פסקי דין על גאנם סעד אל דין | פסקי דין על כלל חברה לביטוח | פסקי דין על נביל מבג'יש |

22681-12/13 תק     15/05/2014




תק 22681-12/13 גאנם סעד אל דין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, נביל מבג'יש








בית משפט לתביעות קטנות בעכו



ת"ק 22681-12-13 סעד אל דין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
זהבה (קאודרס) בנר


תובע

גאנם סעד אל דין


נגד


נתבעים

1.כלל חברה לביטוח בע"מ
2.נביל מבג'יש




פסק דין





א.
העובדות הצריכות לעניין
1.
בפני
י תביעה בגין תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 12.4.13 (להלן: "התאונה").

2.
התובעת היתה בעת התאונה הבעלים של רכב מסוג מרצדס מ.ר 77-766-60.

3.
הנתבעת היתה בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב תביעה זה חברת הביטוח אשר ביטחה בביטוח צד ג' את הבעלים של רכב מ.ר. 71-353-73.

4.
בכתב התביעה

טענה התובעת כי עפ"י חוות הדעת מטעמו הנזק שנגרם לה
כתוצאה ועקב התאונה הינו בסך 47,193 ₪ הכולל: א. נזק לרכב בשיעור 35,506 ₪. ב. ירידת ערך בשיעור 9% בסך 9,487 ₪. ג. שכ"ט שמאי בסך 2,200 ₪. לטענתה הנתבעת שילמה לה בגין התאונה סך של 30,163 ₪ בלבד. לפיכך הגישה תביעה בגין ההפרש ע"ס 17,000 ₪. התובעת צירפה לכתב תביעתה חוו"ד שמאי, מכתב מעו"ד מטעמו, מכתב מסוכן הביטוח, מכתב מחב' הביטוח, חוו"ד נגדית וחשבונית שכ"ט שמאי.

5.
בכתב ההגנה

טענה הנתבעת כי הופחת לתובע סכום פיצוי בגין רשלנות תורמת בשיעור של 15%. עוד נטען כי עפ"י חוו"ד השמאי מטעמה הנזק אינו בשיעור שנקבע ע"י השמאי מטעם התובע וכך גם ירידת הערך. לפיכך חישוב הנזק ע"י השמאי מטעמה, המפורט בחוות דעתו – הוא הנכון, בנוסף נטען כי שכ"ט השמאי שנדרש הינו מופרז ולא מידתי ולכן הועמד ע"י הנתבעת על סך 1,200 ₪. משכך הסכום ששולם על ידה כפיצוי הינו מוצדק בנסיבות העניין ויש לדחות את התביעה. הנתבעת צירפה חוו"ד נגדית מטעמה.

ב.
הדיון
6.
בדיון שהתקיים ביום 5.12.13, צורף נתבע נוסף, מר מבגיש נביל, אשר נהג ברכב בעת התאונה.

7.
בדיון שהתקיים ביום 11.3.14 העידה התובעת כדלקמן:
התובעת הציגה לבית המשפט סרט וידאו שצולם באמצעות הטל' הנייד שלה המראה את הצומת ואופן נסיעת כלי הרכב המעורבים בתאונה. בסרט ניתן לראות כי הנתבע 2 לא ציית לתמרור עצור שהוצב בפני
ו.

8.
נציג הנתבעת הודה כי המבוטח שלהם לא ציית לתמרור.

9.
בדיון ניתן

פסק דין
חלקי לפיו נוכח העובדה כי התובעת נסעה ישר וכדין בנתיבה והנתבע 2 ביקש להיכנס לצומת ולא ציית לתמרור עצור שניצב מולו, אין רשלנות תורמת מצד התובעת. מכאן שהנתבעים אחראים לקרות ארוע התאונה באופן מלא.
לעניין גובה הנזק ניתנה החלטה כי הצדדים ינסו לגבש הסכם עד ליום 11.4.14. במידה ולא גובש הסכם כאמור, השמאי מטעם התובעת יגיב בכתב לחוו"ד השמאי הנגדית בתוך 20 יום. לאחר קבלת תגובת השמאי מטעם התובעת ייכתב פס"ד.
תגובת השמאי הוגשה לבית המשפט ביום 27.3.14.

ג. הכרעה
10.
כעולה מן האמור מעלה הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות, אלא, בשאלת הנזק בלבד.

11.
בחוו"ד השמאי מטעם התובעת

הוערך הנזק לרכב התובעת בסך של 35,506 ₪ הכולל, בין היתר, חישוב עבודות הפחחות שנעשו לפי 170 ₪ לשעת עבודה, החלפת צמיג בעלות 920 ₪ ומצנן מים בעלות של 3,150 ₪. עוד נקבע בחוו"ד כי ירידת ערך הרכב הינה בשיעור 9% : 2% בגין פגיעה בפח משקף חזית, 2% פגיעה בדופן ימנית תא מנוע , 3% פגיעה בקורת שילדה ימנית ו- 2% צביעה חלק דמי ימני. לפיכך הפיצוי בגין ירידת ערך הועמד על סך 9,487 ₪.

12.
בחוות הדעת השמאית הנגדית מטעם הנתבעת

הוערך הנזק לרכב התובעת בשיעור 31,297 ₪ שכן:

12.1.
לגישת הנתבעת עלות העבודות שנדרשו בחוות דעת השמאי מטעם התובעת סבירה בחלקה, שכן את עלות עבודות הפחחות יש לחשב לפי 150 ₪ לשעה ולא 170 ₪ לשעה.
12.2.
לגישת הנתבעת עלות החלקים בחוו"ד השמאי מטעם התובעת אף היא סבירה בחלקה, שכן עלות צמיג סיני בשוק הינה 450 ₪ ולא 920 ₪. כמו כן עלות מצנן מים הינה 2,100 ₪ ולא 3,150 ₪.
באשר לירידת הערך, היא חושבה עפ"י 2% בלבד היות ולפי בדיקת השמאי מטעם חב' הביטוח אין סימני תיקון לקורת המרכב הימנית ולכן לא אושר ירידת ערך בגינה. בנוסף, היות ומדובר בפח משקף עם ברגים שהוחלף, אין סיבה לירידת ערך בגינו. כן מדובר ברכב משנת 2007 אשר אינו זכאי לירידת ערך בגין צביעה. על כן אושר ירידת ערך בשיעור 2% בלבד בגין פגיעה בדופן ימנית תא מנוע והפיצוי היה בסך 2,185 ₪ בלבד.

13.
בתגובת השמאי מטעם התובעת נטען כדלקמן:
13.1.
שעת עבודה ממוצעת במוסכים נעה בין 170 ₪ ל- 220 ₪ ולא 150 ₪ כנטען.
13.2.
אושר מצנן מים תחליפי תואם למקורי מאחר ומצנן מים שאינו מתאים יגרום להתחממות המנוע ולנזק בלתי הפיך.
13.3.
הצמיג שניזוק מתאים למחיר שנרשם בחוות הדעת מטעם התובעת שכן לתובעת מגיע פיצוי עבור צמיג זהה לניזוק ולא מחיר צמיג מסוג אחר. כשאין צמיג זהה בסרן, מבחינה בטיחותית יש להחליף 2 צמיגים זהים על אותו הסרן.
13.4.
החלק הפנימי למגן תחליפי הובא שכן אינו תואם בצורותיו ובמידותיו לחלק המקורי ולכן הוחלף הפנימי למגן מקורי.
13.5.
באשר לירידת ערך: ירידת הערך חושבה עפ"י ממצאי נזקי הרכב, שק"ד מקצועי ובהנחיית חוברת ירידת ערך ביסוד ועדת ששון ואיגוד המוסכים. ירידת נזק לפח חזית לפי החוברת מאושרת עד 5%, במקרה זה אושר ע"י השמאי 2% בגין פח משקף מרותך ולא מחובר. ירידת ערך לדופן תא מנוע בחוברת מאושר עד 7%, אושר 2% כשם שאישר השמאי מטעם חב' הביטוח. ירידת ערך לשילדה לפי החוברת הינה עד 4% והשמאי אישר 3%. ירידת ערך לצבע נתונה לשק"ד ובמקרה זה צבע הרכב מקורי ושמור ולכן קיימת ירידת ערך בצביעת חלקים ממנו בצביעה שאינה מקורית ולכן השמאי אישר 2%.

14.
לאחר עיון ב – 2 חוו"ד ובתגובת השמאי מטועם התובעת, אני קובעת כדלקמן:

א.
באשר לנזק לרכב התובעת

, אני מאמצת את חוות דעת השמאי מטעם התובעת בנושאים כדלקמן:
1.
הנני מאשרת חישוב העבודות עפ"י 170 ₪ לשעה ועל כן פוסקת פיצוי בסך 1,300₪ המהווה את ההפרש בין חישוב העבודה עפ"י חוו"ד מטעם שמאי התובעת שהעריך העבודה בסך 6,740 ₪ אל מול הערכת העבודה ע"י השמאי מטעם חב' הביטוח בסך 5,440 ₪.
2.
אני קובעת כי בנסיבות העניין היה מקום לפצות בגין מצנן מים תחליפי תואם למקורי בסך 3,150 ₪ ולא בסך 2,050 ₪ וזאת לשם מניעת התחממות מנוע ונזק בלתי הפיך. על כן אני קובעת כי יש לפצות התובעת בסך ההפרש העומד על 1,100 ₪.
3.
היה מקום להחליף צמיג הזהה לצמיג המקורי ולא מתוצרת סין, שהינו זול יותר ובאיכות נחותה יותר. יחד עם זאת אני קובעת כי מחיר צמיג הינו 750 ₪ ולא 920 ₪ כגישת השמאי מטעם התובעת וכן לא בעלות 450 כגישת השמאי מטעם הנתבעת. לפיכך יש לפצות התובעת בסך 300 ₪ המהווה ההפרש בין מחיר הצמיג שהוערך על ידי בסך 750 ₪ אל מול מחיר הצמיג עפ"י חוו"ד השמאי מטעם חב' הביטוח בסך 450 ₪.
4.
באשר למגן הקדמי פנימי, אני קובעת כי מבחינה בטיחותית היה מקום להחליפו במגן מקורי ולא בתחליפי שאינו תואם בצורתו ובמידותיו לחלק המקורי ולכן יש לחשב הנזק בשיעור 2,244 ₪ ולא בשיעור 1,517 ₪ כפי שחישב השמאי מטעם הנתבעת. לפיכך הפיצוי בגין רכיב זה הינו ההפרש בסך 727 ₪.
מן האמור עולה כי סה"כ בגין העבודות והחלקים יש לפצות בסך 3,427 ₪ בתוספת 17% מע"מ = 4010 ₪.

ב.
באשר לשכ"ט השמאי, אני מאשרת שכ"ט השמאי שנדרש ע"י התובעת, שכן השמאי חווה דעתו פעמיים: הגיש חוו"ד ראשונית ולאחר מכן חוו"ד משלימה. לפיכך, בגין ראש נזק זה אני פוסקת פיצוי בסך 2,200 בקיזוז 1,200 ₪ שאושרו ע"י הנתבעת, סך הכל: 1,000 ₪.

ג.
באשר לירידת הערך, אני קובעת כדלקמן:

1.
בגין נזקי צביעה אין לחשב ירידת ערך ואני מקבלת את האמור בחוו"ד מטעם הנתבעת בעניין זה.
2.
באשר לפח המשקף אני מאשרת ירידת ערך בשיעור 2% שכן פח המשקף חלקו מרותך וחלקו מחובר בברגים.
3.
באשר לשאר רכיבי ירידת הערך הריני מאמצת האמור בחוות דעת השמאי מטעם התובעת.
מכאן שבמקרה דנן ירידת הערך הינה בשיעור 7% והיות ומוסכם בין הצדדים כי ערך הרכב ליום התאונה לפי מחירון לוי יצחק הינו 109,232 ₪, יש לפסוק בגין ראש נזק זה פיצוי בסך 7,646 ₪, בקיזוז סכום הפיצוי בגין ירידת הערך ששולם ע"י חב' הביטוח בסך 2,185 ₪, סה"כ 5461 ₪.

לפיכך, אני קובעת כי על הנתבעים, יחד ולחוד לשלם לתובע סך של 10,471 ₪.
כמו-כן, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד סך של 800 ₪ הוצאות משפט.

15.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ביהמ"ש מבקש להבהיר לצדדים, כי הצילומים ו/או המסמכים המקוריים אשר הוגשו ע"י הצדדים במהלך הדיון, יישמרו במעטפה מיוחדת במשך 20 יום בלבד מיום מתן פסק הדין במזכירות ביהמ"ש במידה ואחד הצדדים יבקש לקחתם.

לאחר 20 יום מיום מתן פסק הדין, ייגרסו הצילומים והמסמכים באשר מדובר בתיק אלקטרוני ואין ביהמ"ש מחזיק צילומים ו/או מסמכים לאחר מועד זה.

המזכירות תמציא העתק מפס"ד לצדדים.


ניתן היום,
ט"ו אייר תשע"ד, 15 מאי 2014, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 22681-12/13 גאנם סעד אל דין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, נביל מבג'יש (פורסם ב-ֽ 15/05/2014)