פסקי דין על אליהו אליהו | פסקי דין על דוד אזולאי

46897-12/13 תק     18/05/2014




תק 46897-12/13 אליהו אליהו נ' דוד אזולאי








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה


18 מאי 2014
ת"ק 46897-12-13 אליהו נ' אזולאי




לפני
כב' הרשם הבכיר נועם רף


תובע

אליהו אליהו


נגד


נתבע

דוד אזולאי




פסק דין


1.
התובע העסיק את הנתבע. התובע טוען שלבקשת הנתבע התחייב התובע לחברה סלולרית עבור שני קווים ומכשיר פלאפון אותם מסר לנתבע ובת זוגתו דאז. התובע טוען שהנתבע התחייב להחזיר לו הסכומים להם התחייב כלפי חברת הסלולר. המחלוקת אשר לפני מתייחסת לשאלה האם אכן התחייב הנתבע להחזיר לתובע את הכספים להם התחייב התובע כלפי החברה הסלולרית וזאת גם לאחר הפסקת עבודתו, אם לאו.

2.
ביום 15.5.14 התנהל דיון בתיק ונשמעו עדויות הצדדים.

טענות התובע:

3.
עפ"י הנטען בכתב התביעה, בשנת 2006 הכיר התובע את הנתבע באמצעות מכרה משותפת. התובע החל לעבוד כטכנאי אצל הנתבע.

4.
בתחילת העבודה ובעקבות מצבו הכלכלי הקשה של הנתבע, ביקש הנתבע מהתובע שירכוש עבורו שני קווי טלפון.

5.
התובע שהיה ער למצוקתו של הנתבע פנה לחברת סלקום ורכש שני קווים ואף מסר לתובע מכשיר נייד מסוג מוטורולה

vx3
שרכש מהחברה הסלולרית.

6.
בתקופה בה עבד הנתבע אצל התובע עלות המכשיר והקווים שולמה באמצעות קיזוז מהשכר והדבר בא לכדי ביטוי בתלושי השכר.

7.
בחודש 12.06 הופסקה העסקתו של הנתבע והשניים נותרו ביחסי ידידות.

8.
הנתבע היה אמור להחזיר את מכשיר הטלפון לתובע עם סיום העסקתו, אך לבקשתו המכשיר ושני הקווים נותרו ברשותו בהתחייבות שיישא בתשלומים השוטפים מידי חודש בחודשו.

9.
הנתבע המשיך לעשות שימוש במכשיר הטלפון ובקווים וזאת מבלי ששילם לתובע עבורם, בעוד שהתובע נושא בעלויות אלו מכיסו.

10.
התובע פנה מספר פעמים לנתבע בדרישה לעמוד בהתחייבותו ולא נענה עד אשר בחודש 7.07 נותקו הקווים.

11.
התובע מאשר שבחודש 7.07 ובחודש 9.07 שילם הנתבע לתובע 1,000 ₪ ע"ח החוב.

12.
התובע הוסיף וטען בעדותו שלא קיבל לידו חזרה את מכשיר הפלאפון.

טענות הנתבע:

13.
הנתבע הגיש כתב הגנה לקוני בו הכחיש באופן גורף את טענות הנתבע, טען שהתובע לא עמד בנטל המוטל לפתחו להוכיח תביעתו וכן טען להתיישנות.

דיון הכרעה:

14.
אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהתובע העסיק את הנתבע החל מחודש 9.06 (תלושי שכר צורפו כנספח ב' לכתב התביעה).

15.
אין מחלוקת גם לכך שבמסגרת עבודתו של הנתבע אל התובע ובהתאם לתלושי השכר שולמו לנתבע מקדמות וכן הופחתו סכומים עבור "סלולרי".

16.
מאחר שתביעתו של התובע מתייחסת לכספים ששילם לטענתו מחודש 1.07 ותביעתו הוגשה בחודש 12.06, טענת ההתיישנות שהעלה הנתבע באופן כללי בכתב הגנתו נדחית בזאת.

17.
הנתבע טען בעדותו שקיבל את המכשיר במסגרת עבודתו ולצרכי עבודתו ועל כן משסיים את עבודתו אצל התובע אינו צריך להמשיך ולשלם לתובע כספים כלשהם. איני מקבל את טענתו זו של הנתבע.

18.
ובמה דברים אמורים, התובע רכש עבור הנתבע שני קווים ומכשיר סלולרי. ככל שהצדדים סיכמו כי השימוש במכשיר יהיה אך במסגרת עבודתו של הנתבע אצל התובע עולה השאלה מדוע נרכשו שני קווים ולא קו אחד?

19.
נוסף בזאת, עדותו של הנתבע לא נחזתה כאמינה ועדיפה בעיני עדותו וגרסתו של התובע על פני עדותו וגרסתו של הנתבע. הנתבע אישר שקיבל מכשיר מהתובע אך טוען שקיבל מכשיר מסוג "סטרטק שחור" ולא מכשיר מסוג "

vx3
" כטענת התובע (ר' עמ' 3 ש' 30 לפרוטוקול). דא עקא, הנתבע לא יודע מה עלה בגורל המכשיר. הנתבע ציין שנתן אותו לחברתו דאז (ר' עמ' 3 ש' 28-29 לפרוטוקול) וכן שניסה להחזיר המכשיר לתובע אך הוא לא הסכים לקבלו – טענה שנחזית בעיני כבלתי סבירה (ר' עמ' 2 ש' 8-9 לפרוטוקול). התובע העיד שלא קיבל המכשיר לידו – עדות שנחזית בעיני כאמינה. לא זו אף זו, הנתבע, שהתכחש לגמרי בכתב הגנתו לחובתו לשלם סכום כשלהו לתובע, לא הכחיש את טענת התובע לכך שבחודשים 7.07 ו- 9.07 שילם לתובע כל חודש סך של 500 ₪ (סה"כ 1,000 ₪). כשנשאל על כך בחקירתו הנגדית השיב: "לא מגיע לך שקל. עזוב אותך מעוד אלף ₪" (ר' עמ' 3 ש' 20 לפרוטוקול). תשובתו זו של הנתבע אינה מספקת כל מענה לשאלה מדוע שילם הסך של 1,000 ₪ לתובע במועדים ששולמו. הנני רואה בתשובה זו כתשובה מתחמקת באופן שאך מחזק את גרסתו של התובע לפיה התחייב הנתבע לשלם לתובע עבור שני קווי הטלפון והמכשיר גם לאחר סיום יחסי עובד-מעביד.





20.
לאור זאת, עדיפה בעיני גרסתו של התובע לפיה רכש על שמו ולטובת הנתבע 2 קווים ומכשיר פלאפון. הנתבע התחייב להחזיר לו הסכומים שישלם עבור הקווים והמכשיר והנתבע אף עשה כן הן באמצעות משכורתו והן בתשלומים לאחר סיום יחסי עובד – מעביד.


21.
התובע צירף לכתב תביעתו חשבוניות תשלום לחברת סלקום לחודשים 9/06-7/07. מאחר שתביעתו של התובע הוגשה בחודש 12.06, יש להתייחס לתשלומים ששילם התובע עבור שני הקווים והמכשיר מהמועד שלאחר חודש 12.06 ואילך. להלן פירוט התשלומים ששילם התובע עבור 2 הקווים מחודש 1.07 ואילך:




תאריך חשבון
קו שמסתיים
עלות
1.
2.1.07
281
269
223.46 ₪
152.95 ₪
2.
2.2.07
281 שנותק
269
1 ₪
238.53 ₪
3.
2.3.07
269
246.43 ₪
4.
2.4.07
269
395.96 ₪
5.
2.5.07
269
325.40 ₪
6.
2.6.07
269
395.36 ₪
7.
2.7.07
269
157.82 ₪
סה"כ: 2,136.91 ₪

22.
התובע מוסיף וטוען שבחודש 11.07 נשא בעלות של 924 ₪ בחיוב חד פעמי עבור ניתוק. התובע צירף חשבונית מס מקור מיום 2.11.07 לכתב התביעה. אין בחשבונית הנ"ל כל התייחסות למהות החיוב החד פעמי וכן לכך שזה מתייחס לניתוק הקו שניתן לנתבע. אשר על כן, הנני דוחה את תביעתו של התובע ברכיב נזק זה.

23.
התובע טוען שנשא בעלות מכשיר בסך של 1,659.04 ₪. התובע צירף לכתב התביעה תדפיס כרטיס אשראי לעניין גובה החיוב והיקף התשלומים (36 תשלומים בסך של 46.08 ₪). התובע החל לשלם תשלומים אלו בחודש 9.06 וכל 28 לחודש. מאחר שכתב תביעתו של התובע הוגש ביום 24.12.13, זכאי התובע להחזר תשלומים החל מחודש 12.07 ולסך של 33 תשלומים במכפלה של 46.08 ₪ כל תשלום לסך של 1,520.64 ₪.

24.
בהתאם להודאתו של התובע יש להפחית מסכומים אלו סך של 1,000 ₪ ששילם הנתבע לתובע.

25.
איני מקבל את תביעתו של התובע להחזר הוצאות מכתב התראה של עו"ד. ראשית, עסקינן בהליך שמתנהל בבית משפט לתביעות קטנות בו הצדדים אינם מיוצגים ע"י עו"ד ואין להכביד על ההליך בהוצאות עו"ד וכן מהטעם שאין כל ראיה לתשלום כלשהו מצדו של התובע לעו"ד.

26.
לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,657.55 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

27.
כמו כן, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

28.
בשולי הדברים אבקש להתייחס לטענותיו של הנתבע בסוף הדיון לעניין היכרותי מלפני שנים רבות את התובע. מדובר היה בהיכרות קצרה ביותר בחלק מצומצם ביותר במהלך שירותי הצבאי לפני למעלה מ 20 שנה. במסגרת זו לא היה לי כל קשר עם התובע מעבר לשירות עצמו. מאז ועד היום לא היה לי כל קשר עם התובע. נסיבות אלו, כפי שהובהרו לנתבע במהלך הדיון, אינן מהוות עילת פסילה מלדון בתיק וגם אם היה הנתבע עומד על בקשתו, כפי שהובהר לו במעמד הדיון, בקשתו היתה נדחית בנסיבות אלו.

29.
הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש מחוזי מרכז – לוד וזאת תוך 15 יום.

המזכירות תשלח

פסק דין
לצדדים.









ניתן היום,
י"ח אייר תשע"ד, 18 מאי 2014, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 46897-12/13 אליהו אליהו נ' דוד אזולאי (פורסם ב-ֽ 18/05/2014)