פסקי דין על יחזקאל ישראלי | פסקי דין על זהבה מיה ממן

13374-09/13 תאמ     16/04/2014




תאמ 13374-09/13 יחזקאל ישראלי נ' זהבה מיה ממן








בית משפט השלום בראשון לציון



תא"מ 13374-09-13 ישראלי נ' ממן ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
1,2

בפני

כב' הרשם
יניב ירמיהו


תובע

יחזקאל ישראלי


נגד


נתבעת

1. זהבה מיה ממן






החלטה

בפני
י בקשת הנתבעת להורות על מחיקת התובענה כנגדה על הסף (בקשה 1), ובקשת התובע למתן

פסק דין
בהעדר הגנה (בקשה 2).

דין שתי הבקשות להידחות.

אין חולק כי כנגד הנתבעת הוצא צו כינוס, ביום 7/2/2013, על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") קובע כהאי לישנא:
(א) משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע.

בהתאם לסעיף, נכסי החייב מוקנים עם מתן צו הכינוס לכונס הנכסים הרשמי או לנאמן שמונה על ידי בית המשפט, ומעת מתן צו הכינוס לא ניתן יהא לעתור לתרופה כנגד החייב, אלא באישור בית המשפט נותן הצו.


כפועל יוצא של צו הכינוס והקניית נכסי החייב לכונס הנכסים הרשמי או הנאמן, קובע סעיף 22(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 כי:

"(א) משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט לעכב כל תובענה, הוצאה לפועל ואמצעי אחר על פי דין נגד החייב. ואולם, אם הוגשה הבקשה בידי חייב וטרם ניתן צו כינוס, לא יורה בית המשפט על עיכוב לפי סעיף זה, אלא בכפוף להוראות סעיף 22א."

משהוצא צו כינוס, אפוא, דרך המלך של הערכאה הדנה היא עיכוב בירור התובענה.

בהקשר זה יצוין, כי בית המשפט נותן הצו במקרה דנן קבע מפורשות כי ניתן צו לעיכוב הליכים, ר' סעיף ה' לצו הכינוס.

תכליתו של סעיף 20(א) לפקודה הינה יצירת שוויון בין הנושים וחסכון בזמן השיפוטי של בתי המשפט, בכך שהתביעות תתבררנה לפני הנאמן לפי הוראות הפקודה", ר' לכך רע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד עודד הכהן ואח' (ניתן ביום 25.10.2011, פורסם בתקדין).

לטענת התובע, אין מקום כי בית המשפט זה יעכב בירור התובענה (ולדידו ייתן

פסק דין
בהעדר הגנה), וזאת בהסתמך על סעיף 71 (א) לפקודה, שכן עילת התביעה הינה נזקים שנגרמו מתאונה שהתרחשה 5 חודשים לאחר מתן צו הכינוס.

לדידו, צו הכינוס חל אך ורק על לגבי חובות שנוצרו טרם צו הכינוס, ואין לו כל השלכה עתידית.

אין בידי לקבל טענה זו.
בית משפט זה אינו מוסמך להתערב בשיקולי בית המשפט שלפשיטת הרגל ולהתיר לנושה, על דעתו, ניהול הליכים כנגד חייב החוסה תחת הגנת פקודת פשיטת הרגל.
שיקול זה אמור לבוא לפתחו של בית המשפט נותן צו הכינוס, והוא הרשאי לשקול טענות אלה במסגרת השיקולים שיועמדו בפני
ו.


בהקשר זה יפים הדברים שנקבעו בע"א 1516/99 - מרים לוי ואח' נ' נזיה חיג'אזי ואח' (פורסם בתקדין):
"... משתמע עוד, אף כי הדבר לא נאמר במפורש, כי הליכים תלויים ועומדים בבית משפט בעת מתן צו הכינוס יעוכבו אלא אם ניתנה רשות להמשיכם. (לוין, גרוניס, פשיטת רגל, מהד' 2, 2000, עמ' 115) ההבדל בשלב בו מצויים הליכי פשיטת רגל - לפני או אחרי צו כינוס - משליך על השאלה מיהו בית המשפט המוסמך להחליט בשאלת עיכוב ההליכים ומהו היקף שיקול הדעת הנתון לו לענין זה... לאחר מתן צו הכינוס, תכלית העיכוב שונה. בשלב זה כבר הוכח כי החייב ביצע מעשה פשיטת רגל והמשך הליכי פשיטת הרגל נועדו להבטיח כי הנושים יקבלו את המגיע להם על בסיס שוויוני בהליך שימזער ככל הניתן את העלויות הדיוניות. המגמה היא למנוע מצב בו נושה זריז, המקדים נושה מתמהמה, יזכה בנתח גדול יותר מנכסי החייב ולחסוך בהוצאות הכרוכות בניהול משפטים יקרים הגורעות מהמאסה, המוגבלת בלאו הכי, של נכסי החייב העומדים לחלוקה. תכליות אלה הן העומדות ביסוד העקרון כי בשלב זה יעוכבו התביעות התלויות ועומדות שהגישו הנושים לבתי המשפט, למעט במקרים נדירים וחריגים בהם המשך ניהול התביעות הותר, ותביעות חדשות לא תוגשנה אלא בכפוף לרשות מיוחדת. בשלב זה של הליך פשיטת הרגל, בית המשפט של פשיטת רגל הוא בעל סמכות ההחלטה בענין מתן היתר לדיון בתביעה בהליך רגיל - בין אם מדובר בהמשך דיון בתביעה קימת ובין בהגשת תביעה חדשה. בידי בית משפט זה הכלים ומכלול הנתונים הרלבנטיים שיש לשוקלם ולהעריכם לצורך מתן החלטה אם להתיר, בבחינת יוצא מן הכלל, בירור תובענה בבית משפט על פי הסדר הרגיל."

משמדובר במקרה שלפנינו בתביעה כספית, דהיינו חוב בר תביעה בהליך פשיטת הרגל כהגדרתו בפקודה, אין מקום לסטות מהכלל כפי שהובא לעיל.

בנסיבות הללו, מצאתי להורות על עיכוב בירור התביעה.
מאליו ברור, כי התובע רשאי לפנות לבית המשפט המחוזי ולבקש היתר לנהל תביעתו, בהתאם לפקודה.
ואולם, ככל שלא יינתן כאמור, בירור תביעה זו תעוכב בשלב זה.

באשר לדחיית התביעה על הסף, וכאמור לעיל, פקודת פשיטת הרגל לא מורה על דחיית תביעה כנגד אדם החוסה תחת הפקודה, ואין מטרת הפקודה אלא להביא למצב בו הנושים יקבלו את המגיע להם באופן הוגן ושוויוני בנסיבות שנוצרו.

לפיכך, אין מקום להיעתר לבקשה זו ולהעניק לנתבעת סעד כאמור.

סיכומו של דבר, אני מורה על עיכוב בירור התובענה.
ההליכים יוכלו להימשך ככל ובית המשפט המחוזי נותן הצו יתיר את המשך ניהול ההליך.

התובע יעדכן את בית המשפט בתוך 60 יום.

המזכירות תסרוק החלטה זו במסגרת בקשות 1-2.


ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ד, 16 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 13374-09/13 יחזקאל ישראלי נ' זהבה מיה ממן (פורסם ב-ֽ 16/04/2014)