פסקי דין על גמאל אלהאליה | פסקי דין על אלקבץ רפאל ובניו | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח | פסקי דין על חברת קדישא ואח' |

16756-02/14 עא     19/05/2014




עא 16756-02/14 גמאל אלהאליה נ' אלקבץ רפאל ובניו בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, חברת קדישא ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 16756-02-14 אלהאליה נ' אלקבץ רפאל ובניו בע"מ
ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
3

בפני

הרשמת - כב' השופטת
שלומית יעקובוביץ


המבקש

גמאל אלהאליה


נגד


המשיבות

1. אלקבץ רפאל ובניו בע"מ
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
3.
חברת קדישא
4. א.דינמיקה בע"מ




החלטה

1.
עסקינן בבקשה לפטור מהפקדת ערבון נוכח מצבו הכלכלי של המבקש.

2. לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה, לתגובה, לתשובה לה, להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

המסגרת הנורמטיבית

3. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח'
נ' כונס הנכסים הרשמי).

4. על תכליתו של הערבון שב ועמד לאחרונה בית המשפט העליון (כב' השופטת ארבל) בענין רע"א 3088/13 אברהם פלקסר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ -
"מוסד העירבון נועד להבטיח את הוצאותיו של המשיב בהליך הערעור ומהווה חלק בלתי נפרד מהערעור עצמו.
זוהי מעין הגנה על בעל דין שזכה בדינו מפני ההשלכות הכלכליות הנובעות מקיומו של הליך משפטי נוסף (למשל, רע"א 9422/10 חטיב נ' אזברגה)"

תוך התייחסות למלאכת שקלול האינטרסים הנוגדים, להם יידרש בית המשפט בהכריעו בבקשה לפטור מערער מהפקדת ערבון - זכות הערעור המעוגנת בהוראת סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה (כביטוי לזכות הגישה לערכאות) ומנגד הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל הדין שכנגד, אם הערעור כנגדו ידחה -
"זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד במשפט, אך לצד זאת יש לזכור כי ניהול ההליך המשפטי כרוך בעלויות המוטלות הן על בעל הדין שכנגד והן על הקופה הציבורית. ...
על רקע דברים אלו יש לבחון ..., כשנקודת המוצא היא ששיקול הדעת המוענק לבית המשפט בשאלה אם לחייב מערער בהפקדת עירבון הינו רחב, והשיקולים שעליו לשקול הם מצד אחד, כי אין לחסום בפני
מערער את שערי בית המשפט רק משום שהוא דל באמצעים, ומצד שני, יש להבטיח שאם הערעור יידחה לא יצאו המשיבים נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם (למשל, רע"א 10216/02 ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון)"

"ברקע השיקולים לעניין פטור מערבון עומדים עקרונות חשובים המתנגשים ביניהם.
מחד – ניצב עקרון כיבודה של זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעל-דין, אשר זכתה להכרה כזכות בעלת אופי חוקתי ...
זכות הגישה לערכאות הניתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת. כנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו.
זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי"

(בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח'
נ' כונס הנכסים הרשמי)

5.
בית המשפט יידרש, איפוא, לבחון את יכולתו הכלכלית של המבקש וסיכויי הערעור שהגיש, כשני תנאים מצטברים, כאשר נטל ההוכחה מוטל על כתפי המבקש, הוא המערער -
"השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו

יזם להתקבל
; התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור"
(בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח'
נ' כונס הנכסים הרשמי) (ההדגשה שלי – ש.י.)

די, איפוא, כי אחד משני התנאים – היעדר מסוגלות כלכלית וסיכויי ערעור טובים – לא יתקיים על מנת שבית המשפט ידחה את הבקשה.

מן הכלל אל הפרט

6.
על פי הבקשה המבקש – המערער, נשוי, אב לשישה ילדים הסמוכים על שולחנו (חמישה מהם קטינים), מתגורר בדירה שכורה בעלות של 2,400 ₪ לחודש ומקבל סיוע ממשרד השיכון בסך 1,400 ₪.

המבקש אינו עובד לפרנסתו בעקבות התאונה נשוא הערעור, הוכר כנכה על ידי הביטוח הלאומי בשיעור 20% ומתקיים מקצבת נכות מעבודה בסך 608 ₪ לחודש.
רעייתו של המבקש עובדת כמזכירה בקופ"ח ומשתכרת
של סך 4,500 ₪ לחודש.

כמו כן, אחד מילדיו הקטינים של המבקש נכה בשיעור 100% ועבורו מתקבלת קצבת נכות בסך 2,500 ₪.


לשיטת המבקש
"נוכח העובדה שהמצב הכספי של המבקש ומשפחתו הינו מצב רע, אזי יש לייחס לשיקול סיכויי ההליך משקל מופחת, במובן זה שדי להראות כי סיכויי הערעור אינם מופרכים מעיקרם", מה גם שבפסק הדין נפלו "כמה וכמה טעויות", כך ש"המדובר בערעור ממשי ושלא מדובר בערעור סרק" (סעיפים 4 ו- 10 לתשובת המבקש לתגובת המשיבות).

7.
המשיבות מתנגדות לבקשה לפטור מהפקדת ערבון אך אינן מתנגדות "לפריסת תשלומים של הפקדון ובלבד שמלוא הסכום ישולם עד למועד הדיון שיקבע".

לטענתן "הערעור הינו חסר סיכוי לחלוטין" נוכח העובדה כי פסק הדין מושתתת על
"קביעות עובדתיות, אי העדת עדים", קביעות אשר "ברור שבגין דא לא תתערב ערכאת הערעור".



עוד ובנוסף מציינות המשיבות כי המבקש לא שילם עד כה את הוצאות המשפט בהם חוייב בבית המשפט השלום.

8.
עיון בבקשה על צרופותיה מעלה כי המבקש נמנע מלפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי- "הלכה ידועה היא כי המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי"

(רע"א 2598/99 כהן נ' נח)

8.1
המבקש
נמנע מלהצהיר כי החשבון בבנק הדואר הוא חשבון הבנק היחיד המתנהל על שמו.
מעיון בתדפיס החשבון בבנק הדואר
עולה כי לא קיימת כל פעילות כספית בחשבון, לבד מהפקדת קצבת "נפגעי עבודה" ומשיכתה.
במצב דברים זה אך נהיר הוא כי המבקש מנהל את "חייו הכלכליים" שלא באמצעות חשבון הבנק ואין בתדפיס החשבון כשלעצמו כדי ללמד על מקורותיו הכספיים, כמו גם על הוצאותיו.

8.2
מעיון בתדפיס חשבון הבנק של רעיית המבקש אשר צורף לבקשה, והגם שאינו קריא, ניתן ללמוד על הוראת קבע לרכישת מט"ח (ביום 20.12.13, ביום 20.01.14, ביום 20.02.14 וביום 20.03.14), כמו גם על שימוש בכרטיס אשראי (ישראכרט). תדפיסי החיוב של
כרטיס האשראי לא הוצגו.

8.3

המבקש לא פרט את הוצאותיו החודשיות השוטפות ו/או המיוחדות, פרט להסכם פריסת חוב תשלום הארנונה לעיריית ירושלים, וממילא לא הציג כל אסמכתא להן.
כמו כן הסכם השכירות שצורף לבקשה הינו בשפה הערבית.

8.4
המבקש לא הוכיח כי אין בידו אפשרות ללוות את סכום הערבון - נהפוך הוא.
נספח ט' לבקשה מלמד כי המבקש לווה כספים מעת לעת מגורמים פיננסיים (בנק) .
(ראה בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות וראה בנוסף: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב)


9.
במצב דברים זה לא ניתן, איפוא, להעריך אל נכון את יכולתו הכלכלית של המבקש לשאת בתשלום הערבון וממילא לא עלה בידו להוכיח כדבעי כי ידו אינה משגת לעמוד בתשלומו.

די בכך כדי לדחות את הבקשה.

10. למעלה מן הצורך ומבלי לקבוע מסמרות בענין, אציין כי לא שוכנעתי שסיכויי הערעור גבוהים כהערכת המבקש ועולים כדי הרף המצדיק לפוטרו באופן מלא מהפקדת ערבון תוך חשיפתן של המשיבות לאפשרות כי תשלום הוצאותיהן, ככל שייפסקו, לא יובטח.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל ובשים לב לעובדה כי המבקש לא שילם, עד כה, את הוצאות המשפט בהן חוייב בבית משפט קמא, עובדה אשר יש בה כשלעצמה טעם בחיובו בהפקדת ערבון כבטוחה לתשלום הוצאות המשיבות בערעור, אינני מוצאת להעתר לבקשה ומורה על דחייתה.
עם זאת, בשים לב לנסיבות כולן ועל מנת שלא לחסום את שערי בית המשפט בפני
המבקש ולהבטיח תשלום הוצאותיהן של המשיבות, ככל שייפסקו, מוצאת אני להעמיד את הערבון על סך של
12,000 ₪, זאת נוכח הערכתי את היקף ההליך ומורכבותו, לרבות ההוצאות הכרוכות בניהולו.
הערבון ישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש יוני 2014.
אי תשלום אחד מהתשלומים יחשב כאי תשלום ערבון לעניין הוראת תקנה 431 לתקנות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ד, 19 מאי 2014, בתפקידי כרשמת, בהעדר הצדדים













עא בית משפט מחוזי 16756-02/14 גמאל אלהאליה נ' אלקבץ רפאל ובניו בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, חברת קדישא ואח' (פורסם ב-ֽ 19/05/2014)