פסקי דין על אליצור אהרון | פסקי דין על טובה אהרון | פסקי דין על יוסף דוד | פסקי דין על סיגלית נגה דוד |

51766-11/13 רעא     03/07/2014




רעא 51766-11/13 אליצור אהרון, טובה אהרון נ' יוסף דוד, סיגלית נגה דוד








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



רע"א 51766-11-13 אהרון ואח' נ' דוד ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
ורדה פלאוט


מבקשים

1
.
אליצור אהרון

2
.
טובה אהרון
ע"י ב"כ עו"ד איתן בן דוד


נגד


משיבים

1.יוסף דוד
2.סיגלית נגה דוד
ע"י ב"כ אליהו בר עוז




פסק דין


1.
בפני
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 12.11.13 (כב' השופט נ. שטרנליכט) אשר דחה ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 11.04.13 (כב' הרשמת מ. שכנר) אשר קבעה כי יש להוסיף לחיוב בתיק ההוצאה לפועל
הפרשי הצמדה וריבית, אף שאלה לא נפסקו בפסק הדין המבוצע בתיק ההוצאה לפועל.

2.
פסק הדין
המבוצע בתיק ההוצאה לפועל ניתן ביום 09.10.11 ע"י כב' הנשיאה (כתוארה אז) ה' גרסטל. בפסק הדין ניתן צו פינוי נגד המשיבים אשר יכנס לתוקף עם השבת הכספים ששילמו המשיבים למבקשים.
ערעור על פסק הדין נדחה, תוך שנקבע בו כי צו הפינוי יכנס לתוקף מייד עם השבת הסכומים ששילמו המשיבים למערערים בסך 400,000 ₪.

3.
את תיק ההוצאה לפועל פתחו המבקשים - הזוכים בו, שכן ביקשו במסגרת תיק זה לממש את חלק פסק הדין המחייב את המשיבים בפינוי. ואולם, כאמור, הפינוי הותנה בתשלום סך 400,000 ₪ למשיבים (הם החייבים בתיק ההוצאה לפועל). טענו הזוכים כי החייבים מסרבים לקבל את הסך 400,000 ₪ שנקבעו בפסק הדין, ועל כך ניתנה ביום 11.04.13 החלטה ע"י כב' רשמת ההוצאה לפועל כי "סירוב החייבים לקבל את הסך של 400,000 ₪ אינו יכול להיות עילה למניעת ביצוע צו הפינוי".






בהמשך נקבע כי:
"משכך ב"כ הזוכים יפקיד לתיק ההוצאה לפועל הסך של 400,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כדין. לאחר הפקדת התשלום יכול ב"כ הזוכה לעתור להוצאת צו הפינוי".

4.
המבקשים הגישו ערעור על החלטה זו לבית משפט קמא, וטענו כי
רשמת ההוצאה לפועל לא הייתה רשאית לפסוק הפרשי הצמדה וריבית מקום שרכיב זה לא נפסק בפסק הדין המבוצע בתיק.

ביום 12.11.13 נדחה הערעור בפסק הדין נושא בקשת רשות הערעור שבפני
. בית משפט קמא הסתמך בפסיקתו על חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, הקובע בסעיף 2 בו: "רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום כסף, או שציוותה על ביצועו של פסק כזה, או שקבעה סכום כסף המגיע על פי חיקוק, רשאית, לפי שיקול דעתה, לפסוק ריבית על אותו סכום, כולו או מקצתו".
סעיף 1 בחוק קובע:
"רשות שיפוטית- בית משפט, בית דין או רשות אחרת המוסמכת על פי דין לפסוק תשלום לבעל דין, או לקבוע סכום המשתלם לבעל דין, לרבות בורר וכן ראש ההוצאה לפועל כשהוא מוסמך על פי דין לפסוק או לקבוע סכום כסף".

תמצית פסק דינו של בימ"ש קמא הינה כי, כעקרון, זכאי כל אדם להשבת כספו בערכו המלא, ועל כן
כאשר פסק הדין "שותק" בעניין שערוך החוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להשלים חסר זה.

5.
תמצית טענות הצדדים

תמצית טענות המבקשים- בימ"ש קמא דחה את הערעור על יסוד האמור ברע"א 1557/06 עו"ד בן ציון שיפטן נ' עו"ד דוד קירשנבאום (12.07.06), אלא ששם נקבעה הלכה הפוכה לפיה רשמת ההוצאה לפועל לא היתה רשאית להוסיף הפרשי הצמדה וריבית לסכום שנפסק מבלי לקבוע את הצמדתו.




שגה בימ"ש קמא בפרשנותו את סעיף 2 בחוק ריבית והצמדה. יש להבחין בין קביעת רשם ההוצאה לפועל כרשות שיפוטית המוסמכת להוסיף הפרשי הצמדה וריבית לחיוב הנקבע על ידה, לבין קביעת רשם ההוצאה לפועל כרשות מינהלית האמונה על ביצוע פסק הדין כלשונו.
בעניינינו, לאחר שניתנו פסקי הדין בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון, המשיבים סרבו לקבל את הסך 400,000 ₪ מידי המבקשים ועל כן הסכום הופקד בחשבון נאמנות ע"ש ב"כ המבקשים.
פסק הדין מעשיר את המשיבים שלא כדין.

תמצית טענות המשיבים - לרשם ההוצאה לפועל סמכות להוסיף הפרשי הצמדה לחיוב המבוצע על ידו, אלא אם כן הדבר נשלל במפורש בפסק הדין, ולא כך הוא הדבר בעניינינו.
פסק דינו של בימ"ש קמא תואם את ההלכה שנפסקה ברע"א 8309/13 יגאל ארנון נ' שלמה פיוטרקובסקי ואח' (05.02.14).

6.
דיון והכרעה –

אני סבורה כי יש ממש בטענות המבקשים ועל כן ניתנת רשות ערעור והבקשה תידון כערעור.

ברע"א 1557/06 נקבע כי תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא להוציא לפועל את האמור בפסק הדין ואין הוא מוסמך "להחסיר או להוסיף לפסק הדין, או לקרוא לתוכו את מה שלא נאמר בו. אם סבור רשם ההוצאה לפועל כי פסק הדין אינו
ברור מוקנית לו הסמכות לפנות בבקשת הבהרה לביהמ"ש שנתן את פסק הדין ע"פ סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל".

מוסיף בית המשפט וקובע: "ההוצאה לפועל אינה ערכאת ערעור, אף שלא אחת מנסים בעלי הדין להשיג דרכה "מקצה שיפורים". "חובת ההוצאה לפועל לאכוף

פסק דין
, בין שהוא נכון ומדוייק ובין שהוא שגוי"... והדרך הנאותה לתקוף את פסק הדין מצוייה בהליך של ערעור על פסק הדין
עצמו, ולא במסגרת ההוצאה לפועל" (שם בסעיף ח לפסה"ד).






בימ"ש קמא היה ער לפסיקה האמורה, אך הגיעה למסקנה הפוכה לאחר שאבחן בין העניין שהיה בפני
ו לבין העניין שנדון ברע"א 1557/06 בכך שבעוד פסק הדין בעניינינו "שותק" בנושא הפרשי ההצמדה, הרי שפסה"ד ברע"א 1557/06 דן במקרה שבו כבר "הוחלט באופן פוזיטיבי ומיוחד, שאין מקום להוסיף הפרשי הצמדה וריבית לחיוב". היינו, באותו עניין, הוגש ערעור על כך שלא נפסקו הפרשי הצמדה וריבית והערעור נדחה, כך גם נדחתה בקשה לתיקון פסק הדין, ובנסיבות אלה נפסק כי רשמת ההוצאה לפועל לא היתה רשאית להוסיפם על דעת עצמה.

7.
אני סבורה כי אין מקום לאבחנה האמורה. שאם נקבלה, משמעות הדבר היא שמי שאינו טורח לערער על פסק הדין, או לבקש לתקנו או להבהירו, מצבו טוב יותר ממי שפנה וביקש התייחסות הערכאה השיפוטית המתאימה לטענותיו. תוצאה זו אין לקבל. ואכן, ברע"א 1557/06 מתרה ביהמ"ש העליון בפני
ניסיון לפתוח פתח שכזה שאז "היו רבים המתדפקים על דלתו (של רשם ההוצאה לפועל ו.פ) משל היה ערכאת ערעור" (שם, בסעיף ח).

מילים אחרות, על המשיבים, אשר סברו כי נפלה טעות בפסיקה לפיה עליהם לקבל את הסכום שנפסק ללא הפרשי הצמדה וריבית, היה לנקוט תחילה בדרך של ערעור על עניין זה, או בבקשה להבהרת פסק הדין (באמצעות רשם ההוצאה לפועל בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל), ולא היה מקום לקבל את טענותיהם -במסגרת תיק ההוצאה לפועל- מבלי שפנו לנתיב האמור.

8.
נראה כי
המסקנה האמורה מתיישבת עם האמור בפסק הדין שניתן לאחרונה ברע"א 8309/13 יגאל ארנון נ' שלמה פיוטרקובסקי ואח' (05.02.14), שם נטענה טענה בדבר אי פסיקת הפרשי הצמדה וריבית בדרך של בקשה לתיקון טעות שהוגשה לבית המשפט שנתן את פסק הדין, ולא בדרך "עוקפת" באמצעות פנייה לרשם ההוצאה לפועל.

וכך קובע בית המשפט ברע"א 8309/13:

"כפי שנקבע פעמים רבות בעבר, השמטת הוראה בדבר הפרשי הצמדה וריבית מהחלטה הפוסקת סעד כספי היא ככלל השמטה מקרית הניתנת לתיקון בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט... כמו כן יש להבהיר כי מדובר בטעות הניתנת לתיקון על ידי בית המשפט שנתן את ההחלטה..."
(שם, בסעיף 6, ההדגשה שלי ו.פ).



9.
הנה כי כן, ההלכה כיום הינה כי כאשר ניתן

פסק דין
אשר אין בו הוראה בדבר הפרשי הצמדה וריבית לחיוב הנפסק, על הטוען לכך שהיה מקום להוסיף הוראה זו לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשה לתיקון פסק הדין, ואין לקבל פנייתו בעניין זה לרשם ההוצאה לפועל שאינו מוסמך להוסיף את מה שהוחסר מפסק הדין.

10.
לפיכך, כמבואר לעיל, אני סבורה כי נפלה טעות בפסק דינו של בית משפט קמא מיום 12.11.13 ואני מורה על ביטולו. הערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ מיום 11.4.13 מתקבל במובן זה שעל המבקשים להפקיד בתיק ההוצל"פ סך 400,000 ₪ (ללא הפרשי הצמדה וריבית כלשון ההחלטה).

11.
המשיבים ישאו בהוצאות המבקשים בסך 7,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

סכום העירבון שהופקד על ידי המבקשים יוחזר להם באמצעות ב"כ.


ניתן היום,
ה' תמוז תשע"ד, 03 יולי 2014, בהעדר הצדדים.














רעא בית משפט מחוזי 51766-11/13 אליצור אהרון, טובה אהרון נ' יוסף דוד, סיגלית נגה דוד (פורסם ב-ֽ 03/07/2014)