פסקי דין על פומידין איסמעיל הארון עלי | פסקי דין על משרד הפנים

34577-01/14 עתמ     10/04/2014




עתמ 34577-01/14 פומידין איסמעיל הארון עלי נ' משרד הפנים








בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע



עת"מ 34577-01-14 הארון עלי נ' משרד הפנים


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט
אליהו ביתן


העותר:

פומידין איסמעיל הארון עלי


נגד


ה
משיב:

משרד הפנים




פסק דין


1.
העותר הוא אזרח סודן. בתאריך 18.6.12 הוא נכנס לישראל שלא כדין, נתפס והועבר למתקן "סהרונים", שם הוחזק במשמורת מכח סעיף 30א' לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), תשע"ב-2012.

בעקבות בג"צ 7146/12, נג'ט סרג' אדם ואח' נ' היועה"מ, החליט המשיב, ביום 12.12.13, לשחרר את העותר ממשמורת והוא הוציא עליו הוראת שהייה במתקן "חולות".

ביום 15.12.13, העותר ואחרים עזבו את מרכז השהייה וצעדו לירושלים, כדי להפגין נגד התיקון לחוק המאפשר לחייבם להימצא במרכז השהייה. והם לא חזרו למרכז השהייה בתוך 48 שעות מהמועד בו היה עליהם לשוב אליו.

על רקע האמור, החליט ממונה ביקורת גבולות, על יסוד סעיף 32כ' לתיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 (להלן: "תיקון מס' 4"), להעביר את העותר למשמורת למשך 90 יום, והעותר הועבר למתקן "סהרונים", וביום 6.1.14 בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים אישר את ההחלטה.

2.
בעקבות דברים אלה הגיש העותר, ביום 16.1.14, את העתירה שבפני
, בה ביקש לבטל את צו ההעברה למשמורת שהוצא עליו ולבטל את הוראת השהייה שהוצאה לו.
הוא טען, בעיקר, נגד חוקתיות תיקון מס' 4. ובנוסף, טען לפגמים בהליך המנהלי הנוגע להוראת השהייה שהוצאה לו - בהפרת זכות השימוע והזכות לייצוג - וטען שהמשיב פעל בעניינו בחוסר תום לב, בשרירות ותוך הפעלת אפליה פסולה.

3.
עיתוי הגשת העתירה, דחיפותה ותוכנה, מלמדים כי הבקשה לבטל את צו ההעברה למשמורת שהוצא נגד העותר, היא הבקשה העיקרית בעתירה. ראיה לכך ניתן למצוא בעובדה שהעותר סיכם את עתירתו בדברים הבאים:
"נוכח כל האמור יתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את העתירה, לבטל את החלטת בית הדין נשוא ערעור זה, ולהורות על שחרור העותר...".

4.
בדיון מיום 6.2.14 הודיע ב"כ המשיב כי יום קודם לכן המשיב שחרר את העותר ממשמורת והוציא עליו הוראת שהייה חדשה, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו.

במצב זה, ראש העתירה העיקרי, שתקף את החלטת המשיב להעביר את העותר למשמורת במתקן "סהרונים" לפרק זמן של 90 יום, וביקש לבטלה, מתייתר.

5.
באשר לחלק האחר של העתירה, הנוגע להוראת השהייה שהוצאה לעותר ביום 12.12.13, הרי שעיקר טענות העותר בעניין זה נוגעות, ישירות ובעקיפין, לחוקתיות תיקון מס' 4.

שאלה זו מתבררת בימים אלה ממש בבית המשפט העליון, במסגרת בג"צ 8425/13 זרי גבריסלסי ואח' נ' הכנסת ואח', ונראה לי שבשלב זה אין טעם להידרש לה ויש להמתין להחלטת בית המשפט העליון בה.

6.
הטענות האחרות של העותר בנוגע להוראת השהייה שלו מיום 12.12.13, הן טענות עובדתיות, מוגדרות, על חדילה מפעולות שלטענת העותר המשיב היה חייב לעשות קודם להוצאת הוראת השהייה. אולם, הוראת שהייה זו אינה תקפה עוד וכעת העותר נתון תחת הוראת שהייה חדשה, שהוצאה לו על ידי המשיב ביום 5.2.14 - שבהקשר אליה המשיב טוען לקיומם של צעדים והליכים שהעותר טען כי הם לא ננקטו עובר להוצאת הוראת השהייה הראשונה.

במצב דברים זה, הטענות העובדתיות הכלולות בעתירה נוגעות להוראת שהייה שאינה תקפה יותר, בעוד העתירה אינה מתייחסת להוראת השהייה החדשה שהוצאה לעותר, שהיא הקובעת. יוצא, שהטענות הכלולות בעתירה, בענין זה, אינן רלוונטיות יותר ואין בעתירה טענות אחרות, נגד הוראת השהייה החדשה, שבתוקף.

7.
על כן, העתירה נדחית. בנסיבות הענין ולפנים משורת הדין, אינני מחייב את העותר בהוצאות.

ניתן היום,
י' ניסן תשע"ד, 10 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.
המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 34577-01/14 פומידין איסמעיל הארון עלי נ' משרד הפנים (פורסם ב-ֽ 10/04/2014)