פסקי דין על קאסם ח'ליל | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון בקעת בית הכרם

23717-02/11 תוב     10/06/2014




תוב 23717-02/11 קאסם ח'ליל נ' ועדה מקומית לתכנון בקעת בית הכרם








בית משפט השלום בקריות



תו"ב 23717-02-11 ועדה מקומית לתכנון בקעת בית הכרם
נ' ח'ליל




תיק חיצוני:




מספר בקשה:
2

בפני

כב' ה
שופט


מוחמד עלי


המבקש

קאסם ח'ליל


נגד


המשיבה

ועדה מקומית לתכנון בקעת בית הכרם


החלטה

לפני בקשת המבקש לעיכוב ביצוע צו הריסה, שניתן במסגרת גזר הדין בתיק זה.

ההליכים עד כה וטענות הצדדים

1.
נגד המבקש הוגש בתיק זה כתב אישום שבו יוחסה לו ביצוע עבודות בניה ושימוש במקרקעין בניגוד לייעודם, עבירות לפי סעיפים 145(א)(2) ו- (3), 204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). בכתב האישום צוין כי הנאשם בנה בית מגורים בשטח 120 מ"ר, בקרקע שייעודה חקלאי.

2.
ביום 1.11.2011 ניתן גזר דין, לאחר שהמבקש הורשע על פי הודאתו, שבו הוטלו עליו עונשים שונים ובכללם
צו להריסה הבניה הבלתי חוקית (להלן: הצו), שביצועו עוכב עד ליום 1.11.2012.

3.
המבקש עותר בבקשתו זו לעכב את ביצוע הצו לתקופה נוספת של 24 חודשים. ב"כ המבקש ציין בבקשתו כי אושרה תכנית שמספרה ג/15421 ששינתה את ייעוד המקרקעין למגורים, וכי יש צורך בהליך של איחוד וחלוקה, שלאחריו ניתן להוציא היתרים על פי התכנית.

4.
המשיבה מתנגדת לבקשה ובתגובה שהגישה, הביאה טעמים דיוניים וטענות לגופו של עניין. המשיבה הפנתה את הזרקור לעבר קיומו של כתב אישום שהוגש נגד המבקש בתיק 55129-10-13 בגין אי קיום הצו, וטענה כי משמעות מתן הצו כעת הוא איון תוצאות ההליך המקביל, וכי ניתן להגיש בקשה להארכת מועד הצו, לאחר סיום ההליכים בתיק המקביל, כדי למנוע הגשת כתב אישום בעתיד. כן נטען כי המבקש השתהה בהגשת בקשתו.

5.
בהחלטה שניתנה על ידי ביום 3.4.14 ציינתי כי לבקשה צורף מכתב של עורך הבקשה להיתר אך לא צורף תצהיר. הוריתי למבקש להגיש תצהיר של עורך הבקשה שיבהיר: מתי אושרה תוכנית המתאר המשנה את ייעוד המקרקעין למגורים? האם הוגשה כבר תוכנית איחוד וחלוקה? ומה הצפי לקבלת היתר בנייה?.

6.
ב"כ המבקש צירף תצהיר של עורך הבקשה ממנו עולה כי המבנה השייך למבקש נמצא בתחום תוכנית מפורטת שאושרה ביום 22.7.13, שלפיה ייעוד המקרקעין הוא למגורים. בתצהיר הוסיף עורך הבקשה וציין, כי תוכנית האיחוד והחלוקה היא באחריות הוועדה המרחבית, הדבר נמצא בטיפולה והתוכנית טרם אושרה סופית. הובהר כי על פי התוכנית לא תהיה כל מניעה לקבלת היתר לאחר אישור תוכנית האיחוד והחלוקה ומאחר ותוכנית זו טרם אושרה, לא היה טעם בהגשת בקשה לקבלת היתר בנייה וזו תוגש לאחר אישור התוכנית.

7.
בהחלטתי מיום 8.5.2014 הוריתי על קבלת תגובת המשיבה, שלא נתקבלה עד ליום מתן החלטתי זו.

דיון והכרעה

8.
המקור המשפטי לבקשת המבקש מצוי בסעיף 207 לחוק התכנון והבניה הקובע בהאי לישנא: "בית המשפט רשאי, בזמן מתן צו לפי סעיפים 205 או 206 ובכל עת לאחר מכן, לקבוע את המועד לביצועו, ורשאי הוא להאריך מועד שקבע, אם ראה טעם לעשות כן".

9.
סדרי הדין הקשורים בהגשת הבקשה והדיון בה מוסדרים בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט- 2008 (להלן: התקנות). הכללים העיקריים הנוגעים לאופן הגשת הבקשה הם כלהלן: הבקשה תוגש בכתב לא יאוחר מ – 21 ימים לפני המועד האחרון שנקבע לביצוע הצו (תקנה 2(א)); תפרט את ההליכים לרבות ההליכים המנהליים הקשורים בעניין (תקנה 2(ב)); תיתמך בתצהיר לאימות העובדות ואם היא כוללת עובדות באשר למצב התכנוני – יש לצרף תצהיר של איש מקצוע המטפל בהליכים, אליו יצורפו העתקים מהמסמכים הרלוונטיים.

תקנה 4(א) לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי ליתן החלטה על סמך כתבי הטענות ללא קיום דיון במעמד הצדדים. תקנה 4(ב) קובעת כי במידה והבקשה מצריכה דיון ייקבע הדיון באופן שלא יביא לביטול או דחיית המועד המתוכנן לביצוע הצו. חשוב להדגיש את
הוראת תקנה 6 הקובעת כי: "בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלה, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו".

10.
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, עיינתי במסמכים שצורפו לבקשה ובתצהיר שתומך בה, ושבתי ועיינתי בהליכים שהיו עד למתן גזר הדין, ראיתי לדון בבקשה על סמך המסמכים ולא לקיים דיון במעמד הצדדים, ולקבל את הבקשה באופן חלקי. אביא את הטעמים למסקנתי:

11.
בטרם הדיון בגוף הבקשה, נקרב את המבט אל טענתה של המשיבה לפיה הבקשה הוגשה בחלוף המועד הקבוע בתקנות. מקורה של הטענה בתקנה 2(א) לתקנות הקובעת כי: "בקשה תוגש [...] לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לפני המועד האחרון שנקבע לביצועו", והילוכה כלהלן: הצו ניתן ביום 1.11.2011 וביצועו נדחה ליום 1.11.2012, והבקשה צריכה להיות מוגשת לכל המאוחר 21 יום לפני מועד זה. אין בידי לקבל טענה זו. מבלי להיזקק לפרשנותה של תקנה 2(א) לתקנות, למשמעות הדיבור "המועד שנקבע לביצועו" (האם ביצוע דה פקטו או דה יורה)
וליחס בינה לבין הוראות סע 207 לחוק (ראו בין היתר: בג"ץ 1068/09 סמיר חאג', עו"ד נ' שר המשפטים ([פורסם בנבו,
(12.5.2009), בו נדחתה עתירה, משיקולי סף, לביטול תקנה 2(א) לתקנות), הגעתי למסקנה כי במקרה זה קיימים נימוקים מיוחדים, שיפורטו להלן, המצדיקים קבלת הבקשה לגופה.

זאת ועוד, ברע"פ 4357/01 יעקב סבן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה אונו, פ"ד נו (3) (29.4.2007) (להלן: פרשת סבן) נקבע שבית המשפט יכול להידרש לבקשה המוגשת מכח סעיף 207 לחוק התכנון והבניה גם אם היא מוגשת לאחר שמועד ביצוע הצו חלף עבר. כך ציין בית המשפט העליון בפרשת סבן:

"לסיכום נאמר, כי סמכותו של בית-המשפט עומדת לו ליתן ארכה לביצועו של צו הריסה גם אם חלף המועד שנקבע קודם לכן לביצועו של הצו. חלוף המועד לביצועו של צו הריסה, אין בו, באשר הוא, כדי לשלול סמכותו של בית-משפט ליתן לעבריין-בנייה ארכה נוספת"

בהקשר זה אוסיף כי דווקא במטריה בה עסקינן, שאלת הסיכוי להכשרת הבניה על ידי השגת היתר- ומכאן הצורך בשקילת דחיית מועד ביצוע הצו שלא בוצע – מתעוררת לרוב לאחר חלוף זמן ניכר עם התקדמות הליכי התכנון. כזה הוא המקרה שלפנינו.

12.
לעניין יתר הטענות הקשורות בסדרי הדין: במקרה שלפנינו, הבקשה נתמכה בתצהיר ואליה צורפו מסמכים שנערכו על ידי בעלי מקצוע, לרבות מכתב בעל מקצוע המטפל בהליך התכנוני. בהתאם להחלטתי מיום 8.5.2014, צורף תצהיר של עורך התכנית.

13.
לגוף העניין: בפרשת סבן נקבע כי בבוא בית המשפט להפעיל את סמכותו לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה יביא במניין שיקוליו את אינטרס הפרט ואת אינטרס הכלל, תוך שבית המשפט עורך "איזון לשעה" בין הצורך לעמוד על קיומו של החוק ובין צרכיו של הפרט. בהקשר זה ראו גם רע"פ 5086/97 בן חור נ' עיריית ת"א יפו פ"ד נא (4) 625 (להלן: פרשת בן חור). בפרשת סבן צוינו דברים אלה, שראוי כי נשים אותם לנגד עיננו בדיון בבקשות כגון אלה:

"תופעה תדירה היא שבית-משפט נותן ארכה לביצועו של צו הריסה מקום שעבריין-הבנייה יכול שיזכה בהיתר בנייה, ואולם לא רק כך ניתנת ארכה לעבריין-בנייה. אכן, מגוון המקרים רב הוא. סמכותו זו של בית-המשפט זכתה להדגש-יתר בחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 43) שעה שבית-המשפט זכה מפורשות בסמכות רב-פעמית לקבוע מועדים להריסת מבנה עבריין, על יסוד הנחה שעניינו של המבקש ארכה יישקל מעת לעת על-פי מצב הדברים – מאזן האינטרסים, בלשוננו – שיהיה בעת הידון הבקשה למתן ארכה נוספת"

ובהמשך:

"בית-המשפט אמור ליתן ארכה לעבריין-בנייה "אם ראה טעם לעשות כן", וטעם פירושו "טעם טוב".

ומהו "טעם טוב"? המבחן העיקרי להפעלת שיקול הדעת במסגרת עריכת האיזונים האמורים עניינו בסיכויים לכך כי המבנה שלגביו ניתן צו ההריסה יזכה בהכשר ופרק הזמן הדרוש לכך. ראו גם: ע"פ 917/85 נימר נגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה ([פורסם בנבו], 9.3.2004);
רע"פ 3146/07 חוסין ג'דיר נ' מדינת ישראל הועדה המחוזית לתכנון ובניה ([פרסום נבו], 12.4.2007); רע"פ 9364/08 גן הזית ארועים וכנסים בע"מ נ' הועדה המקומית ולבניה "זמורה" ([פורסם בנבו],
(10.6.2009); ע"פ 654/10 אורה מושב עובדים להתיישבות נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 9.2.2010).

14.
עסקינן בצו הריסה שניתן לאחר שהמבקש הורשע בבניית בית מגורים בשטח
של 120 מ"ר בקרקע חקלאית. אין חולק כי בינתיים אושרה תכנית מתאר אשר משנה את ייעוד המקרקעין מחקלאות למגורים. הבקשה נתמכת בנתונים לפיהם כל שחוצץ בין המבקש לבין הוצאת היתר הוא תכנית איחוד וחלוקה. ממכתבו של מהנדס המועצה שצורף עולה כי הליך זה צפוי להסתיים תוך 8 חודשים. התגובה לא התייחסה לנתונים שהוצגו על ידי המבקש. הנתונים המוצגים על ידי המבקש מצביעים על אפיק תכנוני ממשי וקרוב להכשרת הבניה, המהווים טעם טוב להארכת המועד לביצוע הצו.

15.
אין בידי לקבלת את טענות ב"כ המשיבה כי יש להגיש את הבקשה לאחר גמר ההליכים בכתב האישום שהוגש נגד המבקש בגין אי קיום צו ההריסה. המשתמע מטיעון ב"כ המאשימה כי
מטרת הארכת המועד לביצוע הצו היא בעיקר למנוע הגשת כתב אישום, אינו מדויק. מטרת בקשה לפיו סע' 207 היא לא להעמיד את הנאשם בפני
מצב שבו הוא מפר צו שניתן על ידי בית המשפט כאשר קיים אופק תכנוני להכשרת הבניה. אמנם, תוצאת לוואי להארכת המועד היא כי לא ניתן להגיש – ביחס לתקופה ממועד מתן ההחלטה ועד תום הארכה – כתב אישום, אולם העיקר הוא מניעת ההריסה ולא מניעת האישום. מכאן, שאינני רואה מניעה כי תינתן החלטה בבקשה, כשבמקביל קיים כתב האישום בגין התקופה בה לא קוים הצו.

16.
סוף דבר, אני מורה על עיכוב ביצוע צו איסור השימוש למשך 12 חודשים מהיום. מובהר כי תוקפה של החלטה זו הנו מעתה ואילך ולא בדיעבד, ואין בה כדי להשליך על הליכים משפטיים או אחרים שננקטו או שינקטו לגבי תקופת העבר.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.



ניתנה היום,
י"ב סיוון תשע"ד
,
10 יוני 2014
, בהעדר הצדדים.








תוב בית משפט שלום 23717-02/11 קאסם ח'ליל נ' ועדה מקומית לתכנון בקעת בית הכרם (פורסם ב-ֽ 10/06/2014)