פסקי דין על פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ | פסקי דין על ערן חיים לנצנר | פסקי דין על הכשרת היישוב חברה לביטוח |

44130-09/13 תאמ     22/05/2014




תאמ 44130-09/13 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' ערן חיים לנצנר, הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום ברמלה



תא"מ 44130-09-13 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ
נ' לנצנר ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
שרון צנציפר הלפמן


תובעת

פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ


נגד


נתבעים

1.ערן חיים לנצנר
2.הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


1.
לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שארעה ביום 17.7.13.

2.
גרסת התובעת היא כי רכב התובעת נסע בנתיבו (להלן: הכביש), ואילו רכב הנתבעים (להלן: הטנדר) הגיע מדרך צדדית, היוצאת מאתר עבודה (להלן: אתר העבודה). הגם שהיה לטנדר תמרור עצור, כך נטען, הוא התפרץ לנתיב נסיעת רכב התובעת, חסם אותו וגרם לתאונה.

3.
גרסת הנתבעים היא כי הנתבע 1 (להלן: הנתבע) עמד לצאת מאתר העבודה, עצר ובדק שהצומת פנוי והחל לגלוש באיטיות על מנת להשתלב בכביש. לפתע הגיח רכב התובעת מימינו במהירות ובחוסר זהירות ופגע בעוצמה רבה בטנדר מצידו הימני. הנתבעים טענו לעניין זה כי הכניסה לכביש בו נסע נהג התובעת היתה אסורה, פרט לרכבי עבודה, וכי נהג התובעת נסע בכביש זה על מנת לחמוק מפקקים בכביש 4.

4.
בדיון העידו נהג התובעת, מר יואב קורן (להלן: נהג התובעת) והנתבע, מר ערן חיים לנצר (להלן: נהג הנתבעת).

5.
לבית המשפט הוגשו הודעת נהג התובעת (ת/1); שרטוטים של מקום התאונה שערך נהג התובעת (ת/2 ו-ת/3); הודעת הנתבע (נ/1); ודו"ח חקירה שנערך עבור הנתבעים הכולל תמונות צבע (נ/2).


6.
נהג התובעת העיד כי בכביש בו ארעה התאונה לא היו תמרורים האוסרים על נסיעתו, כי נסע במהירות המותרת (30 קמ"ש), "כשלפתע הגיח מצד שמאלי רכב טנדר ולחצתי על הבלמים, בגלל המרחק הקצר וחול שיש על הכביש... האוטו החליק ופגע בצד האחורי ימני של האוטו של הנתבעים" (עמ' 2, ש' 15-19 לפרוטוקול הדיון).

7.
הנתבע העיד כי יצא משטח העבודה: "יש שלט עצור, עצרתי, התקדמתי בגלל ששדה הראיה מוגבל, התקדמתי מאד לאט והוא פגע בי" (עמ' 10, ש' 22-23). לדבריו, נהג התובעת "נסע בדרך שמיועדת לרכב חקלאי ולרכבי עבודה בלבד, הוא לא היה אמור לנסוע שם... הוא נסע במהירות שאינה תואמת לדרך ולא לשילוט שיש בכביש, מהירות שאי אפשר היה להבחין בו, משום מקום, ונכנס בי בצד... אני הופתעתי מאיך שהוא הגיח ופגע בי" (עמ' 9, ש' 7-11), ועוד: "הוא נסע במהירות מטורפת. אני עם רכב ששוקל כמעט 3 טון הוא העיף אותי 8 מטר" (עמ' 10, ש' 14-15).

8.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו לי ולאחר שמיעת עדויות הנהגים וטענות באי-כוח הצדדים, אני קובעת כי יש לחלק את האחריות לתאונה בין שני הנהגים כך שאחריות הנתבעים לתאונה היא בשיעור של 70% ואחריות התובעת לתאונה היא בשיעור של 30%.

9.
ראשית, אציין כי לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי הכביש בו ארעה התאונה היה אמנם כביש האסור בנסיעה לכל רכב, פרט לרכבי עבודה ורכבים חקלאיים. גרסאותיהם של הצדדים בעניין זה עמדו בסתירה חזיתית זו לזו – נהג התובעת עמד על כך שלא היה כל תמרור האוסר על כניסתו לכביש בו ארעה התאונה (עמ' 3, ש' 23-24 לפרוטוקול; עמ' 5, ש' 26-30; עמ' 6, ש' 27-28); ואילו הנתבע עמד על כך שמדובר היה ב"דרך גישה", "דרך שמיועדת לרכב חקלאי ורכבי עבודה בלבד" (עמ' 9, ש' 7-9, 17).

10.
עיינתי היטב בתמונות הרבות שצולמו והוגשו במסגרת דו"ח החקירה, ואולם לא הוצגה כל תמונה של שלט האוסר על הנסיעה בכביש בו ארעה התאונה. השלטים הנראים בתמונות אוסרים על נסיעה בשטח העבודה, ממנו יצא רכב הנתבעים. הנתבעים לא הציגו אישור ממע"צ לפיו אסורה נסיעתם של כלי רכב פרטיים בכביש זה. לאור האמור, טענה זו לא הוכחה.

11.
אשר לתאונה עצמה. זכות הקדימה היתה נתונה לרכב התובעת שנסע בכביש. אין חולק גם כי במקום יציאתו של הנתבע מאתר העבודה הוצב תמרור עצור. עוד העיד הנתבע כי שדה הראיה שלו היה מוגבל מאד: "כשאתה מסתכל ימינה אתה רואה קיר הוא בא מלמטה מעלייה" (עמ' 12, ש' 1-2) "אני הסתכלתי, לא ניתן לראות שדה ראיה... לא ניתן לראות את החלק הימני (עמ' 12, ש' 30-31). נוכח האמור, שומה היה על הנתבע לנהוג במשנה זהירות ביציאתו מאתר העבודה, ומכאן אחריותו ב-70% לקרות התאונה.

12.
לצד זאת, מצאתי, כאמור, כי יש להטיל על התובעת 30% מן האחריות לקרות התאונה.

13.
נהג התובעת העיד כי הגיע מעלייה, ועל כן שדה הראיה שלו היה חסום (עמ' 7, ש' 13-14). כן העיד הוא כי לאחר העלייה נסע בכביש מישורי של כ-40 מטרים והבחין ברכב הנתבע רק כ-10 מטרים לפני הפגיעה. עוד אישר נהג התובעת כי ביציאתו של הנתבע מאתר העבודה לכביש בו ארעה התאונה "אין ראות לא מהמקום שמוצב תמרור עצור ולא עד הרגע שהוא מגיע למרכז הכביש שאני נסעתי עליו" (עמ' 2, ש' 31-32; עמ' 3, ש' 1-2). בתנאים אלה, נוכח שדות הראייה המוגבלים של שני הצדדים והגבלת המהירות הקיימת במקום – של 30 קמ"ש, ברי כי נהג התובעת צריך היה לנהוג במשנה של זהירות ומחובתו היה להתאים את נהיגתו לתוואי הדרך ולתנאי השטח הבעייתיים.

14.
אשר על כן התביעה מתקבלת בהתאם לחלוקת האחריות שנקבעה לעיל.

15.
לאור האמור, אני קובעת כי על הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

1.
סך של
43,574 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה מיום 29.07.13.
2.
סך של
250 ש"ח בגין בגין דמי שמאות בתוספת הפרשי הצמדה מיום 29.07.13.
3.
אגרת משפט כפי ששולמה.
4.
שכר טרחת עורך דין בשיעור 11.8%.
5.
שכר העד בסך 350 ש"ח כפי שנפסק בדיון.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי.






ניתן היום,
כ"ב אייר תשע"ד, 22 מאי 2014, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 44130-09/13 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' ערן חיים לנצנר, הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/05/2014)