פסקי דין על נוי דני שיווק אופנה בע"מ | פסקי דין על ש. ר. מ.מ.מ. תעשיות בע"מ

3724-02/12 תאמ     08/06/2014




תאמ 3724-02/12 נוי דני שיווק אופנה בע"מ נ' ש. ר. מ.מ.מ. תעשיות בע"מ








בית משפט השלום באשקלון



תא"מ 3724-02-12 נוי נ' ש. ר. מ.מ.מ. תעשיות בע"מ


תיק חיצוני: 2207234116


בפני

כב' השופט
עידו כפכפי


תובעת

נוי דני שיווק אופנה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דני אטיאס


נגד


נתבעת

ש. ר. מ.מ.מ. תעשיות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שי מילך




פסק דין


1.
האם חייבת הנתבעת לפרוע שיקים שמסרה לתובעת במסגרת עסקה לרכישת חולצות אשר ייצרה עבורה התובעת בסין.

רקע וטענות הצדדים
2.
התובעת הגישה לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ 22-07234-11-6 חמישה שיקים בסכום קרן של 46,550 ₪.

לטענת הנתבעת, הסחורה שסופקה לא תאמה להזמנה מאחר וסופקו חולצות אשר אינן תואמות בגזרתן, במידות ובהרכב הבד. לטענתה, הדגישה כי מעוניינת בחולצות מכותנה בלבד והחולצות שסופקו לא תאמו את המוזמן ואף הרכב הבד לא תאם לתיאור המופיע על תווית החולצה.


בהחלטתי מיום 14.3.13 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן הואיל ונקבע כי טענתה הנה לכשלון תמורה מלא. למרות שלא הוחזרה מלוא הסחורה, נקבע כי יש לאפשר להתגונן בטענה זו מאחר והנתבעת טענה כי התובעת הסכימה כי נפל פגם בחולצות שסופקו וביקשה מהנתבעת לנסות ולמכור את החולצות שקיבלה.


לטענת התובעת, נציגי הנתבעת ראו את הבדים מהם יוצרו החולצות טרם ההזמנה ולא ביקשו מעולם הרכב בד מסויים. לטענתה, הנתבעת קיבלה בדיוק את הסחורה שהוזמנה ואין לה כל עילה המצדיקה את ביטול השיקים.


למרות ארכות שניתנו לצדדים לא עלה בידם להגיע להסכמות בדבר השבת החולצות וזיכוי תמורת הסחורה שתושב.

דיון והכרעה
3.
מטעם הנתבעת העידו האחים מרסל ומישל ניסני. מחקירתם עלה כי מרסל הוא האדם שהיה הפעיל יותר בקשר מול התובעת ומנהלה דני נוי (להלן: דני). להתנגדות ולתצהיר צורפה בדיקת מכון התקנים מיום 29.12.11 המעידה כי בשש חולצות שנבדקו נמצא כי הרכב הבד הינו ברובו פוליאסטר ולא כותנה. בנוסף צורפו חשבוניות זיכוי שונות שהוציאה הנתבעת ללקחותיה. התצהיר אינו מפרט את חשבוניות הזיכוי האמורות ולא מפנה לנספחים מהנהלת החשבונות של הנתבעת.

מחקירתו של מרסל עלה כי לא ביצע עד היום ספירה של החולצות אשר לטענתו לא נמכרו ונשארו במחסני החברה ואף לא פנה בכתב לתובעת להודיע לה כי ברצונו לבטל את העיסקה.

לאחר שמיעת העדויות, לא מצאתי כי עלה בידי הנתבעת להוכיח כי תנאי ההזמנה כללו דרישה מפורשת בדבר הרכב החולצות. מתצהיר התובעת ונספחיו עולה כי הצדדים היו בקשר בהתכתבות דואר אלקטרוני מנובמבר 2010 סביב דוגמאות ומידות ואין אזכור להתכתבויות אודות הרכב הבד. מנהל התובעת, דני, הצהיר כי הנתבעים בדקו טרם ההזמנה את הבדים מהם ייוצרו החולצות ולא העלו כל טענה או דרישה ביחס להרכב הבד.

בעדותו הובהר כי טרם העיסקה הנדונה רכשה הנתבעת מהתובעת חולצות מאותו סוג בד תמורת כ- 3,000 ₪ ולפיכך הכירה טרם ההזמנה הנדונה את טיב הבד הנדון.

ביום 2.3.11 הגיעו האחים ניסני למחסן התובעת וראו כי הגיעה הסחורה מסין. באותו מעמד מסרו שישה שיקים וקיבלו קבלה וחשבונית. חמישה מתוך ששת השיקים האמורים הם השיקים הנדונים בתביעה זו ואילו שיק אחד שנמסר באותו מעמד לפרעון ליום 26.8.11 על סך 10,000 ₪ כובד.

לנתבעת לא היה הסבר מניח את הדעת מדוע דווקא השיק האמור כובד ואילו שיק לפרעון 20.8.11 בוטל, כמו כן לא הציגה גירסה אחידה ביחס למועד בו נודע לה על אי ההתאמה בין הסחורה שהוזמנה לזו שסופקה. בתצהירי הנתבעת נטען כי מייד לאחר שפתחו את הקרטונים גילו את אי ההתאמה. בחקירה מיום 14.3.13 במסגרת ההתנגדות טען מרסל כי נודע לו על אי ההתאמה מספר חודשים לאחר שקיבל את הסחורה (עמ' 4, שורה 7).
בחקירתו הנגדית בדיון מיום 8.6.14 טען כי לאחר שקיבל תלונות מלקוחות הודיע לתובעת על אי ההתאמה כשבועיים שלושה לאחר שקיבל את הסחורה במרץ 2011.

הטענות ביחס לאי ההתאמה בגזרות ובמידות של החולצות לא פורטו כנדרש ובפועל נשארה הנתבעת עם הטענה היחידה כי ישנה אי התאמה בכל הנוגע להרכב הבד שכן לטענתה דרשה בד מסוג כותנה 100 אחוז וקיבלה חולצות המורכבות בעיקר מפוליאסטר.

4.
הנטל להוכיח את כשלון התמורה מוטל על הנתבעת. לאחר בחינת גירסאות הצדדים, מהימנה עלי גירסת התובעת. גם לו לא ניתן היה להעדיף אחת מהגירסאות, עדיין הנטל מוטל על הנתבעת והיא לא הרימה את נטל ההוכחה.

הנתבעת הכירה את סוג הבד ממנו יוצרו החולצות ואף רכשה בעבר חולצות מאותו סוג.
מהימנה עלי עדות מנהל התובעת, דני, לפיה לא דובר כלל על דרישה להרכב חולצות מכותנה בלבד והנתבעת ידעה היטב מאיזה בד ייוצרו החולצות. מהימנה עלי עדותו גם ביחס לגזרות והמידות ממנה עולה כי בפועל הסכימה הנתבעת לבצע הזמנה בגזרה שהיתה ברשות התובעת תוך שביקשה להסיר את הכיס ולהוסיף במקומו את הסמל של הנתבעת
rd
, כפי שנעשה בפועל.

עוד העיד דני כי במועד בדיקת הסחורה במחסני התובעת, 2.3.11, פתחו נציגי הנתבעת מספר קרטונים ולא העלו כל טענה ביחס לגזרה, מידות או הרכב הבד. עדותו מהימנה עלי ולא מצאתי כי אמירתו בקדם המשפט מיום 8.1.14 (עמ' 9, ש' 28) סותרת את גרסתו. דני הציג גרסה אחידה לכל אורך הדרך והבהיר בחקירתו את כוונתו בדבריו מיום 8.1.14. מהימנה עלי עדותו כי הנתבעת הסכימה לרכוש גזרות רחבות וסופק מה שהוזמן.

בטרם חזר השיק הראשון ביצעה הנתבעת ביום 26.5.11 הזמנה נוספת מהתובעת של מוצרים לחורף. גם בהתכתבות הנוגעת להזמנה זו אין כל אזכור להרכב בד כזה או אחר או כל טענה ביחס להזמנה הקודמת. הדעת נותנת כי לו במועד האמור היו לנתבעת טענות, הייתה מעלה אותם בפני
התובעת ולכל הפחות נמנעת מביצוע הזמנה נוספת מבלי לציין במפורש את דרישותיה ביחס להרכב הבד. רק בסיכומים הוסיפה הנתבעת טענה עובדתית שזכרה לא בא בגרסתה בנוגע לסיבה בגינה בוצעה הזמנה נוספת, כביכול בגין אי ההתאמה בעסקה הראשונה. לא מצאתי כי ניתן להעלות טענה זו בסיכומים

בנוסף עלה מחשבוניות שהציגה התובעת ומחקירת עדי הנתבעת כי בימים 10.4.11 ו- 11.5.11 קיבלה מהתובעת סחורה נוספת. לו הייתה בעיה בסחורה שסופקה סביר כי לא היתה הנתבעת מבקשת למשוך מהתובעת סחורה נוספת. הטענה כי הסחורה הנוספת נגעה רק לחולצות פולו אשר טרם סופקו עד אז אינה מהווה הסבר מספק להתנהגות הנתבעת.

5.
לא מצאתי יסוד אף לטענתה הנוספת של הנתבעת לפיה הודתה התובעת באי ההתאמה בין ההזמנה לסחורה שסופקה וביקשה מהנתבעת לנסות ולמכור את החולצות. התנהגות התובעת לכל אורך הדרך מלמדת כי לא הודתה כי נפל פגם בסחורה שסופקה. התובעת הסכימה לקבל בחזרה חולצות שסופקו, ובתנאי שישארו בקרטונים המקוריים שכן אחרת אין באפשרותה לשווקם לחנויות אחרות. לא מצאתי פגם בדרישת התובעת אשר לצרכי פשרה בהליך הנדון, הסכימה אף לקבל את כל החולצות שנותרו בידי הנתבעת ולקזז תמורתן מיתרת חובה של הנתבעת. הנתבעת סרבה "להרים את הכפפה" והתנתה השבת החולצות בויתור הדדי על תביעות נוספות.


בחרתי לפרט מגעים אלו לפשרה שכן משליכים הם על טענות ההגנה האפשריות של הנתבעת. שעה שלא הוכחה הסכמת התובעת לביטול העסקה והנתבעת עד היום לא הודיעה במפורש על ביטול ההסכם ועל נכונותה להשיב את הסחורה, אין היא זכאית להתגונן בטענה של כשלון תמורה מלא.


בנוסף, אין בפי הנתבעת טענה לכשלון תמורה חלקי קצוב. הנתבעת לא פירטה כמה חולצות מכרה ומה היקף המלאי שנותר בחזקתה. מהימנה עלי עדותו של דני כי אף סיכלה היא את הסכמתו להגיע למחסניה וליטול ארגזים שלמים כדי לצמצם את הנזק. לפיכך מסתברת המסקנה כי בפועל מכרה הנתבעת את כל הסחורה, או מרביתה, ומנסה להבנות מבדיקת מכון התקנים כדי להמנע מהתשלום המוסכם.


עיון בדו"ח מכון התקנים מלמד כי ביום 30.11.11 לקח מר ניסני דוגמאות של 6 חולצות שנמסרו למכון התקנים ביום 20.12.11. בתצהירי הנתבעת אין פירוט של אופן נטילת הדוגמאות וקיים ספק אף בכך כי החולצות שנבדקו אכן הן החולצות מושא התובענה. יחד עם זאת, גם אם יינתן מלוא המשקל לבדיקה, עולה כי הנתבעת פנתה לבדיקה לאחר קבלת מכתב ב"כ התובעת מיום 19.8.11. רק כאשר חרב ההליכים המשפטיים ברקע ניסתה הנתבעת למצוא עילה לביטול ההסכם. מאחר ומצאתי כי בהזמנה לא היה תנאי מראש בדבר הרכב הבד, עצם העובדה כי היצרן הסיני הצהיר על הרכב בד שונה מהבד שיוצר בפועל, לא מקנה לנתבעת את הזכות לבטל את העסקה.


מהימנה עלי עדותו של דני כי לא הצהיר הצהרת שווא ביודעין בדבר הרכב הבד והכיתוב נעשה בהתאם להצהרת היצרן הסיני. שעה שהתובעת הסכימה במהלך ההליך לקבל לחזקתה כל חולצה שברשות הנתבעת ולקזז תמורתה מהחוב, ממילא אין בפי הנתבעת עוד טענה ביחס לאי ההתאמה בתוויות.

6.
מהאמור לעיל עולה כי הנתבעת קיבלה את הסחורה שהוזמנה ולא עלה בידה להוכיח אי התאמה בין ההזמנה למוצרים שסופקו. התנהגות הנתבעת במהלך ביצוע העסקה, העדר פירוט של טיב אי ההתאמה ומועד גילויה וקבלת והזמנת סחורה נוספת מהתובעת, שומטת את הקרקע תחת הגנת הנתבעת.


אשר על כן, זכאית התובעת לפרעון השיקים שהוגשו לביצוע.


התביעה מתקבלת במלואה, ההתנגדות לביצוע השיקים נדחית. אני מורה על ביטול עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ, במידה ולא יפרע מלוא החוב בתיק ההוצל"פ תוך 30 ימים.



הנתבעת תשא בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ₪, מעבר לשכר הטרחה בתיק ההוצל"פ.





ניתן היום,
י' סיוון תשע"ד, 08 יוני 2014, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 3724-02/12 נוי דני שיווק אופנה בע"מ נ' ש. ר. מ.מ.מ. תעשיות בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/06/2014)