פסקי דין על מיכאל יצחק מנדלסון | פסקי דין על דניאל פלבני | פסקי דין על צ'רלס ניבורג | פסקי דין על רוזה בריט ניבורג |

21978-05/11 ער     19/05/2014




ער 21978-05/11 מיכאל יצחק מנדלסון נ' דניאל פלבני, צ'רלס ניבורג, רוזה בריט ניבורג








בית משפט השלום בירושלים



ע"ר 21978-05-11 מנדלסון נ' פבני ואח'





בפני

כב' השופטת
מרים ליפשיץ-פריבס

המערער
מיכאל יצחק מנדלסון


נגד

המשיב
משיבים פורמליים
דניאל פלבני

1. צ'רלס ניבורג
2
.

רוזה בריט ניבורג



פסק דין


1.
בפני
ערעור על החלטה שנתן כב' הרשם א' פוני ביום 15/03/11 (להלן – "ההחלטה") לפיה
נדחתה בקשתו של הנתבע 3, המערער, לבטול

פסק דין
שניתן נגדו ביום 15/01/11 משלא הגיש בקשה למתן רשות להתגונן.

2.
בהחלטה נקבע כי המערער לא הגיש במועד בקשה למתן רשות להתגונן כי אם הגיש מסמך הנושא כותרת "תגובה מטעם הנתבע 3" שלא נתמכה בתצהיר ערוך כדין. לגוף הבקשה נקבע כי אין למערער כל הגנה שכן טענתו בדבר ריבית דרקונית שנקבעה בהסכם ההלוואה בניגוד לדין, נסתרה בכתב התביעה מה גם שלא שההלוואה לא נפרעה גם לא, בעת מימוש הדירות שבבעלות המשיבים הפורמליים (סעיף 10 להחלטה).

3.
המערער טוען כי בהעדר ייצוג ע"י עו"ד , הוא הגיש ביום 13/01/11 תגובה לתביעה ומתוך טעות, הגישה לבית משפט השלום בתל-אביב , שם מתנהל הליך אחר בינו ובין המשיב וכן טעה ובהיעדר ידיעה משפטית, טעה באי הכתרתה כבקשה למתן רשות להתגונן וטעה כב' הרשם משלא התחשב בנסיבות.



יתירה מכך, פסק הדין ניתן בטרם חלוף המועד להגשת הבקשה למתן רשות להתגונן, משניתן ביום שבת ה- 15/01/11 בעוד היה בידו להגיש את הבקשה עד יום 16/01/11 . לאור זאת, משביקש להגיש ביום 16/01/11 בקשה לבית משפט השלום בירושלים נמסר לו ממזכירות בית המשפט כי ניתן כבר

פסק דין
וכי עליו להגיש בקשה לביטול

פסק דין
. בקשה כאמור, הוגשה ביום 27/01/11 ונתמכה בתצהיר, בו הובאה גרסת המערער.

לאור האמור, דין ההחלטה להתבטל מטעמים דיוניים משניתנה שלא כדין.

4.
לעניין סיכויי ההגנה טען המערער כי הריבית השנתית המקסימלית המותרת לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ- בנקאיות, תשנ"ג – 1993, היא בשיעור של 15.8% כולל הצמדה לדולר ואילו הדרישה ממנו לפי הסכם ההלוואה היא לחיובו בריבית שנתית המגיעה לכדי 400% ולפיכך, טובים סיכוייו לזכות בתביעה. בנוסף נטען כי טעה כב' הרשם בקביעתו לפיה נסתרת טענתו בעניין הריבית "לאור האמור בכתב התביעה" וכי הוא אינו טוען שנפרעה ההלוואה (סעיף 8). שכן, בבקשה לביטול

פסק דין
נאמר כי המשיב ,קיבל כבר לידיו סך של 277,000$ ממכירת הדירות שבבעלות המשיבים הפורמאליים, דבר העומד בסתירה לקביעותיו של כב' הרשם.

5.
על הצורך בבירור התביעה לגופה , ניתן לטענת המערער ללמוד גם מהליך המתנהל בית משפט המחוזי בתל אביב בו הוא והמשיבים הפורמליים, עתרו למתן סעד הצהרתי לפיו המשכנתאות שנרשמו על דירותיהם של המשיבים הפורמליים וכן הסכם ההלוואה שנחתם בין המערער למשיב, אינם תקפים. עוד נטען כי פסק הדין שניתן בערעורו על החלטה שלא ליתן לו ארכה להגשת הבקשה לביטול פסק הדין שנתן כב' הרשם, (

פסק דין
שניתן ע"י כב' השופט א' רומנוב ביום 25/06/12 , נספח ח' להודעת הערעור) מלמד כי אין לומר כי סיכויי ההגנה שלו קלושים.

לאור האמור, יש ליתן לו את יומו להוכיח את טענותיו כנגד התביעה .


6.
המשיב , דוחה את טענות המערער וטוען כי ההחלטה ניתנה כדין בהיעדר בקשת רשות להגן כי אם תגובה בלבד של המערער שאף לא נתמכה בתצהיר. המערער, בניגוד לנטען על ידו, קיבל סיוע של עו"ד גם אם הגיש את התגובה הוגשה שלא באמצעות עו"ד. לפיכך ומשהוגשה הבקשה לבטול

פסק דין
בחלוף המועד להגשתה, דין הערעור להידחות.

לגוף הדברים טען המשיב כי כיום לא עוד תלוי ועומד הליך בבית משפט המחוזי בנוגע לתוקפו של הסכם ההלוואה כי אם מתנהל הליך כנגד המשיבים 1 ו-2 לסעד כספי.


לגוף התביעה טען המשיב כי עסקינן בריבית חודשית מותרת של 3.5% לחודש שהמערער הסכים לה ולא בריבית שנתית של מאות אחוזים כנטען ע"י המערער ואין בידי המערער לסתור את הסכם ההלוואה המחייב אותו בריבית שנקבעה בו אשר חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, אינו חל עליו לפי סכום ההלוואה.
דיון ומסקנות:
7.
המערער הגיש במועד, לפני חלוף המועד להגשת בקשת רשות להתגונן ולפני שניתן פסק הדין, תגובה לתביעה שלא נתמכה בתצהיר ולא הגיש בקשה למתן רשות להתגונן זאת, לבית משפט השלום בתל אביב בעוד התביעה בסדר דין מקוצר הוגשה לבית משפט השלום.

יחד עם זאת, מעיון בתצהירו של המערער בבקשה לביטול

פסק דין
עולה כי ההגשה בטעות לבית משפט השלום בתל אביב באה על רקע הליך שהתנהל שם בין בעלי הדין בקשר לאותה הלוואה. כך גם עולה כי משהוברר למערער כי הבקשה לא הוגשה לבית המשפט בו היה עליו להגישה, הוא ביקש להגיש בקשה לבית משפט בירושלים ביום 16/01/11 ובקשתו נדחתה משניתן כבר

פסק דין
ביום 15/01/11, גרסה שלא נסתרה ואין קביעה לגביה בהחלטה.

8.
בהתאם למועד מסירת כתב התביעה למערער, היה בידו להגיש את הבקשה למתן רשות להתגונן עד יום 16/01/11 שכן, המועד האחרון להגשת הבקשה היה ביום ו' בשבוע. בהתאם לתקנה 4 לתקנות בתי המשפט (פגרות) תשמ"ג-1983 "במניין ימי תקופה שנקבעה בחיקוק ...יראו את יום ו' בשבוע כיום פגרה , אם הוא הים האחרון לפתיחת הליך או לביצועה של פעולה במהלך הליך בבית משפט". בהתאם לכך, נימצא כי פסק הדין פגום משניתן לפני חלוף המועד להגשת בקשה למתן רשות להתגונן.


אוסיף, כי השתלשלות העניינים בפעולותיו של המערער , שלא היה מיוצג כפי שעולה מכתבי הטענות, מלמדת כי המערער לא זלזל בהליך ולא ביקש במחדליו להאריך שלא לצורך את בירור התביעה בפני
יתו הן לבית משפט בתל אביב ובסמוך ביותר לאחר מכן, כבר ביום 16/01/11 לבית משפט זה דבר שלא היה בו כדי להועיל, משניתן כבר פסק הדי (ראו : רע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי הנאצים [פורסם בנבו] 29.1.02).

9.
לאור האמור, דין ההחלטה להתבטל מהפן הפרוצדורלי, משניתן

פסק דין
בטרם חלוף המועד להגשת בקשה למתן רשות להתגונן.

10.
לעניין סיכוייו של המערער להוכיח את הגנתו , שמשקלו גבוה ממשקל הפגם הפרוצדוראלי ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד ל"ז (3) 431,438), יש לבכר בירור הליך על פני הכרעה בסכסוך מחמת הפגם הדיוני גם אם נגרמה התקלה באשמתו של בעל הדין , המבקש . די בכך שהלה, יראה סיכוי ולו גם קלוש להצלחת הגנתו וכי אין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט (ע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ"א (3) 746,749).


כב' הרשם קבע כי ההלוואה לא נפרעה וכי לא נטען כי היא נפרעה (סעיף 9), אף שעיון בבקשה לביטול

פסק דין
כמו גם בהליכים אחרים המתנהלים בין הצדדים בנוגע להסכם ההלוואה בבית משפט המוסמך בתל-אביב ,לגביהם נטען בבקשה , מלמדים כי חלק מהלוואה נפרעה במימוש הדירות שבבעלות המשיבים הפורמליים. בהתאם לכך, אף ניתנה רשות להגן למשיבים הפורמליים מה שמשליך גם על סיכויי ההגנה של המערער.

11.

לאור האמור, אין לומר כי אין למערער סיכוי , ולו גם קלוש, להוכיח את הגנתו גם אם ייקבע כי ההסכם נערך כדין , בשים לב למחלוקת בשאלת יתרת החוב המגיעה למשיב לרבות המחלוקת הטעונה בירור משפטי ועובדתי בשאלת חישוב הריבית המגיעה לפי ההסכם, ככל שייקבע כי ההסכם נערך כדין.

אמת, התביעה הוגשה על יסוד הסכם ההלוואה אך אין בהסתמכות על מסמך בכתב כנטען ע"י המשיב, כדי לחסום דלת בפני
המערער להוכיח את טענותיו כמובא בתצהירו שהוגש בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין .
12.
בנסבות אלו, יש לתת למערער את יומו בבית משפט להוכיח את הגנתו (ע"א 276/72 פרידמן נ' פרידמן [פורסם בנבו]) ודי בכך, ששמיעתו עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שנתנה בפסק הדין שביטולו מבוקש (רע"א 4680/92
יהושע בן ציון נ' נאמן על נכסי יהושוע בן ציון ).

13.
לפיכך, דין הערעור להתקבל.


הוצאות הערעור יועמדו על סך של 3,000 ₪ ויפסקו בהתאם לתוצאה בבקשת רשות להתגונן
ובתיק העיקרי, ככל שתינתן רשות להתגונן.

המערער יגיש בקשת רשות להתגונן תוך 10 ימים מהיום.

עותק יישלח לצדדים.


ניתן היום,
י"ט אייר תשע"ד, 19 מאי 2014, בהעדר הצדדים.










ער בית משפט שלום 21978-05/11 מיכאל יצחק מנדלסון נ' דניאל פלבני, צ'רלס ניבורג, רוזה בריט ניבורג (פורסם ב-ֽ 19/05/2014)