פסקי דין על סעיד חמרה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

62959-12/12 בל     23/06/2014




בל 62959-12/12 סעיד חמרה נ' המוסד לביטוח לאומי








בבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה


ב"ל 62959-12-12



בפני

כב' השופטת
מיכל נעים דיבנר


התובע

סעיד חמרה
054407598
ע"י ב"כ עוה"ד רמי אסחאק



-


הנתבע

המוסד לביטוח לאומי
ע"י הלשכה המשפטית



פסק דין

פתח דבר
1.
התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בליקוי בריאותיו כפגיעה בעבודה כמשמעות המונח בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן – החוק), וזאת מחמת החומרים אליהם נחשף במסגרת עבודתו כמכונאי ב"אגד". הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 24.12.12, משני טעמים: האחד, מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתו לתנאי עבודתו; השני, כי מחלתו נובעת ממחלה טבעית (על רקע העובדה כי התובע מעשן, וכי הנפילה באמבטיה והפגיעה שחווה בצלעות/ריאות החמירה את מצבו הרפואי).
2.
בהודעה משותפת מיום 2.10.13, מסרו הצדדים כי הם מסכימים למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין מחלת הריאות ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו, בהתאם לתשתית העובדתית המוסכמת.
3.
ואלה הן העובדות המוסכמות על הצדדים:

א.
התובע הינו יליד 1957.

ב.
התובע עבד באגד בתפקיד של מכונאי משנת 1977 עד 2002, וכמסגר בתקופה מ- 2002 ועד 9/10.

ג.
התובע עבד 6 ימים, 8 שעות ביום כשעבודתו בוצעה מתחת לגגות אסבסט.

ד.
עבודתו של התובע כמכונאי כללה החלפת בלמים, דסקיות, שמנים, פילטרים, מנועים וגירים, כשבעבודה זו השתמש בטינר ובנפט לניקוי חלקי חילוף ע"י כך שהשפריץ על החלק את הטינר-נפט ולאחר מכן ניקה חומר זה באמצעות קיטור, בעבודה זו עבד התובע כשעה ביום.

ה.
בעבודתו הנ"ל השתמש התובע גם בחומר להסרת חלודה בין שעה לשעתיים ביום.

ו.
השימוש בחומר זה היה באמצעות התזה על החלק במיוחד על ברגים לצורך שחרורם.

ז.
התובע היה חשוף לפיח למשך שעה – שעה וחצי כל יום וזאת בזמן החלפת בלמים ו/או ניקוי דסקים באמצעות לחץ אוויר או
מברשת.

ח.
התובע היה גם חשוף לריחות צבעים שנדפו ממחלקת הפחחות שעבדה בסמוך למחלקתו וזאת במשך שעה שעתיים ביום.

ט.
בעבודתו כמסגר, התובע עסק בחיתוך ברזל באמצעות דיסק בממוצע שעה עד שעתיים ביום, והשחזת ברזל באמצעות מלטשת או דיסק במשך כ- 3 שעות ביום, התובע
גם עסק בהלחמות באמצעות מכונות ריתוך ואלקטרודות וארגון והיה חשוף לאבק פעולה זו. לאחר הפעולות הנ"ל הוא עסק בצביעת החלק באמצעות מכשיר התזה כשלצבע הוסף גם טינר. בעבודת הצביעה עסק התובע כשעתיים ביום.

י.
במשך כל תקופת עבודתו לא השתמש התובע במסכת מגן.

יא.
בתיק הרפואי מצורפת גם רשימת החומרים אשר היו בשימוש העובדים במקום עבודתו של התובע.
מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו
4.
ביום 17.10.13 מונה דר' משה ליג'י לשמש כמומחה יועץ רפואי (להלן- המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניינו של התובע וחוות דעתו נמסרה לבית הדין ביום 27.11.13 (להלן- חוות הדעת). בחוות הדעת, קבע המומחה כי התובע סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית (

copd
), אשר פוגעת בסימפונות, ומתאפיינת בממצאים דלקתיים בסימפונות, ומתבטאת בתופעות של שיעול, פליטת ליחה וקוצר נשימה. לפי המומחה, ביטויי המחלה ותסמיניה עלולים להופיע אפילו שנים לאחר שממצאיה כבר קיימים בריאות. המומחה לא מצא קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למחלתו, וציין כי הגורם למחלה הינו העישון הכבד והממושך אליו היה חשוף התובע, כעולה מן הרשומות הרפואיות. המומחה הוסיף כי אירועים חוזרים של זיהום חריף בסימפונות, אירועי סינוסיטיס ואירועים אשר מתאפיינים בממצאים המתאימים לאסתמה, מהם סבל התובע לאורך השנים תרמו אף הם לגרימת המחלה. יחד עם זאת, הוסיף המומחה כי אין לשלול את הסבירות שתנאי עבודתו של התובע עלולים היו להחמיר את מחלתו. המומחה סיכם באומרו כי השפעת תנאי עבודתו של התובע על מחלתו פחותה בהרבה מגורמים שאינם קשורים לתנאי עבודתו. המומחה הוסיף כי התובע סובל גם מסיבוכי חבלת בית חזה וריאות לאחר נפילה, אך ציין כי פגיעה זו אינה רלבנטית לתעסוקתו.
5.
לבקשת התובע הועברו למומחה מספר שאלות הבהרה, כפי שיפורטו להלן ולצידן תשובותיו של המומחה:
ש. האם נכון שרק 12.5% עד 20% מכלל המעשנים מפתחים מחלת
copd
?
ת. על בסיס סקרי אוכלוסיות וע"פ המקובל היום כאסכולה רפואית – כשליש מכלל המעשנים יחלו ב-
copd
.
להלן שני פרסומים מתוך כתב עת מרכזי בחשיבותו
american j. resp. crit. care med.
:
1.
נייר עמדה של

american thoracic society
משנת 2010. 182, 718-693.
2.
the natural history of chronic airflow obsstruction
משנת 2009. 180, 3-10.
יש להדגיש חזור והדגש: באלה שכבר חולים ב-
copd
, ל- 80% מהם יש היסטוריה של עישון ברקע.
ב- 20% הנותרים ללא היסטוריה של עישון, הסיבות לגרימת
copd
מתחלקות בין גורמים שונים אחרים (גורמים גנטיים, תחלואתיים ריאתיים כגון אסתמה, תזונתיים, אימונו ביולוגיים אינדיווידואליים וכן תעסוקתיים).
ש. האם אישור המעביד בדבר רשימת החומרים אליהם נחשף התובע בתקופת עבודתו עמד לפניך בעת מתן תשובותיך?
ת. עמדה בפני
י רשימת חומרים אשר הותרו לשימוש בחברת אגד, אישור שניתן לאגד ע"י המשרד להגנת הסביבה ("היתר רעלים").
ש. על פי אישור המעביד נחשף התובע בעבודתו לחומרים שונים כמפורט שם. האם נכון כי חשיפה לחומרים האלה שנים רבות (כ- 30 שנות חשיפה) הוכחה על פי מחקרים רפואיים כגורמי סיכון אפשריים למחלת
copd
או להחמרת מחלת ה-
copd
? הנך מתבקש לעיין לצורך תשובתך במאמרים המצורפים לתיק.
ת. המסמך המצוטט בתשובה הקודמת איננו אישור שהנ"ל נחשף לחומרים הללו.
עיינתי במאמרים המצורפים והדנים בעובדים שנחשפו לאיזוציאנטים ולחנקן דו-חמצני (
no2
).
הקשר בין החשיפה לאיזוציאנטים בתעשיית הפולימרים (פלסטיק) ובין אסתמה תעסוקתית ידוע. (הנ"ל לא אובחן כסובל מאסתמה תעסוקתית).
הקשר בין חשיפה ל-
no2
במסגרת לחשיפה לזיהום האוויר (זיהום הכולל גם גופרית דו-חמצנית (
so2
)) לבין מחלות דרכי הנשימה כגון ברונכיטיס ואסתמה בעיקר בילדים ידוע גם כן.
בעבודתו כמכונאי השתמש בחומרים שונים וכפי שנכתב בהחלטת בית הדין 'צורפה רשימת החומרים שהיו במקום עבודתו של התובע', יש להניח שהנ"ל היה חשוף לחומרים כאלה ואחרים מאותה הרשימה.
בניירות עמדה מרכזיים ובעלי חשיבות המתבססים על סקרי אוכלוסיות ועובדים בתעשייה והמייצגים אסכולה מקובלת (מובאות 1 ו- 2) נקבע שתרומת גורמים תעסוקתיים בגרימת
copd
הינה בסדר גודל של 15%. לפי כך קיים ביסוס להנחה שזוהי גם תרומת תעסוקתו במחלת ה-
copd
ממנה סובל.
מובאה מס' 1:
american thoracic society statement, occupational contribution to the burden of airway disease
.
amer. j. crit. care. med. 2003, 167, 787-797
.
מובאה מס' 2:
occupation in copd and chronic bronchitis, an update. int. j. tuber. lung dis. 2007, 11, 251-257.
.
ש. האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי חשיפת התובע לחומרים הנ"ל בעבודתו החמירה את מצבו?
ת. להערכתי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי עבודתו החמירה את מצבו במידת מה.
ש. נוכח תשובתך לשאלות שלעיל, האם נכון יותר לקבוע כי השפעתו הפרופורציונלית של העישון הינה שוות ערך להשפעת החשיפה לחומרים בעבודתו של התובע (50% - 50%)? ואם לאו, אנא פרט מהי לדעתך ההשפעה הפרופורציונאלית של החשיפה התעסוקתית על הופעת המחלה."
ת. בהחלט לא יהיה נכון לקבוע כי השפעת העישון על מחלתו היא שוות ערך להשפעת עבודתו (50%-50%) וזאת מהטעמים שפורטו לעיל (התרומה המכרעת והידועה היטב של העישון בגרימת נזקים למערכת הנשימה וכן שיעור התרומה היחסית של גורמים תעסוקתיים בהופעת מחלת
copd
).
6.
על יסוד חוות דעתו של המומחה, ותשובות ההבהרה, סיכמו הצדדים את טיעוניהם בכתב.
7.
לפי התובע, יש לקבל את תביעתו, ולהכיר במחלת הריאות ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה הנובעת ממיקרו-טראומה, על דרך ההחמרה. התובע טוען, בין היתר, כי לפי חוות דעת המומחה, קיימת סבירות בשיעור גבוה מ-50% כי חשיפתו לחומרים במסגרת עבודתו החמירה את מצבו הקיים, וכי די בהחמרה זו- אף לו היתה זמנית וחולפת- על מנת לבסס את תביעתו. התובע מפנה למספר פסקי דין- של בתי הדין האזוריים וכן של בית הדין הארצי- מהם מבקש הוא ללמוד כי די בסבירות של 50% לקשר סיבתי על דרך החמרה כדי לקבל את התביעה, אף אם נקבע כי מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הליקוי הרלבנטי פחותה בהרבה מהשפעת הרקע התחלואתי של המבוטח, ממש כפי שקבע המומחה בעניינו של התובע.
8.
הנתבע, בסיכומיו, מבקש כי התביעה תדחה. לטענתו, בין היתר, המומחה קבע כי מחלת הריאות של התובע נגרמה מתהליך תחלואתי, וללא קשר לעבודתו של התובע. הנתבע מוסיף כי אמנם לפי המומחה תנאי העבודה עלולים היו להחמיר את מחלת התובע, אולם השפעת תנאי העבודה על קיום המחלה פחותה בהרבה מגורמים שאינם קשורים לעבודתו. הנתבע מציין כי חוות הדעת של המומחה ברורה, וממנה עולה כי התובע לא הוכיח כי תנאי עבודתו תרמו להחמרת מחלתו. יתרה מזאת, לפי הנתבע, אף אם ייקבע כי תנאי עבודת התובע תרמו להחמרת מחלתו, לפי המומחה השפעת תנאים אלו היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, ולפיכך התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח שתנאי עבודתו גרמו למחלת הריאות שלו, או תרמו להחמרתה.
דיון והכרעה
9.
לאחר שנתנו דעתנו לטיעוני הצדדים ובחנו את חוות דעת המומחה כמכלול, הגענו לידי מסקנה כי דין התביעה להידחות, וזאת מהנימוקים שלהלן.
10.
המומחה, בחוות הדעת ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, מציין כי התובע סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית (

copd
), אשר תסמיניה עלולים להופיע אפילו שנים לאחר שממצאיה כבר קיימים בריאות. המומחה הוסיף כי הגורמים לבוא המחלה הם העישון הכבד והממושך אליו היה חשוף התובע, כמו גם תחלואה שונה של התובע לאורך השנים. המומחה אמנם מצא כי קיימת סבירות של מעל 50% כי תנאי עבודתו של התובע החמירו את מחלתו, אך הבהיר באופן חד משמעי, ששיעור השפעת תנאי העבודה נמוך בהרבה מיתר גורמי התחלואה של התובע. כשהתבקש לכך, העמיד המומחה את שיעור השפעה זה על 15%. המומחה הסביר כי שיעור השפעה זה של גורמים תעסוקתיים הינו מקובל בגרימת
copd
, שהיא המחלה ממנה סובל התובע, על פי הספרות המקצועית. המומחה מסר כי העובדה שמעסיקתו של התובע, "אגד", קיבלה היתר לשימוש בחומרים רעילים, אינה מהווה אינדיקציה לכך שהתובע נחשף לכל החומרים הללו. המומחה עוד ציין כי הגם שחשיפה לחלק מהחומרים עלולה לגרום לאסתמה תעסוקתית, זהו אינו הליקוי שזוהה אצל התובע.
11.
מסקנותיו של המומחה מקובלות עלי, ולא מצאתי סיבה לסטות מהן. חוות הדעת מבוססת על העובדות שעמדו בפני
המומחה, הינה עקבית ונותנת מענה מלא לשאלות שהופנו למומחה, בתשובות ברורות והגיוניות. המומחה סקר ספרות מקצועית רלבנטית וכן התייחס למלוא התשתית העובדתית ותיקו הרפואי של התובע, שהועברו לעיונו, כמו גם לספרות המקצועית אליה הופנה.
12.
ממסקנותיו עולה כי התובע אכן הצליח להוכיח כי תנאי עבודתו תרמו להחמרת מחלתו, בסבירות של מעל 50%. אין חולק כי ניתן להכיר בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה גם על דרך ההחמרה (עב"ל (ארצי) 22598-08-12 צדוק – המוסד לביטוח לאומי
, פסקה 6 לפסק הדין (28.5.2013) (להלן- עניין צדוק)). לפיכך, בעצם הקביעה של המומחה לפיה קיימת סבירות של מעל 50% כי תנאי עבודתו של התובע גרמו להחמרה במחלתו, הצליח התובע לעמוד בנטל אשר רבץ עליו, לעניין הוכחת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו למחלתו.
13.
ואולם, בעצם הוכחת קשר סיבתי, אין די עת דנים אנו בתביעה שעילתה פגיעה בדרך של מיקרוטראומה. על מנת שתביעתו של התובע תתקבל, וניתן יהיה להעביר את עניינו לוועדה הרפואית, יש לעבור משוכה נוספת- יש להוכיח כי מידת ההשפעה של תנאי עבודת התובע על ליקויו אינה פחותה בהרבה מיתר הגורמים אשר הביאו להופעת מחלתו. וראה:
"כאשר מדובר בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, לאחר שהונחה מסכת עובדתית מתאימה, יש לברר שלושה נושאים: האחד - קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי;
השני - האם הפגיעה נעשית במנגנון המיקרוטראומה; השלישי - מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הופעת הליקוי ביחס לגורמיו האחרים." (בר"ע (ארצי) 7293-06-13 המוסד לביטוח לאומי
-סיטרוק, פסקה 21 לפסק הדין (29.8.2013) (להלן- עניין סיטרוק)).
14.
באשר למידת ההשפעה של תנאי העבודה על הליקוי, כבר נקבע כי זו צריכה לעמוד על 20%, לכל הפחות. וכך נאמר, לדוגמה, בעניין טנוס, אליו מפנה אף התובע בסיכומיו:
"לאור האמור אמצנו במספר פסקי דין, את מבחן "ההשפעה המשמעותית" לקביעת הקשר בין תנאי העבודה למחלה ככל שדובר במיקרוטראומה. ... השפעת העבודה על מחלה הגורמת להחמרתה בשיעור של 20% הינה השפעה משמעותית המצדיקה הכרה בה כפגיעה בעבודה בין במקרה של מחלת מקצוע ובין במקרה של מיקרוטראומה." (עבל (ארצי) 659/06 טנוס – המוסד לביטוח לאומי
, פס' 5(ב) ו- 6 לפסק הדין (10.3.2007) (להלן- עניין טנוס)).
15.
בענייננו, קבע המומחה, על בסיס המידע הרפואי והתעסוקתי בעניינו של התובע, תוך סקירת הספרות המקצועית בתחום הרלבנטי, כי מידת ההשפעה של תנאי עבודתו של התובע על עבודתו, היינו- החשיפה לחומרים הרעילים במסגרת עבודתו כמכונאי ב"אגד", הינה 15% בלבד. מכאן, שאף שהוכח הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי, הרי שלא הוכחה ההשפעה של תנאי העבודה על הליקוי, במידה הנדרשת בדין (עניין סיטרוק, פסקה 23(4) לפסק הדין).
16.
אין בידי לקבל את טענת התובע, לפיה מעת שהוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לליקוי שזוהה אצלו, על דרך ההחמרה, יש לקבל את תביעתו. הקביעה כי מתקיים קשר סיבתי על דרך ההחמרה- בשונה לגרימה- אינה מייתרת את הצורך לעמוד במבחן "מידת ההשפעה". פסיקת בית הדין הארצי אליה מפנה התובע (סע' 7 לסיכומיו) עוסקת בהחמרה זמנית וחולפת ולאו במבחן מידת ההשפעה, כאמור לעיל. נציין, כי המומחה אשר מונה בעניין גבריאל כהן (עב"ל 290/05 גבריאל כהן – המל"ל, מיום 19.3.09) קבע כי לתנאי העבודה השפעה פחותה מגורמי תחלואה (בשונה מ"פחותה בהרבה") ומכל מקום בית הדין הארצי לא קבע שם כי מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הליקוי אינה רלוונטית עת מדובר בהחמרה. בעניין טנוס, אותו מאזכר התובע בסע' 10 לסיכומיו (וראה אזכור לעיל), קבע המומחה כי לתנאי העבודה השפעה של "לא יותר מחמישית" על הליקוי, דהיינו השפעה בשיעור כ-20% שעומדת בדרישת הפסיקה כמספקת לצורך הכרה בתביעה בעילת המיקרו-טראומה.

17.
מכל מקום, גם אם מדובר בסוגיה שבעבר לא היתה ברורה באופן חד משמעי בפסיקה, הרי שבעת האחרונה ניתנו לא מעט פסקי דין שהבהירו מפורשות את האבחנה בין דרישת הקשר הסיבתי (מעל 50%) המוטלת על התובע, לבין מבחן מידת ההשפעה (לפחות 20%), המוטל על הנתבע – דרישות משולבות לצורך הוכחת תביעה בעילת המיקרוטראומה.
וראה: בעניין סיטרוק, שם, פורטו השאלות שיש להעביר למומחה במקרים כאמור, וצויין בבירור כי לאחר שהשיב המומחה על שאלת הגרימה/ החמרה בחיוב, עליו לאמוד את שיעור ההשפעה של תנאי העבודה, ולהכריע האם שיעור זה עומד על 20% או יותר.
ראה עוד: בעניין צדוק, פס' 6 ו-9 לפסק הדין- שם הועברה למומחה שאלת הבהרה בה התבקש לכמת את מידת ההשפעה שהיתה לתנאי העבודה של התובע על החמרת מחלתו, לאחר שנקבע כי זה היה טיב הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לליקוי התובע; עב"ל (ארצי) 164/10 עזבון המנוח רפפורט ז"ל - המוסד לביטוח לאומי
, פסקה 4 לפסק הדין (מיום 3.8.2011)- שם נדחתה תביעת התובע, על סמך קביעת המומחה כי מידת ההשפעה של עבודת התובע על החמרת מחלת הריאות שלו עמדה על 10%; עב"ל (ארצי) 12826-06-12 סילביה שמעון - המוסד לביטוח לאומי
, פסקה 14 לפסק הדין (15.5.14)- שם נקבע כי ימונה מומחה בעניינו של המנוח, אשר יידרש לקבוע, ראשית, האם הוכח קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקויו של המנוח- על דרך גרימה או החמרה בשיעור של 50% לפחות, ובהמשך- ככל שישיב על שאלה זו בחיוב- יידרש להכריע האם ההשפעה של תנאי העבודה על פרוץ המחלות או החמרתן הינה משמעותית, היינו, בשיעור של 20% ומעלה; בר"ע (ארצי) 1812-02-14 עומסי - המוסד לביטוח לאומי
, פסקה 23(ב) לפסק הדין (26.5.2014)- שם קבע בית הדין הארצי כי למומחה הרפואי תופנה שאלה שעניינה שיעור השפעת עבודתו של התובע על ליקויו, לאחר שמצא המומחה כי אופי העבודה החמיר את מצבו הרפואי של התובע; עניין טנוס הנזכר לעיל.
18.
כאמור, לא מצאתי כי יש טעם לסטות מהאמור בחוות הדעת של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, ומכאן כי בהתאם לקביעותיו של המומחה ועל סמך הלכות בית הדין בסוגיית הקשר הסיבתי ומידת ההשפעה הנדרשת להוכחת תביעה על דרך המיקרוטראומה- אין לקבל את טענות התובע.

19.
על יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע להכיר בליקוי בריאותיו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, בעקבות חשיפתו לחומרים כימיים במהלך עבודתו רבת השנים ב"אגד", זאת, משלא עמד התובע בנטל להוכיח כי מידת ההשפעה של חשיפתו לחומרים הכימיים הנ"ל עולה בכדי 20% לפחות.
20.
כמקובל בתיקים מסוג זה – אין צו להוצאות.
21.
זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום,
כ"ו סיון תשע"ד
,
24 יוני 2014
, בהעדר הצדדים וישלח אליהם.







בל בית דין אזורי לעבודה 62959-12/12 סעיד חמרה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 23/06/2014)