פסקי דין על מאיר פינס ובניו בע"מ | פסקי דין על נגרית עלי וסלמאן | פסקי דין על סלמאן ח'יר | פסקי דין על עלי ח'יר |

33597-04/10 תאק     13/05/2014




תאק 33597-04/10 מאיר פינס ובניו בע"מ נ' נגרית עלי וסלמאן בע"מ, סלמאן ח'יר, עלי ח'יר








בית משפט השלום בחדרה



תא"ק 33597-04-10 מאיר פינס ובניו בע"מ
נ' נגרית עלי וסלמאן בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
הדסה אסיף


תובעת

מאיר פינס ובניו בע"מ
ח.פ. 510776313


נגד


נתבעים

1.נגרית עלי וסלמאן בע"מ

ח.פ. 511910689
2.סלמאן ח'יר

ת.ז. 055780977
3.עלי ח'יר

ת.ז. 020841029




פסק דין


1.
התובעת היא חברה העוסקת, בין היתר, ביבוא ומסחר בעצים. הנתבעת 1 היא חברה העוסקת בשיווק עצים. הנתבעים 2 ו- 3 הם מנהלים בנתבעת 1 ולטענת התובעת הם ערבו כלפיה לתשלום כל סכום שאותו הנתבעת חייבת לתובעת.


לטענת התובעת היא סיפקה לנתבעת סחורה בסכום של 740,000 ₪ ובתמורה לקבלת הסחורה מסרה לה הנתבעת 1 שיקים בסכום האמור, אלא שהשיקים חזרו בלתי נפרעים. לפיכך, הוגשה תביעה זו כנגד הנתבעת וכנגד הנתבעים, מכח ערבותם לחובות הנתבעת.

2.
הנתבעים לא התגוננו מפני התביעה, וביום 21/6/10 ניתן נגדם

פסק דין
בהעדר הגנה. מאוחר יותר בוטל פסק הדין שניתן כנגד נתבעים 2+3. זאת, בעקבות בקשה שהגישו נתבעים אלה.

פסק הדין כנגד נתבעת 1 לא בוטל.

3.
הנתבעים 2 ו- 3 הגישו לכן כתב הגנה. הם טענו בו כי כתבי הערבות שעליהם נסמכת התובעת, ואשר עותק מהם צורף לתביעה, מזוייפים והם לא נחתמו על ידם. לפיכך, ביקשו לדחות את התביעה נגדם.


הדיון התנהל אפוא בשאלה אם הנתבעים 2 ו- 3 חתומים, או לא חתומים, על כתבי הערבות שעליהם מבוססת התביעה נגדם.

4.
מדובר ב- 3 כתבי ערבות.

א.
כתב הערבות הראשון נושא תאריך 9/6/03 ועל פי האמור בו, מדובר בערבותו של הנתבע 2 (להלן – סלמאן). מתחת לחתימה, הנחזית להיות חתימתו של סלמאן, מופיע אישורו של קלוד, מנהל מכירות בתובעת, חתימתו של קלוד מופיעה תחת המילים שמהן עולה כי היא באה לאשר שחתימת הערב נחתמה בפני
ו לאחר שבדק את פרטי זהותו ופרטיו האישיים. לכתב הערבות מצורף גם צילום תעודת זהות של סלמאן.

ב.
כתב הערבות השני הוא כתב ערבות מיום 1/1/09 שגם עליו, לכאורה, חתום סלמאן. כתב ערבות זה נעשה כערבות לחובות חברה בשם "משטחי פקיעין בע"מ" והתובעת טוענת כי מדובר בשם חדש של חברה שפתחו הנתבעים, שביקשו לנהל באמצעותה את העסק שנוהל קודם על ידי הנתבעת 1.

ג.
כתב הערבות השלישי נחזה להיות כתב ערבות שעליו חתום הנתבע 3 (להלן – עלי) והוא נושא תאריך 16/10/03. על פי כתב הערבות הזה, אושרה, לכאורה, חתימתו של עלי על ידי מר עודד פינס, מנהל בתובעת.

5.
כאמור, שני הנתבעים טענו כי לא חתמו על כתבי הערבות שצורפו לתביעה והחתימה הנחזית להיות חתימתם זוייפה.

6.
ביום 28/4/14 העידו מטעם התובעת מר מאיר פינס ומר קלוד אלבז. הנתבעים העידו בעצמם. בנוסף, הוגשה בתיק חוות דעת של מומחה בית המשפט, מר יונתן נפתלי, שהעיד ביום 9/2/14.


בתום הדיון, שהיה בפני
ביום 28/4/14, סיכמו ב"כ הצדדים את טיעוניהם בע"פ.

7.
ב"כ התובעת טען כי יש לדחות מכל וכל את טענות הנתבעים, לפיהן חתימותיהם זוייפו. זאת, לטענתו, הן לנוכח עדויותיהם של מאיר פינס וקלוד אלבז שבפני
הם נחתמו הערבויות, והן משום שאין זו הפעם הראשונה שבה טענו הנתבעים בהליך משפטי שחתימותיהם זוייפו והדבר מעיד לכן על שיטה ומערער מאוד את מהימנותם של הנתבעים. כראיה לכך שהנתבעים העלו גם בהליכים אחרים טענות לפיהן חתימותיהם זוייפו, הגישה התובעת את פסקי הדין שניתנו בע"א (מחוזי חיפה) 11036-09-10 ובת.א. (שלום עכו) 50108-07-10 וכן שתי החלטות שניתנו בעניינם של הנתבעים האחת בתיק 16183-02-10 והשניה בתיק 18588-05-09, שתיהן בבית משפט שלום בחיפה.

8.
הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי יש לדחות את התביעה נגדם מכל וכל. לטענתם, לא ניתן להקיש מאותם הליכים אחרים לעניין נשוא תביעה זו. הנתבעים טענו כי בתביעה הנוכחית, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הם שחתמו על כתבי הערבות.

9.
עיינתי בכל החומר שהגישו הצדדים ובעדויות השונות שנשמעו בפני
והגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד עלי להדחות ואילו דינה של התביעה כנגד סלמאן להתקבל.

10.
בעניין של עלי לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל עליה ולהוכיח כי הוא שחתם על כתב הערבות הנושא את שמו. המומחה, שמונה על ידי בית המשפט, קבע בחוות דעתו כי אינו יכול לקבוע כי החתימה המופיעה על כתב הערבות ששמו של עלי מופיע עליו, היא אכן חתימתו של עלי. אמנם, המסקנה שאליה הגיע המומחה מבוססת, בין היתר, על העדר מספיק דוגמאות להשוואה, ואולם, בסופו של דבר לא יכול היה המומחה לקבוע כי מדובר בחתימתו של עלי.

11.
בניסיון להוכיח כי מדובר בחתימתו של עלי, הביאה התובעת את עדותו של מר עודד פינס. מר פינס העיד, אמנם, כי עלי חתם בפני
ו כל כתב הערבות ואולם לא מצאתי כי ניתן בנסיבות העניין להסתפק בעדותו של מר פינס, שהוא מנהלה של התובעת ומי שהוא בעל עניין מובהק בתוצאות ההליך ועדותו היא לכן, בעניין הזה, עדות יחידה של בעל דין.


מעדותו של מר פינס עלו תמיהות לא מעטות. בנסיבות האלה, בהעדר כל ראיה נוספת, ולנוכח חוות הדעת של מומחה בית המשפט, מצאתי כי לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל עליה בעניינו של עלי.

12.
מכתב הערבות, ששמו של עלי מופיע בו, עולה כי לכאורה חתם עליו עלי ביום 16/10/03 ואילו מר פינס, שאישר, כביכול, שעלי חתם בפני
ו, עשה זאת רק ביום 23/10/03, היינו, כשבוע מאוחר יותר.


לא היה למר פינס הסבר מניח את הדעת לפער הזמנים הזה. ברגיל, כאשר אדם מאשר את חתימתו של אדם אחר שנעשתה בפני
ו, הרי שהדבר נעשה מייד לאחר החתימה. העובדה שכאן הדבר נעשה רק שבוע מאוחר יותר, תמוהה מאוד ומשלא ניתן לה הסבר מניח את הדעת הדבר מערער מאוד את מהימנות גרסתו של מר פינס, כאילו החתימה הנחזית להיות חתימתו של עלי נעשתה בפני
ו (עמ' 26 שו' 29 ואילך).

13.
תמיהה נוספת מקורה בכך שבעוד שלערבות הנחזית להיות ערבותו של סלמאן, צורף צילום תעודת הזהות של סלמאן, אין צילום של תעודת הזהות של עלי. זאת, אף שמר פינס טען כי כאשר אדם חתם בפני
ו על ערבות הוא היה מציג עצמו בתעודת זהות (עמ' 24 שו' 8).


בנסיבות האלה ניתן היה לצפות כי יהיה בידי התובעת צילום תעודת הזהות של עלי, אם אכן חתם עלי על הערבות בפני
ו של מר פינס.

14.
יצויין כי מבחינת עדותו של מר פינס כמכלול נראה כי עדותו של מר פינס, לפיה מר עלי חתם בפני
ו על הערבות, מבוססת יותר על כך שבידי התובעת כתב ערבות שבו מאשר פינס את החתימה, ופחות על זיכרון ספציפי של מר פינס אודות הארוע הנטען (עמ' 24 שו' 21 ואילך).



אמנם, מר פינס טען כי הוא זוכר היטב את הארוע (עמ' 24 שו' 10) אך בפועל פרטים שונים לא היו זכורים לו בדיוק, למשל האם עלי נהג במשאית שבה, כביכול, הגיע למשרדי התובעת.

15.
התובעת גם בחרה שלא להביא כעד מטעמה את החשב, מר דומינסקי, אף שלפי טענת מר פינס, דומינסקי הוא שמילא את הפרטים המופיעים בכתב יד בסעיף 1, 2 לכתב הערבות ואף שינה את התאריך המופיע לאחר סעיף 7 לכתב הערבות.


לאור כל התמיהות שתוארו לעיל, הרי שלא ניתן להתעלם מהמחדל שבאי הבאתו של מר דומינסקי להעיד. בפרט לנוכח עדותו של מר פינס בעמ' 27 שו' 10 ואילך וכן בעמ' 28 שו' 11 ואילך, שם הוא נותן עדות שכל כולה סברה.


מחדלה של התובעת באי הבאתו של דומינסקי להעיד, פועל לחובתה, וההלכות בעניין זה ידועות.

16.
התוצאה היא שלא אוכל לקבוע כי עלה בידי התובעת להוכיח כי החתימה על כתב הערבות השלישי, הנחזית להיות חתימתו של עלי, היא אכן חתימתו.

לכן דין התביעה כנגד עלי להידחות, וכך אני מורה..

17.
שונים הדברים בעניינו של סלמאן.


התובעת הציגה שני כתבי ערבות שבהם חתם סלמאן, לטענתה, על ערבות, להבטחת חובות הנתבעת ולהבטחת חובות חברה אחרת, שאמורה היתה להחליף את הנתבעת.


18.
מחוות דעתו של מומחה בית המשפט עולה כי לאחר שבדק את החתימות הנחזות להיות חתימותיו של סלמאן הוא הגיע למסקנה "ברמת וודאות כמעט גבוהה" כי החתימות הן אכן חתימותיו של סלמאן (עמ' 9 שו' 13). המומחה עמד בחקירה נגדית ארוכה ביותר בעניין הזה, לא חזר בו ממסקנתו וחוות דעתו לא נסתרה.

19.
לכאורה, די בכך ואולם התובעת לא הסתפקה בכך והביאה גם את עדותו של מר קלוד אלבז כראיה נוספת מטעמה. מר אלבז העיד בפני
בדיון ביום 28/4/14 ועדותו הותירה רושם מהימן מאוד. מר אלבז העיד כי הוא שמילא את הפרטים בכתב הערבות שעליו חתם סלמאן בפני
ו ביום 9/6/03, וכי כל כתב היד המופיע על כתב ערבות זה הוא כתב ידו, למעט החתימה שחתם סלמאן במקום שיועד לחתימת הערב.


עדותו של מר אלבז הותירה רושם מהימן מאוד והיתה עקבית, סדורה וברורה. העד תאר את נסיבות החתימה על שתי הערבויות וציין העד תאר את המקום שבו החתים את סלמאן, את הנסיבות ואת מי שנכחו במקום בעת החתימה (ר' למשל עמ' 36 שו' 19-20, עמ' 37 שו' 21, עמ' 38 שו' 9-18).

20.
בנוסף, לכתב הערבות הראשון שעליו החתים את סלמאן צורף צילום תעודת הזהות של סלמאן והדבר מחזק את עדותו של מר אלבז לפיה סלמאן אכן חתם על כתב הערבות.

21.
יוצא, כי עלה בידי התובעת להוכיח כי סלמאן חתם על כתבי הערבות שעליהם מבוססת התביעה נגדו ואשר צורפו לכתב התביעה.

22.
חיזוק למסקנות שאליהם הגעתי, כאמור לעיל, מצוי בעדויות הנתבעים עצמם.


עלי העיד כי חלקו, בעסק שהפעילה הנתבעת, היה העבודה הטכנית בנגריה וכי הוא לא יצא לבנקים או למקום אחר (עמ' 56 שו' 21). עלי ציין בעדותו כי אין לו רישיון נהיגה למשאית ואף הציג את רישיון הנהיגה לתמוך בטענה זו והכחיש מכל וכל את הטענה לפיה היה באשדוד במשרדי התובעת. לטענתו, הוא לא היה כבר 30 שנה באשדוד (עמ' 57 שו' 10). עדותו מתיישבת היטב עם העדר מסמכים להשוואה בעניין חתימותיו של עלי, שציין כי גם בעבר לא חתם על מסמכי בנק או מסמכים דומים.

23.
לעומת עדותו של עלי, שהותיר רושם לפיו מדובר באדם שהתחכום ממנו והלאה וכי הוא מסתפק בעבודת הנגרות, היתה עדותו של סלמאן מתחכמת ומתחמקת והוא הותיר רושם שלילי ביותר.

אינני מאמינה לעדותו.


סלמאן, שניהל בפועל את הנתבעת, הרבה להשיב שאינו זוכר והתחמק יותר מפעם אחת ממתן תשובות ענייניות לשאלות שנשאל. אף שהוא מדבר עברית מצויינת ושוטפת, ניסה להתחמק ממתן תשובה לשאלות פשוטות בתואנה שאינו מבין ודי לפנות לפרוטוקול בעמ' 45 שו' 21 ואילך.

24.
סלמאן התחמק, באופן בולט, ממתן תשובות לשאלות ביחס להליכים אחרים שבהם טען כי חתימתו זוייפה (למשל בעמ' 43 ובמיוחד בשו' 30).


תשובותיו של סלמאן ביחס למועד שבו נמסרו, כביכול, השיקים שמסרה הנתבעת 1 בגין חובה לתובעת היו תמוהות, וזאת בלשון המעטה, וכאשר נדרש לתת נתונים ספציפיים, טען שאינו זוכר (למשל, עמ' 46 שו' 23 ואילך). גם לא היה לסלמאן הסבר מניח את הדעת לכך שצילום תעודת הזהות שלו מצוי בידי התובעת (עמ' 47 שו' 3-20).

25.
בעדותו של סלמאן נמצאו סתירות מהותיות שמצטרפות לרושם הכללי והשלילי, שהותיר בעדותו, ומערערות מאוד את מהימנות גרסתו. כך, למשל, טען בעדותו בפני
כי התבקש מפורשות לחתום על ערבות לתובעת אך סירב לחתום על ערבות כזו (עמ' 47 שו' 23-30ׂ), גרסה שאין לה זכר בתצהיר עדותו הראשית. למעשה, הגרסה, לפיה התבקש לחתום על ערבות וסירב, עומדת בסתירה לגרסה שמסר בתצהיר עדותו הראשית, שם טען, בסעיף 3, שלא היה כל צורך בערבות שכן הנתבעת עבדה עם התובעת שנים רבות וגלגלה מולה מחזורים של מיליוני שקלים. בסעיף 3 לתצהירו טען סלמאן כי מאחר שמצבה של הנתבעת בשנת 2003 היה איתן מאוד וחזק, לא היה כל צורך בערבות בשנים האלה. מובן, כי הטענה כאילו לא היה בכלל צורך בערבות, אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הטענה כאילו התבקש לחתום על ערבות וסרב לכך באופן נחרץ ומפורש.


לא היה לסלמאן הסבר לסתירה האמורה וכאמור הדבר מערער מאוד את מהימנות עדותו.

26.
לכל האמור לעיל מצטרפת העובדה, שעליה הצביעה התובעת, ולפיה ההליך שבפני
אינו ההליך היחיד שבו טענו הנתבעים בכלל ומר סלמאן בפרט כי חתימתם זוייפה.


העובדה שמפי הנתבעים נשמעת חדשות לבקרים טענה כאילו חתימותיהם זוייפו, מעוררת חשש כי מדובר בטענה שגרתית שמעלים הנתבעים והיא אינה קשורה ספציפית למסמכים שבפני
.


אל מול טענה סתמית זו עומדות הראיות שהציגה התובעת בעניינו של סלמאן.

27.
התוצאה היא, שאני דוחה את התביעה כנגד עלי ומקבלת את התביעה כנגד סלמאן, באופן שאני מחייבת את סלמאן לשלם לתובעת את מלוא החוב נשוא התביעה, 740,000 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 26/4/10.


בנוסף, ישא סלמאן בהוצאות התובעת בגין התביעה (אגרות, מסירות ושכר עדים ומומחים) ועל כל אלה בשכ"ט עו"ד לתובעת בסכום של 23,600 ₪.


בנסיבות, ובין היתר מאחר שהגנתם של עלי וסלמאן נוהלה במקביל, לא מצאתי מקום לפסוק לעלי הוצאות בגין דחיית התביעה נגדו.

המזכירות תעביר לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום,
י"ג אייר תשע"ד, 13 מאי 2014, בהעדר הצדדים.












תאק בית משפט שלום 33597-04/10 מאיר פינס ובניו בע"מ נ' נגרית עלי וסלמאן בע"מ, סלמאן ח'יר, עלי ח'יר (פורסם ב-ֽ 13/05/2014)