פסקי דין על יצחק רום | פסקי דין על גליל נחום | פסקי דין על רחמים משה | פסקי דין על שלום נחום |

1174/08 א     29/05/2014




א 1174/08 יצחק רום נ' גליל נחום, רחמים משה, שלום נחום








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"א 1174/08 גליל נחום
נ' רום יצחק

ת"ט 5299/08 רום נ' נחום

תא"מ 4036/08 רום נ' רחמים

תא"מ 4035/08 רום נ' גליל

ת"א 3818/08 רום נ' גליל ואח'





בפני

כב' השופטת
עירית קויפמן

התובע בת.א 3818/08, 4036/08, 4035/08
הנתבע בת.א 1174/08
יצחק רום


ע"י ב"כ עו"ד עמיר לוי


נגד

הנתבע בת.א 3818/08, 4036/08, 4035/08
התובע בת.א 1174/08

הנתבע בת.א 3818/08, 4036/08, 4035/08

הנתבע בת.א 3818/08




1. גליל נחום



2. רחמים משה


3.
שלום נחום

הנתבעים 1 – 3 ע"י ב"כ עו"ד אייל כהן


פסק
די
ן

1.

לפניי מספר תביעות המתנהלות באופן הדדי במסגרת תיק זה בין חקלאי ומגדל ירקות (עגבניות מסוגים שונים) שבבעלותו כ-70 דונם חממות ובתי רשת (להלן: "רום") לבין חברי השותפות העוסקת, בין היתר, במסחר ירקות (להלן: "גליל").

2.

מוסכם על הצדדים כי עד לשנת 2007 התבססו הקשרים העסקיים בין הצדדים על אמון הדדי כאשר רום שילם לגליל על סמך הכרטסת שנוהלה על-ידי גליל. בגין שנת 2007 הפיק רום חשבוניות שלא בהתאם לכרטסת של גליל וכאן נתגלע בין הצדדים סכסוך, הועלו טענות הדדיות והוגשו התביעות המתנהלות במסגרת התיק הנוכחי.
3.

מדובר במספר תביעות שאוחדו לתיק אחד:
·
תביעת רום
על סך 691,020 ₪ (ת"א 3818/08), לתשלום חוב ע"ס 441,020 ₪
שחייב לו, לשיטתו, גליל בגין רכישת תוצרת חקלאית עבור שנת 2007. בבסיס תביעה זו חשבוניות שהופקו על-ידי רום. סכום התביעה כולל בתוכו את סכום תביעתו השטרית בגין חמשת השיקים שניתנו לרום על-ידי גליל.
בנוסף, תובע רום בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מאי תשלום הכספים על-ידי גליל, דבר אשר פגע ביכולתו התזרימית וכתוצאה מכך נפגעה יכולתו לעבד את השטחים שבחזקתו. נזק זה מוערך על-ידי רום בסך של 250,000 ₪. תביעה בגין ראש נזק זה מבוססת על חוו"ד השמאי פרליס מטעם רום שמסקנותיה יובאו להלן.

·
תביעת גליל (גליל נחום
) ע"ס 579,247 ₪ (ת"א 1174/08), בגין חובו הנטען של רום הנובע מאי השבת כספי ההלוואה שקיבל מגליל לצורך גידול תוצרת חקלאית. סכום זה מגלם בתוכו את חמשת השיקים שנמסרו לרום כהלוואה ו/או להבטחת שיווק סחורה עתידית. תביעת גליל מושתתת על כרטסת ודפי עבודה המשקפים, לשיטתו, את הרישום הנכון של ההתנהלות העסקית בין הצדדים.

·
תביעות רום בגין חמישה שיקים בסכום כולל של 115,000 ₪ (ת"א 4035/08, ת"א 4036/08 ו- ת"ט 5299/08) שנתן גליל לרום ובוטלו על ידו, כדלקמן:
שיק מס' 14252 ע"ס 25,000 ₪ ליום 25/12/07
שיק מס' 14382 ע"ס 25,000 ₪ ליום 20/1/08
שיק מס' 14418 ע"ס 25,000 ₪ ליום 10/2/08
שיק מס' 14383 ע"ס 25,000 ₪ ליום 20/2/08
שיק מס' 14465 ע"ס 15,000 ₪ ליום 10/3/08

בגין השיקים נפתחו נגד גליל הליכי הוצל"פ בתיקי הוצל"פ 01-21651-08-8, 01-17620-08-5, 01-33302-08-4, 01-91211-08-7 ו-01-2165308-0 וגליל הגיש התנגדות לביצוע שטר בהתייחס לשיקים האמורים בגינה ניתנה רשות להתגונן (החלטת כב' השופטת כוכבה לוי בבש"א 17034/08 (בימ"ש שלום ת"א)).
להשלמת התמונה יצויין כי באותה החלטה אוחד הדיון בכל התובענות בין הצדדים.
יצויין כי סכומי השיקים האמורים נכללים הן בתביעה הכספית של רום והן בתביעה הכספית של גליל.
התביעה של רום
4.

לטענת רום, במשך תקופה ארוכה הוא התקשר עם גליל במערכת התקשרות עסקית לפיה הוא מכר לגליל סחורה וגליל שיווק את הסחורה שרכש מרום.
לטענתו, מחיר הסחורה שרכש ממנו גליל נקבע עפ"י המחיר הממוצע בין "המחיר הגבוה" לבין "המחיר הנמוך" המפורסם בהודעה יומית של מועצת הפירות והירקות ובהפחתה של 25% בגין הוצאות גליל.

לטענת רום, הירקות עבור גליל נארזו בשלשה סוגי מארזים: "סומבררו", "מגש" ו"ארגז" כאשר עפ"י הסיכום בין הצדדים, משקל ה"סומבררו" מחושב לפי 12 קילו למארז, של "מגש" לפי 10 קילו למארז ושל "ארגז" לפי 12 קילו למארז, כאשר משקלים אלו הינם נמוכים מהמשקלים בפועל וזאת על מנת להימנע מחילוקי דעות.

לטענת רום מדי חודש-חודש וחצי הוציאה רעייתו לגליל חשבונית מס אשר נמסרה לגליל כדין, בהתאם לכרטסת שהיא ניהלה. גליל, מצדו, לא שילם כנגד כל הזמנה אלא הוציא שיקים לפי יכולתו או שיקים מעותדים על מנת להבטיח את הגעת הסחורה אליו או שילם לרום בהעברות בנקאיות.

בתום שנת 2007 ביקש רום לערוך התחשבנות עבור שנת 2007 בגינה חייב לו גליל סך של 441,020 ₪ ונדהם לגלות כי עפ"י הכרטסת של גליל הוא – רום – זה שחייב לו כספים בסך של מאות אלפי שקלים. משהבין כי נפל קורבן לגזל מצדו של גליל, סימן שני פסים על גבי הכרטסת ורשם עליה "מבוטל".

לאחר התקרית, ביטל גליל חמישה שיקים בסכום כולל של 115,000 ₪, שנתן לרום,
בגינם נפתחו תיקי הוצאה לפועל והוגשה בקשת רשות להתגונן שהתקבלה, כמפורט לעיל.

לטענת רום, כתוצאה מאי תשלום הכספים נפגעה אנושות יכולתו התזרימית וכתוצאה מכך נפגעה יכולתו לעבד את השטח החקלאי שבבעלותו. רום העמיד (לצרכי אגרה) את נזקיו בגין אי עיבוד אדמותיו על סך של 250,000 ₪. סכום התביעה של רום מורכב מראש נזק זה בתוספת לסכום החוב של גליל בגין רכישת התוצרת החקלאית, העומד כאמור, ע"ס 441,020 ₪.
5.

לטענת גליל, מדובר בתביעה המבוססת על חשבוניות פיקטיביות שהופקו על-ידי רום לצרכי תביעה בלבד ואין להן כל קשר למציאות. במשך כל תקופת עבודת גליל עם רום, רום הוציא חשבוניות על פי חשבונות הקניה שהעביר גליל ולאחר שקיבל את חשבונות הקניה למעט בשנת 2007.
בשנת 2007 הוציא רום חשבוניות פיקטיביות שלא בהתאם לחשבונות הקנייה, בגין הסכומים שלא היה זכאי להם כדלקמן:

-
חשבונית מס' 180 ע"ס 50,000 ₪ - הוצאה ללא קשר לחשבון הקנייה וזאת לאחר שרום ביקש להקדים חשבונית ע"ח שיווק עתידי על מנת לקבל אשראי מהבנק.
-
חשבוניות פיקטיביות מס' 164, 165, 166, 168 ו- 169 בסכום כולל של 905,687 ₪. גליל מעולם לא שיווקו תוצרת בסכום זה ולא רכשו תוצרת בסכום זה. את המקור של החשבוניות שהוצאו על-ידי רום לצורך תביעה זו מעולם לא קיבל גליל.

הסחורה של רום ששווקה על-ידי גליל לפי חשבוניות קנייה 4685 (בגינה הוצאה תוך רישום תאריך שגוי חשבונית מס' 163 ע"ס 211,224 ש"ח – סכום זה תואם את סכום חשבון הקניה 4685 בהפרש זניח ולא מוסבר של 340 ₪), 4688 (10/6/07), 4698 (2/7/07), 4703 (7/7/07), 4706 (16/7/07), 4743 (15/10/07), 4748 (28/10/07), 4756 (11/11/07), 4767 (9/12/07) , 4776 (25/12/07) ו-4782 (29/1/08)
מסתכמת בסך של 345,819 ₪, היינו רום הוציא חשבונית מס' 180 וחשבוניות מס' 166-164, ו-169-168 שהן חשבוניות פיקטיביות בסכום עודף של 609,868 ₪.

לטענתו, הוא מעולם לא רכש מרום תוצרת חקלאית אלא שיווק את התוצרת שלו וההתחשבנות בין השניים נעשתה בדרך שונה מזו הנטענת על-ידי רום (תפורט להלן בפרק העוסק בתביעה של גליל).

באשר לשיקים לגביהם ניתנה על-ידו הוראת ביטול, טוען גליל כי המדובר בהלוואה / מפרעה על חשבון שיווק הסחורה העתידית
שלא סופקה כאשר השיקים בוטלו לאחר שרום הודיע כי לא ישווק עוד את תוצרתו באמצעות גליל (כפי שיפורט בהמשך).



התביעה של גליל
6.

לטענת גליל, בשנת 2000, לאחר שרום יצא משותפות עם שותף נוסף, נרקמה בינו לבין גליל מערכת עסקית לפיה תוצרתו תשווק באופן בלעדי על-ידי גליל וגליל יסייע לו על-ידי מתן הלוואות או מפרעות ע"ח השיווק העתידי, מאחר ורום היה נעדר באותה עת יכולת כלכלית לממן את גידול תוצרתו. המפרעות ניתנו בשיקים מעותדים או בהעברות בנקאיות שהועברו בד"כ לחשבון רעייתו של רום.

לטענת גליל, הוא מעולם לא רכש תוצרת חקלאית מרום אלא רק שיווק אותה כשהוא אוסף אותה ממשקו של רום באמצעות משאית, עושה ספירה ורושם אותה בדפי העבודה היומיים. לאחר מכן הובלה התוצרת אל הסיטונאים ורום חויב בגין הובלה, עמלות שיווק ועלויות קרטונים לאריזה. לאחר שיווק התוצרת אל הסיטונאים, היה גליל מקבל את התמורה מהסיטונאים או רשתות השיווק, לפי המחיר שנקבע על-ידי הסיטונאים ומקבל חשבונית או חשבון קנייה, לפיהם הוצא חשבון קנייה לרום וכנגדו היה רום מוציא חשבונית שלו. מתוך התמורה המגיעה לרום קיזז גליל את החזר ההלוואות ועמלה המגיעה לו בגין הוצאות השיווק.

לטענת גליל, הוא ניהל כרטסת חו"ז (חובה וזכות) אשר כללה את כל ההתחשבנויות בינו לבין רום וכל הכספים שהועברו אליו נרשמו בכרטסת. כאשר ניתנו לרום שיקים מעותדים, נרשמה הפעולה ביום מתן השיק עם תאריך ערך של יום הפירעון ולאחר קבלת חשבונית הקנייה מרום הייתה החשבונית נרשמת בכרטסת ב"זכות". עלויות השיווק, עמלת השיווק והשימוש באריזה נרשמו אף הם בכרטסת ב"חובה". בתחילת כל שנה הועברה יתרת החוב בסגירה של השנה הקודמת ליתרת פתיחה של השנה החדשה. מעולם לא הלין רום על צורת ההתחשבנות בין הצדדים או על דיוקה.

בשנת 2007 נודע לגליל כי רום מפר את התחייבותו ומשווק חלק מתוצרתו באמצעות משווק אחר. גליל דרש לקיים את תנאי הבלעדיות עד לסילוק חובו של רום אך רום הודיע לו כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לפרוע את ההלוואות ואף ביקש הלוואה נוספת. דרישתו זו סורבה על-ידי גליל.

ב-20/12/07 התייצב רום במשרדי גליל וביקש לעיין בכרטסת. משהוצגה לו, סימן על-גביה שני קווים ורשם "מבוטל". לאחר שפגישת הצדדים נכשלה, הודיע רום כי אין בכוונתו לשווק עוד את תוצרתו באמצעות גליל ובשנית התכחש לחוב שהצטבר לו אצל גליל. משכך, נתן גליל הוראה לבטל את השיקים המעותדים שרום החזיק בהם.
רום הגיש את השיקים לביצוע בהוצל"פ.
לטענת גליל, רום הוציא חשבוניות פיקטיביות, כמפורט לעיל בטענות גליל בתביעת רום.

לטענת גליל, יתרת חובו של רום מסתכמת בסך של 579,247 כאשר סכום זה כולל את השיקים המבוטלים (שנרשמו, כאמור, ב"חובה" בכרטסת של גליל).

7.

לטענת רום, גליל חייב לו כספים בגין רכישת התוצרת החקלאית בהתאם לשיטת ההתחשבנות בין הצדדים כפי שתוארה לעיל וכן גליל מעולם לא נתן לו הלוואות או מימון. עוד טוען רום כי לא עורב ב"כרטיסי החו"ז" של גליל ומדובר במסמך פנימי של גליל. עוד טוען רום כי השיקים שבוטלו על-ידי גליל ניתנו בגין התוצרת שרכש ממנו גליל ולפיכך זכאי הוא לסכומים אלו.
כן נטען כי הוא מעולם לא התחייב לשווק את תוצרתו באמצעות גליל באופן בלעדי.

עוד טוען רום כי תביעתו של גליל אינה כנה, הוגשה בשיהוי ונועדה להצדיק את ביטול השיקים שניתנו לו על-ידי גליל.

חוות דעת מומחים שהוגשו במסגרת ההליך

לעניין הנזק הכלכלי-
8.

מטעם רום הוגשה חוו"ד של מר צבי פרליס, אגרונום ושמאי חקלאי, המתייחסת לפוטנציאל הפדיון של השטחים החקלאיים שבבעלותו. חווה"ד נערכה בינואר 2011 ומסתמכת על ביקור במקום שנערך ביום 20/4/07. לשיטת מר פרליס, פוטנציאל ההכנסה המצטברת ה"נקייה" משטחי הגידול לשנים 2008, 2009, 2010 בהיקף גידול כפי שהיו בשנת 2007 מסתכם בסך של 300,000 ₪.

9.

מטעם גליל הוגשה חוו"ד של השמאי מר שלמה שרף המתייחסת לאספקת התוצרת החקלאית של משק רום נכון לשנת 2007 לפיה אין בנתוני משק רום כדי לשקף את הפעילות לעניין התוצרת ולא ניתן ללמוד מהמסמכים שהוצגו על-ידי רום אודות הכמויות, המועדים והמחירים של תוצרת המשק ששווקה, אם שווקה בתקופה זו. המומחה ציין כי מאחר ולא הומצאו אסמכתאות ונתונים לגבי השיווק בתקופה שבין מאי 2007 לדצמבר 2007, למעט החשבוניות לגביהן נטען כי הינן פיקטיביות, לא ניתן להסיק מסקנות לגבי אספקת התוצרת או, במילים אחרות, משקו של רום לא היה פעיל במחצית השנייה של שנת 2007. את המסקנה הזו מחזקת, לשיטתו, ירידה חדה בצריכת המים, היעדר רישום משכורות לעובדים, היעדר תשומות חקלאיות כגון שתילים, דישון ואריזה וכו'. אי לכך, לדעת המומחה, במצב הדברים הקיים, אין מקום להגדרת נזק כלכלי כלשהו. חווה"ד נערכה ביום 20/12/10 ועודכנה
ביום 13/5/2012. בחווה"ד המעדכנת נותר המומחה איתן בדעתו לפיה החשבוניות שבמחלוקת אינן משקפות את המציאות ואין בהן כדי להצביע על אספקת תוצרת כלשהי.

10.

כמומחה בתחום השמאות החקלאית מטעם ביהמ"ש מונה מר גור קוצר. המומחה ביקר במשק רום ביום 13/6/13, עיין בספרי הנהלת חשבונות של רום וערך סבב פגישות עם הצדדים בתאריך 29/9/13. בנוסף קיבל המומחה דוחות צריכת מים של רום בגין השנים 2008-2005 וכן נמסרו לו הסברים ותשובות לשאלות הנובעות מהמצג בספרי הנהלת חשבונות ודו"ח המומחה מטעם רום.

המומחה ערך השוואה המתייחסת להיקף התשומות השנתי – מים, שתילים, שכר עבודה וכו' – כפי שהיא מתבטאת בין השנים 2008-2004. המומחה ערך השוואה של דוחות ספק המים ומצא כי צריכת המים השנתית דומה בין השנים 2008-2005.

על סמך המפורט לעיל הגיע המומחה למסקנה כי משק רום היה פעיל בכל שנת 2007 אך נמנע מלקבוע את היקף הפעילות. לשיטתו של המומחה, על בסיס השוואה שנתית של סה"כ תשומות צריכת מים, שתילים ושכר עבודה לא ניתן לקבל או לשלול את האמור בחוו"ד מר שרף.
בהתייחס לחשבוניות עסקה שבבסיס התביעה של רום, מציין המומחה כי לא ניתן לשלול את החשבוניות אך אין הוכחה לנכונות היקף הסחורה כפי שנרשם בחשבוניות וכי הסכומים בחשבוניות מבטאים שיווק סחורה בהיקף גדול ביחס לריכוז חשבון קנייה שהוצא על-ידי גליל.

מסקנתו הנוספת של המומחה הינה כי לא ניתן להצביע או לחשב נזק כלכלי למי מהצדדים. הטענה כי הייתה פגיעה כלכלית ביכולת תזרימית של רום אשר מנעה ממנו המשך פעילות כלכלית אינה מתיישבת, לשיטתו של המומחה, עם העובדה שהוא המשיך לייצר ולשווק במחצית השנייה של שנת 2007.

לעניין טענת זיוף –
11.

הטענה הועלתה על-ידי רום אשר טען כי לא אישר את נכונות הכרטסת חו"ז שניהל גליל וכי האישורים המופיעים על גבי הכרטסת הינם מזויפים בחלקם וכן טען כי החשבונית 0153 זויפה.

12.

מטעם גליל הוגשה חו"ד של הגב' קרן רווה מתאריך 1/6/11. מטעם רום הוגשו חוו"ד של הגב' אורה כבירי מתאריכים 6/4/08, 29/04/08, 14/3/11 ו-15/3/11.
מסקנותיהן העיקריות של שתי המומחיות היו כי החתימות שבמחלוקת מזויפות ואולם לשיטת גב' רווה קיימת סבירות גבוהה שהמדובר בזיוף עצמי של רום.

13.

כמומחה ביהמ"ש בתחום זיהוי כתבי יד מונה עו"ד יונתן נפתלי. כעולה ממסקנותיו, קרוב לוודאי שחתימות האישור בכרטיסיות עליהן נכתב על-ידי רום "מאשר את קבלת החשבון", הן חתימות אמיתיות של רום. עוד עולה ממסקנות המומחה כי קרוב לוודאי שהן מספר תעודת זהות, הן האותיות "רו" והן החתימה בכרטיסיה הנוספת הינם אמיתיים ונחתמו ע"י רום.
בכרטיסיה המתייחסת לשנת 2005 קיימת אפשרות סבירה כי המילה "מאשר" נכתבה ע"י רום וכך גם החתימה שלידה. לגבי יתר המסמכים ציין המומחה כי לא ניתן לקבוע ממצא פוזיטיבי המעיד על מיהות חותם החתימות וכל שניתן לקבוע הוא כי לא ניתן לשלול את האפשרות לזיוף עצמי.

דיון והכרעה

14.

כמו בכל תביעה אזרחית, הנטל להוכיח את כל רכיבי התביעה מוטל על כתפי התובע. כפי שיפורט להלן, מצאתי כי לא עלה בידי רום וגליל להוכיח את תביעותיהם ההדדיות.

15.

כאמור, הצדדים חלוקים בשאלת מסגרת ההתקשרות ביניהם כאשר רום טוען כי גליל רכש ממנו תוצרת חקלאית במחיר שנגזר ממחיר מועצת הפירות והירקות ובהפחתת 25% בעוד שגליל טוען כי שיווק עבור רום תוצרת חקלאית בהפחתת עלויות ועמלות שונות.
עם זאת, שני הצדדים מאשרים כי התקבלה תוצרת חקלאית של רום על ידי גליל וכי שולמו כספים על ידי גליל לרום גם עוד בטרם התקבלה הסחורה על ידי גליל (כפי שיפורט להלן).
על כן, אין כל חשיבות לאופן בו בחר כל צד להגדיר את התנהלות הצדדים (מכירה או שיווק), בפרט כאשר שני הצדדים מאשרים כי שולמו כספים על ידי גליל לרום גם מראש, בגין סחורה עתידית ("הלוואה" או "מפרעה" כלשון גליל או תשלום "על חשבון" כלשון רום).

16.

נוסף על כך, כפי שיפורט להלן, בחינת תביעת כל אחד מן הצדדים, גם לפי גרסתו הוא באשר למסגרת ההתקשרות, מובילה למסקנה כי לא עלה בידי הצדדים (כל אחד בתביעתו) להוכיח את כל רכיבי תביעתם כנדרש.
משכך, אין צורך להכריע בין גרסאות הצדדים בעניין זה.

התביעה השטרית של רום -
17.

ראשית, אתייחס לתביעה השטרית ולמעמדה בתביעות שלפניי.
תביעת רום שבבסיסה חמשת השיקים לגביהם ניתנה על-ידי גליל הוראת ביטול, מהווה חלק בלתי נפרד מטענות הצדדים זה כלפי זה, כאשר לשיטת גליל השיקים שבבסיס התביעה נמסרו כהלוואה / מפרעה שניתנה לרום ע"ח גידולים חקלאיים ובוטלו משום שרום הפר התחייבותו לשווק תוצרתו באמצעות גליל ולשיטת רום, השיקים ניתנו כתשלום עבור התוצרת (לרבות העתידית) שרכש גליל ועל כן מהווים חלק מיתרת החוב של גליל כלפיו.

18.

תביעתו השטרית של רום היא, למעשה, חלק מתביעתו הכספית. טענות הצדדים לגבי השיקים ועסקת היסוד בעקבותיה ניתנו, שזורות בטענותיהם הנזיקיות והמסחריות זה כלפי זה ולא ניתנות להפרדה.
ההלכה היא כי בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה וכל טענת הגנה העומדות לצדדים קרובים כנגד חבות על-פי החוזה עומדת להם גם כנגד חבות על-פי השטר.
כך, "אמת, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז. אך קיים קשר פנימי בין השטר לבין עסקת היסוד. קשר זה מאפשר לעושה השטר לטעון להגנתו בתביעה על-פי השטר, כי חבותו השטרית פחותה היא לאור עסקת היסוד" (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי
פ"ד נה (4) 193, 196).

אי לכך, אין להתייחס לחמשת השיקים שבמחלוקת כעילת תביעה עצמאית אלא יש לראותם כחלק ממארג הטענות המועלות על-ידי הצדדים זה כלפי זה, לדון בהם כחלק מהעילות החוזיות והנזיקיות של הצדדים ולהכריע לגביהם כחלק אינטגרלי מתביעותיהם של רום וגליל.

19.

לאמור יש להוסיף כי לטענת גליל נמסרו השיקים בגין סחורה עתידית שלא סופקה כאשר גם רום מאשר כי שיקים ניתנו גם בגין סחורה עתידית (כמפורט להלן). כמו כן, השיקים הינם על סכומים "עגולים" וגם מכך ניתן ללמוד כי מדובר על תשלום מראש ולא תשלומים שוטפים בגין רכישת/שיווק סחורה מסוימת. מכאן שגם שאלת התמורה מהווה חלק מהטענות ההדדיות של הצדדים ועליה להתברר במסגרת הדיון בטענות הצדדים.

תביעת גליל -
20.

כפי שיפורט להלן, גליל והעדים מטעמו, העידו לעניין שיטת ההתנהלות של גליל מול החקלאים, לפיה גליל שיווק תוצרת חקלאית ונהג לתת הלוואות/ מפרעות לחקלאים על חשבון סחורה עתידית. על פי גרסת גליל, אשר נתמכה בעדויות העדים מטעמו, לא היה מדובר במתן הלוואות כספיות גרידא אלא בצורת ההתחשבנות בין גליל לבין החקלאים.

21.

מר אבי מגן העיד בחקירתו הנגדית כי היה עד להתנהלות שבין הצדדים לאורך השנים (עמ' 4 ש' 6 – 7 לפרוטוקול) במהלכה נהג רום לקבל מגליל שיקים וממהר להפקידם בבנק (עמ' 5 ש' 18 – 19 לפרוטוקול). עם זאת, הבהיר העד כי אין המדובר בהלוואות בנוסח הלוואה בנקאית אלא בצורה של התחשבנות במהלכה: "איציק רום קיבל מפרעות ויש התחשבנות ביניהם. איציק רום מגדל, משווק לו ויש התחשבנות ביניהם בתמורה לעמלה" (עמ' 5 ש' 23 – 24 לפרוטוקול). העד הבהיר כי אינו עושה אבחנה ברורה בין המושגים "הלוואות" ו"מפרעות" אלא "אני מגדיר זאת לקבל כסף מגליל מפרעה הלוואה זה לקבל כסף בתמורה לזה שתשווק לגליל והוא ייקח את העמלה שלו לגבי השיווק. זה מעין התחייבות. אם אתה רוצה לקרוא לזה מפרעה או הלוואה, תקרא לזה כך" (עמ' 6 ש' 10 – 12 לפרוטוקול). העד אף העיד כי חקלאים רבים נמצאים ביתרת חובה אצל גליל (עמ' 6 ש' 21 - 24, עמ' 9 ש' 2 – 7 לפרוטוקול).

מר רונן כהן, גיסו של גליל, העיד אף הוא כי "אצל נחום גליל היתה שיטה. הייתי לוקח כסף על חשבון השיווק" (עמ' 10 ש' 6 לפרוטוקול).
מר נחום גליל העיד כי הכספים ניתנו לרום כתשלום מראש על חשבון התוצרת שתשווק באמצעות גליל: "הוא שוחח עימי בעניין הזה בתחילת דרכינו שהוא מבקש מפרעות על החשבון שאני אתן לו כסף והוא יגדל והוא יחזיר לי זאת עם השיווק לאחר שהוא מגדל ... ואני אוריד את מה שהוא לקח קודם מעמלות השיווק" כאשר הרווח של גליל מורכב מהעמלה בגין השיווק וכן מהובלת התוצרת החקלאית (עמ' 14 ש' 15 – 21 לפרוטוקול). בהמשך חזר גליל על תאור התנהלות זו ושוב, מבלי לעשות אבחנה ברורה בין "מפרעה" ו"הלוואה" (עמ' 16 ש' 12 לפרוטוקול).

עוד העיד גליל כי ההסכם עם רום נעשה בעל פה והיה בתוקף תקופה ארוכה (עמ' 19 ש' 3 לפרוטוקול) ואף אישר כי לא היו בידיו בטחונות להבטחת ההלוואות/המפרעות שניתנו לרום (עמ' 18 ש' 24 לפרוטוקול).

22.

גם לשיטת רום, גליל שילם לו מראש על חשבון תוצרת חקלאית עתידית (עמ' 70 ש' 1, 9 ו- 16 לעדותו, ועמ' 56 ש' 27 - 28 וכן עמ' 57 ש' 21 – 22 לעדות הגב' אתי רום) וכאמור, לצורך דיון זה אין צורך להכריע בשאלה האם המדובר בתשלום מראש על חשבון שיווק התוצרת או על חשבון רכישת התוצרת.
מעדויות הצדדים עולה, כי משך השנים הם התנהלו בשיטה מסוימת לפיה גליל העביר לרום כסף על חשבון התוצרת החקלאית העתידית (שתירכש או תשווק דרכו בעתיד) וקיזז מסכום התשלום אחוז מוסכם או את סכום העמלה המגיעה לו ואת הוצאות ההובלה.

23.

כאמור, הנטל להוכיח את כל רכיבי התביעה, לרבות גובה החוב מוטל על כתפי התובע ומשעסקינן בתביעה של גליל – על כתפי גליל.

גליל מבסס את תביעתו על הכרטסת אותה ניהל משך השנים שהעתקה צורף לכתב התביעה וכן על דפי העבודה (נספח 1 לתצהיר) המשקפים, לגרסתו, את רישום ההתנהלות העסקית והכספית בין הצדדים.

בתצהירו, פירט גליל את שיטת העבודה מול רום. מפירוט זה עולה כי עד שנת 2007, רום הוציא חשבוניות בהתאם לחשבון הקניה שקיבל מגליל (סעיף 10.2). חשבון קניה שהוציא גליל התבסס על הכרטסת ועל דפי העבודה שניהל (גליל) כאשר התוצרת שנאספה מרום נספרה ונרשמה בדפי עבודה יומיים (סעיף 5.12) וממשקו של רום הובלה אל סיטונאים (סעיף 5.13). לאחר השיווק אל הסיטונאים וקבלת התמורה מהם, לפי המחיר שנקבע על-ידם או על-ידי רשתות השיווק, היה גליל מקבל חשבונית או חשבון קנייה, לפיו הוצא חשבון קנייה לרום וליתר החקלאים שתוצרתם שווקה באמצעות גליל (סעיפים 5.14 ו-5.15). דפי העבודה צורפו, כאמור, לתצהיר מר נחום גליל והכרטסת צורפה לכתב התביעה ואף הוגשה כראיה.

בחקירתו, אישר מר נחום גליל את שיטת העבודה כפי שתוארה עד כה והעיד כי
בדפי העבודה "נרשמת הכמות של כלל החקלאים שמביאים לי באותו יום. לאחר מכן, לכל חקלאי היתה כרטסת בנפרד שבה היו פתקיות של כל יום עם כמות התוצרת. לפי זה היינו יודעים כמה כל חקלאי הביא כל יום, כל השבוע ולפי זה היינו עושים את החשבון" (עמ' 20 ש' 18 – 21 לפרוטוקול).

24.

במילים אחרות, חשבונות קניה של גליל שהוצאו לרום התבססו על מספר פרמטרים ששילובם
אמור לאפשר להתחקות אחר נכונות החשבונות: דפי עבודה ו"פתקיות" בהם נרשמו הכמויות שנאספו, כרטסת נפרדת שנוהלה על שם רום ממנה ניתן ללמוד על כמות התוצרת של רום וחשבונית או חשבון קניה שנתקבלו מהסיטונאים מהם ניתן ללמוד על עלות התוצרת שנמכרה. סכום המכירה בניכוי עמלת השיווק והוצאות ההובלה אמור להביאנו לסכום חשבון הקניה שהוצא לרום על-ידי גליל.

להלן אבחן כל אחד מהפרמטרים שנידונו לעיל.

25.

בחקירתו אישר גליל כי אותן ה"פתקיות" שצורפו לכרטסות הנפרדות של כל חקלאי וחקלאי מהן ניתן ללמוד על כמות התוצרת שנאספה ממנו לא הוצגו על-ידו (עמ' 20 ש' 25 לפרוטוקול) וגליל אף העיד כי לא נעשה ריכוז כללי של התוצרת שנאספה מרום במהלך שנת 2007 (עמ' 21 ש' 21 לפרוטוקול).

בהקשר של כמויות התוצרת נחקר גליל ארוכות - וזאת בניסיון "לחלץ" מהראיות שהוגשו מטעמו את כמות התוצרת שנאספה ממשק רום במהלך התקופה הרלוונטית לתביעה (שנת 2007). תוך כדי ניסיון זה נתבקש גליל להפנות לאסמכתא באשר לכמות שנאספה על ידו מרום והפנה לחשבונות מכירה אך הבהיר כי אין באפשרותו לומר מה מהאמור במסמכים שייך לרום וציין כי מה שהוגש לביהמ"ש הינו "דוגמאות" בלבד (עמ' 23 ש' 25 – 26 ועמ' 24 ש' 16 וש' 24 – 25 לפרוטוקול). על כן, על סמך דוגמאות אלו לא ניתן להצביע על התוצרת של רום שנאספה במהלך התקופה הרלוונטית.

26.

עד כה באשר לשאלת הכמות וכעת לשאלת העלות.

גליל העיד כי חישובי עלויות המכירה נעשו לפי מחירי השוק הסיטונאי או רשתות השיווק וציין כי "השוק הסיטונאי עובד לפעמים עם משקל ולפעמים בלי משקל. ברשתות השיווק התוצרת נשקלת. לפעמים זה נמכר לפי יחידה" (עמ' 22 ש' 1 – 2 לפרוטוקול). אולם, גליל לא הפנה לערכי חישוב העומדים בבסיס חשבונות הקניה שהוצאו לרום ולא הבהיר כיצד חושבו הסכומים. כך, גליל אישר שאינו יודע כמה ק"ג סחורה של רום נאספה על ידו (עמ' 29 ש' 1 – 2 לפרוטוקול), טען כי יודע רק מספר יחידות אך אישר כי מדובר במשקלים שונים (עמ' 29 ש' 4 – 8 לפרוטוקול).

יתירה מזו, כשנתבקש גליל להצביע בכרטסת לשנת 2007 על חשבונות הקנייה שהוציא אל מול החשבונות שקיבל מהסיטונאים, הודה כי לא ניתן לערוך חשבון קניה ללא חשבונות של סיטונאים (עמ' 25 ש' 12 – 14 לפרוטוקול) והעיד כי לא יכול להראות כיצד חשבונות קנייה שהוצאו על-ידו תואמים את החשבונות שקיבל מהסיטונאים וזאת בהיעדר החשבונות מהסיטונאים (עמ' 25 ש' 21 - 25, עמ' 26 ש'
1 – 14, עמ' 28 ש' 1 – 12 לפרוטוקול). לא זו אף זו, גליל אישר בעדותו כי לא ניתן לבדוק מהם הסכומים שנתקבלו מרשתות השיווק ומהסיטונאים ו"כמה קיזז לרום" מאחר שמה שהוצג לביהמ"ש הם דוגמאות של רישום בלבד (עמ' 25 ש' 5 – 7 לפרוטוקול).

באשר לסכומים המגיעים לו בגין עמלות שיווק והוצאות הובלה, העיד גליל כי אין בידיו אישורים בכתב לקיזוזים שערך לרום בגינם (עמ' 26 ש' 11 - 14) ואף אישר כי עלויות ההובלה השתנו משך השנים והמחירים עלו כתוצאה מעליית מחירי הדלקים וזאת ללא קבלת אישור מהחקלאים (עמ' 26 ש' 15 - 27 עד עמ' 27 ש' 2 לפרוטוקול), ללא אסמכתאות בכתב לעלויות ההובלה וללא מחירון לעלויות הדלק מהן נגזרת עלות ההובלה (עמ' 27 ש' 3 – 9 לפרוטוקול).

27.

העולה מראיות גליל הוא כי נכונות חשבונות הקניה שהוצאו על-ידו לרום אינה ניתנת כלל לבדיקה, וזאת נוכח הצגת ראיות חלקיות בלבד באשר לכמויות התוצרת שנאספו, היעדר האפשרות לבודד את התוצרת שנאספה ממשק רום או ריכוז התוצרת שנאספה ממנו, היעדר החשבוניות מהסיטונאים דרכם נמכרה התוצרת, היעדר בסיס החישוב למחיר בו נמכרה התוצרת והיעדר אפשרות לבדוק את חישוב הניכוי בגין עמלות השיווק ועלויות ההובלה – שאינן ידועות כלל.

28.

טענת ב"כ גליל לפיה לא היה עליו להוכיח את הסכום שבכרטסת ובחשבונות הקניה באמצעות מסמכים שכן הדברים אינם שנויים במחלוקת דינה להידחות שכן מתחילת ההליך טען רום שלא היתה לו יתרת חובה בסוף שנת 2006 ולכן, הואיל ותביעת גליל מבוססת על חובו של רום בכרטסת, היה עליו להוכיחו.

29.

יצויין כי אין בטענת גליל לקיומו של נזק ראייתי בכך שרום לא הוכיח את היקף השיווק על ידו בשנת 2007, כדי לפגום בנטל המוטל על גליל להוכיח את תביעתו הוא. הטענה לנזק ראייתי יכולה לעמוד במקרה זה כטענת הגנה לגליל בתביעת רום אך אין בה כדי להעביר לרום את נטל ההוכחה של תביעת גליל המתייחסת אף לחוב שנצבר גם בשנים קודמות.

30.

בטרם אסיים לדון בתביעתו של גליל אתייחס למחלוקת סביב אישורו של רום על גבי כרטסת חו"ז שניהל גליל בנוגע ליתרות סגירה של שנת 2006 אשר הפכה ליתרת פתיחה של שנת 2007.

כאמור, לטענת גליל , חלק מסכום החוב המיוחס לרום נובע מיתרת הפתיחה לשנת 2007, לגביה טוען גליל כי אושרה על-ידי רום. טענה זו הוכחשה על-ידי רום אשר אף העלה בהקשר זה טענת זיוף.

בתיק זה הוגשו חוות דעת מומחים בתחום זיהוי כתבי יד המתייחסים לחתימות ולכיתובים שבמחלוקת.

מר יונתן נפתלי, מומחה מטעם ביהמ"ש, אישר אמיתות חלק מהאסמכתאות שהוצגו לפניו ולגבי חלק אחר ציין כי לא ניתן להגיע לממצא פוזיטיבי. כך, לגבי חלק הכרטסת המתייחס לתקופה הרלוונטית (שנים 2006 – 2007) קבע המומחה כי לא ניתן להגיע לממצא פוזיטיבי בעוד שמסקנותיו של המומחה, לפיהן המדובר בחתימות ובכיתובים שנכתבו על-ידי מר רום מתייחסות לשנים הקודמות.

המומחה מטעם בית המשפט לא נחקר על חוות דעתו והיא לא נסתרה.
כאשר צד טוען טענת זיוף, על הצד שכנגד להוכיח אמיתות החתימה. לאור חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אשר מסקנותיה מקובלות עלי, לא ניתן לקבוע כי גליל עמד בנטל זה. חוות הדעת בהתייחס למועדים הרלבנטיים קובעת כי לא ניתן לקבוע פוזיטיבית שמדובר בחתימתו של רום. חוות דעתו של מומחה בית המשפט לא נסתרה ואין להעדיף את חוות דעת מי מן הצדדים על פני חוות דעתו.

אי לכך, טענת גליל לפיה רום אישר חלק מהחוב הנובע מיתרות הפתיחה לשנת 2007 לא הוכחה על-ידו ברמה הנדרשת בהליך האזרחי. לא זו אף זו, בחקירתו הנגדית התייחס רום לחתימתו על גבי האסמכתאות הרלוונטיות והעיד כי חתימתו אינה מתייחסת לנכונות היתרות אלא לביצוע העברה בנקאית לחשבון רעייתו (עמ' 66 ש' 28 – עמ' 67 ש' 2 לפרוטוקול). טענתו זו לא נסתרה על-ידי גליל ומקשה אף היא על קבלת גרסתו לפיה למצער חלק מהחוב אושר על-ידי רום. לעניין זה יוער כי גם העדים שהתייחסו לחתימות רום על הכרטסת לא התייחסו לחתימה בשנה מסוימת (תצהיר אביגיל נחום) וגם מי שציין כי מדובר בשנת 2007 (תצהיר אברהם אזולאי) לא העיד כי מדובר בחתימה לאישור החוב כך שממילא אין בעדויות כדי להוכיח כי החתימה של רום הייתה לצורך אישור יתרת החוב (בשונה מאישור ההעברה הבנקאית).

משכך, הנטל להוכיח את יתרות הפתיחה לשנת 2007 המוכחשות על-ידי רום מוטל על גליל ובהיעדר האסמכתאות – כפי שפורט בהרחבה לעיל – כשל גליל בהוכחת סכומי החוב המיוחסים לרום.

31.

העולה מן המקובץ הוא כי דין תביעת גליל להידחות בהיעדר הוכחה מספקת וכך אני מורה.

תביעת רום
-
32.

לשיטתו של רום, גליל חייב לו כספים בגין תוצרת חקלאית שרכש ממנו במהלך שנת 2007 בהתאם לחשבוניות שהוצאו על-ידי רום. חלק מהחוב כאמור הינו בגין חמשת השיקים שניתנו לו על-ידי גליל בגין רכישת תוצרת עתידית ומשנתגלעו חלוקי דעות בין הצדדים ניתנה לגביהם הודעת ביטול על-ידי גליל.

33.

כאמור, רום מבסס את תביעתו על חשבוניות שהוצאו על-ידו במהלך שנת 2007 שבבסיס חישובן מכפלת משקל התוצרת החקלאית במחיר, בהפחתה של 25% בגין התשומות של גליל כאשר המחיר, לשיטתו, הינו הממוצע בין המחיר הגבוה לנמוך המפורסם מדי יום על-ידי מועצת הפירות והירקות (סעיף 9-10 לתצהיר).

34.

לטענת רום אשר נתמכה בתצהיר רו"ח שיפר, בגין החשבוניות שבבסיס התביעה שולם מס לרשויות המס, אי לכך, המדובר בחשבוניות אותנטיות המשקפות נכונה את ההתנהלות העסקית והמסחרית בין הצדדים.

אין בידי לקבל טענה זו. אין בתשלום מס כשלעצמו, כדי להוכיח את נכונות ואמיתות החשבוניות העומדות בבסיס התביעה של רום (ומכאן שאין צורך לדון בטענתו של גליל לפיה מאחר שההכנסות מפירות וירקות אינן מחויבות במע"מ, הרי שהמס ששולם בפועל הוא מס זניח ולכן אין בתשלום כדי להעיד על אמיתות החשבוניות).

35.

בהתאם לשיטה שתוארה על-ידי רום לעיל, על מנת להוכיח את גובה החוב כפי שעולה מהחשבוניות, יש צורך בהוכחת שני פרמטרים: כמויות התוצרת החקלאית שנרכשו על-ידי גליל ושוויין.

מבחינת כמויות התוצרת שנרכשו על-ידו, טוען גליל כי לרום אין את היכולת לגדל את הכמויות המשתקפת מהחשבוניות שכן המשק לא היה פעיל במחצית השנייה של שנת 2007, כפי שעולה מחוו"ד שמאי שהוגשה מטעם גליל המתבססת על חישוב תשומות משק רום, כגון שתילים, צריכת מים ושכר עבודה.

מר גור קוצר, שמאי מטעם ביהמ"ש, בדק אף הוא את התשומות כאמור בתקופה שבין 2008-2004 והגיע למסקנה כי "עלות התשומות השנתית של מים, שתילים, שכ"ע היא בסכומים דומים בכל השנים" וכי "צריכת המים השנתית (מ"ק שנתי) דומה בין השנים 2005 עד 2008. מה שמעיד על פעילות שנתית דומה בכל השנים 2005-2008" (עמ' 4 לחווה"ד).

מסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט לא נסתרו והן מקובלות עלי. עם זאת, גם מהן אין ללמוד מהן כמויות התוצרת שנמכרה (או שווקה) לגליל (או דרכו). ראשית, על סמך כמויות הגידול השנתיות הממוצעות לא ניתן להסיק מסקנות בנוגע לכמויות שגידל רום מחודש מאי 2007, שכן כאמור, התשומות הן שנתיות ולא חודשיות. לא זו אף זו, מכמות התוצרת שגידל רום לא ניתן כלל להסיק מסקנות לגבי הכמויות שנמכרו לגליל (או שווקו על-ידו) . ולראיה, רום העיד כי שיווק את תוצרתו גם דרך משווקים אחרים (עמ' 105 ש' 18 לפרוטוקול). אי לכך, גם בהנחה כי בתקופה שבין השנים 2008-2005 גידל רום כל שנה כמויות תוצרת חקלאית דומות, אין ללמוד מכך מה מהתוצרת הזו נמכר לגליל (או שווק על-ידו).

36.

לאורך כל ההליך המשפטי לא הציג רום אסמכתאות חיצוניות כלשהן שהיה בהן כדי להצביע על הקשר בין החשבוניות שבבסיס התביעה לבין כמויות התוצרת / השיווק בפועל והחלטות ביהמ"ש שניתנו במסגרת ההליכים המקדמיים, לרבות גילוי מסמכים ספציפיים, לא הועילו. מר שיפר – רוה"ח של רום – העיד, בין היתר, בחקירתו הנגדית כי ניתן ללמוד אודות היקף הגידול בפועל מטופס 1220 (עמ' 95 לפרוטוקול) – טופס שלא הוצג על-ידי רום. ממכתב של שיפר את שהרבני יועצי מס, שהוצג בדיון מיום 11.7.12 והתבקש בעקבות עדותו של מר שיפר, עולה כי חלקם הגדול של המסמכים הוחזרו לרום (עמ' 122 ש' 17 – 20 לפרוטוקול) וכי לגבי המסמכים המצויים בידיו של מר שיפר לא נעשתה אליו כל פניה ע"י רום להמצאתם לצורך הצגתם בהליך הנוכחי (עמ' 94 ש' 19 עד עמ' 95 ש' 11 לפרוטוקול) . למעשה, היעדר המסמכים הרלוונטיים מהם ניתן היה ללמוד על כמויות התוצרת בפועל (ולא רק) בלט לאורך כל ההליך ואף שני המומחים שחווה"ד שלהם הוגשו בתיק זה – מר שרף מטעם גליל ומר גור קוצר מטעם ביהמ"ש התייחסו לכך בחווה"ד.
ההלכה בדבר אי הבאת ראיה רלוונטית בהליך המשפטי הינה ידועה ואי הבאתה יוצרת חזקה כי לו היה רום מביא את הראיות להוכחת תביעתו, היו אלו פועלות נגדו ומחזקות את גרסתו של גליל.
יוער כי אין בעדותה של הגב' רותי רום כדי לסייע לרום בעניין זה שכן היא מאשרת שהוציאה חשבוניות רק על סמך מה שרום אמר לה "בפתק או בעל פה" (עמ' 60 ש' 25 – 28 לפרוטוקול)

37.

העולה מן המקובץ הוא כי רום כשל בהוכחת כמויות התוצרת החקלאית שנרכשה, לשיטתו, על-ידי גליל
- כמויות התוצרת שבבסיס החשבוניות עליהן מבוססת תביעתו.

38.

לא רק בהוכחת הכמות כשל רום אלא גם בהוכחת הסכומים שבבסיס החשבוניות שבמחלוקת. רום הקדיש חלק גדול מסיכומיו לניסיון להצביע על כך שבהתאם לבסיס החישוב שתואר על-ידו נותר גליל חייב לו את הסכומים המופיעים בחשבוניות ואף הגדיל לעשות וטען כי גם לפני 2007 גזל ממנו גליל סכומי עתק (עמ' 5 - 6 לתמצית סיכומיו). כך, למשל, טען בסיכומיו כי גליל חישב את הסכומים המגיעים לרום בצורה ממנה משתקף כי "יחידה" (ארגז או קרטון) מכילה קילו אחד של תוצרת בלבד (יחידה = קילו אחד) ובהתאם לכך קיבל תשלום מגליל. מעיון במסמך אליו הפנה ב"כ רום עולה כי לא כך הדבר וכי החישוב נעשה בהתאם למשקל ואם מבצעים את החישוב לפי שיטת רום (יחידה = קילו) מגיעים לסכומים שאינם הגיוניים בעליל. העניין אף הוסבר היטב בסיכומי גליל ביום 25/12/2013 (עמ' 150 לפרוטוקול) . במהלך סיכומיו, הפנה ב"כ רום להתחשבנות בין הצדדים ממנה ביקש ללמוד על גזל ארוך ושיטתי וכן להוכיח את בסיס החישוב שהוא, כאמור, המחיר הממוצע המפורסם על-ידי מועצת הפירות והירקות אך התברר כי לפי שיטתו סכומים ששולמו לרום שולמו ביתר (עמ' 155 – 156 לפרוטוקול).

אי לכך, גם בנטל להוכיח את בסיס החישוב של החשבוניות שבמחלוקת לא עמד רום.

39.

בהקשר זה יצוין כי דין טענת רום לפיה החשבוניות שבבסיס תביעתו מהוות רשומה מוסדית דינה להידחות וזאת נוכח ההגדרות הברורות שבסעיפים 35 – 36 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971, ומשלא הוכחו התנאים הנזכרים שם.

40.

העולה מן המקובץ כי משלא הוכחו הסכומים והכמויות של התוצרת החקלאית שלטענת רום נרכשה ממנו על-ידי גליל , דין טענתו כי גליל חייב לו כספים בגין רכישת תוצרת זו להידחות. כחלק ממסקנה זו, יש לדחות גם טענותיו של רום המתייחסות לחלק מהחוב הנובע מביטול השיקים שניתנו על-ידי גליל כתשלום בגין הסחורה – שכאמור, לא הוכח כי סופקה, היקפה ועלותה.

41.

לאור האמור, דין טענת רום לעניין הנזקים שנגרמו לו בגין הפגיעה ביכולתו התזרימית כתוצאה מביטול השיקים שניתנו על-ידי גליל, אשר פגעה, לשיטתו, ביכולתו לעבד את אדמותיו, להידחות. אף לגופו של עניין מאחר וחוו"ד המומחה מטעם רום מתייחסת לפוטנציאל הגידול התיאורטי מבלי שנבדקה התאמתו למציאות בשנים הרלוונטיות, הרי שהסכומים המצוינים בה לא הוכחו ולפיכך דין הטענה להידחות.
42.

לאור כל האמור, לא עלה בידי רום להוכיח את תביעתו ולפיכך דינה להידחות.

הערה לסיום –
43.

לאחרונה, ולאחר שנשמעו סיכומי הצדדים בתיק, ביקש רום לצרף

פסק דין
שניתן בעניין אחר נגד גליל. ב"כ גליל לא התנגד לצירוף פסק הדין אך התנגד לפרשנות שניתנה לו ע"י רום ובא כוחו ולרלבנטיות שלו לענייננו.
לאחר עיון בפסק הדין אני סבורה כי אין רלבנטיות לאמור בו להכרעות בתיק זה. מדובר בנסיבות אחרות ובסוגיה משפטית שונה שלא ניתן להקיש מהן לענייננו.

סוף דבר
44.

אשר על כן, לא עלה בידי הצדדים להוכיח את תביעותיהם ההדדיות.
נוכח מסקנותיי לעיל, אין צורך לדון ביתר טענות הצדדים

45.

סוף דבר, התביעות נדחות באופן הדדי. כל צד יישא בהוצאותיו ובשכ"ט עורך דינו.

זכות ערעור כחוק.


ניתן היום,
כ"ט אייר תשע"ד, 29 מאי 2014, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 1174/08 יצחק רום נ' גליל נחום, רחמים משה, שלום נחום (פורסם ב-ֽ 29/05/2014)