פסקי דין על ניקול בר עם | פסקי דין על דדי דוד בר עם | פסקי דין על דורית ברנשטיין | פסקי דין על דניאל אדגר | פסקי דין על רון זימרמן |

14038-02/14 א     22/06/2014




א 14038-02/14 ניקול בר עם, דדי דוד בר עם, דורית ברנשטיין נ' דניאל אדגר, רון זימרמן








בית משפט השלום באשדוד



ת"א 14038-02-14 אדגר ואח' נ' בר עם ואח'




תיק חיצוני:




מספר בקשה:
2

בפני

כב' הרשמת
טלמור פרס


מבקשים

1. ניקול בר עם

2. דדי דוד בר עם

3. דורית ברנשטיין


נגד


משיבים

1. דניאל אדגר
2
. רון זימרמן




החלטה

לפני בקשת המבקשים (הנתבעים) לחיוב המשיב 1 (התובע 1) בהפקדת ערובה להוצאות, בהתאם לסמכותי על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

רקע

1.
ביום 24.2.14 הגישו המשיבים, איש עסקים תושב חוץ ומכרו אשר סייע לו, תביעה כספית בסך של 180,000 ₪, כנגד המבקשים. מכתב התביעה עולה כי בעקבות מודעה למכירת מקרקעין פנה
המשיב 2 למבקשים ובין הצדדים התנהל דין ודברים לרכישת הבית, במהלכו הודגש על ידי המבקש 3 כי הבית נבנה ללא חריגות בניה וללא ליקויים, אולם משיקולי מס ביקשו המבקשים לא להיכנס למשא ומתן ולחתום על טיוטת הסכם מכר אלא לאחר קבלת טופס איכלוס ("טופס 4").

2.
על פי כתב התביעה, נענה המשיב 2 להצעת המבקשים ולפיה עד שתחלוף תקופת ההמתנה יועבר סך של 90,000 לידיהם וזאת על מנת להבטיח רצינות הצדדים ותוך הבטחה כי במידה והעסקה לא תצא אל הפועל, יושב הסכום שהופקד. כמו כן נענה המשיב
2 לבקשה נוספת של המבקש 2 להעברת סך של 11,000 ₪ לשם בניית מעקה לבריכת השחיה, לצורך השלמת הנפקת "טופס 4", והוסכם כי גם סכום זה יושב במידה ולא יחתם הסכם מכר מחייב.
על פי כתב התביעה, לאחר קבלת "טופס 4", העבירו המבקשים טיוטת הסכם, אולם בשל חילוקי דעות, חריגות וליקויי בניה
שנתגלו, הופסק המשא ומתן והמשיבים ביקשו להחזיר להם את כספי הפקדון. עוד נטען, כי במקביל להכנת התובענה, התברר למשיבים כי המבקשים נמצאים במשא ומתן למכירת הבית לצדדי ג'.

לאור האמור, תובעים המשיבים את השבת הכספים שניתנו
למבקשים, בסך של 101,000 ₪, החזר הוצאות בגין קבלת חוו"ד מקצועיות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ וכן פיצוי בגין עוגמת נפש, הוצאות והפסד עסקאות אחרות, בסך 39,000 ₪.

3.
המבקשים הגישו כתב הגנה ותביעה שכנגד בסך 400,840 ₪ ותמצית טענותיהם הינה כי המשיב
2 הוא זה אשר התכוון לרכוש את הבית עבורו ועבור משפחתו וככל שהמשיב
2 היה בבחינת מסייע לרכישת הבית, כטענתו, אין לו כל עילת תביעה כלפיהם.
לטענתם, לאחר עריכת טיוטת הסכם ובדיקת הבית, הסכימו המבקשים לבצע תיקונים נדרשים, אולם באופן פתאומי, כפי הנראה מסיבה הקשורה ליחסים בין המשיבים עצמם, החליט התובע 2
לבטל את העסקה, לכאורה בטענה של ליקויי בניה. לאור האמור, הגישו המבקשים תביעה שכנגד, בין היתר בגין הפרת חובה
לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במו"מ לקראת כריתת ההסכם, לחיוב המשיבים בגין הפסד זמן ושעות עבודה, הפסד פוטנציאל מכירת הבית, הפסד בגין תשלומי מיסים, ריבית וביטוח חיים בגין משכנתא ועוגמת נפש.

טענות הצדדים

4.
בד בבד עם הגשת כתב הגנתם וכתב התביעה שכנגד, הגישו המבקשים בקשה לחיוב המשיבים בהפקדת ערובה.
לטענתם, המשיב 1 הינו איש עסקים תושב חוץ ולא נאמר בכתב התביעה דבר באשר למקום מגוריו וכתובתו. כמו כן נטען בכתב התביעה כי המשיב 1 הוא זה שביקש לרכוש את הבית ואילו המשיב 2 הינו בבחינת מכר מסייע ולא הוצג ייפוי כוח
המסמיכו לפעול בשם המשיב 1 ועבורו והוא אינו בעל עניין אמיתי. ככל שזה ימחק מכתב התביעה מחוסר יריבות, יוותרו המבקשים מול המשיב 1 המתגורר בחו"ל. עוד נטען כי סיכויי התביעה אינם גבוהים וכי לתגובת המשיבים ולפיה למשיב 1 נכס מקרקעין נוסף, לא צורפה כל אסמכתא.

5.
מנגד טוענים המשיבים כי סיכויי תביעתם להתקבל גבוהים ביותר לאור העובדה כי מעולם לא נחתם חוזה מכר ומטרת המבקשים היא להקשות ולמנוע מהם לעמוד על זכויותיהם.
לטענתם מקום משובו של המשיב 1 אינו עומד כטעם בודד לחיוב בערובה ומצבו הכלכלי של המשיב 1 הינו טוב וברשותו לפחות נכס מקרקעין אחד נוסף בישראל.

דיון והכרעה

6.
תקנה 519 (א) לתקנות קובעת:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

כפי שכבר נקבע, אחת ממטרותיה העיקריות של התקנה, הינה הבטחת תשלום הוצאות הנתבע ככל שנראה לבית המשפט שסיכויי התביעה נמוכים וכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק. עם זאת בית המשפט לא יכביד יתר על המידה על מנת לאפשר למגיש התביעה את הגישה לבית המשפט לשם הגנה על זכויות.

(ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר בע"מ;


רע"א 2146/04 מ"י נ' עזבון המנוח המנוח באסל ואח' (פורסם במאגרים משפטיים)).

הלכה היא כי בית המשפט אינו מחייב את התובע על דרך השגרה בהפקדת ערובה כתנאי לניהול ההליך ויעשה שימוש בסמכותו כאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט ו/או לא המציא את מענו, כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי,
ולא היה בידו להצביע על נכסים הנמצאים בישראל כך שיקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו אם ייפסקו לטובתו.

עם זאת, עובדת היות התובע תושב חוץ, אינה הטעם היחיד להטלת חיוב להבטחת הוצאות הנתבע ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו. בית המשפט ישקול שיקולים נוספים ובייחוד יש לבחון את סיכויי התביעה כך שאם הם קלושים, יהיה בכך כדי להטות את הכף לטובת חיוב התובע בהפקדת ערובה.
(רע"א 6066/00 חאלד אעדילי נ' חב' סלקום ישראל בע"מ, (פורסם במאגרים משפטיים)).

7.
בענייננו, אין מחלוקת כי נוהל משא ומתן לרכישת הבית, וכי הועברו כספים מהמשיב 2 למבקשים, אולם לא נחתם הסכם מכר בין הצדדים.
בעוד המשיבים מבקשים לראות בכספים ששילמו "פקדון רצינות לבטחון", הרי שהמבקשים רואים בהם מקדמה לרכישת הבית. כמו כן, מחלוקת בין הצדדים באשר לסיבה בעטיה לא השתכלל המשא ומתן לכדי הסכם מכר – בעוד המשיבים תולים זאת בגילוי חריגות וליקויי בניה, טוענים המבקשים כי נתנו הסכמתם לביצוע
ותשלום התיקונים הנדרשים ומשערים כי ביטול העסקה מקורה ביחסים בין המשיבים עצמם.

אין להתעלם מהעובדה כי לכתב התביעה צירפו המשיבים חוות דעת מומחה בדבר ליקויי הבניה ולפיה שומת עלויות התיקון והפיקוח ההנדסי הינה 240,927 ₪.
כמו כן, המחלוקות בין הצדדים הינן בעיקרן עובדתיות
והמגמה הרווחת בפסיקה הינה כי אין להידרש בשלב זה לבחינה מפורטת מדוקדקת של סיכויי התביעה במיוחד כאשר סיכויי ההצלחה מבוססים על טענות עובדתיות.

לאור האמור ובנסיבות המפורטות לעיל, אין בידי לקבל את טענת המבקשים ולפיה סיכויי התביעה קלושים ולשם הכרעה דרוש בירור עובדתי ובחינת גרסאות הצדדים.

8.
יחד עם זאת, אני סבורה כי אין להתעלם מהעובדה שהמשיב 1 הינו תושב חוץ ובתגובתו לבקשה לא פירט מהם נכסיו בישראל וככל שתביעתו תידחה, כיצד יוכלו המבקשים לגבות תשלום הוצאותיהם. לא מצאתי אף כי צוין מהו מקום מגוריו וכתובתו של המשיב 1.

לא נעלמו מעיני הצהרת המשיב 2 כי מצבו הכלכלי של המשיב 1 הינו טוב וברשותו לפחות נכס אחד בישראל, אולם התגובה לבקשה נעדרת תצהיר המשיב 1 והטענה בדבר קיומם של נכסים בארץ, נטענה בעלמא
ללא כל מסמך מאמת.

לאור האמור ולאחר עריכת האיזון המתבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות בהן המשיב 1 הנו תושב חוץ ולא הצביע על נכסים בארץ מהם יוכלו המבקשים להיפרע, יש להורות על חיוב המשיב 1 בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות המבקשים, אם כי חיוב מידתי המביא בחשבון את סיכויי ההליך שאין להגדירם קלושים ואת זכות הגישה לערכאות.

על המשיב 1 להפקיד סך של 5,000 ₪, בקופת בית המשפט וזאת תוך 60 יום, שאם לא כן התביעה תידחה.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.




ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ד, 22 יוני 2014, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 14038-02/14 ניקול בר עם, דדי דוד בר עם, דורית ברנשטיין נ' דניאל אדגר, רון זימרמן (פורסם ב-ֽ 22/06/2014)