פסקי דין על אסתר ארצי | פסקי דין על עיריית נתניה | פסקי דין על כלל חברה לביטוח | פסקי דין על אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל ואח' |

27390-11/12 א     02/06/2014




א 27390-11/12 אסתר ארצי נ' עיריית נתניה, כלל חברה לביטוח בע"מ, אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח'








בית משפט השלום בחיפה

ת"א 27390-11-12 ארצי נ' עיריית נתניה
ואח'


בפני

כב' השופטת
אילת דגן

התובעת
אסתר ארצי


- נ ג ד -

הנתבעות
1. עיריית נתניה
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
3. אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
4. איילון חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


1.
התובעת, ילידת 1948, עותרת לחייב את הנתבעות בפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונה מיום 3.2.06.

2.
לטענת התובעת, באותו יום בדרכה מהעבודה לאחר שירדה מהאוטובוס וחצתה את שער הברזל במתחם התחנה המרכזית בנתניה, נתקלה בגבשושית בטון שבמדרכה שבורה, נפלה ונחבלה. התובעת פונתה לבית חולים "מאיר" בכפר סבא, שם אובחן המטומה ורגישות ביד שמאל, ברגל שמאל, שברים באצבע 4 ביד שמאל ומסרק 5 ברגל שמאל. היא טופלה בקיבוע בגבס ושוחררה עם המלצה למעקב ואי כושר עד ליום 14.5.06.

3.
הנתבעות מכחישות את עצם התאונה, ולחילופין מכחישות את אחריותן לארוע.
שתי הנתבעות טוענות כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר ובלתי סביר (כ-6 שנים אחרי הארוע), דבר שלא אִפשר בדיקת האחריות לאחר חלוף תקופה כל כך ארוכה.

4.
הנתבעות טוענות כי בדיווחים הראשונים הספונטניים על הארוע אין זכר לנפילה בשל ליקוי כלשהו בכביש או במדרכה. הן בבית החולים והן בדיווח למל"ל סיפרה התובעת כי התעקמה לה הרגל והיא נפלה בדרכה לביתה בסוף יום עבודה בתחנה המרכזית.

הגרסה לפיה היה מפגע כלשהו הועלתה לראשונה בתביעה לקביעת דרגת נכות שהוגשה למל"ל שעה שכבר הייתה מיוצגת ע"י עורך דין.

5.
לחילופין ואם יוכח עצם הארוע, טוענות הנתבעות לאשם תורם גבוה מצד התובעת שלא שמה לב לאן היא הולכת ואיפה היא דורכת.

6.
ביחסים שבין הנתבעות לבין עצמן, מבקשת כל נתבעת להטיל את האחריות לפתחה של הנתבעת האחרת, בשל המחלוקת בשאלה מי הבעלים ו/או המחזיק של השטח בו ארעה התאונה, המוכחשת.
7.
המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושולמו לנתבעת דמי פגיעה בסך נומינלי של 7,126 ₪, ביום 18.5.08. עם זאת, קבע כי לתובעת לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה.

8.
מטעם התובעת הוגשה חוות דעת של ד"ר דרייפוס, לפיה לתובעת נותרה נכות בשיעור 2.5% באצבע אחת ו-5% באצבע שניה. מדובר על נכות תפקודית מזערית.


מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעת ד"ר קליגמן, לפיה לא נותרה לתובעת כל נכות.

9.
הצדדים ביקשו לקבל

פסק דין
על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, כולל אפשרות דחיית התביעה ועד תקרה של 25,000 ₪.

10.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, במסמכים הרפואיים ומסמכי המל"ל שצורפו, בתשריטים ביחס למיקום הארוע הנטען והתמונות, תוך ששקלתי את שאלת האחריות ולחילופין האשם התורם, כמו גם שאלת השיהוי, ובשים לב לכך שלמעשה לא נותרה נכות, או לכל היותר נכות מזערית שאיננה תפקודית, ובשים לב לגילה של התובעת, מצאתי להעמיד את הסכום הראוי לפיצוי, אחרי ניכוי מל"ל, על סך 19,000 ₪.

11.
אשר לחלוקה בין הנתבעות לבין עצמן – מצאתי כי נכון יהיה להשית את הפיצוי, על נתבעות 1-2 מצד אחד ועל נתבעות 3-4 מצד שני, בחלקים שווים, בחיובים נפרדים.

12.
אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת סך 19,000 ₪.
הנתבעות תשפנה את התובעת באגרה ששולמה עם פתיחת התיק וכן בהוצאות המומחה מטעמה ד"ר דרייפוס בסך 4,000 ₪ ובנוסף תשאנה בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,400 ₪.
חיובים אלו של הנתבעות יהיו באופן שנתבעות 1-2 תשלמנה 50% בחיוב נפרד ונתבעות 3-4 תשלמנה 50% בחיוב נפרד.

נוכח ההסכמה, לפנים משורת הדין, בנסיבות המיוחדת של העניין ועל אף שהתקיימו שלוש ישיבות קדם משפט, אני מורה על פטור מיתרת אגרה.
כמו כן, אני מבטלת את ההחלטה בדבר השתת הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 500 ₪ שנקבעו בהחלטתי מיום 3.3.14.

ניתן היום,
ד' סיוון תשע"ד, 02 יוני 2014, בהעדר הצדדים.












א בית משפט שלום 27390-11/12 אסתר ארצי נ' עיריית נתניה, כלל חברה לביטוח בע"מ, אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 02/06/2014)