פסקי דין על מחמוד עודה | פסקי דין על עומר שרקיה | פסקי דין על מנורה חברה לביטוח |

23047-02/11 א     21/05/2014




א 23047-02/11 מחמוד עודה נ' עומר שרקיה, מנורה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בעכו



ת"א 23047-02-11 עודה נ' שרקיה ואח'




תיק חיצוני:



בפני

כב' השופטת
שושנה פיינסוד-כהן


תובע

מחמוד עודה


נגד


נתבעים

1. עומר שרקיה
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ



החלטה

1.
התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונה שארעה לו בשעת עבודתו ביום 27.7.07. במסגרת הדיון בתביעתו מונו על ידי מוחים רפואיים, מטעם בית המשפט, לבחינת שאלת נכותו. בין יתר המומחים מונה בתחום הרפואה הפסיכיאטרית ד"ר ראסם כנעאנה כמומחה מטעם בית המשפט.

2.
המומחה ערך את חוות דעתו ביום 27.11.12 והגישה לבית המשפט. בחוות דעתו קבע כי לתובע נותרה נכות בשעור של 5% .

3.
ביום 30.4.132 הודיע ב"כ התובע בכנותו לבית המשפט כי התובע ואשתו הביעו פליאה אודות ממצאי המומחה נוכח העובדה כי המומחה כבר נתן חוות דעת קודמת בעניינו של התובע. ב"כ התובע בירר את העניין עם המומחה אשר בדק העניין ובסופו של יום התברר כי המומחה אכן ערך חוות דעת קודמת בעניינו של התובע מטעם הסנגוריה הציבורית במסגרת הליך פלילי בו היה התובע נאשם. שם חווה דעתו המומחה כי התובע אינו מסוגל לעמוד לדין.

4.
ב"כ התובע הגיש בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה. הנתבעת מתנגדת.

5.
מחד עומדת לימין בקשת התובע תקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי מי אשר יעץ לבעל דין בתחום מומחיותו אינו יכול למשש כמומחה מטעם בית המשפט.


6.
מאידך עומדת לחובתו ותומכת בעמדת הנתבעת העובדה כי התובע היה מודע לכך כי מדובר באותו מומחה אשר יעץ לו כבר בעבר ולא אמר דבר. רק כאשר נוכח כי מסקנות המומחה במקרה זה שונות מציפיותיו והיודע דבר העובדה כי כבר נבדק על ידו בעבר.

7.
דומה בעיני כי צודקים שני הצדדים. אכן קיימת תחשוב מאוד לא נוחה של ניצול תקנה 126 עד לידי התובע עצמו (ואין כל טרוניה כלפי בא כוחו). אילו הייתה חוות הדעת תואמת את ציפיותיו סביר היה כי לא היה אומר דבר. למעשה ביקש הוא להמתין עד קבלת התוצאה ואז רק אם אינה לרוחו לפנות לבית המשפט ולהודיע כי יש לפסול את המומחה.
המדובר בניהול הליך שלא בתום לב.

8.
מנגד לא ניתן להתעלם ממעמדו המיוחד של מומחה בית המשפט. מעמדו המיוחד לש מומחה בית המשפט הוביל את בית המשפט לפרשנות מחמירה של הוראות תקנה 126 הנ"ל.

ברע"א 10895/08 גילי גולן נ. גנאם דלאל ואח' קבוע כב' השופט רובינשטיין ומצטט מפסיקה קודמת כי מדובר בהוראה המחייבת פסילה גורפת של מומהח שיעץ בעבר לאחד הצדדים.


"הרצון להבטיח הרחבה מניגוד עניינים הביא לפרשנות לפיה הוראת הפסלות גורפת, ואינה דורשת הוכחת קיומו של חשש ממשי:
"מטרת התקנה... היא למנוע ניגוד עניינים מצידו של מומחה שנתן שירות לבעל דין ועתה מתבקש לחוות דעתו בהליך המתקיים בבית המשפט. לא זו אף זו,
אלא
שבעל דין המעורר את הטענה אף אינו חייב להביא ראיות מטעמו לכך שקיים חשש ממשי או אחר למשוא פנים או לניגוד עניינים מצידו של המומחה, שכן גם אם המומחה פעל בתום לב, אין בכך כדי להכשיר את חוות דעתו
(ראו
רע"א 8000/04

רשות הנמלים והרכבות נ' עמיקם
,
[פורסם בנבו]
). אם כן, מצוות התקנה היא שדי בכך שהמומחה בא במגע עם אותו אדם ויעץ עצה או חיווה דעה בענין שבתחום מומחיותו, על מנת לפסול אותו מלשמש כמומחה מטעם בית המשפט, ולאחרון אין שיקול דעת בענין" (
רע"א 4072/06

כהן הירשפלד בע"מ נ' אלחטיב
(לא פורסם)
[פורסם בנבו]
- המשנה לנשיאה ריבלין; ההדגשה הוספה - א"ר; ליישום דווקני ראו גם
רע"א 4483/98

שרון נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית
(לא פורסם)
[פורסם בנבו]
)."

10.
מקרה זה הוא בכל זאת בעל ייחוד משלו שכן למעשה החשש לניגוד עניינים הטבעי בו מומחה מטעם בית המשפט אשר ייעץ בעבר לאחד הצדדים יטה לטובתו כנראה שלא התקיים, התובע אשר קיבל את שרותי המומחה בעבר הוא המבקש לפסול את מינויו לאחר שכבר נתן חוות דעת בתיק זה בה קבע שעור נכות נמוך יחסית. ההפך הנתבעת מבקשת להותיר את המינוי על כנו.

11.
יחד עם זאת מוצאת אני לנכון כי יש מקום לקיים את הכלל הגורף בדבר פסילת מומחה אשר ייעץ לאחד הצדדים ולפסול את חוות הדעת.

12.
ימונה מומחה רפואי חדש. אולם, נוכח התנהלות התובע יישא התובע בעלות שכר טרחת המומחה החדש וכן הנני משיתה על התובע הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ אשר ישולמו עם מועדי התשלום על פי פסק הדין.

13.
החלטה בדבר זהות המומחה וסדרי עובדתו תינתן לאחר שב"כ התובע יודיע כי התובע הפקיד בידיו סך של 5,500 ₪ להבטחת חלקו בשכר טרחת המומחה.


הודעה כאמור תמסר עד ליום 15.7.14.


ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ד, 21 מאי 2014, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 23047-02/11 מחמוד עודה נ' עומר שרקיה, מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/05/2014)