב בכך כי מערכת הישיבה ממוקמת בסלון בית פרטי בקרבת חלון גדול הפונה לחצר וחשופה לקרינה ישירה של עור השמש.
השלישית – שימוש בתכשירי ניקוי שאינם מתאימים לעור בייקסט.

המומחה מר אוז'לבו קבע, כי הקילופים לא נוצרו כתוצאה מהפרשת חומר משכבת המילוי שכן, אילו היה כך הדבר, לבטח היו ניכרים קילופים גם בצידי הכורסאות וההדום ו/או בדגימות עור שנלקחו מתחת למערכת הישיבה ואין להן קשר לשימוש, ניקוי, מגע גוף ועור שמש.
המומחה ציין, כי לא נמצאו קילופים במקומות אלו.

ב. האמור בחוות דעתו של מר רוף לא נסתר בחקירתו הנגדית. מר רוף גם הציג לבית המשפט פיסת עור שנלקחה על ידו מתחתית הכורסא, אשר ניכרים בה קילופים ויש בכך כדי לתמוך באמור בחוות דעתו.

אמנם מר רוף הודה בחקירתו כי קילופים יכולים להיגרם גם כתוצאה משריטה של כלב או חומרים ממוססים כימיים, אך אין בכך כדי לגרוע מן המסקנות אליהן הגיע המומחה. ניתן לראות מתמונות הכורסאות אשר הוגשו לבית המשפט כי מדובר בקילופים בשטח נרחב ביותר על גבי הכורסא, ועל כן, אין זה הגיוני כי הקילוף נוצר כתוצאה משריטה. כמו כן, מדגימת העור נוכחתי כי הקילוף ניכר גם בתחתית הכורסא, מקום בו לא נעשה שימוש בחומרי ניקוי או הייתה לו חשיפה כלשהי לשמש.
כלומר, אף כי קיימות אפשרויות לסיבות אחרות לקילוף עור, הרי שאלו אינן הגיוניות בנסיבות המקרה דנן.

ג. עיון בחוו"ד של מר אוז'לבו מומחה הנתבעת מלמד, כי מר אוז'לבו הצביע על מספר גורמים אפשריים לקילופים אך לא קבע באופן פוזיטיבי מהי הסיבה לקילוף ברהיטיה של הנתבעת, זאת אף שמר אוז'לבו בדק את הרהיטים בביתה של התובעת. משחוות הדעת מבוססת על השערות בלבד, לא ניתן לבסס עליה כל ממצא וכבר בשל כך היה עליי לדחותה.

זאת ועוד, מחקירתו הנגדית של מר אוז'לבו התברר כי מר אוז'לבו גם לא לקח דגימות עור מתחתית הכורסא על מנת לבדוק את העור המצוי בתחתיתה (עמ' 8, שורה 30) ועל כן, האמור בפסקה האחרונה של חוות דעתו אינו מדויק בלשון המעטה.

אציין עוד, כי לאור הנחתו של מר אוז'לבו כי הקילוף נגרם כתוצאה מחשיפה ישירה של הריהוט לאור השמש, התבקש המומחה ע"י בית המשפט לשרטט את אופן העמדתם של הרהיטים בסלון התובעת. מן השרטוט (נ/1) הסתבר, כי הכורסאות נשוא התביעה עומדות בסלון כשגבן מופנה אל דלת הזכוכית של גינת הבית. מאידך, הקילופים בכורסאות מצויים בקדמת הכורסאות ולא באחורי הכורסאות, הפונים לשמש. משכך, השערתו של מר אוז'לבו כי הקילופים נגרמו כתוצאה מחשיפה ישירה של הכורסאות לעור השמש אינה נכונה.

ד. מכל האמור לעיל נמצאתי, כי הקילופים אשר ניכרו בכורסאות שרכשה התובעת, לא היו תוצאת שימוש בלתי נכון ו/או שימוש בחומרי ניקוי ו/או קרינה של עור השמש, אלא נבעו מאיכותו הירודה של עור הבייקסט, כפי האמור בחוות דעתו של מר רוף.

9. התובעת רכשה ריהוט מעור באיכות ירודה, כאשר בסופו של יום הקילופים אשר ניכרו בריהוט לאחר שימוש בו הינם תוצאת איכותו הירודה של העור ולא תוצאת שימוש בלתי נכון של התובעת. זוהי בדיוק הסיבה בגינה היה על הנתבעת להבהיר לתובעת מפורשות במועד הרכישה מהו סוג העור ממנו מורכב הריהוט ומהן המשמעויות של רכישת ריהוט מעור בייקסט. כדבריו של מומחה הנתבעת- מר אוז'לבו, "איכות זה עניין של ציפיות" (עמ' 8 ש' 24).

ׁ

10. האם הודע לתובעת במהלך הרכישה כי מדובר בעור בייקסט?

התובעת העידה, כי כאשר רכשה את הריהוט, לא נמסר לה כי מדובר בעור בייקסט, שהינו עור מאיכות ירודה וכי הדבר נודע לה רק לאחר הגשת כתב התביעה, כאשר פנתה למר רוף על מנת שיערוך חוות דעת מטעמה. התובעת ציינה בסיכומיה, כי אילו ידעה כי מדובר בריפוד סינטטי, לא הייתה רוכשת כלל את הכורסאות וכי כאשר רכשה ריהוט מעור הייתה לה ציפייה סבירה כי הריהוט ישמש אותה לטווח ארוך.

התובעת גם ציינה בסיכומיה כי מחיר הכורסאות היה גבוה ולא עורר כלל חשד באשר לטיב החומר ממנו הן עשויות.

סמנכ"ל הנתבעת, מר יובל חן, אשר העיד מטעם הנתבעת הבהיר, כי הוא לא מכר אישית את הריהוט לתובעת וכי אינו יודע מי
מכר את הריהוט לתובעת, שכן בחשבונית הרכישה נקוב שמה של סמדר, אשר אינה עובדת אצל הנתבעת עוד. משכך, מר חן לא יכול היה להעיד מידיעה אישית מה נמסר לתובעת בדבר סוג העור ו/או איכותו בעת הרכישה.

ברם- מעדותו של מר חן עלה, כי כעניין שבנוהג, לא מוסרים עובדי הנתבעת ללקוחות בעת הרכישה כי
מדובר בעור בייקסט. אמנם, נטען כי הדבר נרשם במפרט הטכני שבתוויות המכירה (עמ' 7 שורות 16 עד 19), אך דוגמא לתווית שכזו לא הוצגה לבית המשפט והדבר לא הוכח.

משכך, נמצאתי כי בעת רכישת הריהוט, לא נמסר לתובעת כי מדובר בעור בייקסטס, ובוודאי לא נמסר לתובעת כי מדובר בעור באיכות ירודה יותר, שהרי הנתבעת לא מודה בכך עד היום וסמנכ"ל הנתבעת העיד בעדותו בבית המשפט כי עור בייקסט נחשב "לעור טוב מאוד. איכותי." (עמ' 7 שורה 28).

יתירה מכך, מסתבר מעדותו של מר חן כי גם בתעודת האחריות שנמסרה לנתבעת נכתב כי מדובר בעור "מאיכות מעולה" (עמ' 7 שורות 25-26). עיון בתעודת האחריות שנמסרה לתובעת מלמד כי אכן צויין בה כך.

11. סע' 11 לחוק המכר, תשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק המכר") קובע:



"
המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר –
(1)
רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם;
(2)
נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;
(3)
נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;
(4)
נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;
(5)
נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים
."

12. כאמור לעיל, נמצאתי כי היה על הנתבעת להבהיר לתובעת כי מדובר בעור בייקסט, שהינו עור באיכות נמוכה יותר וכי הנתבעת לא מסרה מידע זה לתובעת בעת ביצוע הרכישה ואף לא בשלב מאוחר יותר. נהפוך הוא, העור שווק לתובעת כעור באיכות מצוינת.

משכך, ברי כי הנתבעת מסרה לתובעת נכס השונה בתיאורו ואיכותו מזה אשר הוצג בפני
התובעת.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי המדובר באי התאמה שניתן היה לגלותה מיד עם קבלת הריהוט. סבורני, כי אין לצפות מקונה לבצע בדיקה של סוג העור ממנו עשוי הריהוט במועד אספקת פריט הריהוט לביתו, אם על פניו לא ניכרת כל בעיה באיכות או סוג העור. כאמור לעיל, הקילופים בעור החלו להיווצר כשלוש שנים לאחר אספקת הריהוט וגם אז לא ניתן היה לחשוד כי מדובר בריהוט מעור נחות, שהוא בניגוד להצהרות אשר נמסרו לתובעת בעת הרכישה.

סע' 16 לחוק המכר קובע:

"היתה אי-ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים 14 ו-15 או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה."

מן האמור לעיל עולה, כי על העניין דנא חל גם סעיף 16 לחוק המכר והתובעת אכן מסרה לנתבעת הודעה על אי ההתאמה מיד כשזו נתגלתה לה.

נוכח כל האמור, התובעת זכאית לביטול העסקה בגין הפרתה ולקבלת מלוא הסכום ששולם על ידה בגין ריהוט העור.

אלא, שכאן עליי לקחת בחשבון את העובדה כי הריהוט נרכש בשנת 2005 ונעשה בו שימוש על ידי התובעת עד עצם היום הזה, דהיינו, במשך 9 שנים ולפחות ב- 3 השנים הראשונות השתמשה בו התובעת להנאתה ולהנאת בני משפחתה. בשל כך, לא אורה על השבת מלוא הסכום אשר שולם בגין רהיטי העור אלא אפחית 40% מן הסכום.

13. סוף דבר

אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת 60% מן הסכום אשר שולם על ידי התובעת בגין כורסאות העור, דהיינו סך 2,869 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הרכישה (25.11.05).
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות בסך 1,300 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש מחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום,
ט' ניסן תשע"ד, 09 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 3320-02/13 סיגלית סימון זיו נ' א.פ. עיצובים (פורסם ב-ֽ 09/04/2014)