פסקי דין על דוד אבני | פסקי דין על שמש ג.מ. רהיטים | פסקי דין על שמש מאיר | פסקי דין על שמש ז'קלין |

4394/04 בש     14/12/2004




בש 4394/04 דוד אבני, שמש ג.מ. רהיטים בע"מ, שמש מאיר, שמש ז'קלין נ' מדינת ישראל -הועדה המחוזית לתכנון ובניה




1
בתי המשפט

בש 004394/04
בית משפט השלום נתניה
14/12/2004
תאריך:
השופטת הדס עובדיה

בפני
:

1. דוד אבני

2. שמש ג.מ. רהיטים בע"מ

3. שמש מאיר

4. שמש ז'קלין

בעניין:
מבקשים
וילצ'יק ועו"ד קריצ'מן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
מדינת ישראל -הועדה המחוזית לתכנון ובניה
משיבה
בונה

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. כנגד המבקשים ואדם אחר ניתן ביום 4.10.04 צו הפסקה שיפוטי על פי הוראות סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, תשכ"א - 1965 (להלן:"החוק") ותקנות התכנון והבניה (סדרי דין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ"ג - 1982 (להלן:"התקנות", "הצו").

2. בצו הוריתי למבקשים ולאחר, וכל העובד בשרותם או מטעמם להפסיק את השימוש החורג במקרקעין המתוארים בבקשה שבגוש 7743 חלקה 53 ממזרח לכביש 4, הידועים כ- נ.צ. 697621/ 189476 ובמיוחד שלא להפעיל את אולם האירועים/ דיסקוטק "בצרה 77", ולא למכור ולסחור ברהיטים במבנה, להוציא הרהיטים מהמבנה ולהשאיר את המבנה נעול וסגור בכל עת.

3. לבקשה צורף תצהיר מר שחר ממן, מפקח בניה ביחידה הארצית ובועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז המרכז (להלן:"המפקח") מסמכים ותמונות, וכן כתב האישום שהוגש כנגד המשיב מספר 1 ואחרים.

4. המבקשים עתרו לביטול הצו שניתן במעמד צד אחד. לבקשה לא צורף תצהיר מטעם מי מהמשיבים (להלן:"הבקשה"). ביום 30.11.04 התקיים דיון בבקשה, נחקר המפקח והצדדים טענו טענתיהם על יסוד הבסיס העובדתי שהובא בתצהיר המפקח על נספחיו, ובחקירתו. אף כי המבקשים או מי מהם התייצבו לדיון ,הם עמדו על זכותם שלא להעיד ולא להיחשף לחקירה נגדית בידי ב"כ המבקשת.

בבקשתם העלו המבקשים טענות עובדתיות ומשפטיות, בין היתר טענות ביחס להליכים המתנהלים בין המשיבה ל-11 נאשמים ובכללם המבקש מספר 1, הרקע למחלוקת במשקפי הנאשמים, זכויות חוכרת המקרקעין, גילה והנאתה מפירות השכרת המקרקעין כמקור הכנסה יחיד. בנוסף הלינו המבקשים על קיומו של חסר בפירוט העובדות הרלבנטי שבתצהיר המפקח ביחס לשימושים שנעשו במבנה כל השנים ועל אי דיוק ביחס לעובדות המפורטות בתצהיר המפקח בנוגע למועד תפיסת המבנה המרכזי על ידי המבקשים 2 עד 4

6. בסיכומים מטעמם טענו ב"כ המבקשים כי השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא האם מן הראוי היה ליתן הצו במעמד צד אחד.

לטענת ב"כ המבקשים לא הוסמך המפקח על ידי מהנדס הוועדה המקומית ,ואפילו לא על ידי מתכנן המחוז בוועדה המחוזית, ליתן תצהיר בהתאם לסעיף 3 לתקנות, ולפיכך לא ניתן היה ליתן צו להפסקת עבודה במעמד המשיבה בלבד בהסתמך על תצהירו.

בנוסף נטען על ידי ב"כ המבקשים כי מחקירת המפקח עלה כי אינו יודע מתי החל השימוש אותו בקשו להפסיק במעמד צד אחד, כי השימוש במבנה לאחסון ומכר רהיטים החל לפחות מספר חודשים לפני הבקשה למתן הצו וכי ממילא התקיים במקום שימוש דומה על ידי שוכרים אחרים במשך מספר שנים בעבר, ולפיכך לא מתקיים יסוד הדחיפות הנדרש לצורך מתן צו במעמד המשיבה בלבד וכי יש להמתין לתוצאות ההליך הפלילי המתנהל בין הצדדים.

ב"כ המבקשים טענו בנוסף כי צו הפינוי שניתן בהליך הפלילי שנזכר בבקשה לא ניתן כנגד המבקש מספר 1 אלא כנגד "סינרהיט" ששכרה את המבנה בעבר.

7. ב"כ המשיבה עתר להותרת הצו שניתן במעמד צד אחד על כנו.

ב"כ המשיבה טען כי התיק הפלילי מתנהל ביחס ל-3 מבנים בשטח 2,500 מ"ר ובענין נשוא המחלוקת בתיק שבפני
נדון מבנה אחד מכללם.
ביחס למבנה זה לפי הנטען, קיים צורך דחוף במתן צו הפסקה שיפוטי משהמבנה אוכלס בחלקו (400 מ"ר) לשימוש כפאב ללא רישיון עסק וללא היתר, פעילות שהיא מסכנת את הציבור. ביחס ליתרת השטח (600 מ"ר) נטען כי איכלוסו לאיחסון ולממכר רהיטים הוא מסוכן, ומה גם שהאיכלוס בוצע לאחר שהסתיימו בהרשעה ובפינוי ההליכים שהתנהלו כנגד "סינרהיט" אשר שכרה את המבנה לשימוש דומה.

ב"כ המשיבה טען כי בהתאם לפסיקת בתי המשפט אין כל דופי בתמיכת הבקשה במעמד צד אחד בתצהיר המפקח כפי שנעשה.

דיון
8. בתקנה 3 לתקנות נקבע אמנם כי צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק יכול שיינתן על פי המבקש בלבד אם הבקשה נתמכת בתצהיר של מהנדס או של עובד הועדה המקומית שמהנדס הועדה הסמיכו או עובד הרשות המקומית שבתחומה בוצעה העבירה, שמהנדס הסמיכו.

9. הטענה לפיה אין ליתן צו הפסקה שיפוטי במעמד המבקש בלבד על יסוד תצהיר מפקח מטעם הועדה המחוזית, משאינו מהנדס או עובד הועדה המקומית שמהנדס הועדה הסמיכו או עובד הרשות המקומית שבתחומה בוצעה העבירה שהמהנדס הסמיכו, כקבוע בסעיף 3 לתקנות, נטענה לא אחת בבתי המשפט השלום אשר דנו בבקשות לביטול צו שניתן על פי המבקש בלבד על פי סעיף 6 לתקנות. לא הופניתי לפסיקה מנחה או מחייבת בענין זה על ידי מי מן הצדדים ולא נוכחתי בעצמי כי אמנם התפרסמה פסיקה כזו.
10. בב"ש (נת') 3097/04 חזני מלכה ואח' נ' ועדה מחוז מרכז (לא פורסם) נדונה טענה דומה שנטענה על ידי העותרים לביטול צו ההפסקה על ידי כבוד השופטת טלמור ונדחתה; זאת בהסתמך על התכלית החקיקתית של חוק התכנון והבניה, אף בהתחשב בלשון החוק כמפורט לעיל, ומתוך מתן משקל נכבד למטרת החוק והעדפת הגשמתה על לשונו, וכן בהסתמך על סמכות הועדה המחוזית כקבוע בסעיף 28 לחוק התכנון והבניה והצורך ליתן נפח מלא לפועלה במסגרת סמכויות הפיקוח שלה ולרבות כוחה לפעול במקום הועדה המקומית.
דברים אלה בעיקרם נקבעו על ידי כבוד השופטת טלמור אף בב"ש 878/01, 916/01 יכין חק"ל בע"מ ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מרכז. (לא פורסם).
פרשנות זו אומצה אף על ידי כב' השופטת טהר שחף במחוז הדרום בב"ש 4972/01 (ב"ש) מדינת ישראל - הועדה המחוזית לתכנון ובניה נ' דיאלוג 2000 השקעות ואחזקות (1998) בע"מ ואח', ובמחוז המרכז על ידי כב' השופט מקובר בב"ש 2895/03 (פ"ת) מדינת ישראל - היועץ המשפטי לממשלה נ' מבני סגולה בע"מ ואח' (לא פורסם) וכב' השופטת קפלינסקי בב"ש 3485/02, 3564/02, 3108/02 שלמה סינואני נ' ס.ח טימבר בע"מ ואח' (לא פורסם).
דעתי כדעתם, במיוחד לאור ההפקרות המתמשכת אשר לכאורה באה לידי ביטוי גם על פי העולה מן ההליכים שבפני
.

11. נטען על ידי באי כוח המבקשים כי מחקירת המפקח עולה כי הוסמך על ידי יו"ר הועדה המחוזית ליתן תצהיר ולא על ידי מתכנן המחוז. על פי הנטען יש להקיש גזירה שווה ממה שנקבע שנקבע ברע"פ 5171/91 ביחס לפרשנות סעיף 238 א (א) לחוק התכנון והבניה, ולפיו הכח להסמיך מהנדס אחר למסור תצהיר כתנאי למתן צו הריסה מינהלי, מסור רק למהנדס הועדה המקומית ולא ליו"ר הועדה ממקומית ואף מטעם זה לא נערך תצהיר כדין לתמיכה בבקשה במעמד מעמד אחד בלבד.

12. איני סבורה כי אמנם יש ללמוד גזירה שווה מהוראות הדנות בצו הריסה מינהלי שבחוק כנטען, זאת לאור המבנה השונה של סעיפים 239 ו 238א לחוק, מהות הסמכות המוקנית בהן ומיהות הגורם המוסמך לפעול מכחם, ותכליתם.
13. צו הפסקה שיפוטי ניתן על ידי שופט אשר רשאי אם ראה כי נעשתה עבירה או השתמשו במקרעין בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה, אפילו לא הוגש כתב אישום, לצוות על הנאשם או מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה להפסיק את העבודה או את השימוש, זאת עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט, בהבדל מצו הריסה מינהלי המקנה סמכות נרחבת ליו"ר ועדה מקומית ויו"ר ועדה מחוזית ליצור עובדה מוגמרת במתן צו להריסת בנין, וזאת ללא הכרעה שיפוטית. ועל כן ביקש המחוקק, כפי שאף נקבע ברע"פ 5171/91 אליו הופניתי על ידי ב"כ המבקשים, כי ההחלטה תתבסס לא רק על שיקולו של יו"ר הועדה המקומית אלא גם על חוות דעת של איש מקצוע, המתייחסת לקיום התנאים שבחוק, זאת כשילוב של מרכיבים הנדרשים לשם הפעלת הסמכות. ראה: רע"פ 5171/91 יואל אלראי, ראש עיריית נתניה ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה, נתניה, נ' ג'ימי סימפור ואח', פ"ד מו (1)380.

14. ביחס ליסוד העובדתי לבקשה והצורך במתן צו במעמד המדינה בלבד נקבע בסעיף 3 לתקנות כי צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק יכול שיינתן על פי המבקש בלבד אם הבקשה נתמכת בתצהיר בו יפורט האמור להלן:
א. כי המצהיר ביקר במקום שעליו מבוקש מתן הצו.
ב. העובדות שהתגלו בשעת הביקור שיש בהן לכאורה עבירה לפי סעיף 204 לחוק בציון העבירה.
ג. שיש לו יסוד סביר להניח שמבוצעת במקום עבודה או שמשתמשים במקרקעין בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204 לחוק וכי מתן מיידי של צו הפסקה שיפוטי דרוש לשם מניעת המשך ביצוע עבירה כאמור

15. בתצהיר המפקח אשר לא הופרך נאמר בין היתר כי ביקר במקום בימים 26.9.04 ו 28.9.04 וכי במקרקעין נבנה בסטיה מהיתר הבניה, מבנה איסכורית סגור בשטח כ 1,000 מ"ר במקום לול עם חזית מרשת. עוד נאמר בתצהיר כי המבנה אוכלס בימים האחרונים לשימושם חורגים להיתר ולתוכנית וכי המבקש מספר 1 הוא מי שמוחזק כבעל המקרקעין והמבנה ומי שמפעיל ביחד עם אחר את אולם האירועים המכונה "בצרה 77,, בניגוד להיתר הבניה, בניגוד לתוכנית החלה, וללא רישיון עסק וכי המבקשים 2 - 4 החלו עוסקים במבנה בשטח 600 מ"ר לאחרונה בעסק של מסחר ואחסון רהיטים ומוצרים מעץ בניגוד לתוכנית ולהיתר הבניה וללא רישיון עסק.

16. בנוסף צויין בתצהיר כי בתיק עמק 20202/03 בבית משפט זה והאשם המבקש מספר 1 עם אחרים בשימוש חורג במקרקעין ובמבנה הנאשמת 2 שם "סינרהיט" הודתה בשימוש החורג, הורשעה ופינתה את המבנה והמבקשים 2- 4 נכנסו למבנה במקומה.
בתצהיר צויין עוד כי על המקרקעין חלה התוכנית המאושרת מש"מ /46 ולפיה מדובר באיזור חקלאי ובנוסף המקרקעין הינם קרקע חקלאית מוכרזת לפי י"פ 4963 מיום 19.2.01. נאמר בתצהיר כי הצו נדרש לשם מניעת קביעת עובדות במקרקעין וכדי למנוע ביצוע עבירה של בניה ושימוש במקרקעין בסטיה מתוכנית ללא היתר חוקי.

לתצהיר צורפו תמונות המבנה מבחוץ שאינו נחזה להיות לול עם חזית מרשת, ותמונות שני העסקים מבפני
ם, האחד נראה כמחסן לתצוגת רהיטים ולמכירתם, ובו רהיטים רבים ושלט "פינת מציאות", ובשני נראה בר משקאות ורחבה. בנוסף צורפה הזמנה ל"הפקה חגיגית" "בר מטוגנים חופשי" ובה נצפה תינוק שמחזיק בקבוק בירה ונראה כאילו הוא שותה ממנו.
בנוסף צורפו לתצהיר כתב האישום כנגד דוד אבני
ואחרים ובכללם "סינרהיט" והכרעת הדין וגזר הדין. נאמר על ידי ב"כ המאשימה כי "סינרהיט" עזבה את המקום. "סירהיט, הודתה בשימוש חורג במבנה. דינה של "סינרהיט "נגזר וניתן צו איסור שימוש חורג לגבי הבניה נשוא האישום לגביה והוטל עליה קנס כספי.

17. המבקשים נמנעו מלמסור גירסה עובדתית משלהם ביחס לשימושים הנעשים במבנה ולמועד בו החלו, וכן ביחס למעמדם ביחס למקרקעין ולפועלם ביחס למקרקעין ולמיוחס להם בתצהיר המפקח.

18. בחקירת המפקח העיד המפקח כי לו ידוע בוודאות ממועד ביקורו על שימושי שמש במקרקעין, לפני התאריך הזה לפי העדות לא ידוע לעד במדויק. גרסת המבקשים 2 - 4 כעולה מחקירת המפקח כאילו "סינרהיט" עזבה את המבנה עוד בחודש ינואר 2004, סותרת את האמור בסעיף 15 לבקשתם, ואין בה כשלעצמה כדי להעיד על מועד תפיסת המקרקעין ותחילת השימוש בהם על ידם, ומה גם שבחרו שלא להביא כל ראיות להוכחת הנטען לא בעדותם ולא על הגשת הסכם שכירות באמצעות עד מתאים .

19. ביחס למבקש מספר 1 העיד המפקח כי הוא המחזיק בפועל במקרקעין. פרוטוקול הדיון תוקן לבקשת ב"כ המשיבה ובהסכמת ב"כ המבקשים ואינו מותיר ספק בענין זה, אם היה. דברים אלה מצויינים גם בתצהיר המפקח שלא נסתר, ובנוסף נאמר בתצהיר המפקח כי המבקש מספר 1 מפעיל ביחד עם אחר את אולם האירועים נשוא הבקשה. סבורתני כי די בכך כדי לבסס את זיקתו לבקשה בהתאם לחלופות הקבועות בסעיף 208 (א) לחוק לצורך הבקשה שבפני
.

20. סבורתני כי הוכח על ידי המשיבה במדה הנדרשת כי התמלאו התנאים הקבועים בתקנות למתן צו הפסקה שיפוטי על פי המבקש בלבד ולרבות התנאי לפיו מתן מיידי של הצו דרוש למניעת המשך ביצוע עבירה.

21. המקרקעין הם קרקע חקלאית מוכרזת ועל כי השימושים הנעשים בה אינם חקלאיים. המבקשים מלינים על כי ניתן צו הפסקה בטרם נדונו טענותיהם כנגד האישומים כנגדם וכנגד אחרים בתיק המתנהל בפני
כבוד השופטת טלמור בענינם. מבחינת הסמכות הקבועה בסעיף 239 לחוק מניח המחוקק כי צו ההפסקה יכול וינתן לאחר הגשת כתב אישום ובטרם הוכרע הדין ואפילו לפני הגשת כתב אישום.

לאור הסכנות שבהפעלת העסקים בהיעדר רישון עסק, ובהיעדר היתרים כדין, לשימושים המהוים לכאורה עבירה, ולשם מניעת המשך ביצוע העבירות, סבורתני כי מן הראוי שהצו שניתן במעמד המשיבה בלבד יעמוד על כנו.

לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים בדאר רשום ובאמצעות פקסימילה

ניתנה היום ב' בטבת, תשס"ה (14 בדצמבר 2004) בלישכתי.
הדס עובדיה
, שופטת








בש בית משפט שלום 4394/04 דוד אבני, שמש ג.מ. רהיטים בע"מ, שמש מאיר, שמש ז'קלין נ' מדינת ישראל -הועדה המחוזית לתכנון ובניה (פורסם ב-ֽ 14/12/2004)