פסקי דין על תמר ליכט | פסקי דין על אייל בר לב

55633-03/14 רעא     29/05/2014




רעא 55633-03/14 תמר ליכט נ' אייל בר לב








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



רע"א 55633-03-14 ליכט נ' בר לב




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופטת
ורדה פלאוט


מבקש
ת

תמר ליכט
ע"י ב"כ עו"ד אילן לקפיש


נגד


משיב

אייל בר לב



החלטה

1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 25.2.14 (כב' השופט נ' שטרנליכט) בה התקבלה בקשת המשיב להוציא את תצהירה המשלים של המבקשת מיום 12.1.14 מתיק בית המשפט.

2.
רקע בקצרה
לתצהיר גילוי מסמכים משלים שהגישה המבקשת לבימ"ש קמא ביום 12.1.14, צרפה היא שני מסמכים: האחד – תצהיר עדות ראשית שהגיש המשיב בתיק אחר המתנהל בין הצדדים, אליו צרף המשיב כרטסת הנהלת חשבונות. השני – מסמך בכתב ידו של המשיב מיום 2.1.02.


המשיב הגיש בקשה להוצאת התצהיר מתיק בימ"ש, ולאחר שמיעת טענות הצדדים בעניין ניתנה החלטת בימ"ש קמא נושא הבקשה שלפני.


בהחלטתו קיבל בימ"ש קמא את בקשת המשיב והורה על הוצאת התצהיר המשלים מתיק בית משפט, וזאת ממספר נימוקים:
-
התצהיר המשלים הוגש מבלי שקדמה לו בקשה מתאימה;
-
התצהיר המשלים הוגש חודשים לאחר חקירתו הנגדית של המשיב על תצהירו;
-
כרטסת הנהלת החשבונות המצורפת לתצהיר המשלים, זהה, על פי דברי המבקשת עצמה, לכרטסת הנהלת חשבונות שכבר צרפה לתיק מטעמה. אין צורך בהגשתה בשנית.
-
המסמך בכתב
של המשיב, אשר לטענת המבקשת צורף לתצהיר עדותו הראשית בתיק אחר, לא נמצא באותו תיק ולא צורף שם לתצהיר המשיב. זאת נקבע לאחר עיון באותו תיק וכן על פי טענת המשיב עצמו כי הוא אינו מכיר את אותו מסמך.

3.
תמצית טענות הצדדים
לטענת המבקשת, המסמכים המבוקשים – תצהירו של המשיב על נספחיו והאישור בכתב ידו של המשיב - הינם מהותיים ביותר ויש בהם כדי לסתור את טענות המשיב בבימ"ש קמא. לפיכך, אין חשיבות לשאלה האם אכן צורפו על ידי המשיב לתצהירו בתיק אחר אם לאו. המשיב יוכל להתייחס לכך בחקירה נגדית נוספת, מה גם שהיה עליו לצרף בעצמו את המסמכים במסגרת הליך גילוי המסמכים. בקשה להוספת ראיה ניתן להגיש בכל שלב של המשפט, לרבות בערעור. החלטת בימ"ש קמא פוגעת באפשרות המבקשת להוכיח את נכונות טענותיה ופוגעת בסיכויי הגנתה.

לטענת המשיב דין הבקשה להידחות. בימ"ש קמא קבע עובדתית שטענת המבקשת לפיה המסמכים הגיעו לידיה אך לאחרונה, אינה אמת. בירור התביעה בבימ"ש קמא נמשך מזה כעשור, שלב חקירת המשיב כבר הסתיים וכל מטרתה של המבקשת בבקשתה לדחות את הקץ. גם לגופו של עניין אין במסמכים המבוקשים כדי להואיל למבקשת בהגנתה.

4.
דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, מצאתי כי דינה להידחות.

מדובר בהחלטה דיונית מובהקת שעניינה סדרי דין, והלכה היא שסוגיות אלה ובכללן החלטות שעניינן גילוי מסמכים (כפי שבעניינינו), נתונות לשיקול דעתה של הערכאה המבררת וערכאת הערעור לא תתערב בהן דרך כלל. התערבות בהחלטות מסוג זה תיעשה במשורה, במקרים חריגים בהם ההחלטה עומדת בניגוד לדין או שיש בה כדי לגרום לעיוות דין לאחד הצדדים (ראו למשל רע"א 1296/14 צוקר נ' דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ (7.5.14) וההלכות שהובאו שם).

לא מצאתי כי החלטת בימ"ש קמא נופלת לגדר החריגים האמורים לעיל.

בימ"ש קמא עמד על כך שהמבקשת לא הגישה בקשה מתאימה, וכי לא עלה בידה להוכיח כי רק לאחרונה נודע לה על אותו מסמך בכתב ידו של המשיב. אשר למסמך השני אותו ביקשה לצרף – כרטסת הנהלת חשבונות שצורפה לתצהיר המשיב בתיק אחר – נקבע כי כרטסת הנהלת החשבונות כבר צורפה על ידה לתיק.

בימ"ש קמא לא מצא הצדקה לאפשר את צירוף הראיות החדשות הן לנוכח מהותן והן לנוכח השלב בו נמצא ההליך, שהחל בשנת 2004.
באיזון בין זכויותיה הדיוניות של המבקשת לבין אלו של המשיב, מצא בימ"ש קמא שזכויות המשיב גוברות, ולא מצאתי כי נפלה שגגה תחת ידו בהחלטה זו.

5.
על יסוד האמור הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו מתוך כספי העירבון שהופקדו.

יתרת העירבון תושב לידי המבקשת באמצעות בא כוחה.


ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ד, 29 מאי 2014, בהעדר הצדדים.













רעא בית משפט מחוזי 55633-03/14 תמר ליכט נ' אייל בר לב (פורסם ב-ֽ 29/05/2014)