פסקי דין על שיווק אביב (1991) גנגינה את ביטון | פסקי דין על קורקוס יוסף | פסקי דין על קורקוס אמיל | פסקי דין על יד יצחק סיטנאות מזון | פסקי דין על ידין שיווק סיטונאות ומכירת מוצרי מזון |

2346/01 עא     21/11/2004




עא 2346/01 שיווק אביב (1991) גנגינה את ביטון בע"מ, קורקוס יוסף, קורקוס אמיל נ' יד יצחק סיטנאות מזון בע"מ, ידין שיווק סיטונאות ומכירת מוצרי מזון





1
בתי המשפט

עא 002346/01
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
21/11/2004
תאריך:

כב' השופט יהושע גרוס
סגן נשיא - אב"ד
כב' השופטת אסתר קובו

כב' השופטת מיכל רובינשטיין
לפני:

1 . שיווק אביב )1991( גנגינה את ביטון בע"מ

2 . קורקוס יוסף

3 . קורקוס אמיל

בעניין:
המערער
נ ג ד
1 . יד יצחק סיטנאות מזון בע"מ

2 . ידין שיווק סיטונאות ומכירת מוצרי מזון

3 . ביטון ניסים
4 . סרוסי שלום

המשיב
פסק דין
השופט יהושע גרוס
, ס"נ - אב"ד

1. ערעור וערעור שכנגד על פסק-דינו של בית-משפט השלום (כב' השופט שטרסמן) בת.א. 1310/98 לפיו נדחו התביעות שהגישו הצדדים אלה כלפי אלה.

2. הדברים אמורים בענייני חשבונות וכספים שנוהלו ע"י הצדדים במסגרת עסקיהם. לבית-משפט השלום הוגשו מסמכים רבים והובאו עדים רבים, ובסופו של דבר לאחר שהשופט הנכבד בחן את שלל הראיות שהוצגו בפני
ו והתלבט בכל הנוגע לערכן ומשקלן על פני פסק ארוך ביותר, הגיע לכלל מסקנה כי אין הוא מסוגל לבור את התבן מן המוץ ולהכריע בין הגירסאות השונות. לפיכך ניפנה להכריע במחלוקות שהובאו בפני
ו על פי מבחן הנטלים והגיע לכלל מסקנה כי אף צד לא השכיל להרים את הנטל שרבץ על כתפיו. מכאן הובילה הדרך לדחיית שתי התביעות גם יחד, זו של המשיבים כלפי המערערים וזו של המערערים כלפי המשיבים. על תוצאה זו מלינים הם בערעור ובערעור שכנגד.

3. לאחר שהפכנו והפכנו בחומר הרב שהועמס עלינו, הן בפסק-הדין, הן בטיעוניהם של הצדדים והן בהשלמות בעל פה, המסקנה היא כי אף שאין מדובר בפסק-דין שהינו כליל השלימות, אין הצדקה להתערב בתוצאה הנקובה בסופו ויש להותירה על כנה.

4. בפתח הדברים ראוי לציין כי מדובר בתביעות שאין זה מן הראוי כי תגענה לסיפו של בית-המשפט. לו טרחו בעלי הדין שבפני
נו להעלות את קובלנותיהם וטרוניותיהם בפני
בורר איש מקצוע, כי אז לא היו מכלים זמן כה רב ושנים הרבה בדיוני סרק מפרכים שאין בית-המשפט מהוה את הזירה הנאותה לדון בהם. משבחרו לעשות כן, אין להם להלין אלא על עצמם על שכך הסתיים הסכסוך שביניהם. תיק זה יש בו המחשה חיה והסבר לתופעת העומס העצום המוטל על בתי-המשפט, כאשר מביאים לפיתחם עניינים שניתן היה לפותרם על נקלה ובמהירות מחוץ לכותלי בית-המשפט והבאתם לבית-המשפט רק גורמת לסירבול ולהתארכות דיונית בלא הצדקה. למשפטים מסוג זה יפה תיאורו של שייקספיר במחזה "קומדיה של טעויות" (בתרגומו הלשוני הנפלא של דן אלמגור):
"עד שתוציאו משפטו לאור
יכניס אותו בעל העור לחושך" (מערכה 4, תמונה 2).
היינו, עד שיסתיים משפטו של התובע ופסק-הדין יצא לאור, יצליח יריבו, הפושט את עורו, להחשיך עליו את עולמו.

5. למעשה טרונייתם העיקרית של המערערים הינה כי פסק-הדין נשוא הערעור אינו ממלא אחר אמות המידה הנדרשות מפסק-דין. זאת על שום שאין בו התייחסות לכל המסמכים והמוצגים הרבים שהועלו בפני
השופט. בנסיבות אלה אין בכוחם להתמודד עם קביעות פסק-הדין שכן לא נהירה להם ההנמקה שהוליכה לתוצאה האמורה. משום כך ומשום שברי להם שאין ערכאת הערעורים יכולה ורשאית לנבור בכל אותם מסמכים וליצור תשתית עובדתית חדשה, הרי שלדידם יש מקום להחזרת הדיון לבית-משפט השלום, על מנת שתתקיים בפועל התדיינות מחודשת מלכתחילה, וזאת שעה שעומדות רגלינו בתיק שתחילתו בשנת 1998 ובאירועים שהתרחשו שנים קודם לכן. שקלנו אם אין מקום לפעול בדרך זו, אך בסופו של דבר המסקנה היא כי אין מקום לעשות כן. פסק-הדין יוצא מנקודת הנחה כי בסופו של דבר ניצבת במקרה זה גירסה מול גירסה ולאחר בחינת עדויות בעלי הדין העיקריים, אין אפשרות להכריע את הכף וממילא די בכך כדי להביא לדחיית התביעות. על כך יש לומר כי ייתכן שהיה מקום לנתח באורח מדוקדק יותר את מסכת הראיות שהועלתה, אלא שחסר זה אין בו כדי לסייע לבעלי הדין. מעיון מדוקדק בפסק-הדין ברור כי השופט בחן את כל המסמכים, וגם אם לא התייחס באורח פרטני לכל מסמך, הרי התרשמותו הברורה היתה כי אין בכל אלה כדי לאשש את גירסת מי מהצדדים. בדרך אנלוגיה דומה הדבר למקרה שבו אין שופט הערכאה הדיונית מביע במילים מפורשות ומפורטות את אמונו בעד מסויים, אך בסופו של דבר מתוך התוצאה ברור כי הוא מעדיף את גירסתו. לגבי הטענה כי לא נאמר במפורש כי השופט מאמין לעד כבר נקבע כי : "אין זה הכרחי כי שופט יכתוב בפסק-דינו דווקא את המילים המפורשות: אני מאמין לעד זה ואינני מאמין לעד האחר. שופט שופט וסגנונו, ואין כל פגם, כאשר מניסוח הדברים עולה ברורות, מה הגירסה אותה מקבל בית המשפט כאמינה " (ע"א 365/81 אזולאי נ' לביא פ"ד לח(4) 125). כך אף כאן, אף שהדבר לא נאמר באורח מפורש ומפורט ברור כי המסקנה היא כי מתוך כל החומר שהוצג בפני
ו לא יכול היה השופט להקים את התשתית העובדתית הדרושה. צודק גם ב"כ המשיבים-מערערים שכנגד בטיעונו כי מדובר במסמכים שהיו כרוכים באורח הדוק עם העדויות ומשלא אומצה עדותו של אף אחד מבעלי הדין ממילא הביא הדבר לאי התייחסות לאותם מסמכים, שלא היה להם ערך עצמאי משלהם.

5. סוף דבר - חרף אריכותם של פסק-הדין נשוא הערעור, טיעוני הצדדים וריבוי החומר שבתיק, אין עלינו להמשיך בדרך זו, וניתן להסתפק בקצירת האומר. לאחר שקילת כל החומר, לא ניתן לומר כי יצאה שגגה מתחת ידי השופט קמא בכל הנוגע לתוצאה אליה הגיע, היינו כי לא עלה בידי אף צד להרים את הנטל שרבץ עליו, והדבר יפה אף לגבי הערעור שכנגד, ומשום כך היה מקום לדחיית שתי התביעות. הערעור והערעור שכנגד נדחים, איפוא, וזאת ללא צו להוצאות. הערבונות יוחזרו למפקידיהם.

_______________
יהושע גרוס
, אב"ד
סגן נשיא

השופטת אסתר קובו
:
אני מסכימה.
_______________
אסתר קובו
, שופטת

השופטת מיכל רובינשטין:
אני מסכימה.
___________________
מיכל רובינשטיין
, שופטת
ן

לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של אב"ד השופט גרוס
.

ניתן היום 21.11.04 בהעדר.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.
מיכל רובינשטיין
, שופטת

אסתר קובו
, שופטת

יהושע גרוס
, שופט
סגן נשיא








עא בית משפט מחוזי 2346/01 שיווק אביב (1991) גנגינה את ביטון בע"מ, קורקוס יוסף, קורקוס אמיל נ' יד יצחק סיטנאות מזון בע"מ, ידין שיווק סיטונאות ומכירת מוצרי מזון (פורסם ב-ֽ 21/11/2004)