פסקי דין על עלי סלטי | פסקי דין על מוסך המשפצים | פסקי דין על יניב עבאדי | פסקי דין על מנורה מבטחים חברה לביטוח ואח' |

23420-01/13 תאמ     13/05/2014




תאמ 23420-01/13 עלי סלטי נ' מוסך המשפצים בע"מ, יניב עבאדי, מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ ואח'








בית משפט השלום בעפולה



תא"מ 23420-01-13 סלטי ואח' נ' מוסך המשפצים בע"מ ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
יפעת
מישורי


תובע

עלי סלטי

ת.ז 054420682


נגד


נתבעים

1.מוסך המשפצים בע"מ
ח.פ 511412520
2.יניב עבאדי

ת.ז 02441109
3.מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ
(פס"ד)
4.סאמר זידאן
ת.ז 025893595 (פס"ד)


ובעניין

התובעת שכנגד



מוסך המשפצים בע"מ

נגד

הנתבע שכנגד



עלי סלטי


פסק דין


מבוא וטענות הצדדים בתמצית
:

1.
בפני
תביעה ותביעה נגדית, שתיהן לסעדים כספיים.

התביעה
:

2.
לטענת התובע

, מר עלי סלטי
(להלן- "התובע") ביום 11.7.2011 עת שנהג ברכבו מר מוחמד נבריסי, פגע בו רכב אשר היה נהוג על ידי הנתבע 4, מר סאמר זידאן (להלן- "הנתבע 4"). כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובע נזקים שונים. לפיכך, פנה התובע, ביום 26.7.2011, למוסך המשפצים בע"מ
, הנתבעת 1 (להלן- "המוסך") על מנת שיתקנו את הנזקים. לאחר התיקון הגיש המוסך לתובע חשבונית בסכום כולל של 42,564 ₪, כנגד חשבונית זו מסר התובע בידי המוסך המחאות ואז קיבל את רכבו חזרה לשימושו האישי. ברם, מאחר שהתגלה לתובע כי קיימים ליקויים רבים ברכב הוא נאלץ לשוב למוסך וכך עשה ביום 15.8.2011. לאחר התיקונים הנוספים הוגשה לתובע חשבונית חדשה, אשר באה במקומה של החשבונית הראשונה, בסך כולל של 54,176 ₪. ואולם, גם הפעם הרכב נמסר לתובע כשהוא פגום ומהווה סכנה של ממש לטענת התובע. אז פנה התובע לנתבע 2, מר יניב עבאדי
, הוא השמאי (להלן- "השמאי עבאדי") בבקשה כי יבוא להעריך את התקלות הקיימות במוסך אחר, אך השמאי עבאדי סירב ודרש כי הרכב יושב לאותו מוסך בו טופל לראשונה, קרי לנתבעת 1. לטענת התובע המוסך לא ביצע תיקונים חשובים ומשמעותיים ברכב, כך למשל לא תיקן את השלדה אשר ניזוקה באופן משמעותי. לשיטת התובע, המוסך והשמאי עבאדי חבים בדין כלפיו. כן טוען כי הנתבעת 3 (להלן- "חברת הביטוח") של הנתבע 4 אף חבה כלפיו כמו גם הנתבע 4 אשר נהג ברכב שפגע ברכב התובע. לטענת התובע נגרמו לו נזקים מצטברים בסכום כולל של 120,692 ₪, כאשר מתוך סכום זה הוא קיבל כבר מידי חברת הביטוח סכום כולל של 53,885 ₪ כך שהיתרה לתשלום, סכום התביעה, הינה בסך כולל של 66,807 ₪. סכומים אלו להם טען התובע נתמכו בחוות דעתו של השמאי דני סער שצורפה לכתב התביעה (ר' והשוו עמ' 31 בחוות הדעת האמורה).

3.
לטענת המוסך

, בתום התיקון של הרכב התגלה כי כל המערכות תקינות ואף נערכה בדיקה על ידי בודק מקצועי אשר הפיק תעודת תקינות, מס' 6102 (להלן- "תעודת התקינות"). לשיטת המוסך, התובע הכניס את רכבו לטיפול במוסך ביום 13.7.14 ולא ביום הנטען על ידו, במועד זה או בסמוך לו ערך השמאי עבאדי בדיקה לרכב והעריך את אומדן הנזק בעקבות התאונה. עוד טוען המוסך כי במועד זה ביקש התובע שהמוסך יתקן ליקויים נוספים ברכבו שאינם קשורים לתאונה והוא אישר הצעת המחיר שנמסרה לו על ידי המוסך בסכום כולל של 6,635 ₪ וזאת בגין התיקונים הנוספים בלבד. לפיכך המוסך זכאי כי התובע ישלם לו סכום זה ולחילופין יקוזז סכום זה מכל סכום לו טוען התובע. המוסך טוען כי פעל על פי הוראותיו של השמאי עבאדי שכן אחרת לא היה מקבל את התמורה מאת חברת הביטוח. כך, בתחילה דרש השמאי עבאדי לבצע צביעה ויישור של גשר המנוע אך בבדיקה מאוחרת דרש כי גשר המנוע יוחלף ותחת הוראה זו פעל המוסך. כך היה לגבי רכיבים נוספים ברכב כגון ציריה, תחילה דרש השמאי עבאדי החלפה לציריה משומשת ולאחר מכן דרש החלפה לציריה חדשה. לאחר ביצוע התיקונים האמורים הופקה חשבונית חדשה ומעודכנת, בסכום כולל של 54,176 ₪. לטענת המוסך, התובע שילם לו מתוך סכום זה רק 50,565 ₪ וכי הוא נותר חייב לה סכום של 3,611 ₪. כאשר סכום זה אינו מתייחס לתיקונים הנוספים, אותם טרם שילם התובע. משכך טוען המוסך כי התובע חייב לו סכום כולל של 10,246 ₪ שהוא סכום התיקונים הנוספים והיתרה בגין התיקונים בגין התאונה. סכום זה זכאי המוסך לקיזוז לטענתו מכל סכום שיפסוק בית המשפט.

4.
לטענת השמאי עבאדי

, הרכב תוקן בהתאם לחוות הדעת מטעמו וחברת הביטוח שילמה לתובע את מלוא נזקיו ולרבות ירידת הערך כך שהתובע לא נותר חסר. באשר לחוות דעתו של דני סער מטעם התובע טוען השמאי עבאדי כי הנטען בה כאילו הרכב לא תוקן כראוי, עומד בניגוד מוחלט לראיה אובייקטיבית והיא בדיקה שנעשתה על ידי בוחן מוסמך ובהתאם לדין ולרבות בדיקת מידות הרכב ומצב סרניו וכי הבדיקה שבוצעה העלתה כי הרכב תקין וכשיר לתנועה. עוד טוען השמאי עבאדי, כי התובע הוא זה שבחר את זהות המוסך וזאת בשל קרבה משפחתית ככל הנראה בין בעלי המוסך לבין התובע. כן נטען על ידי השמאי עבאדי כי, ככל הנראה, המוסך הוא זה שהמליץ על שירותיו בפני
התובע. זה האחרון בחר להתקשר עמו וביקש ממנו לערוך חוות דעת פרטית על מנת שיוכל לתבוע את נזקיו מחברת הביטוח של הנתבע 4 ולא מחברת הביטוח שלו. נוכח חוות הדעת שולמו לתובע מלוא נזקיו על ידי חברת הביטוח. לאחר ביצוע התיקונים, התברר בבדיקה שנעשתה על ידי הבוחן המוסמך כי נותרו ליקויים קלים, כך גשר המנוע נותר עם עיוות קל ונוכח זאת, החליט השמאי עבאדי להורות על החלפה של גשר המנוע, לאחר ביצוע התיקונים האמורים נבדק הרכב בשנית ונמצא תקין וכשיר לתנועה.

5.
לטענת הנתבעים 3 - 4, דין התביעה להידחות משום שהנתבעת 3, חברת הביטוח, פיצתה את התובע זה מכבר בגין נזקיו בהתאם לחוות הדעת בסכום כולל של 53,885 ₪. מה גם שחוות דעת שמאי נגדית מטעם חברת הביטוח הראתה כי גובה הנזקים הינו 52,675 ₪ בלבד. קרי התובע פוצה ביתר. הנתבעים 3 - 4 מכחישים את תוכן חוות דעתו של דני סער.

התביעה שכנגד
:

6.
לטענת התובע שכנגד

- המוסך אשר תובע את עלי סלטי
שהתובע בתביעה העיקרית, התובע נותר חייב לו סכום של 10,676 ₪, בערכי יום הגשת התביעה זאת נוכח הנסיבות כפי שפורטו בכתב ההגנה מטעמו ואשר פורטו לעיל לפיהן התובע לא שילם בגין עלות התיקונים הנוספים וכן לא שילם את מלוא התמורה המגיעה למוסך בגין התיקונים שנגרמו עקב התאונה.

7.
לטענת הנתבע שכנגד

, אשר יכונה למען הנוחות התובע, התיקונים הנוספים לא נגרמו עקב התאונה ולכן המוסך לא רשאי לתבוע סכום זה בתביעה שכנגד. באשר לכלל הסכום הנתבע, טוען התובע כי המוסך התרשל עת הרכב היה צריך להיות מורד מהכביש לחלוטין וכי בביצוע התיקונים גרם לרכבו נזקים בהיקף גדול אשר עולים על סכום התביעה שכנגד מה שאומר בכל מקרה המוסך הוא זה שצריך לשלם לתובע ולא להיפך.

8.
ביום 9.2.2014 התקיים בפני
דיון הוכחות. מטעם התובע העיד התובע בעצמו, מר מוחמד נבריסי (להלן- "הנהג ברכב התובע") והשמאי מר דני סער (להלן- "השמאי סער"). מטעם המוסך העיד מר חאתם אל האדי, מי שמשמש בעל מניות ומנהל של המוסך (להלן- "מנהל המוסך"). מטעם הנתבעים 3 - 4 לא העיד איש. ביום 7.5.2014 נשמעו סיכומים בעל פה מטעם הצדדים.

9.
ביום הדיון, 7.5.2014, בהסכמת הצדדים, ניתן

פסק דין
לפיו התביעה כנגד הנתבעים 3 - 4 נדחית וזאת ללא צו להוצאות.

דיון
:

10.
למען הנוחות אביא להלן את העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים-


א.
רכב התובע עבר תאונת דרכים ביום 11.7.2011.

ב.
אופן קרות התאונה אינו שנוי במחלוקת אף הוא.

ג.
רכב התובע הוכנס לתיקון אצל הנתבעת 1, המוסך.

ד.
השמאי ש'ליווה' את הליך התיקון במוסך היה הנתבע 2.

ה.
התובע קיבל מאת חברת הביטוח כסף בגין תאונת הדרכים.

11.
מנגד, הצדדים חלוקים בעובדות הבאות:


א.
אופן ואיכות התיקונים שביצע המוסך ולרבות גובה הנזקים הנטענים שנגרמו לרכב התובע בשל התנהלות המוסך והשמאי עבאדי.

ב.
האם הרכב היה צריך להיות מוכרז אובדן להלכה.

ג.
גובה חוב התובע כלפי המוסך.

אדון בעובדות השנויות במחלוקת בין הצדדים, כפי סדרן המופיע לעיל.








12.
אופן ואיכות התיקונים שביצע המוסך

:

עניין זה שנוי במחלוקת בין הצדדים. מן העבר האחד מונחת חוות דעתו של השמאי סער ומן העבר השני מונחת חוות דעתו של השמאי עבאדי ולרבות מסמכים נוספים שנערכו במועד הרלוונטי ובין היתר תעודת התקינות שהונפקה לרכב התובע.


א.
חוות דעת השמאי סער

-

טענות השמאי סער

גובה הנזקים הנטענים
- מעיון בחוות דעת השמאי סער עולה כי לשיטתו, לרכב התובע נגרמו נזקים בגובה מצטבר של 120,692 ₪. סכום זה מורכב מסך של-
(א) של 55,679 ₪ בין תיקונים שבוצעו על ידי המוסך ואשר פורטו בחשבונית מס' 12293;
(ב) עלות שכר טרחתו של השמאי עבאדי, בסך של 3,625 ₪;
(ג) נזקים נוספים שהופיעו ברכב אך לא הופיעו בדוח השמאי עבאדי בסך של 11,588 ₪;
(ד) שיפוץ תיבת ההילוכים בסך של 24,000 ₪;
(ה) שכר טרחתו של השמאי סער בסך של 5,800 ₪;
(ו) אובדן הכנסות בסך של 12,000 ₪;
(ז) עוגמת נפש בסך של 8,000 ₪.
ובסה"כ 120,692 ₪. מסכום זה יש להפחית את הסך של 53,885 ₪, אשר קיבל התובע מאת חברת הביטוח, כך שסכום הנזק הנותר, לשיטת התובע, הינו 66,807 ₪.

איכות התיקונים שבוצעו על ידי המוסך
- מעיון בחוות דעתו של השמאי סער עלה כי לשיטתו הרכב נמצא במצב בלתי בטיחותי וכי התובע נאלץ לפנות לשירותי מוסך אחר על מנת שיכשיר את הרכב לתנועה (שם בעמ' 12) כי המוסך לא היה בעל הכלים לתקן את הנזקים שנגרמו לרכב התובע ובכלל זאת תיקון השלדה שכן המוסך הינו מוסך פחחות רגיל (שם עמ' 14) וכן כי הרכב תוקן באופן חלקי ולא מושלם, כך שהתובע קיבל את רכבו פגום, ולמעשה נוכח מצבו של הרכב היה על השמאי עבאדי להורות כי הרכב יוכרז כאובדן להלכה ולא להורות על תיקונו (שם עמ' 31). עוד נטען על ידי השמאי סער כי חוות דעתו של השמאי עבאדי לוקה בחסר באשר היו קיימים ליקויים בחמישה מכלולים נוספים ברכב ואשר אליהם כלל לא התייחסה חוות דעת השמאי עבאדי. ואלו הם המכלולים הנטענים: (א) תיבת הילוכים; (ב) תיבת הגה; (ג) מדחס למזגן אוויר; (ד) שלדת מרכב ו- (ה) מצבר (ראו עמ' 12 בחוות הדעת של השמאי סער).

ניתוח חוות דעת השמאי סער
-

עיון בחוות הדעת של השמאי סער מלמדת כי זו מכילה ביקורת רבה אודות התנהלות המוסך וכן אודות התנהלות השמאי עבאדי. ברם, חרף הביקורת הרבה, הרי שבעדותו בבית המשפט עלו סתירות מהותיות ונראה כי חוות הדעת לוקה בכשלים אשר משמעותם אחת, אין מקום לבכר את חוות הדעת של השמאי סער על פני זו של השמאי עבאדי. מסקנה היא כי התובע לא עמד בנטל להוכיח תביעתו. להלן יוסבר-

מועד בדיקת הרכב על ידי השמאי סער
- הוכח כי בדיקתו של השמאי סער את רכב התובע נעשתה בספטמבר 2011, כחודשיים ימים לאחר התאונה אשר אירעה בחודש יולי אותה השנה. ויודגש כי עובדה זו הובהרה דיה רק לאחר שהשמאי סער נשאל מספר פעמים בעניין זה. כך- בחוות הדעת של השמאי סער נטען כי בדק את הרכב בתאריכים 12.9.2011 ו- 13.9.2011 (ת/1, נספח א' בעמ' 4 שבו), בדיון טען תחילה השמאי סער כי בדק את הרכב בחודש אוגוסט (פרוטוקול הדיון עמ' 7 ש' 27 - 28), כאשר נשאל האם יש לו אסמכתא שתתמוך בטענתו השיב בשלילה, טען כי יש לו תצלומים שיוכל להציג לאחר מועד הדיון (שם עמ' 8 ש' 9 - 10). עולה סתירה בין טענתו של השמאי סער כאילו בדק את הרכב בחודש אוגוסט 2011 - טענה בעל פה - כנגד האמור בחוות דעתו כי בדק את הרכב בחודש ספטמבר 2011 - מסמך בכתב. אם לא די בכך שטענת השמאי סער מנוגדת למסמך בכתב ושנערך על ידו. הרי שגם התובע סתר טענתו של השמאי סער כאילו בדק את הרכב בחודש אוגוסט. התובע העיד כי השמאי סער בדק את הרכב רק בחודש ספטמבר 2011 כשהרכב היה במוסך דיאגנוזה (שם עמ' 6 ש' 10 - 11).

בנסיבות המקרה דנן קיימת לעניין זה חשיבות רבה, שכן מדובר בתקופה משמעותית אשר חלפה בין התאונה לבין בדיקת השמאי סער. אורכה של תקופה זו מקבל חשיבות רבה בשים לב לעובדה לפיה עלה בעדויות שהתקיימו בפני
כי מדובר ב"רכב חברה" אשר עליו נוהג יותר מאדם אחד (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 21 - 28), אף עובדה זו עלתה רק בדיון שהתקיים בפני
. ניתן לומר אם כן כי המרחק בין מועד התאונה לבין מועד הבדיקה עומד לרועץ לתובע ואף יש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזקים הנטענים בחוות דעת השמאי סער.

מרחק הנסיעה המצטבר ברכב
- עיון בחוות דעת השמאי סער מלמד כי אין בה, ולו במרומז, כל התייחסות למד המרחק (מד הנסועה) ברכב התובע בעת בדיקתו את הרכב. זאת בניגוד לחוות דעת השמאי עבאדי, בה נכתב שמד המרחק ברכב התובע עומד על 337,762 ק"מ (עמ' 1 בחוות דעת השמאי עבאדי). כאשר עסקינן ברכב חברה, בו נוסעים מספר אנשים וכן כאשר קיים זמן לא מבוטל שחלף בין התאונה והתיקון במוסך לבין בדיקת הרכב הרי שלעניין זה קיימת חשיבות רבה. אילו היה מציין השמאי סער מה היה מד הנסועה במועד בדיקתו את הרכב הרי שהיה ניתן ללמוד מה המרחק אשר גמע הרכב במשך חודשיים הימים שבין התאונה לבין הבדיקה ואף בין התיקון במוסך לבין עריכת חוות דעת השמאי סער. מובן כי רכב אשר גומע בחודשיים ימים 20,000 ק"מ אינו שקול מבחינת הבלאי הטבעי שלו וכל שכן הבלאי שנעשה על ידי גורמים זרים, לרכב אשר גמע באותה התקופה 2,500 ק"מ. השמאי סער נשאל בעדותו מדוע לא רשם את מד המרחק ביום בדיקתו את הרכב והשיב כי אין לפרט זה רלוונטיות (פרוטוקול הדיון עמ' 8 ש' 16 - 18). לדידי, לפרט זה חשיבות בייחוד בנסיבות המקרה דנן. אי רישום מד המרחק מחליש את מהימנות חוות דעת השמאי סער.

עברו התאונתי של הרכב ושיוך הנזקים
- עוד עלה מעדותו של השמאי סער כי עת שערך את חוות הדעת לא בדק האם היו לרכב התובע תאונות קודמות לתאונה נשוא התביעה דנן (פרוטוקול הדיון עמ' 9 ש' 10 - 11). פעם נוספת, מדובר בטענה בעל פה המועלית על ידי השמאי סער ואשר מנוגדת למסמך בכתב שנערך על ידו, כך- בחוות הדעת כתב השמאי סער שהוא ראה את העבר התאונתי של הרכב (ת/1, נספח א' בעמ' 4 שבו). כאשר נשאל השמאי סער כיצד ידע להבחין בין נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונה אחרת קודמת לבין זו נשוא חוות דעתו השיב כי הוא עושה זאת על ידי בדיקת החשבוניות (שם עמ' 9 ש' 17 - 18). תשובה זו של השמאי סער אינה מתיישבת עם חוות דעתו, שכן קיימים ליקויים נטענים בחוות הדעת אשר אין להם כל התייחסת בחוות דעת השמאי עבאדי ואין להם בוודאי כל התייחסות בחשבוניות מטעם המוסך. כך בעניין המצבר או המדחס למשל. כיצד השמאי סער אשר טען כי לא בדק את העבר התאונתי של הרכב יכול למיין בין ליקויים שונים על סמך החשבוניות כאשר כל מה שהונח בפני
ו, לשיטתו, היו החשבוניות בגין התאונה נשוא חוות דעתו בלבד? השמאי סער לא נתן כל הסבר בעדותו בין אילו חשבוניות בדיוק מיין את הנזקים והסיבות להם.


זאת ועוד, בדיון הוכח כי הרכב עבר מספר תאונות דרכים, לטענת התובע 3 - 4 תאונות (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 8 - 9) וכן העיד התובע כי קיבל בגין תאונה אחרת סך של 40,000 ₪ (שם עמ' 6 ש' 16 - 18). התובע אף נשאל מדוע השמאי סער לא התייחס לתאונה זו בחוות דעתו והשיב כי שזאת נעשה משום שהתאונה לא הייתה קשה (שם עמ' 6 ש' 19 - 20).

ויודגש- לעברו התאונתי של הרכב, שהינו רכב חברה בו נעשה שימוש על ידי מספר אנשים, ישנה חשיבות ולא ניתן להתעלם מעניין זה כלאחר יד. התעלמות השמאי סער מסוגיה זו יש בה כדי לפגות במהימנות חוות דעתו לעניין הנזקים הנטענים מהתאונה. בייחוד מקום בו חוות דעתו נועדה כדי לקשר נזקים ספציפיים לתאונה ספציפית.

תיבת ההילוכים
- בחוות דעתו, טען השמאי סער כי יש לשפץ את תיבת ההילוכים ברכב התובע, בסך כולל של 24,000 ₪ (שם בעמ' 31). יוזכר כי מדובר ברכב בעל עבר תאונתי, ואין כל התייחסות בחוות דעתו של השמאי סער לעניין זה אף לא בהקשר עם תיבת ההילוכים. כמו כן, התובע הודה בדיון שהתקיים כי תיבת ההילוכים ברכבו הוחלפה שלוש פעמים בעבר (פרוטוקול הדיון עמ' 7 ש' 6 - 7) אף לעובדה זו לא מצאתי כל התייחסות בחוות דעת השמאי סער. יתרה מזאת, בדיון העיד השמאי כי הוא אינו יודע כמה פעמים הוחלפה תיבת ההילוכים (שם עמ' 11 ש' 4 - 5).


עגמת נפש ואובדן הכנסות
- עוד נטען על ידי השמאי סער כי נגרמו לתובע נזקים בדמות עוגמת נפש בסכום של 8,000 ₪ ואובדן הכנסות בסכום של 12,000 ₪ (שם בעמ' 31). עיינתי בחוות הדעת ולא מצאתי כל תימוכין לסכומים אלו ובוודאי שלא כל הסבר הכיצד הגיע השמאי סער לסכומים אלו. כאשר נשאל השמאי סער בעדותו כיצד ערך את החישוב לגבי אובדן הכנסה טען כי הוא ערך חישוב אך אין לו את החישוב בנמצא (פרוטוקול הדיון עמ' 9 ש' 6 - 7). כאשר נשאל באשר לעוגמת הנפש: "על סמך מה כתבת עוגמת נפש" השיב באופן לקוני: "כתבתי" (שם עמ' 9 ש' 8 - 9). מלבד המספרים הנקובים בחוות הדעת הרי שלא הונח בפני
בית המשפט כל מסמך שיהא בו כדי ללמד כיצד הגיע השמאי סער לסכומים הנטענים בהקשר זה.

תיקון במוסך דיאגנוזה
- לטענת השמאי סער התובע נאלץ לתקן את רכב במוסך דיאגנוזה בעלות כוללת של 11,588 ₪. השמאי סער פירט בחוות דעתו כי מוסך דיאגנוזה תיקן את המכלולים שניזוקו בתאונה אך לא נכללו על ידי השמאי עבאדי וביניהם: תיבת הגה, מדחס, מצבר (שם עמ' 12). ואולם, כמפורט לעיל, לא מצאתי בחוות דעתו של השמאי סער כל תימוכין לכך שהמכלולים הנטענים אכן נפגעו כתוצאה מהתאונה. מכאן, משנפלה טענת השמאי סער לנזקים נוספים כתוצאה מהתאונה, הרי שנפלה טענתו לקשר הסיבתי בין התיקון במוסך דיאגנוזה לבין התאונה ובוודאי לבין התנהלות המוסך או השמאי עבאדי. ויוזכר פעם נוספת, מדובר ברכב חברה שלא ידוע אודות כמות הקילומטרים אשר גמע במועדים הרלבנטיים וכי נסעו עליו מספר אנשים וכן יוזכר כי לא ברור כיצד השמאי סער הבדיל בין הנזקים נשוא התאונה דנן לבין הנזקים נשוא תאונות אחרות או בלאי אחר. כמו כן, מהעדויות עלה שהשמאי סער כלל לא פנה למוסך או לשמאי עבאדי טרם התיקון במוסך דיאגנוזה או עריכת חוות דעתו ולעניין זה קיימת השלכה נוספת על מהימנות חוות הדעת באשר השמאי סער כלל לא נתן הזדמנות למי מהנתבעים ליתן עמדתם בטרם קבע את דינם בחוות דעתו (ראו והשוו עדות מנהל המוסך עמ' 14 ש' 27 - 32; עדות השמאי סער עמ' 10 ש' 24 - 28 ו- עמ' 11 ש' 11 - 13) ולכך יש להוסיף עדות התובע עצמו לפיה לא נפל בשיקול דעת המוסך שום ליקוי (שם עמ' 3 ש' 15).

תיקונים שבוצעו על ידי המוסך
- אחד מרכיבי הפיצוי בחוות דעתו של השמאי סער הינו השבת הסכום הנטען ששילם התובע למוסך בגין התיקונים שבוצעו על ידו בסכום כולל של 55,679 ₪ (שם עמ' 31). מחוות דעת זו עולה כי לטענת השמאי העסקה שבין המוסך לבין התובע מבוטלת במלואה. ואולם- עיון בחוות הדעת מלמד כי אין בה התייחסות פרטנית כיצד הגיע השמאי סער לקביעה כוללת הימנה עולה כי המוסך צריך להשיב לתובע את כל כספו בגין התיקונים. אין בחוות הדעת פירוט מה בדיוק בתיקונים שבוצעו על ידי המוסך לא נעשה כפי הנדרש. דרישה זו אף אינה מתיישבת לטעמי עם הטענה כאילו התובע נדרש לתיקון בסכום נוסף של כעשרת אלפי ₪ במוסך דיאגנוזה כדי להשמיש את הרכב לנסיעה. ללמדך כי אף לשיטת השמאי סער אין לבטל את כל העסקה שבין המוסך לבין התובע בעלות של כחמישים אלף ₪. מובן כי עניין זה לפיו עולה שעל מנת להשמיש את הרכב נאלץ התובע לשלם למוסך דיאגנוזה, לפי הנטען, סך של כעשרת אלפי ₪ יש כדי לפגוע ברמה מסוימת במהימנות חוות הדעת הטוענת לנזק מצטבר של כמאה ועשרים אלפי ₪.

שכר טרחת השמאי סער
- חוות דעת השמאי סער בנויה תחת שבעה רכיבי נזק נטענים. מתוך שבעת הרכיבים ולאחר שמנכים את הנזקים הנטענים בגין תיבת הילוכים, מוסך דיאגנוזה, אובדן הכנסות ועוגמת נפש בסכום מצטבר של 55,588 ₪. הרי שנותרנו עם נזקים בגין עלות התיקון במוסך, שכר טרחת השמאי עבאדי ושכר טרחת השמאי סער. והרי, כפי שיוסבר בהמשך, עלות התיקון במוסך וכן שכר טרחת השמאי אינם נחשבים ראש נזק והם לא הוכחו כדבעי כאלה על ידי התובע. מכאן נותרה חוות הדעת השמאי סער עם ראש נזק אחד ויחיד- עלות שכר טרחתו של השמאי סער. ברם, משלא מצאתי שיש לבכר את חוות דעתו והיא אינה מקובלת עליה, משנדחו ראשי הנזק הנטענים בה הרי שאין התובע זכאי לפיצוי בגין שכר טרחת השמאי סער וראש נזק זה נופל על כתפי התובע הוא.


ב.
איכות התיקונים אשר בוצעו על ידי המוסך וחוות דעת השמאי עבאדי

- הגם שניתן לומר כי עת נפלה חוות דעת השמאי סער נפלה עילת התביעה כולה, אתייחס עתה לאיכות התיקונים שבוצעו על ידי המוסך וחוות דעת השמאי עבאדי, כפי שאלו עלו מיתר הראיות שהונחו בפתח בית המשפט.

מועד הבדיקה והתיקון במוסך
- השמאי עבאדי העיד כי בדק את הרכב ביום 14.7.2011, קרי בסמוך לאחר קרות תאונת הדרכים וכי מועד זה היה המועד הראשון בו בדק את הרכב (פרוטוקול הדיון עמ' 15 ש' 18 - 20). מועד זה לא נסתר על ידי התביעה והוא אף תואם את עדות התובע לפיה המוסך לקח את הרכב לתיקון והזמין שמאי בצמוד למועד התאונה (שם בעמ' 2 ש' 29 - 32, עמ' 3 ש' 1 - 2 ובעמ' 4 ש' 28). כן יצוין כי מועד זה אשר התובע הודה בו, קרי בדיקת השמאי עבאדי ביום 14.7.2011 עומד בסתירה לטענת התובע בכתב התביעה כאילו רכבו הוכנס לתיקון במוסך ביום 26.7.2011 (כתב התביעה, עמ' 2, סעיף 13). נמצא כי, בניגוד לשמאי סער, קיימת סמיכות זמנים בין התאונה לבין מועד הבדיקה ובוודאי שקיימת סמיכות זמנים בין מועד התיקון במוסך לבין הבדיקה.

הנזקים שנגרמו לרכב התובע
- השמאי עבאדי הסביר בעדותו כי בחוות דעתו התייחס לנזקים שנגרמו אך ורק בעטיה של התאונה נשוא התביעה דנן ולפיכך היא איננה כוללת נזקים אחרים (שם עמ' 15 ש' 26 - 29). השמאי נחקר על הנזקים הנטענים בחוות דעת השמאי סער ונמצא כי עדותו הייתה מהימנה, סדורה, עניינית ורלבנטית בעניין זה. כאשר נשאל השמאי סער מדוע רכב שיצא מתיקון במוסך היה צריך להגיע לתיקון נוסף במוסך אחר, דיאגנוזה, השיב ובצדק כי אין באפשרותו להתייחס לכך שכן הוא לא בדק את הרכב עובר לכניסתו למוסך דיאגנוזה. יודגש כי הצדדים אינם חלוקים בעובדה זו וכפי שהוכח לעיל לא נעשתה שום פניה לשמאי עבאדי טרם התיקון במוסך דיאגנוזה ועסקינן ברכב חברה שעבר מספר תאונות דרכים. עוד העיד השמאי עבאדי כי קיימות סיבות רבות לקרות נזק לרכב (שם עמ' 17 ש' 24 - 28).

השמאי סער טען כי חוות דעת השמאי עבאדי אינה מתייחסת לחמישה רכיבים אשר נפגעו כתוצאה מהתאונה ולא תוקנו על ידי המוסך ואלו הם: תיבת הילוכים, תיבת הגה, מדחס למזגן אוויר, שלדת מרכב והמצבר. השמאי עבאדי בעדותו סייע להחליש, לכל הפחות, את טענת השמאי סער באשר לכל אחד ואחד מהרכיבים הנטענים. הגה- השמאי עבאדי העיד שלא יעלה על הדעת שההגה נפגע בתאונה וכי מוסך דיאגנוזה הוא זה שהיה צריך לתקנו שכן ככל ואכן הייתה תקלה בהגה לא היה מאשר בוחן משרד התחבורה את התיקונים שבוצעו על ידי המוסך והרכב לא היה מקבל תעודת תקינות. מצבר- השמאי עבאדי העיד כי אילו היה המצבר נפגע כתוצאה מהתאונה הרי שרכב התובע לא היה מניע (שם עמ' 18 ש' 20 - 26). כמו כן, התובע עצמו העיד כי המצבר התקלקל ביום 26.8.2011 דבר אשר יש בו כשלעצמו להחליש חוות דעת השמאי סער בעניין זה ולהעדיף עמדת השמאי עבאדי (שם עמ' 4 ש' 3 - 4). תיבת ההילוכים- השמאי עבאדי העיד כי בתום התיקון הרכב יצא מהמוסך בנסיעה וכי לא היה כל נזק לתיבת ההילוכים (שם עמ' 16 ש' 14 - 20) ויוזכר כי מדובר ברכב שהוחלפה בו תיבת ההילוכים בעבר שלוש פעמים כפי שהעיד התובע. המדחס- השמאי עבאדי נתן הסבר מניח את הדעת בעדותו עת ביאר כי המדחס לא נפגע כתוצאה מהתאונה שכן המדחס יושב מאחורי המצננים שיושבים בחלק הקדמי ואם הם לא נפגעו הרי שהמדחס גם לא נפגע (שם עמ' 18 ש' 18 - 19) וראו בהקשר זה מוקדי הפגיעה ברכב כפי שהם עולה מחוות דעת השמאים ומהתמונות שצורפו להן. כמו כן אציין בעניין המדחס כי מנהל המוסך העיד שהתובע היה זה שביקש ממנו להכניס את עניין המדחס לחוות דעת השמאי וזאת למרות שהוא נפגע כתוצאה מתאונה קודמת (שם עמ' 14 ש' 11 - 12) ויודגש כי עדות זו לא נסתרה. שלדה- לרכב ניתנה תעודת תקינות מטעם משרד התחבורה, אשר צורפה לכתב ההגנה, ממנה עולה כי הרכב היה תקין כאשר אף השלדה הייתה תקינה. בהתייחס לעניין התאריכים כפי שנטען על ידי התביעה אתייחס עתה- תעודת התקינות נושאת תאריך 20.7.2011, החשבוניות שנמסרו לשמאי עבאדי יחד עם תעודת התקינות נושאות תאריך 15.8.2011 (חשבונית מס' 12293) חוות השמאי עבאדי נושאת תאריך 2.8.2011. השמאי עבאדי נשאל כיצד תעודת התקינות אשר נמסרה לו יחד עם החשבוניות קרי ביום 15.8.2011 וחוות דעתו נערכה כבר ביום 2.8.2011. קרי- כיצד ערך חוות דעת טרם שהיה בפני
ו תעודת תקינות. השמאי עבאדי נתן הסבר מניח את הדעת בעדותו לעניין זה- כי משום שהיה תיקון ממושך וכי משום שהיו שתי חשבוניות כי היו תיקונים
התאריך של חוות הדעת יכול ונגרר, כך שהוא התחיל לכתוב אותה ביום 2.8.2011 (פרוטוקול הדיון עמ' 18 ש' 3 - 6). והעיקר- כל טענה כנגד תעודת התקינות מבחינת מהימנותה, כפי שנטען על ידי התביעה, לא הוכחה על ידה ואין מקום לקבל טענותיה בהקשר זה.

עדותו של השמאי עבאדי כפי שנסקרה לעיל מביאה למסקנה כי אין לבכר את חוות דעת השמאי סער על פניה. עדותו של השמאי עבאדי ניתנה בהעדר סתירות משמעותיות ותוך התייחסות עניינית ורלוונטית לטענות שהועלו בפני
ו. עדותו מחזקת את הקביעה כי הנזקים המפורטים בחוות דעתו הם הנזקים שנגרמו בשל התאונה ואין בלתם - כך שאין לקבל טענות השמאי סער בעניין זה. לפיכך עדותו של השמאי עבאדי מקובלת עלי במלואה.


ג.
ממכלול הראיות עולה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח תביעתו בכל הנוגע לאיכות התיקונים שבוצעו על ידי המוסך, וכן לא הוכיח את אחריותו של השמאי עבאדי לנזקים אלו. כמו כן עולה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את גובה הנזק הנטען על ידו.

13.
האם הרכב היה צריך להיות מוכרז אובדן להלכה


א.
לטענת התובע, השמאי עבאדי והמוסך חברו יחדיו כדי שהרכב לא יוכרז אובדן להלכה וכי בחבירתם יחדיו היה להביא לקביעה כי הרכב ניתן לתיקון. כבר בתחילת דברי אדגיש כי לא נמצא, ולו במרומז, כל קשר נטען שכזה בין המוסך לבין השמאי עבאדי וכל טענה בדבר חבירתם יחדיו נדחית על ידי מכל וכל. מה גם שהתובע עצמו ומנהל המוסך הינם בעלי קרבה משפחתית (פרוטוקול הדיון עמ' 4 ש' 13 - 14) מעבר לכך ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולרבות חוות דעת הצדדים הנני סבורה כי טענה זו לא הוכחה כדבעי על ידי התובע ודינה להידחות במלואה. כך, השמאי סער בחלק בחוות דעתו אשר עסק בחישוב שווי הרכב ועלות הנזק ככל שזה נעשה על ידי השמאי עבאדי, לא ציין כי מסקנתו הינה שהרכב דינו אובדן להלכה. טענתו כי הרכב צריך היה להיות מוכרז כאובדן להלכה באה בסיום חוות דעתו כאשר הוא התייחס למכלול הליקויים הקיימים ועלה כי מצב זה התבקש נוכח מצבו הלקוי ביותר של הרכב בעת בדיקתו (ראו והשוו חוות דעת השמאי סער עמ' 11 - 12 ו- 30 - 31). בנוסף, חוות דעתו של השמאי עבאדי לא נסתרה על ידי התובע והרי זה לא המליץ על הכרזת הרכב כאובדן להלכה. משכך דינה של הטענה להידחות. אם לא די באלו, יצוין כפי שעלה מהעדויות היה זה התובע שחפץ, מאוד, כי הרכב יוכרז כאובדן להלכה. כך הוא העיד כי בעת ששמע אודות גובה התיקון הנדרש תפס את הראש וכעס שהרכב לא הוכרז אובדן להלכה (פרוטוקול הדיון עמ' 4 ש' 15 - 22) וכן עלה מעדות מנהל המוסך כי הוא לא הסכים לפעול להכרזת הרכב כאובדן להלכה למרות בקשת התובע (שם עמ' 14 ש' 11 - 15). באשר לטענת התובע כאילו הנזק הגולמי ברכב הינו מעל 60% ולפיכך דינו אובדן להלכה, אסביר כי טענה זו אינה מוצאת מקום בחוות דעת השמאי עבאדי אשר חישב ומצא כי אחוז הנזק הגולמי הינו 44.12% (ראו בעמוד הרביעי בחוות הדעת) וטענה זו לא נסתרה על ידי התובע. כמו כן, אף אילו הייתי מקבלת טענה התובע כי התיקון במוסך דיאגנוזה נעשה בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה, כך שלעלות התיקון במוסך 54,176 ₪ היה מתווסף עלות התיקון בדיאגנוזה בסך של 11,588 ₪ ובסה"כ 65,764 ₪ אזי אחוז הנזק הגולמי הינו 52% וזאת, לפי ערך רכב של 126,000 ₪ כאמור בחוות דעת השמאי עבאדי. אציין למען שלמות התמונה כי הערכים חושבו ככוללים מע"מ ולמעלה מן הצורך. שכן מדובר ברכב חברה אשר מזדכה על הסכומים בקשר עם המע"מ.


ב.
לפיכך, דין הטענה כאילו הרכב היה צריך להיות מוכרז כאובדן להלכה - להידחות במלואה.

14.
גובה חוב התובע כלפי המוסך

– משנדחתה מלוא תביעתו של התובע כנגד הנתבעים כולם, הרי שיש לעבור כעת ולבחון את התביעה שכנגד. האם זכאי המוסך לתשלום בסך 10,676 ₪ הנתבע על ידו מאת התובע. תביעה זו בנויה שני רכיבים נטענים- (א) עבודות נוספות בגין נזקים שלא נגרמו בעטיה של תאונת הדרכים בסכום כולל של 6,635 ₪ (ב) חוסר תשלום מלוא התמורה המגיעה למוסך בגין תיקון הנזקים הקשורים לתאונה בסך של 3,611 ₪ (ראו והשוו נ/1 סע' 11).


א.
עבודות נוספות בגין נזקים שלא נגרמו בעטיה של תאונת הדרכים בסכום כולל של 6,635 ₪

- מעיון במסמך הנושא תאריך 13.7.11, אשר עליו נסמכת עילת התביעה בקשר עם רכיב זה עולה כי הסכום הנתבע של 6,635 ₪ מורכב מעבודות פחחות, עבודות צבע, עבודות זגגות, עבודות חשמל, זיפות ואיטום (נ/1 נספח ב'). ברם, מהשוואת פירוט עבודות אלו אל מול חוות דעת השמאי עבאדי (נ/2) אשר ערך את השמאות לצורך ביצוע תיקון רכב התובע אצל המוסך עולה כי עבודות אלו הן אותן עבודות המפורטות בו. קרי מדובר בדרישת תשלום לעבודות נוספות אשר נטען שאינן קשורות בתאונת הדרכים האמורה ואולם ההיפך הוא הנכון. די לעיין בחוות הדעת של השמאי עבאדי כדי לראות שמדובר באותן עבודות בדיוק, באותם מקומות בהם אירע נזק כתוצאה מתאונת הדרכים. לפיכך, משמדובר באותם הרכיבים, הרי שאין מדובר בעבודות נוספות ומכאן כי עילת התביעה בעניין זה נדחית במלואה. יצוין כי בעדות מנהל המוסך אין כדי לשנות מקביעה זו שכן, עת נשאל כיצד מפריד בין העבודות הנוספות (פרטיות) לבין אלו הקשורות לתאונה לא הייתה בידו תשובה מספקת כלל והוא אף העיד כי לא החתים את התובע, עלי סלטי
, על הזמנת עבודה כאשר לטענתו זאת עשה בשל קרבת המשפחה בין הצדדים (פרוטוקול הדיון עמ' 13 ש' 1 - 11).


ב.
חוסר תשלום מלוא התמורה המגיעה למוסך בגין תיקון הנזקים הקשורים לתאונה בסך של 3,611 ₪

- בחוות דעת השמאי נכתב כי גובה הנזק, לתיקון במוסך, הינו 54,176 ₪ (נ/2 עמ' 4 בחוות הדעת), בחשבונית שהוציא המוסך בעניין עלות התיקונים של רכב התובע כתוצאה מתאונת הדרכים נכתב כי סה"כ לתשלום 54,176 ₪ (ר' למשל כתב התביעה וכן מוצג נ/1 נספח ו). עוד צורפו לכתב התביעה קבלות בסכום מצטבר של 50,656 ₪, קבלה מס' 17058 מתאריך 24.8.11 על סכום של 42,565 ₪ וכן קבלה מס' 17184 מתאריך 16.1.12 על סכום של 8,000 ₪ (ר' למשל נספחי כתב התביעה; נספחים ז1 - ז2 במוצג נ/1). מכאן עולה כי התובע, עלי סלטי
, לא שילם למוסך את הסך של 3,611 ₪. התובע העיד כי קיבל מחברת הביטוח המחאה על סכום של 53,000 ₪ ולטענתו שילם סכום זה (פרוטוקול הדיון עמ' 4 ש' 11 - 12). ברם, לא הציג התובע כל אסמכתא שתעיד כי אכן שילם למוסך את מלוא חובו ובפרט לא את הסכום החסר של 3,611 ₪.


ג.
ממכלול הראיות כפי שהוצגו בפני
עולה כי התובע, עלי סלטי
, חייב סך של 3,611 ₪ למוסך.

15.
הנה כי כן, טענות התובע בכל הנוגע לאופן תיקון רכבו על ידי המוסך והתנהלות השמאי יניב עבאדי
לא הוכחו כדבעי על ידו והן נדחו במלואן. ממכלול הראיות עלה כי חוות דעת השמאי, דני סער, על ראשי הנזק המפורטים שבה ואשר עליה הסתמך התובע, עלי סלטי
, לא הוכחה כמייצגת את העובדות לאשורן ועל כן אין לקבלה. כן נמצא כי חוות דעתו של השמאי עבאדי מהימנה וכי לא נפל בהתנהלותו פגם. באשר לטענת התובע כאילו הרכב היה צריך להיות מוכרז כאובדן להלכה הרי שאף טענה זו לא הוכחה על ידו והיא נדונה לדחייה. באשר לגובה חוב התובע כלפי המוסך הרי שהוכח כי התובע לא שילם בגין מלוא תיקון הנזק שנגרם בשל תאונת הדרכים בסך כולל של 3,611 ₪. יחד עם זאת, נמצא כי טענת המוסך בדבר חוב בגין עבודות נוספות אינה יכולה לעמוד שכן כמפורט לעיל. מכאן כי דין התביעה להידחות בעוד שדין התביעה שכנגד להתקבל באופן חלקי.



לסיכום
:


16.
התביעה נדחית.

17.
התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

18.
התובע, עלי סלטי
, ישלם לנתבעת 1, סך של 3,611 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום ויישא הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת כתב התביעה שכנגד ועד ליום התשלום המלא בפועל.

19.
התובע, עלי סלטי
, ישלם לנתבעים 1 - 2, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪ לכל אחד מהם. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום ויישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

20.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים

.


ניתן היום,
י"ג אייר תשע"ד, 13 מאי 2014, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 23420-01/13 עלי סלטי נ' מוסך המשפצים בע"מ, יניב עבאדי, מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 13/05/2014)