פסקי דין על אסחק גול

430/04 פ     22/12/2004




פ 430/04 מדינת ישראל נ' אסחק גול






1
בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים
פ 000430/04


בפני
:
כבוד השופט יעקב צבן

תאריך:
22/12/2004



בעניין:
מדינת ישראל



ע"י פרקליטות
מחוז ירושלים

המאשימה


נ ג ד



אסחק גול



ע"י ב"כ עו"ד
חסאן

הנאשם

גזר דין

1. הנאשם הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות הבאות: תמיכה בארגון טרוריסטי – עבירה לפי סעיף 4(ז) לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948; התפרעות – עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) (מספר עבירות); קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499א(1) לחוק; חבלה בכוונה מחמירה – עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק; הצתה – עבירה לפי סעיף 448 סיפא לחוק (2 עבירות).

2. ואלה המעשים: לפני כשלוש שנים, פנה מחמד אל-ע'ול לנאשם והציע לו להצטרף לחוליה בארגון "החזית העממית" (להלן: החוליה), אשר תעסוק בפעילות איבה והפרות סדר נגד ישראל באזור ראס אל עמוד בירושלים. מחמד הסביר לנאשם כי החוליה תעסוק בכתיבת סיסמאות של החזית העממית, הפרות סדר, שריפת צמיגים, עגלות אשפה ובקבוקי תבערה וכן יידוי אבנים על יחידות המשטרה המוצבות באזור. הנאשם נענה להצעתו של אל-ע'ול, חבר לחולית החזית העממית בראס אל עמוד ופעל בשיתוף עם חברי החוליה האחרים להגשמת מטרות הארגון.

במהלך השנים 2001-2003, ארגן הנאשם, יחד עם אחרים בחוליה, תהלוכות תמיכה בארגון החזית העממית, הנפת דגלים וכתיבת סיסמאות בשבח הארגון. בחלק מן המקרים, הוצתו צמיגים ועגלות אשפה ונחסמו צירי תנועה.

במסגרת פעילות החוליה, קשרו הנאשם ואחרים קשר לייצר וליידות בקבוקי תבערה לעבר מטרות ישראליות שונות, וכן לתקוף באבנים מטרות ישראליות, בהן תחנת המשטרה בראס אל עמוד. הנאשם השתתף מספר פעמים בתקיפת תחנת המשטרה בראס אל עמוד, בין כתוקף ישיר ובין כתצפיתן, ואף יידה בקבוקי תבערה לעבר התחנה. בנוסף, השתתף הנאשם בזריקת בקבוקי תבערה על חיילים שעמדו במחסום בראס אל עמוד.

3. הנאשם הנו יליד 12.6.1982, רווק. עד למעצרו גר עם משפחתו בשכונת ראס אל עמוד בירושלים, למד מוסיקה באוניברסיטת אבו-דיס ועבד כנהג הסעות לאחר הלימודים.

בתסקיר שירות המבחן צוין, כי הנאשם הנו בחור שאפתני בתחום ההשכלתי והתעסוקתי, החש תסכול רב בשל מעורבותו בתיק הנוכחי. עוד עולה תמונה חיובית לגבי משפחת הנאשם, שהעמידה בראש סדר העדיפויות רכישת השכלה גבוהה לילדיה. הנאשם מסר כי הוא מרגיש שהאווירה המדינית ביטחונית הינה אחד הגורמים למעורבותו בתיק הנוכחי, וכי פגע בעצמו ובעתידו ללא כל סיבה מוצדקת וללא חשיבה או שיקול דעת. בחודש דצמבר 2003, נעצר הנאשם והורשע בעבירות הקשורות לפעילות פוליטית באוניברסיטה ובגינן נדון לעשרה חודשי מאסר וקנס. בתסקיר צוין, כי בעקבות המאסר החליט להתרחק בעתיד מכל פעילות פוליטית ולהתרכז בלימודיו. כשבועיים לאחר שחרורו מהמאסר הנ"ל, נעצר הנאשם בתיק הנוכחי, דבר שגרם לו משבר רגשי בשל הרגשתו כי כבר שילם את מחיר מעשיו, למד לקח ותכנן התחלה חדשה.

בפני
שירות המבחן נטל הנאשם אחריות חלקית לביצוע העבירות בהן הורשע. שירות המבחן מעריך כי הרקע לביצוע העבירות הוא האווירה המדינית-ביטחונית ששררה באוניברסיטה ומצב בו היה הנאשם בתחילת לימודיו ורצונו להרגיש שייכות לחברת התלמידים. שירות המבחן מוסיף, כי ניכר קושי אצל הנאשם בצפיית תוצאות מעשיו לטווח ארוך ונטייה להיות מושפע מאחרים, ומעריך כי ההליך המשפטי המתנהל נגדו פועל כגורם מרתיע ומציב גבולות. לאור זאת ובהתחשב באופיין של העבירות, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

4. באת-כוח המאשימה טענה, כי על בית המשפט להתייחס למעשי הנאשם בחומרה בעיקר בשל המניעים האידיאולוגיים וההיבט הביטחוני שלהם. לטעמה, האירועים נשוא העבירות בהם נטל הנאשם חלק, הנם אלימים ומהווים סכנה לביטחון הציבורי ולתסיסה בשטח. עוד טענה, כי על בית המשפט להחמיר עם מי שחבר בחוליה המשתייכת לארגון הטרור "החזית העממית", הנוטל אחריות לביצוע פיגועים רבים, בייחוד בנסיבות דנן בהן מדובר בפעילות אקטיבית, מאורגנת ושיטתית במסגרת חוליה בת מספר אנשים במשך יותר משלוש שנים.

באת-כוח המאשימה הגישה פסיקה עם ענישה מחמירה בעבירות ביטחון דומות לעבירות בהן הורשע הנאשם, וביקשה להשית על הנאשם מספר שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס.

5. בא-כוח הנאשם ביקש להתחשב בעובדה כי חלף זמן ניכר מאז ביצוע העבירות, וציין כי הנאשם הפסיק את הפעילות בארגון מיוזמתו ולא כתוצאה של מעצרו. עוד ביקש להתחשב בכך שהנאשם לוקח אחריות על מעשיו, שיתף פעולה עם חוקריו, הודה בביצוע העבירות וחסך זמן ניכר. בא-כוח הנאשם ציין, כי הנאשם ריצה עונש של עשרה חודשי מאסר ושילם קנס כספי בסך 5,000 ש"ח בגין הרשעתו בבית דין צבאי בחברות בארגון החזית העממית, עם שחרורו הנאשם התכוון להתחיל דף חדש ולהמשיך את לימודיו, אך נעצר כעבור ימים ספורים בשל מעשים שביצע לפני שריצה המאסר, וכי מאסר זה שינה את גישתו של הנאשם, שלמד לקח ובחר להתחיל בחיים חדשים. לאור זאת, ביקש בא-כוח הנאשם שלא למצות את הדין עם הנאשם וליתן לו הזדמנות.

6. ההתאמה בין חומרת העבירה לחומרת העונש מהווה עקרון מרכזי בהליך הפלילי ושיקול משיקולי הענישה, והיא נשענת על תפיסה ערכית של שכר ועונש הכוללת גם יסוד של גמול, ולפיה על העונש לשקף את החומרה המוסרית שבמעשה העבריין, שכן "הדרישה להתאמה בין חומרת העבירה לחומרת העונש נובעת מעקרונות בסיסיים של צדק..." (ר' קנאי "היחס בין מטרות הענישה ושיקולי הענישה לשיקול הדעת של השופט בקביעת עונש" מחקרי משפט י (תשנ"ג) 39, 43).
במעשיו של הנאשם, הכוללים זריקות אבנים והשלכת בקבוקי תבערה, גלום סיכון ממשי ומוחשי לחיי אדם, ערעור מהלך החיים התקין והסדר הציבורי ופגיעה בכוחות הביטחון המופקדים על אכיפת החוק. חומרה נוספת יש לעבירות אלה בשל הרקע הלאומני והאידיאולוגי, המעצים את האיום הכרוך בביצוען על שלום הציבור, והעלייה התלולה בשכיחות הביצוע של עבירות אלה בשנים האחרונות. אין מנוס מנקיטת מדיניות ענישה מחמירה המושתתת בעיקרה על שיקולי הרתעה, אשר נועדו להגן על שלום הציבור, תוך צמצום המשקל הניתן לנסיבותיו האישיות של הנאשם. העובדה שהנאשם ביצע את המעשים במציאות פוליטית מסוימת איננה בבחינת הסבר או הצדקה, שכן אין בה, באותה מציאות פוליטית, כדי לשמש נימוק של קולא. יפים בעניין זה דבריו של בית המשפט העליון:

"אבן הפוגעת בראשו של אדם עלול אותו אדם לשאת בנזק כבד בין אם יודה האבן עשה את מעשהו הרע על רקע "פוליטי" או על רקע "פלילי". הוא הדין באדם שנכווה קשות בבקבוק תבערה. המניע אשר הניע את יודה בקבוק התבערה אינו מעלה ואינו מוריד למי שנפגע מבקבוק התבערה. אדם הפורע סדרי חברה, דין העונשין ראוי שיטפל בו בדרך הרגילה, ואשמו המוסרי של מי שיודה אבן או בקבוק תבערה על רקע "פוליטי" כמוהו כמי שיודה אבן או בקבוק תבערה על רקע שאינו רקע "פוליטי". נאמר דברים אלה בלשון ברורה וחד-משמעית, ויצא הקול מבית-משפט זה לכל הזוממים לעשות מעשי פשע כמעשיו של המשיב, לידע ולהיוודע כי צפויים הם לעונש חמור וכי מניע "פוליטי" לפגיעה בסדרי החברה לא יעמוד להם לעת גזר-הדין" (ע"פ 4527/01 מדינת ישראל
נגד פואד אבו ג'ובנה, תק-על 2001(2) 40, 41).

בצד השיקולים לחומרא – קיימים שיקולים ממשיים לקולא: גילו הצעיר של הנאשם, החרטה שהביע, המעשים לא גרמו נזקים חמורים, רצונו לשוב לחיים נורמטיביים וכן העובדה כי בינתיים טעם טעמו המר של מאסר.

7. בשנת 2002, במקביל לאירועים באישומים דנן, היה הנאשם חבר בארגון "ג'בהאת אלעמל", הזרוע הסטודנטיאלית של ארגון חזית העממית. במסגרת חברותו בארגון, סייע הנאשם ברישום סטודנטים והקמת תצוגות מטעם הארגון, שכללו הכנה והפצת כרוזים, הצגת חומר ותמונות ומכירתם. הנאשם הורשע בבית הדין הצבאי בגין מעשים אלו בעבירה של חברות בארגון החזית העממית, ונדון לעשרה חודשי מאסר. הנאשם סיים לרצות את עונש המאסר בגין הרשעתו בבית הדין הצבאי בסוף אוגוסט 2004, וימים ספורים לאחר שחרורו נעצר בשנית בשל מעשים אחרים שביצע עוד לפני מאסרו האמור. ב"כ המאשימה טענה, כי החקירה בתיק דנן החלה לאחר שהנאשם השתחרר ממאסרו.

אמנם, אין להקל ראש בעבירות שביצע הנאשם והוא ראוי לענישה מוחשית, אולם מדובר בעבירות שבוצעו לפני מאסרו. הנאשם הודה בביצוע העבירות, שיתף פעולה עם חוקריו ונראה כי למד לקח ובכוונתו לפתוח בחיים חדשים. גזר הדין המוטל על נאשם אמור להרתיעו כדי שלא ישוב לדרכו הרעה ולא יחזור על מעשיו הפליליים. הואיל ובנסיבות המיוחדות של מקרה זה מדובר בעבירות הדומות בחלקן לעבירות בגינן הורשע הנאשם וריצה עונש מאסר, שיקולי ההרתעה כבר הושגו וכמעט מוצו. הנאשם הודה בביצוע העבירות הן בביה"ד הצבאי והן בתיק זה. הנחתי הינה, כי הנאשם היה מודה בכל העבירות הללו אף אם כתב האישום הראשון (בבית הדין הצבאי) היה מקיף יותר וכולל גם העבירות כאן, שאז דינו היה נגזר בהתאם ובהכרח עונש המאסר ארוך יותר.

מתוך התחשבות במכלול הנתונים דלעיל ובעיקר בכך כי הנאשם חוזר לכלא בגין עבירות לפני המאסר, לא ראיתי מקום למצות עימו מלוא חומרת הדין ואני גוזר עליו עשרים חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי של עשרה חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה מסוג פשע.

תחילת המאסר ביום 13.9.04.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום ה' טבת התשס"ה (22 בדצמבר 2004) במעמד הצדדים.

יעקב צבן
, שופט









פ בית משפט מחוזי 430/04 מדינת ישראל נ' אסחק גול (פורסם ב-ֽ 22/12/2004)