פסקי דין על "גנוטל" שיווק והפצת מזון ומוצרי צריכה | פסקי דין על פינת המזל בעיר | פסקי דין על קרונה פלוס ואח' | פסקי דין על חנא אל נג'אר

8581-12/12 א     17/06/2014




א 8581-12/12 "גנוטל" שיווק והפצת מזון ומוצרי צריכה בע"מ, פינת המזל בעיר בע"מ, קרונה פלוס בע"מ ואח' נ' חנא אל נג'אר








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 8581-12-12 "גנוטל" שיווק והפצת מזון ומוצרי צריכה בע"מ ואח'

נ' אל נג'אר




תיק חיצוני:



בפני
כב' השופטת איילת הוך-טל


התובעים
1. "גנוטל" שיווק והפצת מזון ומוצרי צריכה בע"מ
ח.פ. 513840199
2. פינת המזל בעיר בע"מ
ח.פ. 513615211
3. קרונה פלוס בע"מ ח.פ. 514254291
4. גינאדי וול ת.ז. 307763854
5. איגור וול ת.ז. 308828425


נגד

הנתבע
חנא אל נג'אר
ת.ז. 020461646


החלטה

בפני
י בקשת הנתבע (המבקש) לחיוב התובעים (המשיבים) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות.

תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מקנה לבית המשפט סמכות לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע. בפסיקה נקבע כי השימוש בסעד זה לא יתבסס על "עוניו" של התובע בלבד אלא יבחן גם את סיכויי הצלחת התביעה, שכן מטרת ההליך הינה לאזן בין זכות התובע לגישה לערכאות, שהינה זכות חוקתית מוגנת, לבין הגנה על זכות הקניין של הנתבע שנגרר להליך בעל כרחו ועלול לעמוד מול שוקת שבורה במידה והתביעה תידחה (רע"א 4037/12 רחל סופר-סייג נ' ארז איתן מנהל מיוחד (פורסם בנבו, 18.10.12), בס' 5-6 ורע"א 1481/13 עמוס גבעון נ' מרדכי לוי (פורסם בנבו, 3.4.13), בס' 7).

לכך מצטרפת הוראת ס' 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 אשר מקים חזקה לפיה חברה בערבון מוגבל מחויבת להפקיד ערובה להוצאות, אלא אם תוכיח כי תוכל לשלם את ההוצאות שייפסקו לחובתה אם תדחה תביעתה, או כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב החברה בערובה (רע"א 6718/13 פלייט מדיקל אינווישנס נ' רואי גור (פורסם בנבו, 28.10.13), בס' 7).

בין אם נאמר כי הנטל הינו על המבקש ובין אם נאמר כי הנטל הוא על המשיבים, הוכח בפני
י כי בענייננו יש להטיל על המשיבים חובת הפקדת ערובה ואולם סכום ההפקדה הינו נגזרת של נתוני ההליך כפי שיבואר להלן.

התובעים שכרו מן הנתבע נכס מקרקעין לצורך הפעלת מסעדה ואולם אירועים.
בין הצדדים התנהל הליך (ת"א (של'-חי') 12653-06-09) עקב טענות הנתבע לאי-עמידה בתנאי ההסכמים בין הצדדים, כאשר בסופו נכרת הסכם פשרה הכולל סנקציה של פינוי במידה והתובעים לא יעמדו בהוראותיו.
מספר חודשים לאחר מכן פנה הנתבע ללשכת ההוצל"פ בעכו ובסמוך לאחר מכן הגיש תביעה כספית כנגד התובעים ונתבעים נוספים בת"א (של'-חי') 31028-06-10 אשר התברר בפני
כב' הש' נאות פרי (להלן – ההליך הקודם).
במסגרת ההליך הקודם הגישו התובעים תביעה שכנגד בטענות זהות לטענות העולות בהליך זה, אולם התביעה שכנגד נמחקה מחמת אי-תשלום אגרה.

בפסק הדין שניתן בהליך הקודם ביום 17.12.12 חויבו המשיבים בתשלום בסך 365,000 ₪ וכן שכ"ט עורך דין והוצאות משפטיות בסך של 50,000 ₪.

על

פסק דין
זה הוגש ערעור וערעור שכנגד בע"א (מח'-חי') 58625-01-13 בו הגדיל בית המשפט המחוזי את גובה הפיצוי המגיע לנתבע ופסק שכ"ט נוסף לחובת התובעים. בפסק הדין מיום 9.6.13 התייחס בית המשפט המחוזי גם להליך זה וקבע כך:
"ל'.
באשר לטענתם של המערערים שכנגד בנוגע לציוד בשווי של כ-1,350,000 ₪, שהם הותירו באולם, ולרבות ציוד שנעלם או הועלם בנסיבות פינויים של המערערים שכנגד מן הנכס, קבע בית משפט קמא, כי מחיקת התביעה שכנגד (מחמת אי-תשלום אגרה) מלמדת שלא היתה למערערים שכנגד אפשרות להוכיח את התביעה שכנגד שהם הגישו. ואולם, בדיון שהתנהל בפני
נו הסתבר, שכיום מתנהל בבית משפט השלום הליך תביעה שהגישו המערערים-שכנגד נגד המשיב-שכנגד, כך שממילא תינתן אפשרות למערערים שכנגד לנסות ולהביא את ראיותיהם בענין זה, ככל שימצאו לנכון."
אכן, לאור החלטת בית המשפט המחוזי יש לאפשר לתובעים זכות לנסות ולהוכיח תביעתם אולם כאמור, זכות זו יש לאזן מול זכות הקניין של הנתבע.

בדיון מיום 6.4.14 הודיע התובע מס' 4 כי התובעות 1-3 אינן פעילות, כי הוא עצמו נמצא בהליכי פשיטת רגל ואילו התובע מס' 5 נמצא בהליכי איחוד תיקים. די בכך להצביע על חוסר יכולת כלכלית כדרישת תקנה 519.
מעבר לכך, ראיה טובה יותר לחוסר היכולת הכלכלית של המשיבים הינה העובדה שבתיק ההוצאה לפועל שנפתח לביצוע פסקי הדין בת"א (של'-חי') 31028-06-10 ובע"א (מח'-חי') 58625-01-13 נגבו רק כמה מאות שקלים מתוך חוב של מאות אלפים.
עוד יש להזכיר כי התובעים הגישו תביעה באותה עילה כתביעה שכנגד בת"א (של'-חי') 31028-06-10 אשר נמחקה עקב אי-יכולתם לשלם את האגרה בשעתו.
ברור כי מצבם הכלכלי הירוד של התובעים מעיד על חשש ממשי לחוסר יכולת הנתבע לגבות כל סכום שייפסק לטובתו במידה וההליך יידחה.

התובעים לא הראו כל סיבות מיוחדות המצדיקות אי חיוב בערובה, כך שלפחות לגבי התובעות 1-3 מתקיימת החזקה הנ"ל ויש לחייבן בהפקדת ערובה.
גם לגבי התובעים 4-5 מצאתי כי סיכויי הצלחת התביעה הינם נמוכים לאור העובדה שבית המשפט בהליך הקודם קבע בס' 61 לפסק דינו כי "מחיקתה של התביעה שכנגד מלמדת על כך שלנתבעים לא היתה כל אפשרות להוכיח את התביעה שכנגד". באמירה זו יש בכדי להעיד, במידה מסויימת, על סיכויי ההצלחה של הליך זה.
לכל השיקולים הנ"ל יש להוסיף את העובדה כי תביעה זו הוגשה מבלי שנתקבל אישור של הכונ"ר להגשת התביעה בשם התובע מס' 4, שכאמור נמצא בהליכי פשיטת רגל ולכן לא ברור כלל הכיצד ממשיך התובע 4 לנהל תביעה זו.
אציין כי לא ראיתי בדחיית התביעה השטרית של הנתבע בתא"מ (של'-עכו) 22588-12-10 כנגד צד שאינו חלק בהליך זה בכדי להשפיע על ההליכים בהליך זה. ההליך בעכו לא שינה דבר מתוצאת ההליך הקודם, אלא דווקא הסתמך עליה.

אשר על כן, יש לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע.
מאחר וסכום התביעה הועמד על 1 מליון ₪, ומאחר ובין התובעים קיים שילוב של חברות ואנשים פרטיים, אשר ביניהם אדם הנתון בהליכי פשיטת רגל, התובעים יפקידו בקופת בית המשפט סך של 50,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום, כאשר ימי פגרה באים במניין, ולא- תימחק התביעה.

במקביל, יציג התובע 4 אישור המנהל המיוחד ו/או כונס הנכסים הרשמי לצורך המשך ניהול ההליך מטעמו.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

נקבע לעיון ביום 20.7.14.


ניתנה היום, י"ט סיוון תשע"ד, 17 יוני 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 8581-12/12 "גנוטל" שיווק והפצת מזון ומוצרי צריכה בע"מ, פינת המזל בעיר בע"מ, קרונה פלוס בע"מ ואח' נ' חנא אל נג'אר (פורסם ב-ֽ 17/06/2014)