פסקי דין על דוד (אבוחסירה) קינן

6467-05/14 המש     18/06/2014




המש 6467-05/14 מדינת ישראל נ' דוד (אבוחסירה) קינן








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



המ"ש 6467-05-14 אבוחסירה נ' מדינת ישראל




תיק חיצוני: 2211032597





מספר בקשה:
3

בפני

כב' השופטת
שרית קריספין-אברהם


מ
שיבה

מדינת ישראל


נגד


מב
קש


דוד (אבוחסירה) קינן



החלטה

בפני
בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי[ נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן – החוק), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס שהנה ברירת משפט.
עובדות המקרה
ביום 10.2.14, נערכה כנגד המבקש הודעת תשלום קנס שמספרה 22110325978
(להלן – הדו"ח) ועניינה, אי ציות לתמרור 302, עבירה על תקנות 64(ד) ו-22(א) לתקנות התעבורה.
הדו"ח נמסר לידי המבקש במעמד רישומו.
מבקש לא הגיש בקשה להישפט בגין הדו"ח האמור, תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף 229(א) לחוק
אך שילם את הקנס ביום 6.3.14.
טיעוני הצדדים
היום, עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, מהטעם שהקנס שולם על ידי אחיו, הסובל מבעיות נפשיות, שלא על דעתו של המבקש.
המשיבה מתנגדת לבקשה, מהטעם כי הקנס שולם ובנסיבות אלה, הפכה הרשעת המבקש לחלוטה.
עו דטוענת המבקשת, כי בדברי המבקש בדו"ח , עולה כי הוא מודה בביצוע העבירה.





דיון והכרעה

בע"פ 7038/05 פלר נגד מדינת ישראל
,

קבע כבוד הש' אלון:
"הדרך בה בחר המחוקק להסדיר הליכי עבירות הקנס בסעיפים 221-230 לחסד"פ מלמדת על שמירת מהותן כ"עבירות בפלילים" תוך הקפדה על זכויותיו הדיוניות של הנאשם מחד גיסא, לבין איפיונן ה"מעין מינהלי" מאידך גיסא, כאשר הנאשם הוא בעל זכות הבחירה לניתוב ההליך אם לכאן או לשם.

לאמור, זכות הנאשם בכל "עבירת קנס" לדרוש כי הדברים יתלבנו בביהמ"ש – אולם זכאי הוא באותה המידה לבחור באופציה ה"מעין מינהלית" על דרך תשלום הקנס.

ברם, נאשם המודע לאופציית הברירה הנתונה לו והבוחר, במעשה או במחדל, שלא לממש זכותו לניתוב הבירור להליך המשפטי לא ייראה, בדין ובצדק, כנאשם שלא זכה ליומו בביהמ"ש, זאת הואיל וגילה הוא את דעתו ורצונו להותיר מסגרת ההליך בעבירת הקנס שיוחסה לו לתחום "המינהלי".
..
הימנעותו מבחירה אקטיבית באותה הזכות [על דרך מתן הודעתו כי ברצונו להישפט] כמוה כוויתור מודע על זכותו ליומו בביהמ"ש ועל כן נפקות ותקפות הסנקציה כנגדו [אותו הקנס] מצויה למעשה בתחום המעין מנהלי שלאחר התגבשותה "יראו אותו כאילו הורשע".

ברע"פ 2096/07 צפורה רייני כוכבי נ' מדינת ישראל
, נאמר:

על הסוגיה חולשות הוראותיו של סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, כמו גם הכללים הנוהגים ברגיל באשר להידרשות מחודשת להרשעה חלוטה בפלילים. אלה גם אלה סוללים בפני
אדם, אשר קנס הושת עליו בגין עבירת תעבורה שביצע, לרבות בפני
מי ששילם את הקנס, דרכים שונות להתגונן מפני הרשעה או לשנות ממנה. בחלקן, מוגבלת הפעולה בזמן, וזאת משיקולים של סופיות הדיון ושל יעילות ההליך. ברם, מקום בו לא ידע ולא יכול היה אדם לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו, עשויה להימצא הצדקה לחריגה מסד זמנים זה...בנסיבות העניין, הפכה הרשעתה של המבקשת לחלוטה, ולא ניתן עוד להשיג עליה באמצעותו של מוסד הערעור, בין אם ערעור ראשון הוא ובין אם שני. אין פירוש הדבר כי בהכרח נסתם הגולל על יכולתה של המבקשת לעתור לביטול ההרשעה, באמצעות הכללים הקבועים לכך בדין".
ברע"פ 9540/08, מוסברג נגד מדינת ישראל
, נאמר:
אין בידי להיעתר לבקשה. מששולמה הודעת הקנס שהומצאה למבקש, השתכללה הרשעתו בעבירות בהן הואשם. אכן, סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר למשלם הקנס לעתור – אף לאחר ביצוע התשלום – לתובע המשטרתי כדי שתבוטל הודעת הקנס, אולם לשם כך קצב המחוקק פרק זמן של 30 ימים בלבד ממועד המצאתה של ההודעה. המבקש לא פעל במסגרת זמנים זו, ואף לא בגדרי הזמן שהוקצב להגשת ערעור. משכך, נוכח היותה של הרשעת המבקש חלוטה, לא ניתן להשיג עליה באמצעות ערעור, ראשון או שני (רע"פ2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 1.5.2007); רע"פ8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 29.1.2008); רע"פ7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 10.11.2008))".

כאמור לעיל, הקנס בגין הדו"ח שולם כבר ביום 6.3.14 ולמבקש לא עומדת עוד הזכות לעתור לביטול הדו"ח והתשלום או להגשת ערעור על הרשעתו בגין התשלום.
אין מחלוקת כי המבקש ידע כי האישום תלוי ועומד נגדו, מקום בו שולם הקנס ולכן, אין כל טעם המצדיק חריגה מהמועדים הקבועים בחוק.
המבקש לא הסביר באילו נסיבות הגיע הדו"ח לידי אחיו, אשר לטענתו שלים את הקנס שלא על דעתו ומדוע לא פנה בבקשה מתאימה, מיד לאחר תשלום הקנס.

לפיכך, הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.



ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ד, 18 יוני 2014, בהעדר הצדדים.













המש בית משפט לתעבורה 6467-05/14 מדינת ישראל נ' דוד (אבוחסירה) קינן (פורסם ב-ֽ 18/06/2014)