פסקי דין על ח'ליל ג'ארחי | פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

28883-05/14 רעצ     10/06/2014




רעצ 28883-05/14 ח'ליל ג'ארחי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



רע"צ 28883-05-14 ג'ארחי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
--


תיק חיצוני: 02-30166-13-2


לפני
כב' השופטת
רויטל באום


מבקש

ח'ליל ג'ארחי


נגד

משיב
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ




פסק דין


לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' אביגיל סלע-הקש, מיום 10.4.14 בתיק הוצל"פ 02-30166-13-2.

יצוין, כי הבקשה הוגשה ביום 18.5.14, בחלוף המועד שנקבע להגשתה בתקנה 119(ה) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, וזאת אף בשים לב לפגרת הפסח, וללא בקשה להארכת מועד. נוכח התוצאה אליה הגעתי, אין נפקות לאיחור או להעדר הבקשה להארכת המועד.

1.
המבקש, שהינו החייב בתיק ההוצל"פ, הגיש בקשה להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים לשם איחוד תיקיו.

בהחלטה נשוא הבקשה שלפניי, התקבלה בקשתו של המבקש לאיחוד תיקיו, תוך שנקבע כי על המבקש להפקיד סך של 3,500 ש"ח כתנאי לפתיחת תיק האיחוד, וכן ניתן צו חיוב בתשלומים בסך של 3,000 ש"ח
בחודש.

המבקש מלין הן על גובה סכום ההפקדה הראשוני והן על גובה צו החיוב בתשלומים החודשי בטענה כי אינם תואמים את יכולותיו הכספיות.

2.
המבקש אינו עובד, כאשר אין טעם של ממש לדבר. העובדה כי בקשתו לקבלת גמלת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי נמצאת ב"טיפול" אינה עילה שלא לעבוד, בפרט כאשר למבקש ילדים קטנים אותם עליו לפרנס ובפרט כאשר למבקש חובות בהוצאה לפועל.

לטענת המבקש, הכנסות המשפחה עומדות על הסך של 7,349 ש"ח: 4,000 ש"ח עזרה משני אחיו של המבקש, גמלת הבטחת הכנסה שמקבלת אשתו בסך של 2,897 ש"ח, וקצבת ילדים בסך של 452 ש"ח.

הוצאות המשפחה עומדות, לדבריו, על הסך של 8,452 ש"ח: 4,000 ש"ח בגין משכנתא, 1,400 ש"ח בגין אחזקת מדור (חשמל, מים, ארנונה וכו') וכ-3,000 ש"ח בגין כלכלה.

3.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בהבהרה שהוגשה ביום 9.6.14 בהתאם להחלטתי מיום 20.5.14 ובהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, אינני סבורה שיש מקום להתערב בה.

4.
עיון בבקשות שהגיש בהוצאה לפועל ובהחלטה נשוא הבקשה שלפניי מלמד, כי המבקש טען בהוצל"פ שכל אחד משני אחיו מסייע לו בסך של 3,000 ש"ח בחודש, אף צירף תצהיר של אחד מהם (מיום 23.3.14), המעיד על כך.

לבקשת רשות הערעור שלפניי צירף המבקש תצהירים שונים, מאוחרים יותר (מיום 14.5.14), של שני אחיו, בהם הם מצהירים שהם מסייעים לו בסך של 2,000 ש"ח כל אחד.

אין לתת אמון בתצהירי אחיו של המבקש או בטענותיו בעניין סכום הסיוע המשפחתי;

כפי שהסתבר, תצהירי אחיו "משתנים" בהתאם לנסיבות, כלומר – משנוכח המבקש כי העזרה שמושיטים לו אחיו תגרום לתשלום גבוה לנושיו (בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור דנן), דאג "להפחיתה" והגיש לבית המשפט תצהירים שונים, מאוחרים יותר כאמור.

אחיו של המבקש הצהירו כי הם מסוגלים לסייע למבקש בתשלום חודשי כולל של 6,000 ש"ח, ואם יכלו לעשות כן בעבר לשם מימון הוצאותיו השונות של המבקש ומשפחתו, יוכלו להמשיך ולעשות כן בעתיד, רק שהפעם הדבר ישמש להחזר חובות שצבר המבקש.
בנוסף, בסע' 6 להבהרה שהגיש המבקש ביום 9.6.14, בהמשך להחלטתי מיום 20.5.14, טען כי בבקשתו בהוצאה לפועל הצהיר המבקש כי אחיו סייעו לו בסכום חודשי של 6,000 ש"ח, וזאת מאחר ובאותה עת טרם קיבלה אשתו גמלת הבטחת הכנסה, אך עיון בבקשה שהגיש בהוצאה לפועל מלמד, כי סכום הסיוע בא בנוסף לגמלת אשתו (וראו: סע' 6 לבקשה החוזרת להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, בעקבותיה ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות ערעור זו).

5.
גם לגבי הוצאות המשכנתא שינה המבקש גירסתו, עת טען בבקשתו הראשונה בהוצאה לפועל כי הוא משלם סך של 2,000 ש"ח, ובבקשתו החוזרת בהוצאה לפועל ולפניי הוא טוען כי התשלום עומד על כ-4,000 ש"ח. המבקש מסביר פער זה ב"טעות סופר בכתב הויתור על סודיות" (סע' 5 להבהרה מיום 9.6.14).

לא ניתן כל הסבר מדוע המבקש משלם החזר חודשי של משכנתא בסך של 4,000 ש"ח כאשר מחיר הדירה עמד על 642,000 ש"ח, וסכום הלוואת המשכנתא שניטל בוודאי היה נמוך יותר, או מדוע המבקש מתגורר בדירת ארבעה וחצי חדרים (וראו: הסכם רכישת הדירה מיום 26.8.01) ולא מסתפק בדירה צנועה יותר, המתאימה ליכולותיו הכספיות ולעובדה שלא הוא ולא אשתו עובדים לפרנסתם.

תשלום החזרי משכנתא בסך של 2,000 ש"ח הגיונית יותר, ועל המבקש לפעול לשם העמדת סכום ההחזר החודשי על סכום זה; האלטרנטיבה היא מכירתה של הדירה הגדולה ומעבר לדירה קטנה יותר, תוך הקטנת ההוצאות הנלוות.

6.
מכל המפורט לעיל, אני קובעת כי הכנסות התא המשפחתי עומדות על הסך של 9,349 ש"ח, כפי שנקבע בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, כי ההוצאות הסבירות של המשפחה עומדות על 6,400 ש"ח, ועל כן הפער בין ההכנסות להוצאות עומד על 3,000 ש"ח.

מכאן, שסכום החזר חודשי בסך של 3,000 ש"ח הינו בהתאם ליכולותיו של המבקש, ולא מצאתי להתערב בו.


7.
אשר לסכום התשלום הראשוני – גם בעניין זה לא מצאתי להתערב, נוכח קביעתה הברורה של כב' הרשמת בהחלטתה, כי מאז מסירת האזהרה למבקש בתיק ביום 8.7.13 לא שולם על ידו דבר ע"ח חובו, עובדה שיהא לה ביטוי בקביעת הסכום הראשוני, המהווה תנאי לפתיחת תיק האיחוד, והמבטא תשלום, חלקי ביותר, ע"ח פיגוריו.


לא ניתן להתעלם מהתנהלותו של המבקש עובר להגשת בקשתו לאיחוד תיקיו; לאי ביצוע תשלומים בתיק ההוצל"פ מאז מסירת האזהרה בו, חייב להיות ביטוי כאשר מבקשים לאחד את כלל התיקים, ולהקל בכך על המבקש.


על כן, לא מצאתי להתערב בסכום ההפקדה הראשוני.

8.
התוצאה היא כי אני דוחה את הבקשה. הואיל ולא התבקשה תגובת המשיב, אינני עושה צו להוצאות.


רשמתי לפניי כי המבקש פטור מתשלום אגרה.


ניתן היום,
י"ב סיוון תשע"ד, 10 יוני 2014, בהעדר הצדדים.









רעצ בית משפט שלום 28883-05/14 ח'ליל ג'ארחי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/06/2014)