פסקי דין על מוחמד נימר חוסין | פסקי דין על עאמר סאלח

7354-04/14 תט     12/06/2014




תט 7354-04/14 מוחמד נימר חוסין נ' עאמר סאלח








בית משפט השלום בנצרת



ת"ט 7354-04-14 חוסין נ' סאלח




תיק חיצוני: 1001715146





בפני

כב' השופטת
עירית הוד

מבקש
מוחמד נימר חוסין
ת.ז. 059949206


נגד

משיב
עאמר סאלח

ת.ז. 59362855


החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

1.
לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר.

2.
המבקש טוען, כי בינו לבין המשיב נרקמה עסקה לרכישה משותפת של מקרקעין. לטענתו, הוא הוחתם על מספר רב של הסכמים סותרים שאין בהם שמץ של אמת. עוד טוען, כי העסקה בינו לבין המשיב הייתה ונותרה עסקת רכישת הזכויות בחלקה באופן שווה ולטענתו המשיב מנסה לנשלו מזכויותיו. בגין האמור הגש המבקש תביעה נפרדת.

3.
המבקש טוען, כי היה חסר לו כ- 2 מיליון ₪ להשלמת העסקה והמשיב שילם את הסכום. לטענתו, התשלום על ידי המשיב עבור המגרשים האמורים ניתן לו כהלוואה ולפיכך נתן למשיב שיק ביטחון על סך 2,000,000 ₪. המבקש ציין, כי למרות התחייבות המשיב
שלא להפקיד את השיק הוא הפקיד אותו בכוונת תחילה ובזדון והשיק חולל באי פירעון. עוד טוען, כי ניסה לשלם את תמורת השיק בארבעה שיקים שווים שמועד פירעונם מחודש יולי 2013 ועד לחודש אוקטובר 2013 אולם השיקים חוללו והמשיב שמר אצלו את כל חמשת השיקים. לטענתו, מתוך השיקים שחוללו שילם סך של 120,00 ₪ בגין המיסים שהוטלו על העסקה ועוד שלושה שיקים על סך 95,700 ₪
כל אחד וסך של 300,000 ₪ בשני תשלומים.

4.
המבקש טוען, כי נתן למשיב עשרה שיקים שמועד פירעונם מיום 20.1.14, לשם תשלום הסך של 2 מיליון ₪, אולם השיקים חוללו בהעדר פירעון. לטענתו, ניסה לשלם למשיב את הסכום האמור אך בגלל המשיב לא היה בידו לעשות כן.

5.
לטענת המבקש, השיק נשוא הבקשה שלפני הוגש לביצוע במסגרת ניסיונות המשיב למנוע ממנו לעמוד על זכויותיו ולהגן עליהן. עוד טוען, כי אף אם הוא חב את הכסף למשיב הרי שבינו לבין המשיב ישנה עסקה בשווי מיליונים והמשיב יכול להיפרע ממנו בעת המכירה.

6.
עוד ציין המבקש, כי מכובדים מטעמו התערבו במטרה להניא את המשיב מדרכו אולם המשיב נותר בשלו ואיים להגיש את השיקים שבידו לביצוע. לטענתו, כאשר המכובדים פנו למשיב הוא אמר להם, כי לא יעשוק את המבקש ולא ירמה אותו וכי הוא רק מודאג ממצבו הכלכלי של המבקש ומכך שגורמים אחרים עלולים לעקל את החלקה.

7.
המבקש טוען, כי המבחנים להארכת מועד הם סיכויי המבקש לזכות בהליך העיקרי והנימוק בגינו הוא נמנע מלבצע את הפעולה במועד. המבקש טוען, כי הוא סבר שניהול המשא ומתן בין הצדדים פוטר אותו מלהגיש התנגדות לביצוע שטר. לטענתו, הטעות האמורה היא מסוג הטעויות שיכולות לשמש טעם מיוחד להארכת מועד. עוד טוען, כי סיכויו טובים ביותר. המבקש מוסיף וטוען, כי דחיית בקשת האורכה תגרום לו לעיוות דין.

8.
לטענת המשיב, דין הבקשה להידחות. המשיב ציין, כי השטר נשוא הבקשה בה עסקינן הינו אחד ממספר שטרות שהוגשו בלשכת הוצל"פ בגין הלוואה שהמבקש נטל ממנו.

9.
המשיב טוען, כי לבקשה אין בסיס משפטי והמבקש לא העלה טענה המצדיקה היעתרות לה. לטענתו, לא הוכח קיומו של טעם מיוחד שמצדיק מתן אורכה להגשת ההתנגדות. המשיב ציין, כי ההלכה קבעה, כי טעם מיוחד משקף קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעלי הדין וכי לא די בתירוץ או נימוק סתם.

10.
המשיב טוען, כי לא התנהל בין הצדדים משא ומתן וממילא לא היה בכך בכדי להוות טעם מיוחד להארכת מועד. לטענתו, טעות ואי ידיעת החוק אינה מהווה טעם מיוחד. המשיב מוסיף וטוען, כי אף אם הפרוצדורה אינה מיטת סדום, כפי שטען המבקש, הרי שאין בכך בכדי ללמד, כי ניתן להתעלם ממנה.

11.
באשר לסיכויי ההצלחה טוען המשיב, כי אין מקום לדון בסוגיית רכישת המקרקעין אשר נדונה בבית המשפט המחוזי וכי לא ברור מה בין זכויותיו הנטענות של המבקש במקרקעין לבין חוב כספי המבוסס על עילה שטרית. אף אם בית המשפט המחוזי יקבע, כי יש למבקש זכויות במקרקעין נשוא המחלוקת הרי שאין בכך בכדי לפטור את המבקש מלשלם תמורת השטר. לטענתו, עסקת המקרקעין נערכה על פי הסכם הנאמנות בין המבקש לחברת או מוול בע"מ ללא קשר אליו למרות שהמבקש צירף אותו לתביעה הנדונה בבית המשפט המחוזי. המשיב הוסיף, כי המבקש הודה מספר רב של פעמים, בכתב ובעל פה, כי נטל את הכסף מהמשיב לצרכיו האישיים. לטענתו, במסגרת הדיון אשר התנהל בפני
כב' השופט ערפאת הודה המבקש, כי חייב למשיב 2,000,000 ₪. המשיב טוען, כי בדיון שנערך בבקשה לביטול עיקול ועיכוב הליכים הבהיר כבוד השופט ערפאת, כי הבקשה נעדרת בסיס משפטי וכי המבקש אינו יכול להחזיק במקל משני קצותיו כאשר מחד הוא אינו משלם את החוב למרות שהוא מודה בקיומו ומאידך לזכות בעיכוב וביטול הליכים ובזכויות קנייניות.

12.
לטענת המשיב, המבקש אינו מכחיש שהוא חב כספים וטענתו היא, כי נגרמו לו נזקים. המשיב טוען, כי זו טענה בעלמא שאינה מבוססת. עוד טוען, כי נזקיו הנטענים והמוכחשים של המבקש אינם יכולים לגבור על זכותו הקניינית להבטיח כספים אשר
הלווה למבקש. לטענתו, היה על המבקש לכלכל צעדיו בטרם הוציא מידיו את ההמחאות נשוא בקשותיו והיה עליו לדאוג שיהיה כיסוי להמחאה המהווה חלק מזערי מסכום חובו למשיב.

דיון ומסקנות

13.
לאחר שקילת מכלול טענות הצדדים והחומר המונח בפני
י מצאתי, כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות, מהנימוקים שיפורטו.

14.
תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם- 1979
קובעת, כי: "התנגדות לפי סעיף 81א(ג) לחוק תוגש תוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה". בענייננו אין מחלוקת, כי בקשת ההתנגדות הוגשה לאחר שחלף המועד הקובע בחוק. בנסיבות אלו, ולאור האמור בתקנה 109 לתקנות ההוצאה לפועל, הועברה בקשת האורכה לבית משפט זה.

15.
תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 קובעת, כי בית המשפט רשאי להאריך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, מועד או זמן אשר נקבעו בחיקוק. אציין כבר כעת, כי לא שוכנעתי כי בנסיבות המקרה שלפניי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת המועד להגשת בקשת ההתנגדות.

16.
בפסיקה נקבע, כי

נדרש טעם ממשי ומיוחד אשר יצדיק הארכת המועד
. בעת שבית המשפט דן בבקשה להארכת מועד עליו לבדוק את הנסיבות בגינן הפעולה לגביה מבוקשת אורכה לא בוצעה במועד הקבוע בחוק ואת סיכויי המבקש לזכות בהליך שלגביו מתבקשת האורכה.

17.
במסגרת בקשתו טען המבקש, כי סבר שניהול המשא ומתן בין הצדדים פוטר אותו מלהגיש התנגדות לביצוע שטר. לטענתו, הטעות האמורה היא מסוג הטעויות אשר יכולות לשמש טעם מיוחד להארכת מועד. המשיב מצדו שלל את הטענה, כי התקיים משא ומתן והוסיף, כי טעות בדין אין בה בכדי להצדיק את האורכה.

18.
כאמור, במסגרת הבקשה נטען, כי התקיים בין הצדדים משא ומתן ועל כן המבקש סבר, כי אינו צריך להגיש התנגדות לביצוע השטר. לטענה זו אין זכר בתצהיר המבקש, אשר צורף לשם תמיכה בבקשה. בתצהירו טען המבקש, כי מכובדים מטעמו התערבו בכדי להניא את המשיב ממעשיו אולם הוא המשיך בשלו ואיים להגיש את השיקים שבידו לביצוע ואף מימש את איומיו (סעיף 44 לתצהיר). עוד נטען בתצהיר, כי המבקש ניסה להסדיר את ענייניו מול המשיב אולם המשיב התחמק ממנו (סעיף 47 לתצהיר). כן נטען, כי מכובדים פנו למשיב בעניינו של המבקש וכי המשיב טען שלא ירמה או יעשוק אותו (סעיף 55 לתצהיר).

19.
בע"א 6842/00, ידידיה נ' קסט,
פד"י נה (2) 904 נקבע, כי טעם מיוחד יוכר במקרה בו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהיו מחוץ לשליטה הרגילה של בעל

הדין.

בפסיקה נקבע, כי טעות של בעל דין הנוגעת לעניין שבחוק אינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד (בר"ע 45/76, מדינת ישראל נ' אטל פלורנס, פד"י ל (2) 617).
ברע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים צוין, כי "לאחרונה חל ריכוך של ההלכה הנוקשה שנהגה עד כה בסוגיית הארכת המועד מחמת טעות. כך נפסק, כי אין לשלול בכל מקרה בקשה למתן ארכה בשל טעות שבדין". כמו כן, לעתים עשויה להיות אי בהירות בדין החל או במובנו, אשר יש בה כדי להצדיק את האיחור, ואף בכך יש כדי לסייע להוכחת קיומו של טעם מיוחד למתן ארכה (ע"א 502/68 גולדנברג נ' ברש, פ"ד כב (2) 936).

20.
אין בתצהיר אשר צורף לבקשה טענה כלשהי אשר יש בה בכדי ללמד, כי התנהל בין הצדדים משא ומתן או מתי התנהל משא ומתן כאמור ואשר בגינו סבר המבקש, בטעות, כי אינו נדרש להגיש התנגדות. כמו כן, במסגרת תצהירו של המבקש לא הועלתה טענתו באשר לטעות בדין אשר בגינה הוגשה הבקשה באיחור. מצאתי, כי לא עלה בידי המבקש ליתן הסבר מניח את הדעת באשר לנסיבות בגינן לא הוגשה התנגדותו במועד. לא עלה בידי המבקש להצביע אף לא על הצדקה קלושה לאיחור בו הוגשה התנגדותו לביצוע השטר.

21.
אוסיף ואומר, כי לא שוכנעתי, כי סיכויי התנגדותו של המבקש טובים. מהבקשה עולה, כי המבקש נקלע לקשיים כלכליים ונדרש לו סך של
2,000,000 ₪. המבקש ציין, כי לווה את הסכום מהמשיב ובתמורה נתן למשיב שיק ביטחון על סך של 2 מיליון ₪ (סעיף 30(א) לתצהיר). כן ציין, כי לאחר שהשיק חולל הוא מסר למשיב ארבעה שיקים נוספים על סך 500,000 ₪ כל אחד וזאת במקום השיק אשר חולל (סעיף 30(ג) לתצהיר).
המבקש הודה, כי השיקים אשר נתן למשיב חוללו ולא כובדו וכי לא עלה בידו לשלם תמורתם למרות מאמציו לעשות כן (סעיף 31 לתצהיר). המבקש אף טען, כי ניסה לשלם את הסך של 2 מיליון ₪
אולם
לא עלה בידו לעשות כן בגלל המשיב (סעיף 35 לתצהיר).

22.
הנה כי כן, המבקש מודה, כי השיק נמסר למשיב בתמורה לכסף אשר העביר לו המשיב וכי השיק חולל ולא נפרע. לא עלה בידי המבקש ליתן הסבר כלשהו באשר לנסיבות בגינן לא מוטל עליו לפרוע את השיק אשר נמסר למשיב כדין וחולל בהעדר כיסוי מספיק. אף טענת המבקש לפיה מתוך השיקים שחוללו הוא שילם את כל המיסים והעברה על סך 300,000 ₪ אין בה בכדי להועיל למבקש שכן השיק בו עסקינן בתוספת הסכומים אשר המבקש שילם, לטענתו, נמוכים מהסך של 2,000,000 ₪ אשר המבקש הודה, כי לווה מהמשיב ואשר בגינו נמסרו השיקים למשיב.

23.
בבקשתו התייחס המבקש, באריכות רבה מאוד, ליחסיו עם המשיב בנוגע לעסקת המקרקעין. בנוגע לעניין האמור מתנהל בין הצדדים הליך בבית המשפט המחוזי. מצאתי, כי טענות המבקש בעניין זה אינן רלוונטיות לענייננו. אף אם יש ממש בטענות המבקש באשר לזכויותיו במקרקעין ולניסיונות המשיב לנשלו מזכויות אלו הרי שאין קשר בין האמור לבין חובת המבקש לפרוע את השטר אשר מסר למשיב בגין הלוואה שנטל ממנו.


24.
בתצהירו טען המבקש, כי אף אם הוא חב את הסכום למשיב הרי שיש ביניהם עסקה ששוויה מיליונים והמבקש יכול להיפרע ממנו בעת המכירה ו/או ע"י קיזוז.
מצאתי, כי אין באמור בכדי להצדיק מתן אורכה להגשת התנגדות. שאלת הזכויות של הצדדים במקרקעין טרם הוכרעה על ידי בית המשפט המחוזי וקיימת בין הצדדים מחלוקת באשר לשאלה, האם יש למבקש זכויות במקרקעין אם לאו. העילה השטרית של המשיב התגבשה זה מכבר ואין להטיל עליו להמתין להכרעה במחלוקת אשר נתגלעה בין הצדדים בנוגע למקרקעין כך שיהיה בידו לגבות את חובו של המבקש כלפיו בעת מכירת המקרקעין או על ידי קיזוז, ככל שתתקבל עמדת המבקש באשר לזכויותיו במקרקעין.

25.
אציין, כי אף טענות המבקש באשר לנזקים אשר נגרמים ועתידים להיגרם לו בגין הטלת העיקולים על נכסיו אין בה בכדי לתמוך בבקשה שלפניי. אל מול הנזקים הנטענים עומדת זכותו הקניינית של המשיב, כי השיקים אשר הוא מחזיק יפרעו.

26.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר נדחית.

27.
בנסיבות אלו מבטלת החלטתי מיום 7.4.14 המורה על עיכוב הליכי ההוצל"פ וקובעת, כי הם יימשכו כסדרם במסגרת תיק הוצל"פ 10-01715-14-6.

28.
אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיב בגין בקשה זו בסך 3,000₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, י"ד סיוון תשע"ד, 12 יוני 2014, בהעדר הצדדים.










תט בית משפט שלום 7354-04/14 מוחמד נימר חוסין נ' עאמר סאלח (פורסם ב-ֽ 12/06/2014)