פסקי דין על עו"ד צבי הדסי כונס נכסים | פסקי דין על עו"ד אביתר גושן | פסקי דין על 1. קואופ צפון אגודה שיתופית לשרותים | פסקי דין על ואח' |

9355/03 עא     23/12/2004




עא 9355/03 עו"ד צבי הדסי כונס נכסים,עו"ד אביתר גושן נ' 1. קואופ צפון אגודה שיתופית לשרותים בע"מ,ואח'





בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 9355/03

בפני
:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט י' עדיאל
המערערים:
1. עו"ד צבי הדסי
כונס נכסים
2. עו"ד אביתר גושן


נ ג ד

המשיבים:
1. קואופ צפון אגודה שיתופית לשרותים בע"מ
2. קואופ זבולון אגודה שיתופית לשרותים בע"מ

3. עו"ד אליעזר לויט

4. עו"ד הרצל כספי, כונס נכסים

5. עו"ד יוסף בנקל

6. רשם האגודות השיתופיות

7. כונס הנכסים הרשמי-מחוז חיפה

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בבש"א 10570/03 מיום 3.9.03 שניתנה על-ידי כבוד השופט ג' גינת

תאריך הישיבה:
ג' בטבת תשס"ה
(15.12.2004)

בשם המערערים:
עו"ד צבי הדסי
עו"ד אביתר גושן
בשם המשיבות 1-2:
עו"ד יהודה רוה

בשם המשיבים 3-5:
בעצמם
בשם המשיב 6:
עו"ד יעל מימון

בשם המשיב 7:
עו"ד רחל שני שרפסקי
פסק דין
השופט י' עדיאל
:

בפני
נו ערעור של כונסי נכסים על דחיית בקשתם לתשלום שכר טרחה (נוסף) בגין פעילותם ככונסי נכסים של המשיבות 1-2 (להלן – האגודות).

בבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשו נגד האגודות שלוש תביעות (ת"א 1472/99, ת"א 296/00 ות"א 425/00). בית המשפט המחוזי (השופט י' דר) דחה בהחלטתו מיום 11.8.2000 את הבקשות לאשר את התביעות בתובענות ייצוגיות. לאחר שנציגי האגודות הודיעו כי אלו החליטו למכור את כל נכסיהן ולחלק את התמורה בין חברי האגודות, החליט בית המשפט המחוזי, חרף דחייתן של התובענות הנזכרות לעיל, כי ראוי שהמימוש ייעשה על ידי כונס נכסים במסגרת התובענה הייצוגית. זאת, על פי ההחלטה, משום ש"הדעת נותנת שלבעלי המניות צריך להיות מעמד בכל הקשור למימוש הנכסים ואין הצדקה להותיר את המימוש בידי אנשי האגודות בלבד". לאור כך מינה בית המשפט המחוזי ארבעה כונסי נכסים: עורכי הדין שהגישו את שלוש התביעות ואת בא כוח האגודות, עו"ד אביתר גושן

.

דעתן של האגודות לא נחה מהמינוי והן הגישו על ההחלטה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון העלה בהחלטתו ספיקות בנחיצות המינוי של ארבעה כונסי נכסים, והחזיר את הדיון בנושא לבית המשפט המחוזי, על מנת שישקול את העניין מחדש. משהוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי, הודיעו המערערים שלפנינו, שהם מבקשים לשחררם מתפקידם ככונסי נכסים. עו"ד הדסי נימק את בקשתו בכך שהגיע למסקנה כי המחלוקת בעניין מינוי כונסי הנכסים כבר פגעה באינטרסים של בעלי המניות באגודות, והתמשכותה תביא להעצמת הפגיעה. עו"ד גושן הודיע אף הוא על התפטרותו מתפקידו ככונס נכסים. הוא נימק זאת בכך שעקב החרפת המחלוקות בין האגודות לכונסי הנכסים הודיעו לו האגודות, כי הן רואות בהמשך כהונתו ככונס נכסים תחילתו של מצב ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו ככונס נכסים לבין היותו ב"כ האגודות. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשות ושחרר את המערערים מתפקידם ככונסי נכסים. בסמוך לאחר מכן, הגישו המערערים בקשה לבית המשפט המחוזי לקבוע את שכרם בגין פעילותם ככונסי נכסים עד לשחרורם.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בהחלטה נקבע, כי "השתלשלות העניינים מלמדת שלא היה צורך בייצוג נפרד של כל אחד מהתובעים-הפונים לבית המשפט, ובוודאי שלא היה מקום למינוי מספר רב של כונסי נכסים". האינטרס של כל התובעים, הוסיף בית המשפט וקבע בהחלטתו, היה אחד, "ולכן, אינני סבור שיש מקום להעמיס על קופת הכלל את שכרם של המבקשים". בית המשפט ציין, כטעם נוסף לדחיית הבקשה, כי לא הבין, מהבקשות שהונחו לפניו "מה הייתה התרומה הספציפית של הפונים לפעילות, שנעשתה בלאו הכי על ידי כונסי הנכסים שנשארו בתפקידם". לפיכך, נקבע שאין מקום להוסיף על מקדמת שכר הטרחה (15,000 ש"ח) שנקבעה בעבר לכל אחד מכונסי הנכסים.

המערערים טוענים, כי משמונו על ידי בית המשפט ככונסי נכסים, מינוי שנעשה ביוזמתו של בית המשפט בלא שהם ביקשו תפקיד זה לעצמם, הם זכאים לתשלום שכרם עבור העבודה, הזמן והמאמץ שהשקיעו בפעילותם ככונסי נכסים. עו"ד הדסי מבקש לפסוק לו שכר גם עבור טרחתו בהגשת התובענה הייצוגית, למרות שהבקשה לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית נדחתה על ידי בית המשפט. הוא סומך בקשה זו, בין היתר, על דבריו של השופט י' דר בהחלטתו מיום 11.8.2000, בה נקבע, שלמרות דחיית הבקשה, ההשקעה שהשקיעו עורכי הדין תילקח בחשבון והם יזכו לשכר עבור כינוס הנכסים.

האגודות מבקשות לדחות את הערעור. הן טוענות, כי בית משפט שלערעור לא יראה, ככלל, להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בפסיקת שכר טרחה. מה גם שבית המשפט המחוזי נתן דעתו על טענותיהם של המערערים והביע דעתו שאין הצדקה להיענות לבקשתם. לטענתן, גם בית המשפט העליון סבר שאין הצדקה למינוי ארבעה כונסי נכסים ובעקבות זאת המערערים התפטרו מתפקידם, לאחר שגם הם הבינו כי מינויים מיותר. האגודות מתנגדות גם לפסיקת שכר טרחה לעו"ד הדסי עבור הטיפול בתובענה הייצוגית.

נציג כונס הנכסים הרשמי התנגד אף הוא, בהודעתו בכתב, לקבלת הערעור, אך במהלך הדיון לפנינו, הוא השאיר את העניין לשיקול דעתנו.

מקובל עלינו שבית משפט שלערעור לא יתערב, ככלל, בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בפסיקת שכר טרחה של כונס נכסים וממלאי תפקידים דומים (ראה ע"א 530/88 פרידמן נ' ארנון, פ"ד מג(4) 479, 484; ע"א 438/85 איתן ארזי ושות' בניה והשקעות בע"מ נ' חיימסון, פ"ד מא(2) 718, 725). אולם לכלל זה נקבעו חריגים, בהם ראה בית המשפט להתערב בעניינים מסוג זה, בעיקר באותם מקרים בהם טעתה הערכאה הדיונית בעקרונות אותם הפעילה, ולא באופן בה יישמה את אותם עקרונות (ע"א 530/88 לעיל, שם). במקרה שלפנינו, אנו סבורים שהשיקול העיקרי ששימש את בית המשפט המחוזי לדחיית הבקשה, הוא הנימוק שלא היה מקום למינוי מספר כה רב של כונסי נכסים, אינו יכול להביא לשלילת שכרם של המערערים, במקום שבית המשפט שמינה אותם (בהרכב אחר) סבר שהמינוי מוצדק. נציין שגם בית המשפט העליון, בהחלטתו מיום 6.1.03, בה הוא הטיל ספק בנחיצותם של ארבעה כונסי נכסים, לא קבע בעניין זה מסמרות והחזיר את הדיון בעניין לבית המשפט המחוזי. גם בית המשפט המחוזי (השופט ג' גינת), לאחר שהעניין הוחזר לפתחו, לא קבע שהמינוי היה מיותר, ולאחר שחרורם של המערערים מתפקידם, הוא אף ראה למנות כונס נכסים נוסף (שלישי). בכל מקרה, גם אם נניח שלא היה מקום למינוי מספר כזה של כונסי נכסים, איננו סבורים שמסקנה זו, אליה הגיע בית המשפט בדיעבד ומפי הרכב שונה מההרכב שמינה את המערערים לתפקידם, הצדיקה לשלול את שכרם של המערערים. שהרי כפי שהמערערים מציינים, הם לא ביקשו לעצמם תפקיד זה. בית המשפט הוא שמינה אותם ככונסי נכסים. המערערים קיבלו על עצמם את המינוי והשקיעו מזמנם, מרצם וכישוריהם במילוי התפקיד. בנסיבות אלה, לא ראוי שתישלל זכותם של המערערים לקבלת תמורה נאותה עבור טרחתם.

מאידך, אנו סבורים שבקביעת היקף השכר, יש להתחשב בכך שבמקרה זה עבודתם של כונסי הנכסים התחלקה בין מספר רב של ממלאי תפקידים. מקובלת עלינו גם טענתו של בא כוח האגודות, שאין הצדקה לחייב את מרשותיו בשכר טרחת עו"ד עבור טיפול בתביעה שהבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נדחתה.

בהתחשב במכלול השיקולים דלעיל ובחומר הנוסף שהניחו לפנינו הצדדים, אנו משנים את החלטתו של בית המשפט המחוזי, וקובעים ששכרו (הנוסף) של כל אחד מהמערערים יעמוד על 60,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"א בטבת תשס"ה (23.12.2004).
ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03093550_i05.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 9355/03 עו"ד צבי הדסי כונס נכסים,עו"ד אביתר גושן נ' 1. קואופ צפון אגודה שיתופית לשרותים בע"מ,ואח' (פורסם ב-ֽ 23/12/2004)