פסקי דין על א. סמארה חברה לבנין ופיתוח | פסקי דין על אדיב מח'ול | פסקי דין על סעד עלי לבניין ופיתוח בע"מ

31905-10/13 א     13/05/2014




א 31905-10/13 א. סמארה חברה לבנין ופיתוח בע"מ, אדיב מח'ול נ' סעד עלי לבניין ופיתוח בע"מ








בית משפט השלום בקריות



ת"א 31905-10-13 א. סמארה חברה לבנין ופיתוח בע"מ
ואח' נ' סעד עלי לבניין ופיתוח בע"מ
ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופטת
פנינה לוקיץ'

מבקשים
1. א. סמארה חברה לבנין ופיתוח בע"מ
2
.
אדיב מח'ול


נגד


משיבה

סעד עלי לבניין ופיתוח בע"מ



החלטה

בפני
בקשת המבקשים (התובעים בהליך בפני
) להטיל עיקול זמני וזאת על כספים שהמשיבה (שהיא נתבעת מס' 1 בתביעה שבפני
) זכאית לגבות מהמבקשים (כך לשון הבקשה) במסגרת תיק הוצל"פ 08-17557-12-2 אשר נפתח ע"י המשיבה על מנת לגבות כספים שנפסקו לטובתה מכוח

פסק דין
שניתן בתא"ק (קריות) 4021-10-11 ביום 12.6.12 (להלן: "ההליך הקודם"), והפך להיות חלוט לאחר שערעור שהוגש על פסק הדין נדחה בהעדר הפקדת ערבות בנקאית עליה הורה בית המשפט המחוזי, זאת ביום 1.10.13 או ביום 5.11.13 לכל המאוחר (ע"א (מחוזי חי') 11404-11-12).

העיקול הזמני המבוקש הינו על הכספים שאמורים המבקשים (כך בבקשה) לשלם למשיבה במסגרת תיק ההוצל"פ, וזאת עד להכרעה בתביעת התובעים שהוגשה ביום 14.10.13 בה מבוקש לחייב את המשיבה, יחד עם נתבעים אחרים, לשלם לתובעים את הסך של 1.5 מליון ₪ בגין נזקים שונים שנגרמו להם.

אין בכוונתי לפרט במסגרת החלטה זו את השתלשלות הענינים הממושכת והמורכבת בין הצדדים, אשר תחילתה במכרז לביצוע עבודות עבור עיריית שפרעם (הנתבעת אף היא בתביעה בפני
) אשר המשיבה זכתה בו כקבלן מבצע (מכרז 11/10 – להלן: "העבודות"), ולאחר ההתקשרות עם העירייה המציאה לעירייה כתב המחאת זכויות המורה להעביר את הסכומים שהמשיבה תהא זכאית להם לידי התובע מס' 2 כאן (להלן: "עו"ד מח'ול").

כנגד אותה המחאת זכויות הועברו למשיבה 4 שיקים של עו"ד מח'ול על סכום מצטבר של 300,000 ₪ (אשר שניים מהם נפרעו ואילו שניים אחרים היו נשוא ההליך הקודם).

בשלב מסויים של ביצוע העבודות במכרז, אשר ככל הנראה בוצעו בפועל על ידי חברה אחרת, היא התובעת מס' 1, שבעל המניות והמנהל בה הינו עו"ד מח'ול (אם כי במקום אחר טען כי הוא מחזיק במניות בנאמנות...) (להלן: "התובעת") ששימשה כקבלן משנה של המשיבה (יתכן שללא ידיעת העירייה על כך, כעולה מכתב ההגנה של העירייה), בחודש 8/11 לערך, התגלע סכסוך בין התובעים לבין המשיבה באשר להמשך ביצוע העבודות, וזאת לאחר שהעירייה עיכבה תחת ידיה כספים בגין טענות שונות שהועלו על ידה כנגד המשיבה (מי שהתקשרה בהסכם עם העירייה).

מכאן, החלה שרשרת הליכים משפטיים וארועים, אשר בסופו של יום הניבו את פסק הדין החלוט, אשר יש לדקדק ולציין, בניגוד לטענות המבקשים בבקשה הינו

פסק דין
שניתן כנגד עו"ד מח'ול (ומר זיאדה שאף הוא נתבע בתביעה בפני
) ולא כנגד התובעת.

ענין זה רלבנטי שכן טענות המשיבה בתגובה לבקשה מכוונות בעיקרן כנגד עו"ד מח'ול, והטעם לכך ברור שכן רק עו"ד מח'ול יכול לבקש עיקול עצמי על כספים שהוא חייב למשיבה, ולתובעת אין כלל זכות להגיש בקשה מעין זו!!

משפורט בקצרה הרקע לבקשה זו, אוסיף עוד, כי על אף שהתביעה שבפני
הוגשה בחודש 10/13, עד היום, בחלוף 7 חודשים ממועד הגשתה, לא שולמה האגרה בגינה וזאת לאחר שתשלום האגרה נפרש ל-10 חודשים החל מחודש 1/14. משכך, ובהתאם להחלטה אחרת שניתנה על ידי, גם לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים 1 ו-2 (העירייה לעומת זאת הגישה כתב הגנה).

הטענה שבבסיס בקשת העיקול הזמני הינה שהמשיבה הינה חברה לא פעילה שאינה מקבלת פרויקטים נוספים ומכרה את כל הציוד שהיה ברשותה כחברה קבלנית, ולפיכך קיים חשש ממשי, שבאם עו"ד מח'ול ישלם לה את הסכום הפסוק, לא יהא באפשרותו לגבות את הכספים בחזרה לכשיזכה בדינו בהליך זה.

בתשובה המשיבה לא קיימת כל התיחסות למצבה הכלכלי של המשיבה (ולפיכך אני מניחה כי אינה טוענת אחרת מהנטען בבקשה), אלא התגובה עוסקת כולה בהצגת "מעלליו" של עו"ד מח'ול והתובעת, והצגת מצבו הכלכלי הקשה של עו"ד מח'ול, מצב בגינו לא הצליחה המשיבה לגבות ממנו סכומים משמעותיים על אף ניהול הליכי הוצל"פ כנגדו, ולפיכך הגישה, בחודש 2/14 בקשה להכריז עליו כפושט רגל.

עוד יש לציין כי במסגרת התנגדות עו"ד מח'ול לבקשה להכריז עליו פש"ר, שהוגשה ביום 10.4.14 הודה הלה כי אכן מצבו הכלכלי בכי רע וכי בכוונתו "בזמן הקרוב" להגיש בקשה להסדר נושים. לכך יש להוסיף את העובדה כי במסגרת הבקשה לפטור מתשלום האגרה טענו שני התובעים כי מצבם הכלכלי בכי רע (מצב אשר לטענתם נובע ממעללי המשיבה נשוא הליך זה). אמנם בית המשפט קבע כי לא הובאו ראיות להוכחת אותו מצב כלכלי קשה נטען (ולכן גם לא ניתן הפטור שהתבקש), אולם ברי כי יש לראות בדברים שנטענו בבקשה כיוצרים השתק שיפוטי לטעון אחרת.

מכאן, שמצויים אנו במצב בו שני הצדדים לבקשה הינם במצב כלכלי קשה, ולא ברור כלל באם יש סיכויי גבייה ממי מהם.

מאידך יש לזכור כי לטובת המשיבה קיים

פסק דין
חלוט (אשר גם באם ניתן ללא דיון לגופה של התביעה שם הוא עדיין

פסק דין
חלוט), כאשר מנגד קיימות טענות המועלות בתביעה המבססות, לטעמם של התובעים, טענת קיזוז כנגד המשיבה ביחס לסכום העולה עשרות מונים על סכום פסק הדין החלוט, כאשר תביעה זו הוגשה רק בחודש 10/13, דהיינו יותר משנה (!) לאחר שניתן פסק הדין בהליך הקודם, ויותר משנתיים (!!) מאז פרוץ הסכסוך בין הצדדים.

במצב דברים כזה אני סבורה שיש בסיס לטענות התובעים באשר לסיכויי גביה חזרה מהמשיבה באם ישולם פסק הדין, אך מנגד, קיימים סימנים ברורים לכך שאין בכוונת (או יכולת) עו"ד מח'ול לפרוע את חובו כלפי המשיבה (ככל שבסופו של יום התביעה כאן תדחה וכל שיוותר הינו פסק הדין החלוט כנגדו), וכל השתלשלות העניינים (לרבות הודאת המבקשים במצב כלכלי קשה ונקיטת הליכי חדלות פרעון ביחס לעו"ד מח'ול) מעידה על כך שעד שיסתיים ההליך כאן, לא יהא ממי לגבות את סכום פסק הדין החלוט, ככל שהתביעה כאן תדחה.

מכאן גם עולה, כי נכונה טענת המשיבה, שהגשת הבקשה במועד הגשתה (7 חודשים לאחר הגשת התביעה), מטרתה העיקרית הינה למנוע מהמשיבה מלנקוט הליכי הוצל"פ כנגד עו"ד מח'ול עד לבירור התביעה.

אשר על כן, ואף מבלי להכנס לבחינה מדוקדקת של סיכויי התביעה (אלא רק אומר כי קיים קושי של ממש בתביעת התובעים לאור העולה מכתב ההגנה של העירייה שהוא היחיד שהוגש בנתיים), אני קובעת שהאיזון המתאים גם בהנחה שסיכויי התביעה גבוהים, לצורך הבטחת סיכויי הגביה ההדדיים, הינו בהטלת עיקול כמבוקש, אולם זאת כנגד הפקדת ערבון משמעותי להבטחת נזקי המשיבה כתוצאה מהטלת העיקול, שמשמעותו למעשה הינה עיכוב הליכי הוצל"פ כנגד עו"ד מח'ול עד לבירור תביעה זו.

לפיכך, תנאי להטלת העיקול הזמני כמבוקש הינו כי המבקשים יפקידו בקופת בית המשפט ערבון בסך של 100,000 ₪ או ערבות בנקאית ללא הגבלת זמן על סכום זהה בצירוף הפרשי הצמדה, וזאת בתוך 15 יום מהיום.

בהעדר הפקדה כאמור, הבקשה תדחה תוך שקילת שאלת ההוצאות בגינה.

ניתנה היום, י"ג אייר תשע"ד, 13 מאי 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 31905-10/13 א. סמארה חברה לבנין ופיתוח בע"מ, אדיב מח'ול נ' סעד עלי לבניין ופיתוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/05/2014)