פסקי דין על בנק מסד בע"מ | פסקי דין על אם. איקס יבוא ושיווק | פסקי דין על חיים מלכה | פסקי דין על רונן מלכה ואח' |

9725-09/13 תאק     10/06/2014




תאק 9725-09/13 בנק מסד בע"מ נ' אם. איקס יבוא ושיווק בע"מ, חיים מלכה, רונן מלכה ואח'








בית משפט השלום בחיפה



תא"ק 9725-09-13 בנק מסד בע"מ
נ' אם. איקס יבוא ושיווק בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשם הבכיר אפרים צ'יזיק


תובע

בנק מסד בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד א. דידי


נגד


נתבעים

1. אם. איקס יבוא ושיווק בע"מ
2. חיים מלכה
3. רונן מלכה
4. הנרי מלכה
נתבע 4 ע"י ב"כ עוה"ד לוגסי
.



החלטה

1.
העניין שבפני
, בקשת הנתבע מס' 4 למתן רשות להתגונן בפני
תובענה אשר הוגשה כנגדו בסדר דין מקוצר.

2.
התובענה הינה תובענה כספית ע"ס 157,249 ₪, בגין יתרת חוב אשר נותרה לטענת התובע בחשבון בנק אשר נוהל על שמה של הנתבעת מס' 1, בערבות הנתבעים 2-4. יצוין כי בתיק זה ניתן

פסק דין
בהיעדר הגנה כנגד הנתבעים 1-2 ועוכבו ההליכים כנגד הנתבע מס' 3 מכח הליכי פשיטת רגל המנוהלים כנגדו, ומכח הוראות סעיף 20 לפקודות פשיטת הרגל (נוסח חדש).

3.
הנתבע מס' 4 הגיש בקשה למתן רשות להתגונן, ובמסגרתה טען כי הנתבעת 1 הוקמה בשנת 1995, לאור בקשת הנתבע מספר 3, בנו של הנתבע מס' 4, כחלופה לחברה אשר הופעלה על ידי הנתבע 3 עד לאותו מועד, "אם איקס פרסום ושיווק (1990) בע"מ" . הנתבע 4 מציין, כי מלכתחילה הוסכם בינו ובין בנו, כי הנתבע 4 יהיה בעל המניות, בעוד היא תנוהל על ידי הנתבע מס' 3, שיהיה הרוח החיה מאחוריה, מורשה והחתימה ובעל זכות החתימה מטעמה.

4.
הנתבע מס' 4 מציין כי מיום הקמת הנתבעת 1, לא ידע על עסקי הנתבעת 1 ולא התערב בה או בניהולה, אלא הותיר את הכל בידי הנתבע מס' 3, לרבות ניהול חשבון הבנק אשר כעת מצוי במרכז המחלוקת שבין הצדדים.

5.
הנתבע מס' 4 לא היה מודע לכל הפעולות בחשבון, כאשר בנו, הנתבע 3 ביקש להגדיל את מסגרות האשראי של הנתבעת 1 ואף נטל הלוואות בחשבון הבנק, מבלי שהנתבע 4 קיבל כל הודעה על האמור, לא מאת בנו ולא מאת הבנק, משך 10 שנים בהן נוהל חשבון הבנק.

6.
בגין כל אלה, טוען הנתבע 4, כי התובע הפר את חובת היידוע שלו כלפיו כערב, הפר את חובת הגילוי בכל הנוגע לכתב הערבות אשר נחתם על ידי הנתבע 4, והפר את חובת הנאמנות של הבנק כלפיו, באופן המצדיק להביא לביטול ערבותו לטובת התובע בהקשר של חשבון הנתבעת מס' 1.

7.
לאחר בחינת טענותיו של הנתבע מס' 4, תשובת התובע ופרוטוקול הדיון אשר נתקיים בפני
, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה למתן רשות להתגונן, בהיותה הגנת בדים כהגדרתה בפסיקת בתי המשפט.

8.
נספח "ב" לתשובת התובע הייתה "פרוטוקול ישיבת דירקטוריון/הנהלה של אמ. איקסיבוא ושיווק בע"מ", מיום 13.5.2003. במסגרת תיאור ההחלטה נכתב בסעיף 1 לפרוטוקול, כי הוחלט "לבקש מאת בנק מסד (להלן/הבנק) ולקבל מסגרת אשראים ו/או ערבויות ו/או שירותים בנקאיים אחרים מסוגי שונים (להלן, ביחד ולחוד – השרותים הבנקאיים המנוצלים באותה עת (להלן – היתרה המשוערכת) לבין סך של 150,000 ₪ + 100,000 ₪ ניקיונות/להלן – סכום המסגרת, וזאת בחשבונות החברה בסניפיו השונים של הבנק הקיימים ואו שייפתחו בעתיד".

9.
המשך אותו פרוטוקול, מכיל את ייפוי מורשי החתימה מטעם החברה, והם הנתבעים 2 ו- 3, הרשאים על פי פרוטוקול ההחלטה, לקבל כל החלטה, לשנות את מסגרת האשראי, לבקש מסגרת חדשות ולבצע כל פעולה.

10.
על פרוטוקול זה, חתום הנתבע מס' 4, וחתימתו מאומתת ע"י עוה"ד ש. אביטן; יוצא אם כן, כי עוד לפני שנפתח החשבון (מועד החתימה על הפרוטוקול מוקדם במספר ימים ממועד החתימה על כתב הערבות אשר נחתם עם פתיחת החשבון, נספח "ב" לכתב התביעה), הסכים הנתבע 4 כי ייפתח חשבון על שמה של החברה אשר נרשמה כאשר הוא בעל מניותיה היחיד, וכי יילקח באותו חשבון אשראי אשר יהא עד ל- 250,000 ₪ (באופן מצטבר). זהו הסיכון שהנתבע מס' 4 נטל על עצמו עוד בטרם פתיחת חשבון הבנק, ועל פי הסכום הנתבע, הרי שהאשראי שהוענק אינו עולה על האשראי הצפוי והמקובל על הנתבע 4 עוד לפני שנפתח החשבון.

11.
הנתבע מס' 4, הסכים לשמש ככלי בידיו של הנתבע 3, וחשבון הבנק נוהל משך כעשר שנים, מבלי שהנתבע מס' 4 העלה כל טענה בהקשר זה – מה גם שהאשראי אשר הוענק לא עלה על הסכום אשר מלכתחילה היה בגדר הסיכון שהנתבע 4 נטל על עצמו ביודעין.

12.
הניסיון להטיל את האחריות לכך כי לנתבע מס' 3 ניתנה הרשות לנהל חשבון בנק, על כתפי התובע, אינה ראויה ואינה נכונה.

13.
הנתבע 4 העיד בישיבה אשר נערכה בפני
, והשיב:

"ש.
לפי בקשת רונן פתחת לו חברה.
ת.
כן.
ש.
מפנה לסע' 12 לבקשה, אתה כתבת את זה.
ת.
מה שכתוב כתוב.
ש.
למה לא אמרת לרונן אם הוא רוצה לפתוח חברה שיפתח בעצמו.
ת.
אמא שלו מאוד אוהבת אותו וביקשה שלא נעשה לו רגל ונעזור לו. לא הבנתי את המשמעות של זה. ברגע שהוא אומר לך ואמא שלו אומרת לעזור לו, אז אני בתור אבא רציתי לעזור לו.
" (עמ' 1 לפרוטוקול שורה 14 ואילך).

14.
משמע, שלכאורה לנתבע 4 לא היה אכפת, הוא הסכים לשמש בתור כלי שרת, ונזכר בכך כי אינו יודע דבר, רק לאחר קריסתה של הנתבעת 1.

15.
דבריו של הנתבע 4 בדבר היעדר מעורבותו, אף נסתרו בעדותו, מקום שציין:

"בכסף הזה של הבנק הוא קנה סחורה, הוא מכר סחורה, אני לקוחות ספקים לא מכיר, לא מכיר אותם. הוא עשה הכל לבד. מהבחינה הזו הוא אמר אבא אנחנו מרוויחים. הוא לא נתן לי אפשרות לבדוק מי קנה, מה מכער, מה עשה. אני הייתי יושב בחדר עם שולחן ומכונה לקפה. כולם היו שואלים אותי הנרי מה שלומך. הוא היה הולך למנהל חשבונות והם היו עושים הכל. לא הייתי מעורב בכלום. הכל רונן." (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 18-22).

16.
בטרם סיום הדיון, אף מצאתי לנכון להפנות שאלה אחת לנתבע 4, וביקשתי לדעת כמה פעמים היה בסניף הבנק. האם טרח לשאול או לברר דבר משך 10 שנים? האם התעניין בהתחייבויות החברה? הנתבע 4 השיב

"אני לא יודע מי המנהל ומי הסגן. אני לא זוכר שהייתי פעם אחת בסניף. אולי כשהוא לקח אותי להחתים אותי. הוא אומר שנכנסתי וחתמתי ולא ביקשתי שום דבר. היו צריכים לבוא ולהגיד לי מה קורה אצלך בעסק ומה קורה אצלך בחשבון".(עמ' 2 לפרוטוקול שורות 30-32).

17.
משמע, הנתבע 4 קיבל מידע (מהנתבע 3, בנו) שהעסק היה רווחי; הוא ידע שהאשראי שניתן לחברה היה לצורך פעילותה של החברה; הוא הגיע לבית העסק והיה נוכח בו באופן לא חד-פעמי, והותיר את המושכות לניהול הכספי כמו גם להתנהלות מול הבנק בידיו של מיופה הכח על פי החלטת החברה, ולמעשה 10 שנים נוהל החשבון מבלי שהנתבע 4 שאל שאלות, מבלי שביקש לקבל תיעוד או מסמכים, ומבלי שטרח לפנות לבנק ולו פעם אחת – מלבד הפעם שהגיע כ"בובה על חוט" לחתום על כתב הערבות עם פתיחת החשבון.

18.
יפים לעניין זה הדברים אשר נפסקו ע"י כב' הש. שחורי בתא"ק 2650-07 בנק פאג"י סניף חיפה נ' דנטק טכנולוגיה לרפואה ולמחקר בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 9.12.2008), שם היו נסיבות דומות (בן משפחה אשר הקים חברה לטובת בן משפחה אחר) והועלו טענות זהות במהותן:

"אין חולק כי ערב לחוב בחשבון בנק זכאי לקבלת מידע מן התאגיד הבנקאי בקשר לשינויים בחשבון שיש להם השלכה על גובה חובו של החייב העיקרי וממילא על היקף חבותו של הערב. בפרט כך הוא כאשר מדובר בערבות שאיננה מוגבלת בזמן ובסכום ובנסיבות שבהן תלותו של הערב בבנק גבוהה. חובת האמון של הבנק כלפי הערב בנסיבות שכאלה מחייבת הקפדה על מסירת מידע רלוונטי כזה לערב על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו.
דא עקא שבענייננו אין מדובר בערב הממודר מן הנעשה בחשבון אלא בערב שמעמדו ככזה נקבע מתוקף היותו בעל המניות היחידי ובעל השליטה בחברה המבקשת 1 בעלת החשבון ומורשה החתימה מטעמה (ראו: ת.א. (ת"א) 2027/00 בנק המזרחי נ' פרוסט פלסט ואח'
, נבו הוצאה לאור)
."

ובהמשך פסק הדין:

"למעשה חפץ המבקש 2 לאחוז בחבל משני קצותיו ולהנות מכל העולמות. מחד גיסא להשתמש במעמדו כבעל מניות יחידי בחברה המבקשת 1 ומורשה החתימה בחשבון על מנת לאפשר לאביו דניאל לנהל את עסקיו תחת כנפי חברה אשר באופן פורמלי אין הוא בעל עניין בה ולהשתמש לצורך כך בכל שירותי הבנק לרבות האשראים וההלוואות הניתנים במהלך ניהול החשבון ומאידך גיסא להשתמש במעמדו כערב על מנת לנסות ולפטור עצמו מן החובה לשלם את החוב הנצבר בטענה של מחדל מצד המשיב מלמסור מידע שוטף כפי שחייב היה לנהוג כלפי ערב לחוב בחשבון. "

19.
אותו

פסק דין
אף עמד במבחן הערעור, במסגרת רע"א 12186-01-09, שם נפסק :

"

איני סבורה כי יש מקום לפרוט כל טענות המבקש ודין בקשתו להדחות בנסיבות, ועל פי האמור בתגובת המשיב , על פניה. המדובר בקנוניה שרקח המבקש ביחד עם אביו ואין לו אלא להלין על עצמו ו/או על אביו שהביאו למצב בו הוא נמצא היום...
...עוד נאמר בהחלטה כי המבקש הסכים לניהול החשבון על ידי אביו, הוא התגורר בדירה ביחד עם אביו, משם ניהל אביו את העסקים , האו חתם על מסמכי פתיחת החשבון כבעל מניות יחיד בחברה וכמורשה חתימה שלה ואף חתם על מסמכים נוספים מטעם החברה בסיוע יועץ משפטי בנסיבות שבהן הוא מנוע מלהתכחש לחוב שנוצר ו/או מלטעון כי לא היה מודע למצב חשבונה של החברה בבנק. קביעות אלה – די בהן כדי לדחות על פניה טענת המבקש בדבר חוסר תום ליבו של המשיב ולכאורה היה מקום לדחות את בקשת המבקש למתן רשות להתגונן. בכל מקרה – אין בנימוקי הבקשה כדי להצדיק התערבות בהחלטת בימ"ש קמא.
"

20.
והדברים יפים באותה המידה לענייננו. הנתבע 4 הסכים לסייע לבנו – הנתבע 3 , גם בלחצה של אשתו, וגם משיקוליו שלו. הוא הסכים כי החברה תפנה לפתוח חשבון בנק ותיטול אשראי של עד 250,000 ש"ח. הוא לא התלונן, לא פנה פעם אחת לבנק על מנת לקבל מידע משך 10 שנים, הסתפק במידע אשר קיבל מבנו, עליו סמך, הגיע לבית העסק אולם לא היה מעורב בניהולו.

21.
אין מדובר בערב זר ו"חיצוני", אלא בערב אשר יכול היה בכל עת לפנות לבנק ומכח מעמדו כבעל מניות יכול ורשאי היה לקבל מידע אודות התנהלות החשבון, ואפילו למנות עצמו, אם ירצה בכך, לבעל זכות חתימה ולבצע כל פעולה שירצה בחשבון.

22.
הפניית האצבע המאשימה כלפי הבנק, לגבי הפרת חובת היידוע והפרת חובת הגילוי, מקום שהנתבע 4 מעמיד עצמו במצב של "כלי שרת" ויכול בכל עת להפסיק את מעמדו זה, לקבל מידע או למנוע פעולות בחשבון הבנק (שכן יכול היה לבטל ההרשאה למורשי החתימה בכל עת) – אינה נכונה ואין בה יותר מאשר טענות סרק, שהן פרי פעולה אקטיבית מטעם הנתבע 4. הנתבע 4 בחר את מידת מעורבותו בחברה, בעסקיה ובניהולה, לפי המתאים לו בכל שלב, ורק לאחר קריסתה, מצא לנכון להעלות טענותיו, ויש בכך דופי.

23.
לאור כל האמור, אין לנתבע 4 הגנה בפני
התובענה, ולו בדוחק, ודינה של הבקשה למתן רשות להתגונן מטעם הנתבע 4, להידחות.

24.
הבקשה נדחית, התובע יגיש פסיקתא מתאימה לחתימה, במסגרת פסק הדין תיפסקנה גם הוצאות ההליך.





ניתנה היום, י"ב סיוון תשע"ד, 10 יוני 2014, בהעדר הצדדים.









תאק בית משפט שלום 9725-09/13 בנק מסד בע"מ נ' אם. איקס יבוא ושיווק בע"מ, חיים מלכה, רונן מלכה ואח' (פורסם ב-ֽ 10/06/2014)