פסקי דין על דב גרונר הדד | פסקי דין על סער ביטחון בע"מ

50216-07/11 סע     25/05/2014




סע 50216-07/11 דב גרונר הדד נ' סער ביטחון בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ס"ע 50216-07-11


25 מאי 2014

לפני
:

כב' השופטת
אסנת רובוביץ
- ברכש
נציג
ציבור (עובדים)
מר הרצל גבע
נציג ציבור (מעבידים)
גב'
אהובה גנור

ה
תובעים
1
.
דב גרונר הדד
ע"י ב"כ: עו"ד פר-הר
-

ה
נתבעים
1. סער ביטחון בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד ודעי




פסק דין



1.
לפנינו תביעתו של התובע לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, דמי הבראה ופיצויים בגין היעדר שימוע ובגין עוגמת נפש.

רקע וטענות הצדדים
2.
הנתבעת היא חברת שמירה. התובע הועסק על ידי הנתבעת כמאבטח במתקן של חברת החשמל בתל אביב, מיום 20.8.2008 עד ליום 31.7.2010. ביום 1.8.2010 עבר התובע להיות מועסק על ידי החברה שזכתה במכרז, מודיעין אזרחי, שהחליפה את הנתבעת במתקן של חברת החשמל.

3.
לגרסת התובע,
פוטר מעבודתו ללא כל שימוע, בשיחת טלפון שבה הוסבר לו כי הנתבעת הפסידה במכרז להמשך אספקת שירותי אבטחה לחברת החשמל וללא שהנתבעת הציעה לו כל הצעת עבודה חלופית. לפיכך תבע התובע פיצויי פיטורים בסך 8,734 ₪, תמורת הודעה מוקדמת בסך 4,367 ₪, יתרת דמי הבראה בסך 138 ₪, פיטורים בגין היעדר שימוע בסך 50,000 ₪ ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך

10,000 ₪.

4.
לטענת הנתבעת, בחודש 6/2010 נודע לה כי היא מסיימת את מתן שירותי האבטחה בפרויקט חברת החשמל ובמהלך אותו חודש הדבר הובא לידיעת התובע ואף הובהר לו כי יזומן לשיחה אישית עם הממונים עליו לצורך המשך עבודתו בנתבעת. לטענת הנתבעת ביום 1.7.2010 ובהמשך להודעה שנמסרה לתובע בעל פה, הועבר אליו מכתב שבו פורטו הפרויקטים החלופיים שבהם יכול להשתבץ וכן נתבקש התובע להגיע לפגישה אישית עם הממונה עליו לצורך המשך עבודתו בנתבעת. הנתבעת טענה כי התובע לא טרח ליצור עמה קשר,
ולאחר שהנתבעת ניסתה מספר פעמים לקבל את התייחסות התובע בנוגע להמשך עבודתו בנתבעת הבינה כי החליט להתפטר מעבודתו ולפיכך ערכה עבורו גמר חשבון. לטענת הנתבעת, התובע לא נתן לנתבעת הודעה מוקדמת להתפטרותו ולפיכך יש לקזז סך של 4,198 ₪ מהסכום שייפסק לטובתו.

5.
מטעם התובע העיד הוא עצמו. מטעם הנתבעת העיד מר דוד למברסקי, שהיה סגן מנהל סניף תל אביב של הנתבעת בתקופה הרלוונטית.

דיון והכרעה

פיצויי פיטורים
6.
התובע טען כאמור כי פוטר מעבודתו בנתבעת ולא הוצעה לו כל עבודה חלופית ומנגד טענה הנתבעת כי הציעה לתובע הצעות עבודה וכן ניסתה להשיג את התובע על מנת להציע לו הצבה במקומות חלופיים אולם התובע בחר להתפטר מעבודתו ולהמשיך לעבוד באותו אתר של חברת החשמל דרך החברה החדשה.

7.
לאחר שעיינו בכל חומר הראיות ושמענו את העדויות, אנו קובעים כי התמונה העולה מחומר הראיות היא כי הנתבעת לא
הרימה את הנטל הנדרש להוכיח כי הציעה לתובע הצעת עבודה חלופית. זאת מהנימוקים הבאים:
ראשית
, בכתב ההגנה וגם בתצהיר מטעם מר דוד למברסקי, נאמר באופן כללי כי נודע לנתבעת כי היא עתידה לסיים את מתן שירותי האבטחה בחברת החשמל וכי "הדבר הובא לידיעת התובע כמו גם לשאר העובדים בפרויקט תוך שהובהר בפני
ו כי החברה מעוניינת להמשיך ולהעסיקו וכי בזמן הקרוב הוא יזומן לשיחה אישית עם מנהל סניף תל אביב לצורך שיבוצו מחדש...". הנתבעת לא הבהירה בכתב ההגנה כיצד "הובא הדבר לידיעת התובע" וגם מר דוד למברסקי בתצהירו לא פירט מי מטעם הנתבעת הביא את הדברים לידיעתו של התובע.
שנית
, בחקירתו הנגדית העיד מר דוד למברסקי כי "זאת היתה שיחת היום בחברת חשמל בקרב כל העובדים במשך כחודש פלוס כאשר ידעו עוד חודש לפני שמסיימים את המכרז וכל עובד ועובד ידע על השיבוצים האלה על השיחות שצריכות להתקיים במשרד לשיבוץ מחדש". עם זאת, בשמועות אין די ועל מעביד להבהיר לכל עובד ועובד, באופן אישי, מה עתיד החברה ולוודא שהדברים מועברים לכל עובד. מעבר לכך, גרסתו זו של מר למברסקי בדבר "שיחת היום" בנתבעת לא נטענה בכתב ההגנה ובתצהיר.
שלישית
, מר דוד למברסקי טען בתצהירו כי ביום 1.7.2010 שלח לתובע מכתב (נספח א' לתצהיר) שבו חזר על כך כי הנתבעת מעוניינת להמשיך את העסקתו של התובע והציע לו מספר חלופות לשיבוץ וכן הזמין את התובע לשיחה אישית שבה יידרש ליתן החלטתו בנוגע לשיבוצו העתידי. עם זאת, התובע הכחיש כי קיבל לידיו מכתב זה. בחקירתו הנגדית העיד מר למברסקי כי שלח את המכתבים לעובדים בדואר רגיל וכן העיד כי חילק את המכתבים לעובדים וכי גם המפקחים של חברת החשמל חילקו את המכתבים (עמוד 7) אולם התובע לא חתם על קבלת המכתב
והנתבעת לא הציגה ראיה כלשהי בכל הנוגע לשליחת המכתב לתובע. כמו כן לא הוגשו תצהירים מטעם מפקחים של חברת החשמל בעניין זה, הגם שלא הוצגה כל סיבה שמנעה מהנתבעת הגשת ראיות אלו, דבר שפועל לחובתה.
רביעית
, מר דוד למברסקי מסר בתצהירו כי לאחר שניסה מספר פעמים להשיג את התובע ללא הצלחה, היה ברור לו כי התובע החליט שלא להמשיך את עבודתו בנתבעת (סעיף 3 לתצהירו). מכאן שהעובדה שהתובע מעוניין להתפטר היתה מסקנה שאליה הגיע מר למברסקי אולם לא התקיימה עמו כל שיחה ברורה בנושא.
חמישית
, מר דוד למברסקי מסר בתצהירו כי כמה שבועות לאחר סיום הפרויקט באתר חברת החשמל נערכה ישיבה עם מנהל הסניף ועם כל העובדים שהחליטו לא להמשיך בעבודתם בנתבעת לצורך גמר חשבון וכי בשיחה זו נכח גם התובע. מעבר לכך שהתובע הכחיש כי נכח בשיחה שכזו (ולכך נתייחס בהמשך) הרי שעולה מגרסתו של מר למברסקי עצמו כי מדובר בשיחה שהתקיימה לאחר שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים ולאחר שהתובע כבר מצא לעצמו מקום עבודה חדש ואין בה כל התייחסות לכך שהוצעו לתובע הצעות עבודה כלשהן והתובע סרב להן.
שישית
, מר דוד למברסקי מסר בתצהירו כי ביום 29.8.2010 התקיימה ישיבה נוספת עם התובע שבה הובהר לו כי אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים והתובע לא העלה כל טענה לעניין פיצויי הפיטורים אלא רק דרש החזר כספי על ביגוד. כתמיכה בגרסתו זו צירף מר למברסקי לתצהירו "טופס שימוע" הנושא תאריך 29.8.2010 (צורף כנספח ב'). עם זאת, מר למברסקי צירף לתצהירו מסמך נוסף, עדכון שהוציא לגרסתו, בהתייחס לכל העובדים שסיימו עבודתם בנתבעת (נספח ג') הנושא תאריך 31.8.2010 "נתונים משיחות גמ"ח עם עובדי חח"י" שבו מצוין לגבי התובע - "זיכוי על ביגוד (יועבר טופס זיכוי)" ובסיום המסמך רשימת עובדים "שסרבו לקבל פיצויים חלקי(ביטוח)". העובדה ששמו של התובע מופיע תחת העובדים שסירבו לקבל תשלום פיצויים חלקי יש בה כדי ללמד על כך כי התובע עמד על תשלום פיצויי פיטורים מלאים ומכאן שמסמך זה אינו עולה בקנה אחד עם טענת מר דוד למברסקי לפיה התובע לא העלה כל טענה בנוגע לזכאותו לפיצויי פיטורים.
שביעית
, גם במסמך מיום 29.8.2010 שצורף לתצהירו של מר למברסקי (נספח ב') אין כל פירוט בדבר הצעות עבודה חלופיות שהוצעו לתובע ולא צוין באותו מסמך כי התובע סירב להצעות כלשהן וכי בחר להתפטר מעבודתו.

8.
אנו סבורים כי כאשר מעביד המעסיק
עובדים מפסיד מכרז, עליו לדאוג לערוך רישום מסודר ומאורגן בדבר הצעות העבודה החלופיות שהוצעו לכל אחד מהעובדים, ולדאוג לכך שכל ההצעות החלופיות יועברו בכתב לכל אחד ואחד מהעובדים או כי תתועד בכתב שיחה הנערכת לעובד ובה מוצעות לו מקומות עבודה חלופיים. אין לקבל טענת מעסיק לפיה "באופן כללי" היה ידוע לכל העובדים על הפסד החברה במכרז ועל כך כי "באופן כללי" נשלחו מכתבים, בדואר רגיל, לכל העובדים.
לנוכח מחדלי הנתבעת בכך שלא ערכה רישום מסודר בנוגע להצעות החלופיות שהוצעו לכל אחד מהעובדים ולנוכח מחדלי הנתבעת בכך שלא הציגה כל ראיה לכך כי מסמך עם הצעות חלופיות נמסר לידי התובע ולנוכח נטל ההוכחה המוטל על הנתבעת בענייננו – אזי אנו מקבלים את גרסת התובע כי הנתבעת לא הציעה לו הצעות עבודה חלופיות. מכאן שהתובע פוטר מעבודתו בנתבעת וזכאי לתשלום פיצויי פיטורים.
בשולי הדברים נוסיף כי לטעמינו ההצעות צריכות להיות מוצעות עובר לסיום העבודה, על מנת לאפשר לתובע להיערך בהתאם באופן שרציפות עבודתו לא תיפגע.

9.
למעלה מן הצורך נציין כי בעבר, בהסכם הקיבוצי בענף השמירה משנת 1972, נכלל סעיף שקבע כי במקרה שבו מעביד יפסיד מקום עבודה לגורם אחר, יהיה אותו מעביד מחויב בתשלום פיצויי פיטורים לעובד.
ביום 2.11.2008 נחתם הסכם קיבוצי חדש בענף השמירה ובו לא נכלל עוד סעיף כאמור ואף נקבע במפורש בהסכם הקיבוצי החדש כי הוראות ההסכם הקיבוצי הקודם בטלות.
בפסקי הדין של בתי הדין האיזוריים לעבודה חלוקות הדעות בנוגע לשאלה האם לאחר שבוטל ההסכם הקיבוצי בענף השמירה משנת 1972, עדיין קיימת לעובד, מכוח הפסיקה, זכאות לתשלום פיצויי פיטורים גם כאשר העובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה אצל הקבלן החדש וגם אם החברה שהעסיקה את העובד הציעה לו תפקידים אחרים. כך למשל בס"ע 17325-03-11 אברהם ביטאו נ' חברת השמירה בע"מ (מיום 30.6.2013) קבע כב' השופט לובוצקי כי עדיין קיימת כיום זכאות זו לעובד ומנגד בס"ע 27932-03-11 הלוי נ' מודיעין אזרחי בע"מ (מיום 26.2.2013) קבעה כב' השופטת פרוז'ינין כי מאחר שבהסכם הקיבוצי החדש בענף השמירה בוטל במפורש הסעיף האמור מההסכם הישן אזי עובד אינו זכאי עוד לתשלום פיצויי פיטורים בכל מקרה שבו הפסיד מעסיק במכרז וכל עוד המעסיק הציע לעובד מקומות עבודה חלופיים.
בעניינו לא מצאנו להכריע במחלוקת כאמור מאחר שממילא עולה מהראיות כי הנתבעת לא הציעה לתובע הצבה במקומות עבודה חלופיים ומכאן שהתובע זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

10.
לטענת התובע עומד שכרו הקובע על סך של 4,367 ₪. הנתבעת טענה בתצהירה כי שכרו הקובע של התובע עומד על סך של 3,427 ₪ אולם משטענה לקיזוז תמורת הודעה מוקדמת להתפטרות טענה לקיזוז סך של 4,198 ₪ (סעיף 4 לכתב ההגנה וסעיף 3 לתצהיר).

11.
לצורך חישוב שכרו הקובע של התובע לפיצויי פיטורים יש לקחת בחשבון את שכרו בגין שעות עבודה רגילות, כולל עבודה בשבת לפי 100% וכן דמי חופשה וחג ומכאן אנו מקבלים את תחשיב
התובע כי שכרו הקובע עומד על סך של 4,367 ₪.

12.
בגין שנתיים זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך 8,734 ₪. לנוכח
נסיבות נשוא תיק זה, לא מצאנו לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

הודעה מוקדמת
13.
אין חולק כי התובע החל לעבוד כבר ביום 1.8.2010 במודיעין אזרחי, החברה שהחליפה את הנתבעת במתקן חברת החשמל. מכאן טענת הנתבעת כי התובע ידע מראש על כך שאינו ממשיך בעבודתו בנתבעת.
אנו סבורים כי העובדה שהתובע החל לעבוד בחברה החדשה כבר ביום 1.8.2010– אין בה כדי לשלול זכאותו לתשלום הודעה מוקדמת לפיטוריו. כאמור קבענו כי לא הוכח כי לתובע נמסר מכתב
הנושא תאריך 1.7.2010 ומעבר לכך לא הוכח ואף לא נטען על ידי הנתבעת (משטענה כי לא פיטרה את התובע) כי נמסר לתובע
מכתב פיטורים. לא מן הנמנע כי התובע ידע על פיטוריו "מהיום להיום" ולא מן הנמנע כי גם דאג לעצמו למקום עבודה חלופי "מהיום להיום". העובדה שהתובע מצא לעצמו מקום עבודה חלופי ולא נותר ללא עבודה – אין בה כשלעצמה לשלול זכאותו לתשלום תמורת הודעה מוקדמת, כעולה מהוראות חוק הודעה מוקדמת.

14.
לפיכך זכאי התובע לתמורת הודעה מוקדמת בסך 4,367 ₪.

פדיון דמי הבראה
15.
בתלוש שכר לחודש 8/2010 שילמה הנתבעת לתובע פדיון הבראה בסך 1,792 ₪.
בתלוש שכר לחודש 9/2009 שילמה הנתבעת לתובע דמי הבראה בסך 1,360 ₪

לטענת הנתבעת, בהתאם להיקף משרתו של התובע ולתקופת עבודתו זכאי היה ל -8.3 ימי הבראה.

כעולה מתלושי השכר של התובע, ברוב חודשי עבודתו עבד פחות מ – 186 שעות ומכאן שאנו מקבלים את טענת הנתבעת כי דמי ההבראה ששולמו לתובע שולמו לו בהתאם להיקף משרתו.
לפיכך נדחית התביעה ליתרת תשלום דמי הבראה.

פיצויים בשל אי עריכת שימוע ובגין עוגמת נפש
16.
בחקירתו הנגדית העיד מר דוד למברסקי כי ערך לתובע שימוע (פרוטוקול מיום 14.5.2014, עמוד 6) אולם גרסה זו לא נטענה בתצהירו ומעבר לכך בהמשך חקירתו הנגדית העיד כי פגישת ה"שימוע" הייתה ביום 19.8.2010 קרי כאשר התובע כבר לא הועסק על ידי הנתבעת (פרוטוקול מיום 14.5.2014, עמוד 7). מעבר לכך, בתצהירו מסר מר למברסקי כי לא הצליח להשיג את התובע ולפיכך הסיק כי התובע התפטר וכי רק ביום 29.8.2010 נערכה פגישת גמר חשבון עם התובע.

17.
התובע מסר בתצהירו כי פוטר מהיום למחר בשיחה טלפונית שקיבל ממר דוד למברסקי. הוא מסר על כך בתצהירו וחזר על כך גם בחקירתו הנגדית (פרוטוקול מיום 23.4.2014, עמוד 6).
בנוגע לפגישה העיד התובע בחקירתו הנגדית "לא זוכר פגישה כזאת שהתקיימה" (פרוטוקול מיום 23.4.2014, עמוד 8) אם כי אישר כי
"היתה איזה שהיא הזמנה מצדם, הזמנה לשימוע, שהיה אמור להיות עם מנכ"ל של החברה. נתנו כמה מועדים. עבדתי במועדים הללו ולא התאפשר לי להגיע לשימוע הנדון, ולא היתה אפשרות מצידי – בגלל שעבדתי לא יכולתי להגיע, וניסיתי גם שהנתבעת תדבר עם מודיעין אזרחי להוציא אותי מהמשמרת כדי להגיע לשימוע. זה היה כבר לאחר שהתחלתי לעבוד במודיעין אזרחי."
התובע אישר אפוא בעדותו כי זומן על ידי הנתבעת לפגישה אולם עולה מעדותו כי הזימון היה לאחר שהחל כבר לעבוד בחברה החדשה. גרסתו זו של התובע עולה בקנה אחד עם גרסתו של מר למברסקי שהעיד כי הפגישות עם העובדים שהפסיקו עבודתם בנתבעת נערכו בחודש 8/2010.

לא הוכח אפוא כי הנתבעת זימנה את התובע לשימוע לפני שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים. עם זאת, אין חולק כי לאחר שהחל התובע לעבוד בחברה החדשה זימנה אותו הנתבעת לשימוע ואף הציעה לתובע מספר מועדים חלופיים.
ככלל, שימוע בדיעבד אינו כשימוע טרם קבלת החלטה אולם יש להכיר בו. בנסיבות אלו, משעולה מהראיות כי התובע החל לעבוד מיד למחרת פיטוריו במקום עבודה חדש באותו אתר של חברת החשמל ולפיכך ככל הנראה לא טרח להתייצב לשימוע, גם לא לאחר שהסתיימו יחסי העבודה בינו לבין הנתבעת, איננו סבורים כי יש מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין אי עריכת שימוע.

כן לא הועלו בפני
נו כל נסיבות המצדיקות פיצויי בגין עוגמת נפש ולפיכך גם התביעה לרכיב זה נדחית.

סוף דבר
18.
בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובע פיצויי פיטורים בסך 8,734 ₪ ותמורת הודעה מוקדמת בסך 4,367 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.2010 ועד ליום התשלום בפועל.

19.
התביעות לפדיון דמי הבראה, לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין ובגין עוגמת נפש – נדחות.

20.
נוכח הפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק, אין צו להוצאות.


ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ד, (25 מאי 2014
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.








נציג ציבור עובדים, מר הרצל גבע

אסנת רובוביץ - ברכש
, שופטת

נציגת ציבור מעבידים, גב' אהובה גנור













סע בית דין אזורי לעבודה 50216-07/11 דב גרונר הדד נ' סער ביטחון בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/05/2014)