פסקי דין על שי יהודה | פסקי דין על דוד קריבושה | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח |

33184-11/13 תק     06/05/2014




תק 33184-11/13 שי יהודה נ' דוד קריבושה, מגדל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 33184-11-13 יהודה נ' קריבושה ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
דנה אמיר


תובעים

שי יהודה


נגד


נתבעים

1.דוד קריבושה
2.מגדל חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


בפני
י תביעת התובע על סך של 14,488 ₪ לפיצוי ושיפוי בגין נזקים בעקבות תאונת דרכים שארעה בינו לבין הנתבע 1, ביום
19.12.12.

התובע והנתבע 1, אוחזים בגרסאות שונות באשר לנסיבות התאונה.

גרסאות וטיעוני הצדדים:
גרסת התובע:
על פי כתב התביעה, נסע התובע בנתיב הנסיעה, בנסיעה איטית, כדי לתת הצעת מחיר ללקוח, וחיפש חניה. לאחר שאותת כי בכוונתו להיכנס למפרץ חניה הנמצא מימינו הגיח מאחוריו רכב, מצדו הימיני ופגע ברכבו בדלת שליד הנהג עם צדו הקדמי השמאלי.
לפי כתב התביעה התנצל הנתבע 1 בפני
התובע על כך שלא ראה אותו.
גם בהודעתו לביטוח, יום לאחר התאונה, דיווח התובע כי הנתבע 1 עקף אותו מימינו ופגע בו עת אותת ימינה על מנת לחנות.
בעדותו בבית המשפט העיד התובע כי נסע בנתיב הנסיעה, שהינו נתיב רחב, כאשר הנתבע 1 הגיע מימינו על אותו הנתיב ופגע ברכבו בדלת הקדמית בלבד. התובע הגיש את ת/1, תמונות הפגיעה ברכבו, ואת ת/2, צילום הנתיב בו ארעה התאונה, על מנת להמחיש שהמדובר בנתיב רחב בו יכולים לנסוע שני רכבים בעת אחת.
בעת חקירתו הנגדית, כמענה לשאלות נציג הנתבעת 2, מסר התובע כי נסע קרוב לקו ההפרדה בין הנתיבים וחיפש כתובת המצויה בצד השני של הכביש, וכי רצה להיכנס למפרץ החניה על מנת להסתובב בסיבוב פרסה ולא על מנת לחנות.
כן לדברי התובע בחקירתו הנגדית לא יכול היה לנסוע צמוד לשפת הכביש מאחר ובאותה העת היו לצד המדרכה מכוניות חונות.
התובע הגיש תמונות, ת/4, מהן ניתן ללמוד לטענתו, כי אין כל פגיעה לכנף רכבו.
התובע אישר כי היה עמו אדם נוסף בעת התאונה אשר אינו נמצא בארץ לטענתו.

גרסת הנתבעים:
עפ"י כתב ההגנה, נסע הנתבע 1 בנתיב הנסיעה כדין כאשר רכב התובע, אשר נסע במקביל אליו סטה ימינה ופגע ברכב הנתבע 1, על פי בכתב ההגנה, התובע אף הודה באחריותו לתאונה.
במועד הדיון הגישה הנתבעת 2 את נ/2 שהינו הודעה מודפסת לביטוח על נזק, תאריך פתיחת התיק עפ"י נ/2 הינו 20.12.12 . עפ"י עדותו של הנתבע 1, מסר את תיאור האירוע לחברת הביטוח טלפונית.
עפ"י נ/2 תיאור האירוע הינו כדלקמן:
"רכב צ"ג נסע בכיוון הפוך לתנועה ונכנס ברכב המבוטח בצד קדמי שמאלי".
בעדותו בבית המשפט חזר הנתבע 1 ואף הדגים את נסיבות התאונה.
הנתבע 1 הסביר כי הכביש בו אירעה התאונה הינו כביש דו סיטרי וכי התובע נסע במסלול הנגדי כשהוא נגד כיוון התנועה וניסה להיכנס לנתיב הימני וכך ארעה התאונה.
הנתבע 1 הגיש את נ/1 בו נראה הנתיב בו ארעה התאונה כאשר מכוניות החונות לצד במדרכה.
לטענת הנתבע 1, כאשר חונות מכוניות לצד המדרכה שתי מכוניות אינן יכולות לנסוע בנתיב כפי שטוען התובע, כן הגיש הנתבע 1 תמונות המלמדות על הנזק לרכבו אשר סומנו נ/3.

הנתבע 1 התייחס לת/3 אשר הוגש ואישר כי הוא זה ששרטט אותו ולטענתו כך ארעה התאונה.
הנתבעים טענו,
שדוח השמאי אותו הגיש התובע ביחד עם כתב התביעה מלמד על נזק לכנף ימין, וזו עובדה התומכת בטענתם בדבר נסיבות התאונה.

לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה חלה על התובע אשר ביצע עקיפה וסטייה בניגוד לתקנות 41 ו- 42 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

דיון והכרעה:

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, עדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :
"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"
רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

"הכלל הרגיל בהליך אזרחי הוא כי התובע הוא הפותח בהבאת הראיות וכי עליו מוטל נטל השכנוע, וזאת מכוח העיקרון לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה" . ע"א 4340/06 עו"ד יוסף לילוף נ' בנק איגוד לישראל (2010) נבו הוצאה לאור.

לאחר שהתרשמתי מן העדויות, עמדתי על נסיבות התאונה, עיינתי בכתבי הטענות ובכל הראיות אשר הוצגו בפני

מצאתי לנכון להעדיף את
גרסתם של הנתבעים באשר לנסיבות קרות התאונה, באשר הינה גרסה הנתמכת בראיות, כמפורט להלן:

1.
בחנתי את גרסאות התובע והנתבע 1 באשר לנסיבות התאונה אל מול תמונות נתיב הנסיעה אשר הוצגו בדיון ע"י התובע (ת/2), וע"י הנתבע 1 (נ/1). כאשר לקחתי בחשבון ששני הצדדים מסכימים על כך שבעת התאונה חנו מכוניות לצד המדרכה בנתיב. מסקנתי מעיון בתמונות היא שכאשר חונות מכוניות לצד המדרכה בנתיב לא יכולים שני כלי רכב לנסוע בו במקביל.
מסקנה זו תומכת בגרסת הנתבעים באשר לנסיבות התאונה.

2.
הבאתי בחשבון את הסבריו של התובע לפיהם חיפש כתובת בצד השני של הכביש. מהתמונות ת/2 ונ/1 עולב כי המדובר בכביש רחב בעל שני נתיבים, ספק בעיני אם ניתן לראות מהי הכתובת ו/או מספר הבית בצד השני של הכביש מהנתיב הנגדי. גם כאן נתמכת גרסת הנתבעים באשר לנסיבות התאונה.

3.
אופי הפגיעות ברכבי התובע והנתבע 1 תומכים בגרסת הנתבעים, כאשר עיון בדוח השמאי אשר צורף לכתב התביעה מלמד כי בניגוד לדברי התובע, ציין השמאי פגיעה בכנף ימין של הרכב.

לאחר שהחלטתי לקבל את גרסת הנתבעים באשר לנסיבות התאונה אני קובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של התובע אשר נהג בניגוד לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (תקנה 41,42 ו- 44 לתקנות).

מאחר וקבעתי כאמור כי התובע לא הוכיח את תביעתו וכי האחריות לתאונה רובצת לפתחו, אין מקום להתקדם
ולבחון את סוגיית הוכחת הנזק, ואת התביעה לשיפוי ופיצוי בגינו.

אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע .

אני קובעת כי התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 500 ₪ כל אחת.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.









ניתן היום,
ו' אייר תשע"ד, 06 מאי 2014, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 33184-11/13 שי יהודה נ' דוד קריבושה, מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/05/2014)