פסקי דין על יגאל אליהו אורגד | פסקי דין על עידית אוחיון

33769-07/13 תט     26/05/2014




תט 33769-07/13 יגאל אליהו אורגד נ' עידית אוחיון








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"ט 33769-07-13 אורגד נ' אוחיון




תיק חיצוני: 0104714133




בפני

כב' השופט
עזריה אלקלעי


תובע

יגאל אליהו אורגד


נגד


נתבעת

עידית אוחיון



החלטה

1.
בפני
בקשת התובע לביטול פסק-דין שניתן נגדו בהיעדר התייצבותו מיום 5.3.14.

טענות הצדדים
2.
התובע טוען, כי הוא לא זלזל או התעלם מהחלטת בית המשפט וכי הוא לא התייצב לדיון מאחר שסבר בתום לב שהדיון מתקיים ביום אחר (3.4.14) לדבריו הוא למד על מועד הדיון בדיעבד, כאשר קיבל את פסק הדין לידיו ביום 30.3.14.
3.
לעומתו, טוענת הנתבעת, כי התובע לא צירף אסמכתא המעידה על המועד בו נודע לו על פסק הדין וטענתו על כך שקיבל את פסק הדין ביום 30.3.14 נטענת בעלמא ולפיכך חזקה עליו כי ידע על מתן פסק הדין במועד ולכן הבקשה לביטול פסק-דין אינה מוגשת במועד והיה עליו להראות טעם מיוחד להגשתה באיחור.
4.
כמו כן, טוענת הנתבעת, כי אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, היות והתובע קיבל את הזימון לדיון לידיו ומטעמיו שלו התעלם ממנו. לטענתה, טענת התובע לפיה סבר בתום לב כי הדיון אמור להתקיים במועד אחר (ביום 3.4.14), נטענה בעלמא, ללא שהסביר מדוע סבר שמועד הדיון יתקיים דווקא ביום 3.4.14, דבר המעיד על זלזול ולכן יש לדחות את טענתו זו.
5.
נוסף על כך, טוענת הנתבעת, כי אין לבטל את פסק הדין אף משיקול דעת בית משפט, מאחר שהתובע גילה יחס של זלזול בבית המשפט ויש לדחות בקשתו מטעם זה, גם אילו הצביע על סיכוי לכאורי. כן, התובע פעל בחוסר תום לב, בזלזול ובבוטות ולא נתן כל הסבר ראוי ומשכנע מדוע לא התייצב לדיון.

דיון והכרעה
6.
במקרה שבפני
יש להורות על ביטול פסק הדין משיקול דעת בית-משפט וזאת בהתאם להלכה הפסוקה, לפיה יש לבחון את סיכויי ההגנה של המבקש ולהעדיפם על פני מחדל אי- ההתייצבות.
7.
בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984

נקבע כי:
"201. ביטול החלטה על פי צד אחד -

ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."
8.
בנוסח תקנה 201, אין הגדרה לתנאים והנסיבות שבהם מפעיל בית המשפט או הרשם את סמכותו לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד או שניתנה באין כתב טענות מצד שני. מחוקק המשנה לא קבע במפורש בתקנה זו, את גדרי שיקול דעתו של בית - המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה ואת השיקולים שעליו לשקול בבואו להחליט בבקשה לביטול החלטה האמורה.
9.
בהלכה הפסוקה, נקבעו קווים כלליים ומנחים, ולא כרשימה סגורה, להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט או הרשם ולשיקולים אותם רשאי הוא לשקול בהחלטתו בבקשה לביטול ההחלטה מושא התקנה האמורה. שיקולים אלה, נגזרים הם, למעשה, מהתכלית החקיקתית (הספציפית והכללית) של התקנה הנ"ל. ביסוד תכלית תקנה 201 לתקנות, המעגנת סמכות בית - המשפט או הרשם לביטול החלטה אשר ניתנה על פי צד אחד, נמצא, בצד הסמכות, גם עקרון היסוד בדבר מתן הזדמנות סבירה, הוגנת ושווה לכל בעל דין למימוש זכות הגישה לבית המשפט, החוקתית במהותה, ואף להשמיע את דבריו, לפני מתן ההחלטה השיפוטית בעניינו.
10.
בדיון בבקשה לביטול פס"ד על ביהמ"ש לבחון – האם מדובר בביטול מחובת הצדק או שמא מדובר בביטול על פי שיקול דעתו.
ביטול מחובת הצדק -
כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש יבוטל פס"ד בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל הדין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פס"ד. ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק".
ביטול עפ"י שיקול דעת
- סמכותו של ביהמ"ש לבטל את פס"ד אינה סמכות שבחובה כאשר פס"ד אינו פגום, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים:
א. סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן, על פי המקרה;
ב. סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל.
ככלל, נקבע כי התשובה לשאלה השנייה היא החשובה יותר.
11.
ראשית, באשר לטענת הנתבעת, לפיה על התובע היה להראות טעם מיוחד לאיחור בהגשת הבקשה, אציין כי מעיון בתיק בית המשפט עולה כי אכן פסק הדין נמסר לידי התובע ביום 30.3.14 ומכאן שהבקשה לביטול פסק-דין, אשר הוגשה ביום 27.4.14, מוגשת במועד.
12.
שנית, באשר לטענתו העיקרית של התובע, לפיה הוא לא התייצב לדיון, כיוון שסבר שהוא מתקיים במועד אחר - לא ברור מדוע סבר התובע כי הדיון מתקיים בתאריך 3.4.14, בעוד על גבי ההזמנה, אשר מעיון בתיק בית המשפט עולה כי הומצאה לידי התובע עוד ביום 15.1.14, ומצוין בה במפורש כי מועד הדיון קבוע ליום 5.3.14 בשעה 8:30. לפיכך, במקרה דנן אין מדובר בביטול מחובת הצדק, שכן לא נפל כל פגם בהליך ההמצאה. יחד עם זאת, אציין כי ייתכן וחלה טעות אנוש מצדו של התובע.
13.
אם כן, במקרה שבפני
מדובר בביטול פסק-דין משיקול דעת בית-משפט. בבואי לשקול ביטול פסק-דין משיקול דעת בית-משפט עלי לקחת בחשבון את סיכויי ההגנה ולתת להם משקל גדול יותר. טענתו העיקרית של התובע כלפי הנתבעת הינה כי היא חייבת לו כספים, עבור סחורה שסיפק לה. מנגד, הנתבעת לא מכחישה קבלת סחורה, לטענתה הסחורה היא פגומה ולכן לא מגיע לתובע תשלום. בהתחשב בטענותיו של התובע, אני מוצא כי קיים סיכוי לכאורי לתביעה וכי יש מקום לברר את המחלוקת באופן מהותי וליתן לתובע את יומו בבית המשפט.
14.
אשר על כן, הנני מורה על ביטול פסק הדין מיום 5.3.14. התובע יישא בהוצאות בגין מחדליו בגובה של 1,500 ₪ לטובת הנתבעת בלא קשר לתוצאות ההליך.
15.
התיק נקבע לשמיעת ההתנגדות ליום 28.10.14 שעה 8:30.






ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ד, 26 מאי 2014, בהעדר הצדדים.













תט בית משפט שלום 33769-07/13 יגאל אליהו אורגד נ' עידית אוחיון (פורסם ב-ֽ 26/05/2014)