פסקי דין על מרקו ספדי | פסקי דין על ישראל שוכמן | פסקי דין על חיים נבון

10604/08 א     15/06/2014




א 10604/08 מרקו ספדי, ישראל שוכמן נ' חיים נבון








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 10604-08 מרקו ספדי
ואח' נ' חיים נבון
ואח'


בפני

כב' השופט
מיכאל תמיר

תובעים
1
.
מרקו ספדי

2
.
ישראל שוכמן

שניהם ע"י ב"כ עו"ד רם קאין


נגד

נתבעים
1. חיים נבון

(ניתן פס"ד)
2.

משה בוקאי


ע"י ב"כ עו"ד בן יעקב
3. חן מעוף בע"מ
(ניתן פס"ד)
4.

משה בוקאי השקעות
וניהול בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד בן יעקב
5
. ישיר בית השקעות (ניהול תיקים) בע"מ


ע"י ב"כ גיורא אונגר




פסק דין


בפני
תביעה כספית נזיקית על סך 723,964 ₪ שהגישו התובעים נגד הנתבעים.

טענות התובעים בכתב התביעה

1.
הנתבעים נתנו שירותי ייעוץ וניהול תיק השקעות כושלים ורשלניים בניגוד לכל דין, הרשאה או הסכמה, וכתוצאה מכך "התאיידו" 450,000 ₪ שהיו בתיק ההשקעות של התובעים תוך פרק זמן קצר ביותר של כ- 45 ימים אשר במהלכם בוצעו בתיק כ- 270 פעולות, כל כולן באופציות מעו"ף.

2.
תובע 1, מרקו ספדי
, (להלן "ספדי"), ספר במקצועו, נעדר כל הבנה או ניסיון בהשקעות בנכסים פיננסיים, ועל כן פנה לנתבעת 5 וביקש את שירותיה לניהול תיק השקעות סולידי בעל רמת סיכון נמוכה. תובע 2, ישראל שוכמן
, גיסו של תובע 1 (להלן "שוכמן"), פתח חשבון אצל נתבעת 5 ורשם את תיק ההשקעות על שמו, כאשר כל הנתבעים ידעו היטב שהכספים שייכים לספדי ולמשפחתו.

3.
נתבע 1, חיים נבון
(להלן "נבון") היה בזמנים הרלוונטיים מנהל תיקי השקעות ורישיונו נשלל ביום 25.9.03. נתבעת 3, חן מעוף בע"מ (להלן "חן מעוף"), הייתה חברה בבעלות נבון ומיופת כוח לפעול בחשבון שנוהל אצל נתבעת 5 ע"ש שוכמן. נבון וחן מעוף ייקראו להלן "קבוצת נבון".

4.
נתבע 2, משה בוקאי (להלן "בוקאי") היה אף הוא מנהל תיקי השקעות ורישיונו הותלה. נתבעת 4, חברת משה בוקאי השקעות וניהול בע"מ (להלן "בוקאי השקעות") היא חברה בבעלותו של בוקאי, ובאמצעותה הועברו לנתבעת 5 הוראות לביצוע פעולות בתיק ההשקעות. בוקאי השקעות ובוקאי ייקראו להלן "קבוצת בוקאי".

5.
נתבעת 5, חברת ישיר בית השקעות (ניהול תיקים) בע"מ (להלן "ישיר השקעות") היא חברת השקעות ובעלת רישיון לניהול תיקי השקעות אשר בין עיסוקיה מתן שירותי מסחר בניירות ערך וניהול תיקי השקעות.

6.
קבוצות נבון ובוקאי חלקו בתשלומים שהעבירה להן ישיר השקעות מתוך עמלות הביצוע המנופחות שבהן חייבה את החשבון, וזאת מבלי שטרחה לזהות מי מהתובעים טרם החתימה על מסמכי פתיחת חשבון אצלה, ומבלי שטרחה להסביר לתובעים את הסכנה ולשאול אותם אם הם מסכימים לפעילות ספקולטיבית.

7.
עד לחודש דצמבר 2000 נוהל תיק ההשקעות של ספדי בחשבון שוכמן אצל ישיר השקעות בשמה הקודם "מוריץ את טוכלר בע"מ" - תיק שהיה מורכב ברובו מהשקעות סולידיות בסיכון נמוך ביותר (להלן "התיק" או "תיק ההשקעות").

8.
בשלהי חודש דצמבר 2000 שידלו נתבעים 4-1 ו/או מי מטעמם את התובעים להעביר את תיק ההשקעות לניהולם, על בסיס מצגי שווא והטעייה מכוונת ופושעת, שלפיה תחת ניהולם, התיק שיוותר אצל ישיר השקעות ישיג תשואה גבוהה יותר ברמת סיכון נמוכה. בהתבסס על ההבטחות ומצגי השווא "הסכים מרקו להעביר את ניהול תיק ההשקעות שלו לנבון ובוקאי" (סעיף 31 לכתב התביעה), וזאת לאחר שנבון ועובדת בשם "מרינה" מטעם קבוצת בוקאי שידלו אותו
לעשות זאת (סעיף 32 לכתב התביעה).

9.
התובעים ביקשו שהתיק ימשיך להיות מנוהל בדומה לתיק הראשון באופן סולידי, כך שלא יותר מ- 10% מכלל כספי תיק ההשקות יושקעו באפיקי השקעה בעלי סיכון. חרף זאת הושקעו 100% מהכספים באפיק ההשקעה של אופציות מעו"ף, וכתוצאה מכך נמחק תיק ההשקעות כליל. הנתבעים גרפו לכיסם סך של 120,000 ₪ בגין עמלות עבור ביצוע פעולות רכישה ומכירה של אופציות מעו"ף – דבר העולה כדי "חיבוץ" עמלות.

10.
נתבעים 4-1 לא החתימו את מי מהתובעים על הסכם לניהול תיק השקעות ולא הסבירו להם דבר על הפעילות שתתבצע בחשבון כמתחייב מכוח חוק הסדרת העיסוק בייעוץ והשקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה – 1955 (להלן "חוק ההשקעות"). ישיר השקעות אף לא דאגה לקבל הסכם לניהול תיק השקעות לידיה, אף שההסכם היה אמור להיות חלק בלתי נפרד ממסמכי החשבון החדש שנפתח אצלה.

11.
ביום 4.3.01, זמן קצר לאחר מחיקת התיק, נפגש ספדי עם נבון שהציע לערוך עמו הסכם לפיצוי כספי לפנים משורת הדין. לאחר מכן ביום 14.8.01 נערכה פגישה נוספת עם נבון ובוקאי שבה הודה נבון באחריות לאבדן הכספים ולניהול תיק ההשקעות בניגוד לדין, ברשלנות ובניגוד להרשאה שניתנה. בוקאי אישר כי התיק לא נוהל כפי שהיה צריך להתנהל, ולאחר מכן שניהם שידלו את התובעים לקחת חלק בהונאת ביטוח מול חברת הביטוח של חן מעוף. למרות ההבטחות לא שולם דבר לתובעים, ומכאן התביעה.

12.
סכום התביעה כולל 450,000 ₪ בגין ההפסד הכספי כתוצאה מניהול כושל של תיק ההשקעות במונחי קרן, סך של 223,964 ₪ בגין הפרשי הצמדה וריבית על סכום הקרן הנ"ל עד ליום הגשת התביעה וכן סך של 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

פס"ד כנגד נבון וחן מעוף בהעדר הגנה

13.
נבון וחן מעוף לא הגישו כתבי הגנה לתיק, ועל כן ניתן נגדם

פסק דין
שבו חויבו במלוא סכום התביעה בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות.

טענות קבוצת בוקאי בכתב ההגנה

14.
תחילה העלתה קבוצת בוקאי טענת התיישנות.

15.
לגופו של עניין נטען כי בוקאי השקעות אינה חייבת סכומים כלשהם לתובעים. כל המסמכים וההסכמים שצורפו לכתב התביעה מעידים שקבוצת בוקאי מעולם לא נקשרה עם התובעים בהסכמים הקשורים לניהול תיק ההשקעות, למעט מסמך אחד, נספח ט' לכתב התביעה, הפוטר אותם מכל אחריות כלפי התובעים. התובעים אינם פועלים בתום לב כשהם מנסים להתכחש להתחייבותם בנספח ט'.

16.
קבוצת בוקאי מעולם לא סיפקה שירותי ייעוץ לתובעים ולא ניהלה עבורם את תיק ההשקעות שלהם. בוקאי כלל לא עסק ב- 10 השנים האחרונות בניהול תיקי השקעות, ומשום כך בחר להתלות את רישיונו. בוקאי השקעות בניהולו של בוקאי סיפקה במקרה הנדון אך ורק שירותי משרד לנבון ולחן מעוף לשם העברת הוראות הביצוע מטעמם לישיר השקעות.

17.
מי מקבוצת בוקאי לא הכיר את התובעים בתקופה הרלוונטית. ההוראות לביצוע פעולות בתיק ההשקעות שהועברו באמצעות בוקאי השקעות לישיר השקעות ניתנו על ידי נבון. מרינה המוזכרת בכתב התביעה אינה מועסקת על ידי מי מקבוצת בוקאי.

18.
בוקאי השקעות קיבלה את שכרה ישירות מישיר השקעות עבור מתן שירותיה להעברת הוראות כמתואר לעיל. קבוצת בוקאי אינה עוסקת בייעוץ השקעות, לא חלות עליה הוראות חוק ההשקעות ולא הייתה לה כל שליטה על ניהול תיק ההשקעות.

טענות ישיר השקעות בכתב ההגנה

19.
ישיר השקעות העלתה אף היא טענת התיישנות וכן טענות שיהוי, הסתכנות מרצון ואשם תורם.

20.
עד ליום 31.12.00 שימשה ישיר השקעות מנהלת תיק ההשקעות של התובעים. בתקופה זו התיק נוהל כהלכה, ולתובעים היו רק מחמאות לגבי אופן ניהול התיק. לאחר ה- 31.12.00 בחרו התובעים לפטר את ישיר השקעות מניהול תיק ההשקעות, לסגור את החשבון המנוהל ולפתוח חשבון חדש, שאותו הפקידו התובעים בידי חן מעוף, חברה בבעלותו של נבון.

21.
בתקופה הרלוונטית לתביעה ישיר השקעות לא שימשה מנהלת תיקים של התובעים אלא אך ורק ברוקר המבצע פקודות קניה ומכירה של ניירות ערך בהתאם להוראות התובעים, באמצעות נתבעים 4-1 ששימשו מנהלי תיק ההשקעות.

22.
התובעים טוענים כי חברת חן מעוף שבה בחרו בתור מנהלת תיק ההשקעות שלהם רימתה והונתה אותם, ולכן אין להם אלא להלין על עצמם. התובעים טוענים במפורש כי התקשרו עם חן מעוף ולא עם ישיר השקעות, ואף חתמו על ייפוי כוח לחן מעוף כדי שתבצע פעולות שונות בבורסה. ההבחנה בין מנהל תיק השקעות לברוקר היא ברורה וחדה. החוק מטיל אחריות על מנהלי התיקים בלבד ולא על הברוקר, חבר הבורסה לניירות ערך (להלן "הבורסה") שתפקידו לאפשר את הקשר הרציף עם הבורסה והמשמש הלכה למעשה מתאם וצינור לבורסה.

23.
תפקידו החשוב של הברוקר הוא להבטיח את יציבות המסחר בניירות ערך. רק חברי בורסה יכולים לתת הוראות קניה מכירה בבורסה, והם נושאים באחריות כלפי הבורסה על ההוראות המועברות דרכם. לפי הדין, מנהל התיקים הוא בעל שיקול הדעת לבצע קניה או מכירה, ולא חבר הבורסה. באחריות מנהל התיקים לברר את רמת הסיכון שבה מעוניין הלקוח, להתאים את השירות לצרכיו והנחיותיו של הלקוח ולברר עם הלקוח את מטרות ההשקעה ואת מצבו הכספי. לא יעלה על הדעת לחייב חבר בורסה לפעול בניגוד להוראות לקוחו באמצעות מיופה כוחו (מנהל התיק) רק משום שהוא (חבר הבורסה) סבור כי היה נכון לפעול אחרת במצב מסוים. נהפוך הוא, חל איסור על חבר הבורסה להתערב במסחר בניגוד לרצונות המשקיע או מיופה כוחו. התערבות כזו היא בגדר פגיעה חמורה בחופש החוזים.

24.
לאחר שנפתח החשבון החדש אצל ישיר השקעות חתמו התובעים על כל המסמכים הדרושים ופעלו באמצעות חן מעוף ללא מעורבות כלשהי של ישיר השקעות בסוג ההשקעה ובאופייה. התובעים העבירו את ההוראות למנהל התיקים ולא לישיר השקעות. רק בדיעבד, שבע שנים לאחר ההפסדים שנגרמו לתובעים, הוגשה התביעה נגד ישיר השקעות. לפני הגשת התביעה לא היו מגעים כלשהם עם ישיר השקעות אלא רק עם נתבעים 4-1, והתובעים אף לא טרחו לשלוח לישיר השקעות מכתב התראה.

25.
בעת פתיחת החשבון אצל ישיר השקעות חתמו התובעים על תניה מפורשת (סע' 12) שלפיה הם מוותרים על כל זכות תביעה נגד ישיר השקעות בגין פעולות שנעשו בחשבון לפי ההוראות שלהם או של מי מטעמם. בסעיף 4 לנספח ג' פוטרים התובעים את ישיר השקעות מאחריות לכל נזק או הוצאה שעלולים להיגרם לתובעים בגין פעולותיו של מיופה הכוח, תוך ויתור מראש על כל טענה או תביעה לגבי הדרך שבה נוהל התיק באמצעות מנהל התיקים שלהם. התובעים אינם טוענים כי ישיר השקעות לא ביצעה את ההוראות שלהם או של מיופה כוחם כפי שהתבקשה.


26.
התובעים חתמו על מסמכי פתיחת החשבון שבהם ציינו במפורש כי הם מכירים את מהותן של עסקאות באופציות וחוזים עתידיים, ידוע להם שכל הפעולות במכשירים הפיננסיים הנ"ל כרוכות בסיכון גבוה והם מודעים לסיכון הרב הכרוך בהן ולכך שהם עלולים להפסיד את כל השקעתם בעקבות תנודות חריפות במחירים, שכן הם עלולים להיות חשופים לסיכון פיננסי בלתי מוגבל. הפעולות שנעשו על ידי התובעים בחשבון החדש באופציות לא היו חדשות להם, שכן התובעים ביצעו פעולות באופציות עוד קודם לכן ואף ביום 12.10.00 כעולה מנספח ה' לכתב התביעה.

27.
ישיר השקעות מילאה את תפקידה במקצועיות ובתום לב, ואילו התובעים לא פעלו כך וניסו להסתיר את פתיחת החשבון החדש אצל ישיר השקעות. התובעים ראו שנתבעים 4-1 המשיכו להפקיד את כספם באופציות ולא עשו דבר.

תצהירים, דיוני הוכחות וסיכומים

28.
ספדי ושוכמן הגישו תצהירי עדות ראשית. ספדי חזר בתצהירו על טענות התובעים הנ"ל. שוכמן הצהיר בין היתר כי הסכים לפתוח חשבון השקעות בני"ע על שמו עבור גיסו ספדי. בהקשר זה הוצהר כי החשבון נפתח על שם שוכמן "מטעמי נוחיותו של מרקו ומשפחתו", וכל הנתבעים היו מודעים לכך. לפי תצהירו של שוכמן, פרט לחתימה על מסמכים לפתיחת חשבון, אין ולא הייתה לו מעורבות כלשהי בעניינים הקשורים לתביעה, הוא מעולם לא פגש את מי מהנתבעים ומעולם לא ביקר במשרדי ישיר השקעות. שוכמן הצהיר כי חתם על מסמכים לפתיחת חשבון ביום 13.7.00
וספדי חתם בשמו על מסמכים נוספים בשלהי חודש דצמבר 2000.

29.
התובעים ביקשו להזמין לעדות מטעמם ללא תצהיר, את נבון ואת הגב' מרינה אסטחוב, ובהמשך ביקשו להזמין את מר גדליהו בלמן במקום הגב' אסטחוב.

30.
בוקאי הגיש תצהיר עדות ראשית בתמיכה לטענות קבוצת בוקאי. מר יגאל שקל, מנהל ישיר השקעות הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה.

31.
בתחילת דיון ההוכחות נחקר שוכמן על תצהירו בחקירה נגדית, ואחריו נחקרו ספדי, נבון, בוקאי ומר גדליהו בלמן (אשר הכיר את נבון דרך מרינה). בהמשך
נחקר בוקאי פעם נוספת ולבסוף נחקר מר יגאל שקל. בתום החקירות נקבע כי על התובעים להגיש את סיכומיהם תחילה ולאחריהם הנתבעים. עוד נקבע כי לכל אחד מהנתבעים תהיה אפשרות להגיש סיכומי תשובה לסיכומי הנתבעים האחרים, ולאחר מכן תינתן לתובעים זכות להגשת סיכומי תשובה לסיכומי הנתבעים.

32.
התובעים לא הגישו את סיכומיהם במועד, וכעבור זמן רב בהמשך לבקשת ב"כ הנתבעים, ניתן

פסק דין
נגד התובעים.

פסק דין
זה בוטל בהחלטה מיום 11.2.13, בעקבות החלטה קודמת שהתנתה את ביטול פסק הדין בתשלום שכ"ט עו"ד לנתבעים והפקדת סכום לקופת בית המשפט.

דיון

מי הלקוח?

33.
על פי סע' 13(ב)(1) לחוק ההשקעות ההסכם בכתב יכלול "פרטי הזיהוי והנתונים של הלקוח".

34.
לטענת ספדי, הכספים בחשבון המקורי שנפתח אצל ישיר השקעות הם שלו ושל בני משפחתו, אך
"לשם הנוחיות" תיק ההשקעות נרשם על שם גיסו. שוכמן הצהיר והעיד כי הסכים לתת את שמו, ומעבר לכך לא היה מעורב כלל בניהול תיק ההשקעות. שמו של שוכמן מופיע כאמור בכל ההסכמים, ולא צוין כי ניתן לספדי ייפוי כוח לפעול בשם שוכמן או כי שוכמן משמש נאמן של ספדי. בהסכמים לא מופיע השם "ספדי" כלקוח, אך שמו הפרטי "מרקו" הוזכר ליד הכתובת ומספר הטלפון עבור שוכמן.

35.
לא נסתר כי נבון היה זה שהחתים את שוכמן באמצעות ספדי על מערכת ההסכמים שנגעה לחשבון החדש אצל ישיר השקעות. כמו-כן אין חולק כי נמסר ייפוי כוח של שוכמן שבו צוין כי "חן מעוף בע"מ" היא מנהל התיקים בחשבון החדש שנפתח אצל ישיר השקעות.

36.
עוד עלה בבירור מהראיות שהוצגו בפני
בית המשפט כי שוכמן לא טרח לקרוא את המסמכים שחתם עליהם, וכך מעיד גם ספדי. יתר על כן, בסע' 29 לסיכומי התובעים נטען כי ספדי חתם בשם שוכמן בנוכחות נבון על המסמכים החדשים מבלי שטרח לקרוא את האמור בהם. בד בבד טוען ספדי כי הלכה למעשה הוא היה "הלקוח", וכי אף אחד מטעם ישיר השקעות לא דאג לזהות את החתימה על ההסכמים השונים ולוודא שאכן נחתם הסכם ניהול. לפי סעיף 5 לתצהירו של ספדי, שוכמן היה נאמן של ספדי, וכך נטען גם בסע' 31 לכתב התביעה.
37.
חרף דרישת הנתבעים, ספדי לא הציג בפני
בית המשפט ראיות המבססות את מקור הכספים בתיק ההשקעות, כך שלא הוכח הלכה למעשה כי אכן מדובר בכספים שהיו של ספדי.

38.
טענתו המרכזית של הלקוח הרשום "שוכמן" היא כי פרט להסכמתו להירשם כבעל החשבון ותיק ההשקעות, מבחינתו התיק אינו שלו אלא של ספדי. בד בבד, ספדי שמצהיר כי הוא הלקוח האמיתי אף שלא צוין באף הסכם שהוא הלקוח, טוען כי הנתבעים הפרו את זכויותיו, בין היתר בכך שלא הסבירו לו כי יבוצעו בחשבון פעולות השקעה בעלות סיכון גבוה על כל המשתמע מכך.

39.
ספדי הצהיר כי אילן ששון מטעם ישיר השקעות החתים את שוכמן באמצעותו על מערכת ההסכמים הראשונה, ולא נסתר כי כל הנתבעים הסכימו לקונסטרוקציה שלפיה ספדי הוא הלקוח אף ששמו של שוכמן הוא זה שמופיע בהסכמים. אולי משום כך לא העלתה ישיר השקעות כל טענה שלפיה ספדי אינו הלקוח בפועל, גם בכל הנוגע למערכת ההסכמים השנייה.
שינוי חשבון אצל ישיר השקעות ושינוי מנהל התיקים

40.
אין חולק כי לא היו למי מהתובעים טענות כלשהן כלפי ישיר השקעות לפני סגירת החשבון שנוהל באמצעות ישיר השקעות ופתיחת החשבון בניהולה של חן מעוף.

41.
מהראיות שהוצגו בפני
בית המשפט עולה בבירור כי נבון ומרינה הם אלה ש"שידלו" את התובעים לסגור את החשבון המקורי שלהם אצל ישיר השקעות, לבטל את הסכם ניהול התיק באמצעות ישיר השקעות ולפתוח חשבון חדש אצל ישיר השקעות בניהול חן מעוף. יובהר כי מתוך הראיות שבפני
נו עולה כי מרינה הייתה קשורה לנבון ואף הייתה בת זוגו, ולא עבדה אצל קבוצת בוקאי כנטען על ידי התובעים בכתב התביעה.

42.
מר שקל צירף בנספח 2 לתצהירו מסמך שכותרתו "נספח ג' - ייפוי כוח לניהול תיקים מיום 27.12.00" שנמסר לישיר השקעות לקראת פתיחת החשבון החדש ובו צוין במפורש כי "חן מעוף בע"מ" היא "מנהל התיקים"

של שוכמן. עוד צוין בנספח כי "הנני נותן למנהל התיקים רשות לפעול בשמי ובמקומי בחשבון לפי שיקול דעתו המוחלט, ולעשות את הפעולות המפורטות להלן", תוך התייחסות גם לרשות לבצע פעולות הכרוכות בסיכון מיוחד, לרבות באופציות.


43.
מכאן שעם סגירת החשבון המקורי ופתיחת החשבון החדש, חדלה ישיר השקעות מלשמש מנהל תיקים של התובעים ונשארה בגדר "חבר בורסה" בלבד. חן מעוף החלה לשמש מנהלת התיקים של התובעים, ולכן היה עליה לפעול בהתאם לחוק ההשקעות ולקיים את החובות המוטלות על מנהל תיקים לפי הוראות החוק.

שאלת האחריות של ישיר השקעות כלפי התובעים

44.
לטענת התובעים, הגם שישיר השקעות חדלה מלנהל את תיק ההשקעות החדש, עדיין הייתה לה אחריות כלפי התובעים, שכן היא קיבלה עמלה גבוהה בגין הפעילות בתיק מבלי שדאגה לקבל לידיה הסכם לניהול תיק ההשקעות כפי שנקבע בחוק ההשקעות. כמו כן נטען כי היה על ישיר השקעות להיפגש עם התובעים, לזהות אותם, לברר האם הם אכן חתמו על ההסכם לניהול התיקים והאם הסכימו לבצע פעולות בסיכון גבוה, להסביר לתובעים מהו הסיכון הכרוך בפעולות אלה ולוודא כי אכן נעשתה בדיקת התאמה.

45.
בסיכומיהם טענו התובעים לראשונה כי ישיר השקעות לא בדקה האם נבון וחן מעוף הם בעלי רישיון לניהול תיקי השקעות והאם הם מבוטחים בביטוח אחראיות מקצועית. טענות אלה שאינן מוזכרות בכתב התביעה הן בגדר הרחבות חזית אסורות, ועל כן אין מקום להידרש להן.

46.
בסיכומי התשובה של התובעים, נטען בין היתר כי האחריות של ישיר השקעות איננה מכוח חוק ההשקעות אלא נגזרת מהיותה חבר בורסה. מדובר בטענה שאף היא בגדר הרחבת חזית אסורה, שכן נטען בכתב התביעה כי היה על כל הנתבעים לפעול בהתאם להוראות חוק ההשקעות (סע' 35 לכתב התביעה). עוד נטען כי הסכם הניהול היה צריך להיות חלק בלתי נפרד ממסמכי פתיחת החשבון של התובעים, ובהעדר הסכם ניהול, אין כל בסיס לתניית הפטור מאחריות של ישיר השקעות כלפי התובעים (סע' 12 לתנאי פתיחת חשבון) שכן תנייה זו מבוססת על קיומו של הסכם ניהול בין הלקוח לבין מנהל התיקים, ופוטרת מאחריות רק "אם פעלה מוריץ כמפורט בהסכם ניהול תיקים בין הלקוח ומנהל התיקים המורשה לתת הוראות לחשבון".

47.
לטענת ישיר השקעות, אין מקום לבדוק חתימה של לקוח כאשר לא מועלית כל טענה שלפיה לא מדובר בחתימת הלקוח. עוד נטען כי החובה להיפגש עם הלקוח ולברר עמו את העדפות ההשקעה מוטלת על מנהל התיקים ולא על חבר בורסה.

48.
ישיר השקעות מפנה בסיכומיה למספר פסקי דין, וביניהם

פסק דין
שניתן בת.א. (ת"א) 60815/03 סמיש נ' מוריץ את טוכלר בע"מ (פורסם בנבו) מיום 20.11.07,

פסק דין
שניתן בת"א 44356/04 ברגר רונית נ' סרוסי אבי פורסם בנבו 25.7.07,

פסק דין
שניתן בת"א (ת"א) 46397/05 רוני טווקולי נ'

מנשה מטלון
, פורסם

בנבו ביום 11.9.08, לע"א 3654/97 יחזקאל קרטין נ' עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ, פ"ד נ"ג(3) 385, בעמ' 398 ולפסק הדין שניתן בת"א (הרצ') 3048/04
צפריר בריסק נ' מגדל שוקי הון (1965) בע"מ


[פורסם בנבו]
מיום 13.10.09.

49.
יש לדחות את טענת התובעים ישיר השקעות נושאת באחריות כלפי התובעים מכוח חוק ההשקעות. "בעל רישיון" מוגדר בסע' 1 לחוק ההשקעות
- "בעל רישיון משווק או בעל רישיון מנהל תיקים שניתן לו לפי חוק זה". "משווק" הוא "מי שעוסק בשיווק השקעות". "מנהל תיקים" הוא "מי שעוסק בניהול תיקי השקעות" ו"חבר בורסה" -
"כהגדרתו בסעיף 50א לחוק ניירות ערך".

בחוק ההשקעות מפורטות חובות שונות החלות על בעל רישיון, לרבות ביצוע בדיקת התאמה (סעיף 12), עריכת הסכם בכתב (סעיף 13) ומתן הסבר בנוגע לעסקאות הכרוכות בסיכון מיוחד (סעיף 18). ואולם, אין בחוק ההשקעות כל הוראה שלפיה החובות הנ"ל מוטלות גם על חבר בורסה שאינו פועל כמשווק או כמנהל תיקים.

50.
בכתב התביעה נטען כי הוראות חוק ההשקעות מחייבות את הנתבעים, ובכללם את ישיר השקעות, אולם בסיכומי התובעים נטען כי ההוראות אינן מחייבות את ישיר ההשקעות אלא רק ממחישות את האחריות המוטלת עליה בתור "חבר בורסה".

51.
סע' 50א(א) לחוק ניירות ערך קובע כי "חבר בורסה" הוא "לענין בורסה כהגדרתה בסעיף; מי שהוא חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46...".

טענות התובעים מתמקדות בכך שהיה על ישיר השקעות שהיא חברת בורסה לקבל לידיה העתק של הסכם הניהול ולתת לתובעים הסבר על הסיכונים הכרוכים בהשקעות באופציות מעו"ף. בסעיף 40 לכתב התביעה מפנים התובעים לסעיף 2 לחלק השביעי של תקנון הבורסה המכונה "מדריך מעו"ף" (כן ראו סע' 44.5 לסיכומי התובעים לרבות נספחים ט/1 וט/2).

בסע' 2(א) למדריך המעו"ף בתקנון הבורסה נקבע כי "חבר בורסה יעמיד לעיונו של לקוח המבקש לבצע לראשונה באמצעותו עיסקה באופציות או בחוזים עתידיים, מיתאר, יחתים את הלקוח על כך שהמיתאר הועמד לעיונו, וימסור ללקוח, לפי בקשתו עותק של המיתאר".

"מיתאר"
מוגדר בסעיף 1 במדריך הנ"ל "מסמך שנערך על ידי מסלקת מעו"ף בשל כל סוג של נכס בסיס, המשקף את הזכויות והחובות מעוגנים בנגזר".

52.
אשר לחובת ההסבר, ישיר השקעות טוענת שמנספח ג' למסמכי פתיחת החשבון המקורי, לרבות סע' 11 שבו, עולה כי מי מטעם ישיר השקעות ענה על כל שאלה שהייתה לתובעים והסביר להם על אופציות מעו"ף, והיות שאין לתובעים כל טענה כי האמור בהסכמים המקוריים לא הובן, הרי שישיר השקעות בהיותה חבר בורסה ענתה על דרישות סעיף 2 לתקנון הבורסה הנ"ל. עוד נטען כי ההסכם המקורי התייחס במפורש ל"אופציות", ואין לקבל את טענת התובעים כי לא מדובר באופציות עם סיכון גבוה.

53.
לגבי החובה להעמיד מסמכים לעיונו של לקוח נטען כי חובה זו חלה על המבקש לבצע לראשונה פעולה באופציות או בחוזים עתידיים, ובמקרה דנן קדם לכך הסכם מקורי, ולכן לא היה כל צורך לחזור ולקיים את החובה פעם נוספת בעת החתימה על מערכת ההסכמים השנייה. כמו-כן טוענת ישיר השקעות כי אין חובה להיפגש עם הלקוח בפועל, היות שתכלית החובה היא לאפשר העמדת מתאר לעיונו של הלקוח אם הוא מבקש ודורש זאת - מה שלא היה במקרה דנן.


54.
יש לקבל את טענתה של ישיר השקעות שלפיה במקרה דנן לא מדובר בעסקה הראשונה שביקש הלקוח לבצע באופציות, שכן גם בחשבון שנוהל באמצעות ישיר השקעות בוצעו עסקאות דומות, ואין לשלול את האפשרות שישיר השקעות העמידה את המתאר לעיונו של ספדי כבר אז. התובעים אף לא הוכיחו כי ביקשו לעיין במתאר, ומעדותם עלה כי היו אדישים למה שכתוב בהסכמים השונים ואף לא טרחו לקרוא אותם לפני שחתמו עליהם ואישרו את תוכנם.

55.
כאמור לעיל, ישיר השקעות מפנה בסיכומיה למספר פסקי דין שבהם נקבע כי אין להטיל על חבר בורסה חובה לפקח על הפעולות הנעשות בחשבון של הלקוח. ב

פסק דין
שניתן בת.א. (ת"א) 60815/03 סמיש נ' מוריץ את טוכלר בע"מ ישנה התייחסות
לאחריות של מנהל התיקים, ולכך שחבר בורסה אינו מייעץ ואינו מפקח. ב

פסק דין
שניתן בת"א 44356/04 ברגר רונית נ' סרוסי אבי נקבע בעמ' 11 לאמור:

"הטלת חובות פיקוח על חבר בורסה, ביחס לחשבונות של לקוחותיו, משמעו התערבות חבר הבורסה בשיקול דעתו של הלקוח, או מיופה הכוח מטעמו. היעלה על הדעת לחייב חבר בורסה לפעול בניגוד להוראותיו של לקוחו, רק משום שהוא סבור כי היה נכון לפעול בניגוד להוראותיו של לקוחו, רק משום שהוא סבור כי היה נכון לפעול אחרת בסיטואציה מסוימת?

זאת ועוד. אחד ממאפייניה של הפעילות בשוק ההון הוא פעילות מהירה ואינטנסיבית, כאשר למרכיב הזמן חשיבות מכרעת לסיכויי ההצלחה והשאת הרווח, בגין כל פעולת קנייה או מכירה או כל פעולה אחרת. הטלת חובת פיקוח על חברי הבורסה, תהווה מכת מוות לפעילות בשווקים אלו, ותעקר אותה לחלוטין".

56.
ב

פסק דין
שניתן בת"א (ת"א) 46397/05 רוני טווקולי נ'

מנשה מטלון
, פורסם

בנבו ביום 11.9.08, נקבע בפסקה 10 כי:

"בצדק טוענות הנתבעות שבכובען כנותנות שירותים אשר מוגבלים לפן הטכני של ביצוע פקודות של לקוחות, ללא שיקול דעת, אין זה מחובתן לפקח על האופן בו מנוהל תיק ההשקעות של התובע".

57.
ישיר השקעות מפנה גם לע"א 3654/97 יחזקאל קרטין נ' עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ, פ"ד נ"ג(3) 385 שם מצוטט בעמ' 398 קטע מ

פסק דין
של בית המשפט העליון הקנדי אשר דן באחריות ברוקר (

hodgkinson v. simms (1994) 117 d.l.r. (4th) 161
):

“the key issue in determining the broker’s duty is control. at a minimum, broker-dealers are charged with a duty of loyalty when acting as agents. that is, when transacting business on behalf of customers. as the broker control of the account increases, so does the broker’s fiduciary duty. acting solely as an agent in executing orders, the broker is charged only a duty of timely execution according to the customer’s instructions. when the broker takes it upon himself to make a recommendation to the customer, the duty increases; a reasonable basis for the recommendation is required. in the case of a discretionary account, or an account controlled in fact by the broker, the broker’s duty approaches that of a trustee. accordingly, a limitation of duty, and liability therefore, is contingent to diminishing the broker’s control over the customer’s account and refraining from making recommendations”.
58.
בפסק הדין שניתן בת"א (הרצ') 3048/04

צפריר בריסק נ' מגדל שוקי הון (1965) בע"מ
, נדון מקרה דומה שבו נבון עצמו ניהל תיק השקעות. בית המשפט קבע כי נבון היה מיופה הכוח של הלקוח, שחרר את הנתבעת שם מאחריות וקבע כדלקמן:

"מן המקובץ עולה, כי הנתבעת לא הפרה את החוזה עם התובע ו/או את הוראות החוק. לא הוכח כי הנתבעת פעלה שלא ביושר או בחוסר תום לב בבצעה את הוראותיו של נבון. נבון הוא האיש שהשתמש בשיקול דעתו לקבוע את מספר הפעולות שיבוצעו ואת סוג הפעולות שיבוצעו. שיקול דעת לקוי זה הוביל לתוצאה העגומה. הנתבעת לא יכולה להיות מואשמת בכך שכיבדה את הוראות הלקוח שלה באמצעות מיופה כוחו. התובע צריך היה לדעת כפי שידע כבר קודם, כי תשואה גבוהה ומיידית טומנת בחובה גם סיכון להפסד גדול וצורב."

"לא מצאתי את הנתבעת אחראית לקריסת תיק ההשקעות של התובע. מי שניהל את תיק השקעות התובע ומי שהפעיל את שיקול דעתו במשך 30 יום עד קריסת התיק לחלוטין, היה מר חיים נבון
בלבד, מיופה כוח של התובע. כל המו"מ היה מול מר נבון, והוא זה שהיה צריך להתריע מבעוד מועד בפני
התובע על הסיכון במסחר אופציית מעו"ף."
59.
על רקע פסקי הדין הנ"ל, הוראות חוק ההשקעות ותקנון הבורסה והראיות אשר הוצגו בפני
בית המשפט, אין אלא לקבוע כי התובעים לא הרימו את הנטל הנדרש כדי להוכיח את תביעתם נגד ישיר השקעות. התובעים לא
הוכיחו כי ישיר השקעות הפרה את החובות המוטלות עליה כחבר בורסה ולא הוכיחו כי יש להטיל על ישיר השקעות אחריות לנזק כלשהו שנגרם להם בעקבות הפעולות שנבון וחן מעוף הורו לבצע בתיק ההשקעות.


60.
על כן, דינה של התביעה נגד ישיר השקעות להידחות.

שאלת האחריות של קבוצת בוקאי כלפי התובעים

61.
התובעים טענו בסיכומיהם כי בוקאי השקעות היא שלוחה של ישיר השקעות אשר העבירה הוראות ועסקה בגיוס לקוחות לישיר השקעות תמורת עמלה, ועל כן היה על קבוצת בוקאי להכיר את הלקוח. כמו-כן נטען כי היה על בוקאי לוודא שהלקוח אכן רצה לפתוח חשבון אצל ישיר השקעות, ולברר האם הלקוח הסמיך את מנהל התיקים לבצע את הפעולות שהועברו לקב' בוקאי לביצוע. בהקשר זה טענו התובעים כי אף אחד לא נפגש עם שוכמן כדי לאמת האם הוא אכן חתם על המסמכים. עוד נטען בסיכומי התובעים כי מסמכי פתיחת החשבון של ספדי עברו דרך קבוצת בוקאי, ולכן היה עליה לבדוק אם קיים הסכם ניהול ולוודא שיש לחן מעוף רישיון לניהול תיקים.

אשר למסמך הפטור מאחריות של בוקאי, נטען כי המסמך נערך לאחר שנודע לבוקאי כי נבון גורם להפסדים ללקוחותיו. לטענת התובעים, בוקאי ידע מה קורה בחשבון גם משום שבוקאי השקעות הייתה אחראית כלפי ישיר השקעות בכל נושא הביטחונות והיות שהתובעים חרגו מהביטחונות, הרי שבוקאי היה מודע להפסדים אשר נערמים ולא נקף אצבע כדי לעצור את הפעילות או לוודא שהתובעים מודעים לכך.

62.
בסיכומי קבוצת בוקאי נטען כי התביעה התיישנה והוגשה לאחר שיהוי רב, חרף קיומו של אישור מפורש בכתב הפוטר את קבוצת בוקאי מאחריות כלפי התובעים. בהקשר זה נטען בין היתר כי לו ידע בוקאי שהתובעים מתנגדים להסכם הפוטר אותו מאחריות, הרי שהיה יכול היה לכלכל את צעדיו באותה עת ולשקול לנהוג אחרת. ב"כ בוקאי הוסיף וציין כי טענות רבות בסיכומי התובעים הן בגדר הרחבת חזית אסורה ואין להידרש להן, ובכלל זה הטענות בדבר החובה לבדוק אם נחתם הסכם ניהול ואם יש רישיון למנהל התיקים. עוד נטען כי התובעים הודו שלא טרחו לקרוא את ההסכמים שחתמו עליהם, ובנסיבות אלה, לא הייתה כל חובה להסביר להם דבר ואין לשחרר אותם מהתחייבויותיהם. טענה נוספת של בוקאי היא כי ספדי לא הוכיח שהפסיד סכום כלשהו, היות שהוא לא נענה לבקשתה של קבוצת בוקאי להבהיר מה מקור הכספים בתיק ההשקעות, והתובעים אף לא טרחו להציג דוחות כלשהם בקשר לכך עד היום.

לטענתה של קבוצת בוקאי, מי שניהל את תיק ההשקעות הוא נבון באמצעות חן מעוף, ואילו בוקאי שימש אך ורק צינור שנתן לנבון שולחן וגישה למחשבים של ישיר השקעות. בהקשר זה טען ב"כ קבוצת בוקאי כי חוק ההשקעות מטיל אחריות על מנהל התיקים בלבד, והפנה אף הוא לפסקי הדין שניתנו בעניין ברגר רונית ורונן סמיש הנ"ל. בוקאי טען כי לא היה מעורב בניסיון להגיע להסדר כלשהו עם התובעים, הכחיש כי ידע על ההשקעה במעו"ף וטען כי לא הוצגו ראיות מטעם התובעים כדי לבסס זאת. עוד נטען כי אין בפני
בית המשפט תביעה להשבת העמלות שנגבו, ובכל מקרה לא הוכח כי סכומי העמלות שפורטו לראשונה בסיכומי התובעים היו מופרזות.

63.
אין חולק כי בוקאי עצמו אינו חתום על מסמך כלשהו, בעוד שספדי הודה כי ביום 27.12.00 חתם בשם ישראל (שוכמן) על מסמך הפוטר את קבוצת בוקאי מאחריות (ראו עדותו של ספדי בעמ' 47 לפרוטוקול ש'
26-24, שם הודה כי חתם על המסמך שצורף בנספח א' לתצהיר עדותו הראשית של בוקאי ובנספח ז' לתצהירי העדות הראשית מטעם התובעים). תחילה העיד ספדי כי לא שם לב שהמסמך מתייחס לבוקאי (עמ' 49 ש' 26-25), אך לאחר מכן העיד כי עבר על הכותרות של המסמכים, ואז כנראה שצץ גם המסמך הזה שלגביו הסביר נבון שמדובר בבוקאי (עמ' 50 ש' 5-4). על כל פנים, משהעיד ספדי כי כלל לא טרח לקרוא את המסמכים שהעביר לו נבון לפני שחתם עליהם, אין לקבל את טענתו כי לא הבין על מה הוא חותם.

64.
מסמך הפטור הנ"ל הוא מכתב מופנה אל בוקאי השקעות ואל בוקאי שכותרתו "פטור ושיחרור מכל אחריות בגין שירותי השקעות בני"ע הניתנים ע"י חיים נבון
". במכתב זה שבו מוגדר כי חיים נבון
הוא "נותן השירות" נקבע, בין היתר, בסעיף 2 לאמור: "... אנו מאשרים בזאת כי ידוע לנו שאין ביניכם לבין נותן השירות, העומד לתת לנו ו/או נותן לנו שירותי השקעות, כל קשר עסקי ומשפטי הנוגע לשירותים שהוא עומד לתת לנו...", ובסעיף 3 למכתב נקבע כי "למען הסר ספק, אנו מאשרים בזאת כי לא נראה אתכם אחראים בשום צורה ואופן לתוצאות השקעתנו, ומבחינתנו אתם פטורים ומשוחררים מכל אחריות".

65.
עיון מדוקדק בכתב התביעה מעלה כי רוב הטענות העובדתיות מופנות כלפי נבון - נבון שידל להעביר את ניהול התיקים אליו, נבון שכנע, נבון שימש מנהל התיקים, נבון הודה באחריות למחיקת תיק ההשקעות וכיו"ב, ואילו הטענות כלפי ישיר השקעות וכלפי קבוצת בוקאי מסויגות.

66.
לגבי נסיבות החתימה על מסמכי פתיחת החשבון נטען כי היה זה נבון בלבד שהחתים את ספדי על מסמכי פתיחת החשבון החדש אצל ישיר השקעות. כמו-כן עלה במהלך דיון ההוכחות כי "מרינה"
ששכנעה את ספדי להעביר את ניהול התיקים לידי נבון, לא פעלה מטעם בוקאי כנטען בכתב התביעה אלא הייתה בת זוגו של נבון ופעלה יחד עמו.

67.
כמו-כן אפשר לראות כי אמנם הועלו בכתב התביעה טענות שלפיהן נבון ובוקאי יחד אישרו את הנזק שנגרם לתיק ההשקעות, אך אין כל טענה מפורשת שלפיה בוקאי הודה באחריות שלו לנזק והתחייב לשלם סכום כלשהו לתובעים. הכותרת שלפני סעיף 49 לכתב התביעה היא "נבון מודה באחריות למחיקת תיק ההשקעות ומציע לתובע פיצוי כספי". מסעיף 49 עולה כי ביום 4.3.01 נפגש ספדי עם נבון, ולפי סעיף 50, נבון בלבד הוא זה שהתחייב לפצות את ספדי במלוא סכום תיק ההשקעות שנמחק בתשלומים חודשיים. בסעיף 51 נטען כי לאחר חתימת הסכם הפיצוי "הזרימו קבוצת נבון ו/או קבוצת בוקאי לחשבון החדש כספים בסכומים נמוכים כדי לחדש את הפעילות בו...". הכותרת שלפני סע' 52 לכתב התביעה היא "בוקאי ונבון נפגשים עם מרקו ומודים בחבותם...", אך בגוף הסעיפים שמתחת לכותרת זו אין כל טענה מפורשת שלפיה בוקאי הודה באחריותו או בחבותו לנזק שנגרם לתובעים. מסעיף 52 עולה כי ביום 14.8.01 התקיימה פגישה נוספת של ספדי עם נבון שבה השתתף גם בוקאי, ובסעיף 53 נטען כי במהלך הפגישה מודים בוקאי ונבון כי "תיק ההשקעות שנמחק נוהל בניגוד לדין, בניגוד להנחיות התובעים ובאופן רשלני...". הניסוח הנ"ל של סעיף 53 הוא עמום, וכל שעולה ממנו הוא כי נבון ובוקאי הודו שהתיק לא נוהל כראוי וכדין. אין כל טענה שלפיה בוקאי הודה באחריות שלו או של בוקאי השקעות לאופן ניהול התיק, ואף לא נטען כי בוקאי התחייב לפצות את התובעים על הנזקים שנגרמו להם.

68.
בהמשך, בסעיפים 55 ו- 56 לכתב התביעה ישנה התייחסות לניסיונו של בוקאי לשכנע את ספדי לתבוע כספים מחברת הביטוח, ונטען כי בוקאי הכתיב לספדי נוסח של פניה לסוכנות הביטוח. ואולם, אין גם בכך כדי לבסס אחריות אישית של בוקאי לנזק שנגרם כתוצאה מניהול כושל של תיק ההשקעות באמצעות קבוצת נבון.

69.
בסע' 17 לכתב התביעה נטען כי "נבון הוא זה שהעביר הוראות ביצוע" לישיר השקעות ולא נסתרה עדותו של בוקאי שלפיה המחשבים של ישיר השקעות היו במשרדו ששימש תחנת מעבר, והמשרד קיבל הוראות מנבון (ראו עמ' 182 לפרוטוקול מיום 27/11/11). חיזוק לגרסה זו אפשר למצוא גם במכתב של ישיר השקעות - נספח ב' לתצהירו של בוקאי, שלפיו בוקאי השקעות תשמש "כתחנה להעברת פקודות ותהיה אחראית על כל פעילות ההקלדה כפי שיורו לה הלקוחות". כך גם לא נסתר כי בוקאי גבה עמלות בסך של 3 ₪ עבור כל פעולה ישירות מישיר השקעות (עמ' 184 ש' 10) ומעולם לא ראה את ספדי (עמ' 191).

70.
לטענת בוקאי, מסמך הפטור מיום 27.12.00 נחתם לפני חתימת ההסכם שבו הסמיכו התובעים את קבוצת נבון לנהל את תיק ההשקעות. על פני הדברים, ההסכם לפתיחת החשבון החדש בניהולה של חן מעוף ומסמך הפטור נחתמו באותו יום, אך מהראיות שבפני
בית המשפט עולה כי הסכם הפטור אכן נחתם בטרם ביצע נבון פעולות כלשהן בתיק.

71.
בוקאי אמנם אישר בעדותו כי הוא יודע שגם לקוחות אחרים של נבון הפסידו את כל כספם, אך
לא נשאל מתי נודע לו על כך (עמ' 242 ש' 13). בהמשך עלה מעדותו של בוקאי כי לאחר שנחתם הסכם הפטור, הבין שהמצב לא טוב ואמר לנבון להפסיק לפעול כפי שפעל, וכנשאל מתי אמר זאת לנבון, השיב כי הוא חושב שלקראת אפריל 2001 (עמ' 258 ש' 4).

72.
כמו-כן יש לתת את הדעת לכך שהתביעה נגד קבוצת בוקאי הוגשה בשיהוי רב, למעלה משבע שנים לאחר חתימת מסמך הפטור, וכמעט שבע שנים לאחר מועד קרות הנזק, ויש בכך כדי להפחית במידה ניכרת מהמשקל שיש לייחס לטענות התובעים כלפי קבוצת בוקאי, בין היתר בכל הנוגע למסמך הפטור.


73.
לאור כל האמור לעיל, התובעים לא הרימו את הנטל הנדרש כדי להוכיח כי יש להטיל על קבוצת בוקאי אחריות כלשהי לנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מאופן ניהול תיק ההשקעות, בפרט לנוכח מסמך הפטור שעליו חתמו התובעים ביום 27.12.00, ככל הנראה בסמוך למועד שבו הסמיכו את קבוצת נבון לנהל עבורם את תיק ההשקעות. כך גם לא עלה בידי התובעים להוכיח כי בעת החתימה על מסמך הפטור הנ"ל ידע בוקאי שנבון לא פעל כראוי כלפי לקוחות אחרים וגרם להם להפסיד את כל כספם.

74.
על כן, דינה של התביעה נגד
קבוצת בוקאי להידחות.

הנזק שנתבע

75.
כאמור לעיל, משלא הרימו התובעים את הנטל הנדרש כדי להוכיח כי יש להטיל על ישיר השקעות או על קבוצת בוקאי אחריות לאופן ניהול תיק ההשקעות, דין התביעות נגדם להידחות, ואינני נדרש לדון ולהכריע בטענות התובעים בעניין הנזק. יחד עם זאת ומעבר לנדרש יצוין כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם לביסוס טענותיהם גם בעניין הנזק.

76.
מתוך הסכום הכולל של התביעה, סך של 450,000 ₪ נתבע בגין "הפסד כספי ישיר כתוצאה מניהול תיק השקעות שנמחק", סך של 223,964 ₪ "בגין הפרשי הצמדה וריבית על הסכום הנ"ל מיום מחיקת התיק ועד ליום הגשת כתב התביעה" וסך של 50,000 ₪ "בגין עוגמת נפש". במקרה דנן הוכח שתיק ההשקעות נוהל באמצעות קבוצת נבון בלבד, ודי בכך כדי לדחות את התביעה שהוגשה כנגד ישיר השקעות וקבוצת בוקאי בגין ההפסד שנגרם כתוצאה מניהול תיק ההשקעות.

77.
בסע' 48 לכתב התביעה נטען כי לא ברור לתובעים כיצד סך של 120,000 ₪ מתוך כספם הגיע לידי
הנתבעים בגין עמלות וכן הועלתה טענה בדבר חיבוץ עמלות (שנזנחה בסיכומי התובעים), אך כעולה מפירוט הנזקים הנטענים לעיל, אין בפני
בית המשפט כל תביעה להשבת כספים שנגבו בגין עמלות. למרות זאת, התובעים הקדישו פרק שלם בסיכומיהם לתביעה חלופית ל"השבת עמלות שנגבו ביתר". מדובר בהרחבת חזית אסורה, ואף אין בפני
בית המשפט ראיות המעידות כי סכומי העמלות שנגבו היו גבוהים מהמוסכם בין הצדדים. יצוין כי ב

פסק דין
שניתן בת.א. (ראשל"צ) 3207/07 דוד בן משה נ' חב' לב התמר בע"מ שאליו הפנתה ישיר השקעות בסיכומיה, נקבע כי בית המשפט אינו נוהג להתערב בגובה העמלות שנקבעו בחוזה שהוא פרי משא ומתן מסחרי, והדבר מסור באופן בלעדי לשיקול דעתם של הצדדים. כך גם יש לקבל את טענתה של ישיר השקעות כי לא הוכח כל קשר סיבתי בין גביית העמלות ואופן חלוקתן לבין הנזק הנטען.


78.
עוד נטען בסיכומי הנתבעים כי התובעים לא הוכיחו את סכום השקעתם ואת שיעור אובדנם, לא צירפו חוות דעת מומחה כדי לבסס את טענתם בדבר ההפסדים שנגרמו להם ולא הציגו בפני
בית המשפט פירוט לגבי המספר המדויק של הפעולות שבוצעו בתיק, סוג הפעולות, מועדי ביצוען ושיעורי העמלות שנגבו. בהקשר זה נטען כי ישיר השקעות קיבלה רק 1/3 מסך העמלות שנגבו, ושיש לייחס לתובעים אשם תורם משום שלא טרחו לקרוא את המסמכים לפני שחתמו עליהם ולא עקבו אחר הפעולות שביצע מנהל התיקים שלהם, חן מעוף. כמו כן נטען בעניין הנזק כי התביעה הוגשה בשיהוי רב, כמעט 7 שנים לאחר המועד שבו נולדה עילת התביעה, וזאת ללא כל פניה מוקדמת לישיר השקעות. טענות אלה לא נסתרו.

79.
לאור כל האמור לעיל, אין אלא לקבוע כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם כדי לבסס
את טענותיהם לגבי הנזקים הכספיים הישירים שנגרמו להם, ומשכך, יש לדחות גם את התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש.

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.


התובעים ישלמו בגין שכ"ט עו"ד סך של 40,000 ₪ לנתבעת 5 - ישיר בית השקעות (ניהול תיקים) בע"מ וסך נוסף של 40,000 ₪ לנתבעים 2 ו- 4 - מר משה בוקאי ומשה בוקאי השקעות וניהול בע"מ, יחד. הסכומים הנ"ל ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.




המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.


ניתן היום, י"ז סיון תשע"ד, 15 ביוני 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 10604/08 מרקו ספדי, ישראל שוכמן נ' חיים נבון (פורסם ב-ֽ 15/06/2014)