פסקי דין על סעד ח'טיב | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון לב הגליל

6679-05/14 בבנ     15/06/2014




בבנ 6679-05/14 סעד ח'טיב נ' ועדה מקומית לתכנון לב הגליל








בית משפט השלום בעכו



בב"נ 6679-05-14 ח'טיב נ' ועדה מקומית לתכנון לב הגליל




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופט
וויליאם חאמד


מבקש

סעד ח'טיב


נגד


משיבה

ועדה מקומית לתכנון לב הגליל



החלטה

ביום 4/5/14 ניתן צו הריסה מנהלי להרוס עבודות בנייה המבוצעות ללא היתר במקרקעין נשוא הצו ובתוואי כביש מוצע ( להלן – " צו ההריסה " ).

הוגשה בקשה לביטול הצו. בדיון שהתקיים בבקשה
טען ב"כ המבקש כי מאחר והוא חולק על הטענה כי הבנייה מבוצעת בתוואי כביש מוצע, על המשיבה להמציא לו העתק של התכנית והתשריט המוצעים והמלמדים על כך, על מנת לאפשר לו לבדוק את הדבר, ובמידה ויוברר כי הבנייה לא מבוצעת בתוואי כביש מוצע, הרי שיש להורות על ביטול צו ההריסה המנהלי, משהוצא בהסתמך על נתון שאינו נכון. ב"כ הצדדים הגישו את טיעוניהם לעניין זה בכתב, כאשר המבקש הגיש טיעוני תשובה לטיעוני התגובה של המשיבה.

לטענת המבקש, יש לו זכות בדין, מכוח חוק התכנון והבנייה וחוק חופש המידע, לעיין בתשריט ובתכנית עליהם נסמך צו ההריסה, ולקבל העתק מהם לידיו, שכן, כל אדם רשאי לעיין בתוכנית שהופקדה, בטרם אישורה, גם לצורך בחינת אפשרות הגשת התנגדות, וזאת מכוח הוראת סעיף 96 לחוק תכנון והבנייה, שאין לצמצמה אך לתכנית שהופקדה אלא שיש להרחיב את הזכות שמעוגנת בה גם לתכנית מוצעת שטרם אושרה. לטענתו, זכות העיון כאמור נועדה שקיפות ההליך התכנוני וליתן בידי האזרח האפשרות ללמוד את החלטות הרשות המנהלית ולהתנגד לכל החלטה שלה, לרבות תכנית מוצעת, שעלולה לפגוע בזכויותיו הקנייניות, וכן על מנת לבחון האם הסמכות המנהלית שניתנה ליו"ר המשיבה הופעלה משיקולים נכונים וכי הצו ניתן בהסתמך על נתונים עובדתיים לא שגויים.

לפי המשיבה, הטענה כי הבנייה לא מבוצעת בתוואי כביש אינה רלבנטית ואין בה כדי להביא לביטול צו ההריסה המנהלי, שעה שאין חולק כי בנייה זו מבוצעת ללא היתר כדין ועל קרקע חקלאית וטרם הושלמה והצו ניתן לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית, ולכן, גם בהנחה והבנייה לא הוקמה בתוואי כביש מוצע, אין בכך כדי להביא לתוצאה כי הצו ניתן בחוסר סמכות. לטענתה, גילוי התכנית המוצעת עלול לגרום לשיבוש התפקוד התקין של הוועדה ויכולתה לבצע הפקדה של התכנית, לפי סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע, שכן, מדובר בתכנית נמצאת בשלב מוקדם של תכנון ועיצוב מדיניות, וחשיפתה עלולה לגרום למתחים בין הגרומים השונים, לרבות בעלי המקרקעין, הרשות המקומית והשותפים להכנת התכנית, ומניסיון העבר חשיפת תכנית מוצעות גרמה לבנייה בלתי חוקית בתוואי דרכים על מנת למנוע מימוש תכניות אלה ולקבוע עובדות מוגמרות בשטח. עוד טוענת המשיבה כי המחוקק הגביל את זכות העיון בסעיף 96 לתוכנית לאחר הפקדה ולא העניק זכות עיון בתוכניות טרם הפקדה. כן נטען כי עתירה לגילוי מידע לפי חוק חופש המידע יש להגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים, לפי סעיף 17 לחוק, ובקשה לקבלת מידע יש להגיש לממונה, לפי סעיף 7חוק, כך, שההליך כאן אינו ההליך הנכון לקבלת מידע בהסתמך על חוק זה.

נשוא הבקשה הינו תכנית מפורטת מס' 60/2013, שטרם הופקדה, ולפיה, ותוכנית הבנייה נשוא הצו מבוצעת בתוואי כביש מוצע. המדובר בתכנית
הנמצאת בשלבים מוקדמים של תכנון, למידה וגיבוש, והשאלה הטעונה הכרעה היא, האם להורות למשיבה להעביר העתק ממנה למבקש.

אין מחלוקת כי הבנייה נשוא צו ההריסה מבוצעת ללא היתר בנייה ועל קרקע חקלאית. בצו ההריסה המנהלי מתוארות עבודות הבנייה שיו"ר המשיבה ציווה
להרוס אותה, כך:


" הכשרת קרקע טבעית חקלאית והתחלת בנייה מבנה למגורים בתוך

כביש מוצע, בשטח של כ – 200 מ"ר, ללא היתר בנייה.

מצב הבנייה ביום הבדיקה: יציקת קורות קשר ללא יציקת רצפה...".

יוצא כי, יו"ר המשיבה, בבואו להפעיל את סמכותו ליתן צו הריסה מנהלי, נסמך על נתון עובדתי לפיו עבודות הבנייה מבוצעות בתוואי כביש מוצע. הכרעה בשאלה האם המדובר בנתון עובדתי אשר משליך על חוקיות צו ההריסה ובבקשה לביטולו, תיעשה על רקע בחינת התנאים הדרושים להקמת סמכותו של יו"ר המשיבה ליתן צו הריסה מנהלי. סמכות זו מעוגנת בהוראת סעיף 238 א' (א) לחוק, המורה כי:






" הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או

מתכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב

ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק

ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר

או מתכנית, ייהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו

תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס

הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם

הסמיכו לכך המציין כי:


(1) לפי ידיעתו הוקם הבנין ללא היתר או שהבנין חורג ובמה

הוא חורג

(2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא

יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר

(3) ביום הגשת התצהיר, אין הבנין שלגביו מבוקש הצו

מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על

שלושים ימים ".

ובסיפא של הוראת סעיף קטן (ב) נקבע כי:


" ...לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם

ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבנין החורג ".

והוראת סעיף קטן (ח) קובעת כי:


" לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח

לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע

הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת ".

יוצא כי יו"ר הועדה המקומית רשאי לתת צו הריסה מנהלי לאחר שקיים התייעצות עם ראש הרשות המקומית הרלבנטית, ושעה שמדובר בבנייה שמבוצעת ללא היתר או בסטייה מהיתר או תכנית, ובהסתמך על תצהיר מהנדס הועדה כי עבודות הבנייה טרם הסתיימו והבניין טרם אוכלס, או שהבנייה הסתיימה או שאוכלסה שלא לאחר התקופות הקבועות בסעיף קטן (א) להוראה הנ"ל. בהתקיים התנאים הנ"ל, קמה סמכותו של יו"ר הועדה המקומית לתת צו הריסה מנהלי. עינינו הרואות כי המחוקק לא ציווה על קיומם של תנאים נוספים לצורך הפעלת הסמכות המנהלית הנ"ל, ולכן,
די בקיומם של אותם יסודות שנמנו לעיל על מנת שיו"ר המשיבה יהא רשאי לתת צו הריסה מנהלי, שתכליתו להילחם בעבירות הבנייה בעודן מתבצעות ומיד עם גילוין, ובטרם תהפוכנה לעובדה מוגמרת, דבר אשר יקיים גם אחר תכלית נוספת של הרתעה מפני ביצוע עבודות בנייה לא חוקיות, הגבלת סמכות זו בתנאים נוספים, שלא נמנו על התנאים בהוראה לעיל, תפגע בתכלית זו של צו הריסה מנהלי.

מכאן, יו"ר הועדה לא נדרש, לשם מתן צו הריסה מנהלי, להצביע על כך שהבנייה הבלתי חוקית הוקמה בקרקע שייעודה אינו כייעוד הבנייה החורגת, או שהבנייה מבוצעת בשטח ציבורי, או שאינה במרחק המתחייב בדין מגבול מגרש הבנייה, או שהבנייה מבוצעת בתוואי דרך ציבורית או כל נסיבה אחרת, שאינה מנוייה על אלו שבסעיף 238 א' הנ"ל. לכן, העובדה כי הבנייה נשוא הצו שבפני
י מבוצעת בתוואי כביש מוצע, כפי שתואר בצו עצמו, אינה אחד התנאים שחייבים להתקיים לשם מתן צו ההריסה, ובהתאם, גם בהנחה ויתברר כי הבנייה הנ"ל לא מבוצעת בתוואי כביש מוצע, אין בכך, כשלעצמו, כדי להביא למסקנה כי הצו ניתן בחוסר סמכות. קביעה לפיה, הקמת הבנייה אינה בתוואי כביש מוצע, ולכן יש לבטל את הצו בשל כך, אינה צודקת ופוגעת באינטרס הציבורי המחייב להילחם בעבירות הבנייה בעודן מתבצעות ובטרם תהפוכנה לעובדה מוגמרת, ותרוקן מתוכן את התכלית שבבסיס האמצעי של צו הריסה מנהלי. משכך, יש לקבוע כי תכנית שאינה מופקדת אלא שהיא בשלבי ההצעה והלמידה, אינה חלק מהמסכמים שיש להעביר לידי המבקש לצורך הדיון בבקשתו לביטול צו ההריסה המנהלי. המחוקק, בהוראת סעיף 238 א' (ח), ביקש ללמד כי סמכותו של בית המשפט לבטל צו הריסה מצומצמת אך למקרים בהם יוברר כי הבנייה הינה לפי היתר כדין או שצו ההריסה המנהלי, שנועד להסיר בנייה בטרם תושלם, אינו דרוש יותר שעה שהבנייה כבר הושלמה. אין להרחיב את מבחן הביקורת השיפוטית על צו הריסה מנהלי מעבר למבחנים שנקבעו בהוראת סעיף 238 א' (א) ו- (ב) ו- (ח), ואין להורות על ביטולו של זה שעה שהתקיימו כל התנאים בסעיפים הנ"ל.

כאמור, אין חולק כי הבנייה נשוא הצו מבוצעת ללא היתר, ולמעלה מכך, בניגוד לייעוד הקרקע, שהינה לחקלאות, וכי היא טרם הושלמה, והצו ניתן לפי תצהיר מהנדס הועדה מיום 4/5/14 ( מצורף לתגובה בכתב של המשיבה ). כך, שכל התנאים סעיף 238 א' הנ"ל התקיימו, ומשכך, קמה סמכותו של יו"ר הוועדה ליתן את צו הריסה המנהלי. אעיר כי משהתקיימו התנאים הנ"ל, נראה כי חובה היא על יו"ר המשיבה ליתן צו הריסה מנהלי כנגד הבנייה בעודה מבוצעת, על מנת למנוע את המשך ביצועה והשלמתה, בעוד שהימנעותו מכך תהווה מחדל בביצוע תפקידו, בין אם זו מבוצעת בתוואי כביש מוצע ובין אם לאו.

המחוקק, בחוק התכנון והבנייה, הסדיר את זכות העיון בתכניות של הוועדה לתכנון ובנייה, זאת, בהוראת סעיף 96 לחוק הקובעת כי:


" כל מעוניין בתוכנית שהופקדה, רשאי לעיין בה במקום ההפקדה

ללא תשלום ".

עינינו הרואות כי המחוקק הגביל זכות העיון אך לגבי תכנית שהופקדה, ומכאן יש לקבוע כי אין זכות עיון בתכנית שטרם הופקדה. קביעה לפיה ההוראה הנ"ל אינה שוללת זכות עיון בתכניות אחרות, לרבות כאלה שטרם הופקדו, תהווה חריגה מהציווי הנ"ל של המחוקק, אשר ביקש לתחום את זכות העיון, כאמור. ההיגיון בבסיס הדבר נעוץ בצורך לשמור את תוכנן של תכניות שטרם הופקדו אך לידיעת הגרומים המוסמכים, הלומדים תכניות אלה, את המצב התכנוני בשטח ומקיימים התייעצויות עם הגורמים השונים על לגבש הצעה סופית של התכנית לצורכי הפקדה, וכל עוד לא הגיעה התכנית לכדי הצעה סופית ומגובשת, נתונה היא לשינויים רבים, בשלבים שונים ומנימוקים שונים, ולכן, אין לאפשר עיון בה בשלבים אלה. מצאתי טעם רב בנימוקי המשיבה, לפיהם, עיון לכל המבקש זאת בתכנית בשלב טרם הפקדה מקים סיכון כי ייעשו עבודות בנייה לא חוקיות או שינויים אחרים בשטח, על מנת לקבוע עובדות מוגמרות שמטרתן למנוע את מימוש התכנית במידה ותופקד ותאושר, ובכך לסכל תכנון שנועד לשרת את כלל הציבור. בשל כך, ביקש המחוקק לקבוע כי זכות העיון בתכנית תקום אך עם הפקדתה, מאחר והדבר יהא בשלבים מתקדמים לקראת אישורה ומימושה בפועל. אעיר כי התכלית בבסיס זכות הציבור לעיין בתכנית שהופקדה הינה להבטיח שיתוף הציבור בהליכי אישורן של התכניות ולהבטיח מעורבותו של הציבור בהליכים אלה. שכן, מרגע הפקדת התכנית, קמה לציבור הזכות להגיש התנגדות לתכנית, ובכך נוטל הציבור חלק באישור התכנית ובגיבושה הסופי. זכות ההתנגדות הינה זכות מהותית שנועדה להבטיח כי הפרט יתנגד כנגד כל פגיעה בזכות הקניין שלו במידה ואינה צודקת לטעמו, ועל ידי העלאת ההתנגדויות נחשפים ליתרונות והחסרונות של התכנית וכך ניתן לתקנה בהתאם ( ראה עעמ 8489/07 יעקב ריכטר נגד ועדת המשנה הנקודתית של הועדה המחוזית – פורסם בנבו ).

התייחסות נוספת של המחוקק לסוגיה הנ"ל מעוגנת בסעיף 119 א' לחוק, המורה כי:


" ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל מעוניין בקרקע, לפי בקשתו,

תוך שלושים ימים, מידע בדבר התכניות הנוגעות לקרקע,

בין שהן תקפות, מופקדות, או שפורסמה הודעה על הכנתן לפי

סעיף 77 וכן תנאים לפי סעיף 78 החלים על הקרקע...".

ההוראה הנ"ל מתייחסת לתכניות בתוקף, שהופקדו או שהוכנו, כך, שהיא רחבה מההוראה בסעיף 96 הנ"ל. יחד עם זאת, עניינה של הוראה זו אינו זכות לעיין בתכניות שטרם הופקדו, אלא בחובה של הוועדה למסור מידע לכל המעוניין בקרקע, אודות תכניות תקפות, מופקדות מוצעות. המדובר במידע בדבר מצבה התכנוני של הקרקע, ייעודה, השינויים המוצעים לגביה וכו', ולא זכות לעיין בתכנית המוצעת עצמה. ההוראה הנ"ל אינה מתייחסת כלל לזכות העיון ולא באה להשלים או להרחיב את תחולת הוראת סעיף 96 לחוק, המסדירה את זכות עיון בתכניות בוועדה.

משכך, אני דוחה את בקשת המבקש לקבל העתק של התכנית והתשריט נשוא הבקשה.

בצד זאת, נראה כי הטענה המרכזית של המבקש הינה לגבי קיום חובת ההתייעצות עם ראש הרשות המקומית, שלטענת המבקש, לא קוימה כלל. לפי ההלכה, על יו"ר המשיבה לקיים התייעצות עם ראש הרשות המקומית, בטרם יחליט סופית האם ליתן צו הריסה מנהלי, ועל ההתייעצות להיות מהותית ועניינית. המבקש טוען כי במידה וההתייעצות קוימה על סמך הנתון כי הבנייה מבוצעת בתוואי כביש מוצע, ובמידה ויוברר כי המדובר בנתון שגוי, הרי שההתייעצות לא הייתה כדין, ולכן, דין הצו להיות מבוטל. בנסיבות אלה, ומאחר ואין זכות עיון בתכנית מוצעת כאמור, מחד, ומאחר ויש ליתן בידי המבקש את הזכות לבחון את המסמכים שברשות המשיבה, עליהם הסתמך יו"ר הוועדה עת הוציא את הצו, על מנת לאפשר לו לברר את נכונות הנתון של בנייה בתוואי כביש מוצע והשלכת הדבר על חובת ההתייעצות ונסובת ביצועה של זו, מאידך, מצאתי, על דרך האיזון, ליתן ביד המבקש את האפשרות כי מודד או מהנדס מטעמו יעיין בתכנית והתשריט המוצעים, זאת, במשרדי הוועדה, מבלי לקבל העתק מהם, ובכך יוכלו הם לבדוק האם הבנייה מבוצעת בתוואי כביש, או שמא יו"ר המשיבה הסתמך על נתון שגוי ומה השלכת הדבר על חובת ההתייעצות והאם נתון זה היה עיקרי במהלך ההתייעצות שקוימה.

סוף דבר

אני דוחה את הבקשה של המבקש לקבל העתק מהתכנית והתשריט נשוא בקשה זו.

המבקש רשאי, תוך 7 ימים מיום המצאת החלטה זו לידיו, לעיין, הוא ומודד או מהנדס מטעמו, במשרדי המשיבה או בכל מקום עליו תחליט המשיבה, בתכנית ובתשריט המוצעים, על מנת לבחון האם הבנייה נשוא הצו מבוצעת בתוואי כביש מוצע.

אני קובע דיון המשך בבקשה לביטול צו הריסה ליום 29/6/14 שעה 13:30.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים בפקס ובדואר רשום.


ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ד, 15 יוני 2014, בהעדר הצדדים.













בבנ בית משפט שלום 6679-05/14 סעד ח'טיב נ' ועדה מקומית לתכנון לב הגליל (פורסם ב-ֽ 15/06/2014)