פסקי דין על ישראל בן יהודה | פסקי דין על חיים שאבי | פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

38149-11/12 תאק     01/06/2014




תאק 38149-11/12 ישראל בן יהודה, חיים שאבי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ








בית משפט השלום בכפר סבא


01 יוני 2014
תא"ק 38149-11-12 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
. נ' החברה החדשה לניהול מועדון הכדורגל הפועל כפר סבא (2 ואח'




לפני
כב' הרשם הבכיר נועם רף


המבקשים

2.ישראל בן יהודה
4.חיים שאבי


נגד

המשיבה
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ



החלטה

כללי:

1.
לפני בקשת רשות להתגונן מטעם המבקשים 2 ו 4.

2.
המשיבה הינה תאגיד בנקאי אשר הגישה תביעה בסדר דין מקוצר על סך של 78,961 ₪ בגין חוב של נתבעת 1 (להלן: "החברה"), לו ערבו המבקשים 2 ו-4 והנתבע 3.

3.
המשיבה טוענת שיתרת החוב של החברה נכון ליום 12.11.13 הינה 78,961 ₪, כאשר הנתבע 3 והמבקש 2 חתמו על "כתב ערבות מתמדת" לכל חוב שאינה מוגבלת בסכום לכל חובות החברה.

4.
בנוסף לכך, חתם מבקש 4 על "כתב ערבות מתמדת" לכל חוב מוגבלת בסכום על סך קרן של 150,000 ₪.

5.
ביום 30.1.14 התנהל דיון בבקשה והמבקשים נחקרו על תצהיריהם. מבקש 2 והמשיבה סיכמו בע"פ במעמד הדיון ולבקשתם הוגשה מטעמם פסיקה שמתייחסת לטענותיהם. ביחס למבקש 4 והמשיבה, הסיכומים הוגשו בכתב ומבקש 4 הגיש סיכומי תגובה לסיכום המשיבה.

6.
במסגרת ההליכים הוגשה בקשה לביטול

פסק דין
כנגד מבקש 2. מיד לאחר קבלת כתב התביעה, פנה מבקש 2 למשיבה לשם המצאת מסמכים בעניין העברת מניות. מבקש 2 המתין לקבלת המסמכים המאמתים את העברת המניות, אך המשיבה הגישה בקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה. ביום 27.3.13 ניתנה החלטה לפיה בוטל פסק הדין בכפוף להפקדת ערבון בסך 25,000 ₪.


טענות מבקש 2:

7.
על פי הנטען בבקשת הרשות להתגונן, המשיבה הגישה תביעתה בחוסר תום לב ובידיעה כי מבקש 2 העביר את מלוא המניות של החברה לנתבע 3 ביום 6.6.11. הסכם העברת מניות צורף לבקשה.

8.
הודעה בדבר העברת המניות נמסרה ככל הנראה למשיבה בעל פה.

9.
המשיבה קיבלה הודעה על העברת המניות ואף דרשה ערב חליפי לחשבון החברה. משכך, מבקש 4 הינו הערב שמחליף את מבקש 2.

10.
לחילופין, בהתאם להוראות סעיף 26(א) לחוק הערבות, התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק הערבות") היה על המשיבה ליידע את המבקש 2 בדבר קיום חיובה של החברה. ביום 29.10.12 שלחה המשיבה מכתב לחברה בדבר חובה ואף נשלחו העתקים לערבים (להלן: "המבקשים"). ברם, מכתב זה לא הגיע למבקש 2.

11.
במעמד הדיון, סיכם בע"פ ב"כ התובע, וטען כי נתבע 3 העביר למשיבה את המידע בדבר העברת המניות אליו. בעת העברת המניות, מצב החשבון של המבקשת היה "בסדר" (ר' עמ' 2 ש' 19 לפרוטוקול).

12.
המבקש 2 מוסיף וטוען שהיה על המשיבה להודיע לו על מצב החשבון של החברה ובכך לאפשר לו האפשרות של צמצום הנזק.

13.
המבקש 2 הגיש פסיקה בדבר עיקרון תום הלב, מניעת צמצום החוב וכן בעניין חובת גילוי והיידוע.





טענות המבקש 4:

14.
מבקש 4 טוען כי הסכים לערוב לחובה של החברה אך ורק בשל העובדה שהחוב היה מובטח בערבות בנקאית של 100,000 ₪.

15.
בעת החתימה על כתב הערבות המשיבה החתימה את מבקש 4 על טפסים, אך לא הוסבר לו דבר ולא נמסר לו אודות המצב של החשבון של החברה. המשיבה אף לא עדכנה את המבקש 4 כי החברה אינה פורעת את חובותיה הקודמים.

16.
מטופס גילוי מידע לערב עולה כי המשיבה הסתירה מהמבקש עובדות מהותיות שהיו משפיעות על הסכמתו לחתום על הערבות. בנוסף לכך, המשיבה לא סימנה בטופס הערבות כי הערבות הינה לחוב קיים. המשיבה לא סימנה דבר ביחס לעובדה כי החוב אינו נפרע כסדרו.

17.
המשיבה לא הסבירה למבקש 4 שהינו ערב יחיד ומה המשמעות של ערב יחיד. אין די בכתיבת המילים "ערב מוגן" בטופס בנקאי כדי למלא את חובות הגילוי. אי גילוי מזכה את מבקש 4 בביטול הערבות שלו.

18.
המבקש 4 דורש את מסמכי ההלוואה המפרטים את התשלומים ששולמו. לטענת המבקש 4 המסמכים שהוצגו אינם מספקים את שיעור הריבית בה חויב בשל הפיגורים. המשיבה חייבה את המבקש 4 בריבית החייבת העיקרית ושלא עפ"י חוק הערבות.


19.
בסיכומיו, טוען מבקש 4 כי המשיבה אינה מבחינה בין המבקשים למרות מעמדם המשפטי השונה. המשיבה הייתה צריכה לחשב את חוב הערב היחיד, קרי מבקש 4, בנפרד מחיובם של המבקשים האחרים ומשלא עשתה כן מדובר בסכום תביעה שגוי. המשיבה אף הודתה בדיון בדבר שיעור הריבית (עמ' 5 ש' 10 לפרוטוקול).

20.
מוסיף וטוען המבקש 4 כי נאלץ לחתום על ערבות זו כשהתלווה באקראי עם נתבע 3. נציגת המשיבה איימה על נתבע 3 שאם מבקש 4 לא יחתום על הערבות היא תחלט לו ערבו בנקאית שתסב לנתבע 3 נזק בלתי הפיך בעסקיו. בשל נסיבות אלו, הסכים מבקש 4 לחתום על הערבות כאשר ידע כי החוב מובטח בערבות בנקאית וכן בשיק דחוי לשבועיים שהפקיד נתבע 3 בנוכחותו. המשיבה ניצלה את המצב על מנת להגדיל ביטחונותיה על חשבון מבקש 4.



21.
כמו כן, המשיבה הציגה מצג כי החוב מובטח בערבות בנקאית בגובה 100,000 ₪. בעת החתימה על הערבות הבנקאית יתרת החוב למשיבה הייתה כ – 130,000 ₪. נתבע 3 הפקיד המחאה בסך 65,000 ₪, כך שהחשבון היה אמור להיות ביתרת זכות של כ – 35,000 ₪.

22.
המשיבה דיללה את בטוחות החברה ופרעה באמצעות הערבות הבנקאית את חובותיו הפרטיים של נתבע 3. אילו המשיבה היתה פורעת את חובה של החברה באמצעות הערבות הבנקאית, לא היה המבקש 4 חשוף לתביעה.


23.
יתירה מזאת, המשיבה הטילה עיקול על נכס בבעלות נתבע 3 ומסיבה שאינה ידועה למבקש 4 ביטלה את העיקול. מבקש 4 לא נחקר על כך בחקירתו הנגדית.


24.
מבקש 4 הגיש תגובתו לסיכומי המשיבה. מבקש 4 חזר על טענותיו וטען כי המשיבה הפרה את חובות הגילוי על פי סעיפים 22-23 לחוק הערבות, התשכ"ז – 1967. בנוסף לכך, המשיבה לא מילאה כראוי את טופס גילוי ערב יחיד. מבקש 4 מפנה לפסיקה בעניין טופס הגילוי ואי מילוי כראוי מצידה של המשיבה.

טענות המשיבה:

25.
לטענת המשיבה, יש לדחות את בקשות הרשות להתגונן.

טענות המשיבה בהתייחס למבקש 2:

26.
לטענת המשיבה המבקש 4 מעלה עובדות הסותרות את טענות מבקש 2. היה על מבקש 2 להביא לעדות את נתבע 3 לאור הטענה כי נתבע 3 הודיע למשיבה על הערבת המניות.

27.
מבקש 2 העיד כי לא הודיע למשיבה על העברת המניות (ר' עמ' 2 ש' 9-10 לפרוטוקול). על פי כללי הבנקאות מסמכים בין לקוח לבנק מחייבים בכתב. על כן, הפטרה מערבות דורשת מסמך בכתב וקבלת אישור מהבנק על כך.

28.
מבקש 2 לא קיבל מכתב התראה על חובה של החברה כי הייתה טעות בכתובת, אך מבקש 2 קיבל את כתב התביעה ולא הגיש בקשת רשות להתגונן. ניתן

פסק דין
והוגשה בקשה לביטולו. מבקש 2 הפקיד 25,000 ₪ לשם ביטול

פסק דין
שניתן נגדו.

טענות המשיבה בהתייחס למבקש 4:

29.
מבקש 4 הודה בחקירתו שחתם על כתב ערבות מתמדת ל"כל חוב" מוגבלת בסכום – ערבות יחיד. במעמד החתימה, חתם מבקש 4 על עוד 4 מסמכים נוספים המפרטים את היותו כערב יחיד לחובותיה של החברה. מדובר במעל מעשר חתימות של מבקש 4.


30.
מבקש 4 צירף לבקשתו דף מידע כי במועד חתימתו על כתב הערבות קיים לחברה חוב בסך של 136,097 ₪. המבקש 4 הודה שלא ביקש לקרוא את כתב הערבות או מסמכים אחרים (עמ' 9 ש' 1 לפרוטוקול). זאת ועוד, על כתב הערבות כתוב הסך של 150,000 ₪, אך המבקש 4 לא התעקש לתקן את הכתוב לסך של 30,000 ₪, בהתאם לסיכון שלטענתו חשב לקחת על עצמו.


31.
העובדה שמבקש 4 חתם על כתב הערבות מבלי לעיין בו, אין בכך כדי לפטורו מתשלום החוב.

32.
המשיבה הבהירה וציינה את מצב חובותיה של החברה ומבקש 4 הוא זה שלא ביקש לקרוא ו/או להתייעץ בטרם חתימתו על המסמכים (ר' עמ' 8 ש' 15-18 לפרוטוקול).


33.
בשל החברות הקיימת בין נתבע 3 למבקש 4, הסכים המבקש 4 לסייע למצוקת נתבע 3 מרצונו.

34.
הערבות במהותה הינה לחוב החברה והחוב הינו על פי הריבית המקורית המשתנה. על פי סעיף 22.4 להסכם המשיבה עם החברה זכאית המשיבה לגבות ריבית חריגה מרבית. המבקש 4 לא הבהיר מדוע שיעור הריבית המשתנה אינה הולמת את הקבוע בחוק.







דיון והכרעה:


המבקש 2:

35.
אין חולק לכך שהמבקש 2 חתם על
"כתב ערבות מתמדת ל"כל חוב" שאינה מוגבלת בסכום" (ערבות שאינה "ערבות יחיד")
ביום 20.10.12.


36.
מבקש 2 הצהיר בתצהירו שככל הנראה הודעה בדבר העברת המניות לנתבע 3 נמסרה למשיבה. מבקש 2 העיד בדיון כי לא הודיע למשיבה על חילופי המניות, אך הודעה מסודרת נמסרה לרשם החברות (ר' עמ' 2 ש' 9-10 לפרוטוקול).

37.
מבקש 2 מסכים לכך שלא שלח הודעה למשיבה על העברת המניות. כמו כן, למבקש 2 אין כל מסמך בכתב בו הוא מבקש להשתחרר מערבותו.

38.
במסגרת סיכומיו של המבקש 2 טען ב"כ שהמבקש 2 אכן לא העביר בעצמו הודעה למשיבה שהמניות של החברה הועברו לנתבע 3, אבל האחרון באמצעות החברה העביר מידע זה למשיבה.

39.
דא עקא, טענתו זו של ב"כ המבקש 4 לא נטענה על ידי המבקש 4 בתצהירו שתומך בבקשת הרשות להתגונן ואף לא עלתה על ידו במסגרת חקירתו הנגדית.


40.
הלכה היא שהמבקש רשות להתגונן יפרט את פרטי העובדות עליהן מתבססת טענת ההגנה שלו. כמו כן, במסגרת הליך של בקשת רשות להתגונן רשאי בית המשפט ליתן רשות להתגונן אך בחלק מטענות ההגנה ולדחות חלק מהן בהתאם.

41.
לפיכך, בהיעדר כל טענה מצדו של המבקש 2 לכך שהנתבע 3 הודיע באמצעות החברה למשיבה דבר העברת המניות, איני נותן רשות להתגונן בטענה זו.

42.
נוסף בזאת, המבקש 2 טוען שהמשיבה הפרה הוראות סעיף 26(א) לחוק הערבות, ולא הודיעה לו במועדים הקבועים בחוק על אי קיום החיוב.

43.
סעיף 26(א) לחוק הערבות קובע:

"(א) לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב; לא הודיע כאמור, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך.
(ב)
בהודעה כאמור בסעיף קטן (א), יפרט הנושה את תוכן הוראות סעיף קטן (ד)(2) ו-(3) ואת תוכנן של הוראות סעיפים 27 ו-29.
(ג)
שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, לקבוע סוג וסכום של חיובים שלגביהם פטור הנושה מלהודיע לערב על אי-קיום החיוב כאמור בסעיף קטן (א).
(ד)
(1)ביקש נושה להעמיד לפרעון מוקדם הלוואה לפרעון בתשלומים, בשל איחור בפרעון, יודיע על כך לערב יחיד לפחות 15 ימים מראש; לא הודיע הנושה כאמור, לא יהיה הערב היחיד חייב בפרעון המוקדם;
(2)
הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה בתשלומים, רשאי הוא לפרוע את ההלוואה בהתאם לתנאי ההלוואה ולתנאי פריסת התשלומים כפי שנקבעו בחוזה שבין הנושה לחייב, וזאת מבלי לגרוע מזכויותיו כערב מוגן;
(3)
לא הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה כאמור בפסקה (2) תוך 15 ימים מיום שקיבל את ההודעה של הנושה כאמור בפסקה (1), יהיה הנושה רשאי להעמיד את ההלוואה לפרעון מוקדם.
(ה)
הודעה של נושה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ד)(1) תישלח בדואר רשום לפי המען שמסר הערב לנושה; דרך מסירת הודעה של ערב יחיד לפי סעיף קטן (ד)(2) תיקבע בתקנות".


44.
מחד גיסא, המבקש 2 חתם על ערבותו ביחד עם נתבע 3 ועל כן אינו בגדר ערב יחיד. מאידך גיסא, המבקש 2 העלה טענה לפיה על המשיבה היתה חובה למסור הודעה גם אם אין המדובר בערב יחיד וזאת מכוח עקרון תום הלב, הוראות סע' 39 לחוק החוזים (חלק כללי) ומערכת היחסים שבין הצדדים שאינם זרים האחד לשני. המבקש 2 הפנה לפסיקה בנושא (רע"א 2443/98 ליברמן נ' בנק דיסקונט (פורסם בנבו)).

45.
מאחר ובשלב זה של בקשת רשות להתגונן די בכך שהמבקש יראה ולו הגנה בדוחק ולאור טענותיו של המבקש, סבורני שהמבקש 2 עמד בנטל זה ועל כן ניתנת לו רשות להתגונן בטענות הן לעניין עדכון הערב בדבר קיום החוב והן לעניין מסירת ההתראה טרם נקיטת ההליכים, כאשר אין מחלוקת על כך שהמבקש 2 לא קיבל מכתב התראה (ר' סיכומיה של המשיבה).




46.
לסיכומו של דבר, ניתנת בזאת למבקש 2 רשות להתגונן, למעט בטענה שמסר הודעה למשיבה בדבר העברת המניות לנתבע 3.


המבקש 4:

47.
באשר למבקש 4, אין חולק גם לכך שמבקש 4 חתם על "כתב ערבות מתמדת ל"כל חוב" מוגבלת בסכום – ערבות יחיד" ביום 6.9.12 (נספח ו' לכתב התביעה).

48.
החוק קובע הוראות שונות לגבי "ערב יחיד" לעומת "ערב רגיל", אשר מטרתן להעניק לערב מסוג זה הגנה מרבית מפני חיובו במקרה שהחייב לא עמד בהתחייבויותיו כלפי הבנק.

49.
בהתאם לפסיקה, הוטלו חובות רחבות היקף של גילוי ואיסור הטעיה על הבנקים במערך היחסים שבינם לבין ערבים, כשם שחובות אלה הוטלו על הבנקים כלפי הלקוחות על פי דיני הבנקאות.

50.
סעיף 22 לחוק, שעניינו חובת הגילוי, קובע:

"(א) נושה יגלה לערב יחיד לפני כריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב:
(1) הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב(להלן – הקרן);
(2) שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפירעון;
(3) תקופת החיוב, סכומי הפירעון של הקרן ושל הריבית במועדי הפירעון;
(4) הייתה הריבית משתנה – שיעור הריבית בעת כריתת החוזה בהתחשב בריבית דריבית בהתאם למועד הפירעון בעת כריתת החוזה, ודרך השינוי;
(5) היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה;
(6) תוספות שנקבעו לפי סעיף 25(א)(4);
(7) שיעור ריבית בשל איחור בפירעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב.
(ב) נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א) את הפרטים הבאים:
(1) היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן;
(2) מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב;
(3) היות הערבות ערבת לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים;
(4) שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א)(2).
(ג) גילוי הפרטים המפורטים בסעיף קטן (א)(1),(3) ו-(4), יהא כפי שהם מעודכנים למועד כריתת חוזה הערבות.
(ד) גילי הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי ערבות לחיוב עתיד לבוא, יהא כפי שהם ידועים לנושה בעת כריתת חוזה הערבות או כפי שניתן לקבוע אותם במועד האמור."

51.
תוצאות אי הגילוי נקבעו בסעיף 23 לחוק, כדלהלן:

"(א) לא גילה הנושה לערב יחיד את הפרטים המפורטים –
(1) בסעיף 22(א)(1) – פטור ערב יחיד מערבותו אם בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה;
(2) סעיף 22(א)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימאלי המקובל בחוזים מאותו סוג;
(3) בסעיף 22(א)(4) – ימלא ערב יחיד את ערבות ולפי שיעור הריבית המינימאלי המקובל בחוזים מאותו סוג;
(4) בסעיף 22(א)(3), (5), (6) או (7) ובסעיף22(ב)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות;
(5) בסעיף 22(ב)(1), (3) או (4) – פטור ערב יחיד מערבותו.
(ב) הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22, לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט."

52.
טופס כתב הערבות של מבקש 4 מציין בכותרתו "ערבות יחיד", את היקף הערבות (150,000 ₪) ושלוש פעמים את חתימותיו של מבקש 4. המבקש 4 מעלה טענות בדבר אופן חתימתו על כתב הערבות, ושהיה מדובר בלחץ ואיום לכך שאם מבקש 4 לא יחתום על כתב הערבות, המשיבה תחלט לחברו, נתבע 3, ערבות בנקאית ותסב לו בכך נזק בלתי הפיך.

53.
במעמד הדיון חזר בו המבקש 4 מהטענה של חתימה תחת לחץ וכפיה (ר' עמ' 7 ש' 5 לפרוטוקול) ועל כן אין צורך להמשיך ולדון בסוגיה זו.

54.
גירסת המבקש 4 לפיה הוטעה לגבי מהות המסמכים עליהם חתם מעוררת תהיות וספק גדול אם יש בה כדי לאפשר לו לסתור את החזקה העובדתית לפיה אדם שחותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תוכנו. אדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. ספק זה מקבל משנה תוקף לאור העובדה כי במקרה דנן מדובר במסמכים שמהותם עולה בבירור מכותרת המסמך. (ראו: ע"א 16/80 לולו נ' סלומון, פ"ד לז(4) 70; ע"א 685/88 קוטרמן נ' קרן תורה ועבודה, פ"ד מז(2) 598, 602). על כך נאמר עוד בע"א 467/64 אולגה אסתר שוויץ נ' סנדור שושנה בלץ ואח', פ"ד יט (2) 113).

55.
לגבי הטענה כי פקידי המשיבה הפרו את חובת הגילוי יוער כי חובת הגילוי החלה על המשיבה היא חובה עצמאית שאינה מותנית בכך שהמבקשים ישאלו שאלות. יחד עם זאת, נפקות הפגם של הפרת חובת הגילוי לגבי עילת התביעה נגד הערבים נקבעת בהתאם לשאלה האם הבנק יוכיח שהערב ידע את הפרטים. אם כך יקרה, לא תחול הוראת סעיף 23 (א) (5) לחוק הערבות הפוטרת את הערב מערבותו. בענין זה העלה המבקש טענת הגנה אפשרית שיש מקום לבררה.

56.
לא זו אף זו, מעיון ב"דף מידע לערב יחיד" (צורף לבקשת המבקש 4) עולה כי סעיפים 3 ו 4 למסמך זה שמתייחסים לפרטי חיוב הנערב והלוואות לא מולאו על ידי נציגי המשיבה במעמד החתימה. עובדה זו מעלה תהיות לעניין קיומה של חובת הגילוי מצדה של המשיבה ועל כן גם מטעם זה יש ליתן למבקש 4 רשות להתגונן.

57.
המבקש העלה טענה לפיה המשיבה חילטה את הערבות הבנקאית לטובת חובו הפרטי של הנתבע 3 ולא לטובת חובותיה של החברה. טענותיו של המבקש 4 בעניין זה לא נסתרו בשלב זה במהלך חקירתו הנגדית ומשכך קמה למבקש 4 הגנה לכאורה בטענותיו אלו כלפי המשיבה.

58.
בכל הנוגע לטענתו של המבקש 4 בנוגע לגובה החיוב בריבית לגביו במסגרת כתב התביעה לעומת שיעור הריבית הקבוע בחוק בנוגע לערב יחיד, מאחר ואכן המשיבה לא הפרידה אופן חישוב הפרשי ריבית והצמדה בינו לבין הנתבעים האחרים, יש ליתן למבקש 4 רשות להתגונן גם בטענה זו.


59.
מבקש 4 מעלה טענות לעניין הטלת עיקול על נכס מקרקעין של הנתבע 3 שבוטל ועל כן בהתאם להוראות סע' 6 לחוק הינו זכאי להפטר. המבקש 4 כלל לא נחקר במסגרת בקשת הרשות להתגונן בעניין זה ועל כן יש ליתן לו רשות להתגונן גם בטענה זו.

60.
בנסיבות אלו וכפי שפורט לעיל, בשלב הבקשה למתן רשות להגן, אין צורך לבדוק כיצד יצליח מבקש 4 להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו. הלכה היא שדי בכך שיראה המבקש הגנה אפשרית ולו בדוחק. שוכנעתי, כי למבקש 4 קיימת הגנה לכאורה ובהתאם ניתנת לו הרשות להתגונן.

61.
לסיכומו של דבר, ניתנת בזאת למבקשים 2 ו 4 רשות להתגונן בכפוף לאמור בסע' 46 להחלטתי ביחס למבקש 2 והאמור בסע' 53 להחלטתי ביחס למבקש 4.

62.
הוצאות ההליך דנא תישקלנה בסוף ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

63.
תצהירי המבקשים 2 ו 4 ישמשו ככתב הגנה ולאור גובה החוב הנטען המזכירות תעביר את המשך הטיפול בתיק למותב שופט בהתאם לסידור העבודה שיקבע את האופן בו ימשיכו ההליכים בתיק.


ניתן היום,
ג' סיוון תשע"ד, 01 יוני 2014, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 38149-11/12 ישראל בן יהודה, חיים שאבי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/06/2014)