פסקי דין על סלמן דוד | פסקי דין על בטוח לאומי-סניף ירושלים

11633/03 בל     05/12/2004




בל 11633/03 סלמן דוד נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים




1
בתי המשפט
בל 011633/03
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
5/12/2004
תאריך:
כב' השופטת אורנית אגסי
- דן יחיד
בפני
:

סלמן דוד

בעניין:
התובע
נאוה מזרחי-אילוז

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
בטוח לאומי-סניף ירושלים
הנתבע
ענבל לש

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. לפנינו תביעה לתשלום דמי אבטלה לאחר שהודע לתובע כי נדחתה תביעתו מאחר ולא עמד במניין הימים הקבועים בחוק הנדרשים להשלמת תקופת אכשרה הקודמת לתקופת האבטלה.

2. ואלו העובדות כפי שהן עולות מתצהירי התובע ועדויות הצדדים בפני
כמו גם המסמכים שצורפו לתיק בית הדין:
א. התובע "עבד" בחברת סי.די.אי (להלן: "החברה") החל מחודש נוב' 01' ועד לחודש יולי 02'.
ב. ביום 14.10.01, חתם התובע על הסכם הלוואה עם החברה.
ג. לפי ההסכם התחייבה החברה לשלם לתובע תמורת עבודתו בשלושת החודשים הראשונים בחברה, 5% מרווחי החברה העתידיים ככל שיהיו.
ד. סעיף 2 להסכם קובע כי התובע זכאי להלוואה בסך של 25,000 דולר.
ה. בחודש נוב' 01' מימש התובע חלק מההלוואה בסך של 5,000 דולר.
ו. בפועל התובע קיבל את שכרו מהחברה החל מחודש דצמ' 01' באמצעות תלושי משכורת.

3. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא כדלקמן:
האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין החברה לבין התובע בחודש נוב' 01'.

לאחר שמיעת העדויות, קריאת הפרוטוקול, המוצגים טעוני הצדדים ביה"ד קובע הכרעתו:
הסכם ההלוואה נשוא תביעה זו נערך ונחתם בראשית הקמתה של החברה. הסכם זה, נועד למעשה להבטיח תמורה כספית לתובע עבור עבודתו בחברה. בשעתו נערכו הצדדים לתקופה של שלושה חודשים שבהם לא יקל התובע תלושי שכר ולכן הגו את רעיון התמורה העתידית מרווחי החברה ככל שיהיו ואת רעיון ההלוואה מנגד כפתרון זמני לתמורה הכספית עבור עבודתו של התובע בחברה.

4. ההלכה
ביטוח האבטלה הוא מרכיב חשוב במסגרת הביטחון הסוציאלי המגן על הכנסתם ורמת חייהם של המבוטח ובני משפחתו בתקופה של אובדן השתכרות בעטייה של אבטלה.
ביטוח אבטלה מיועד לתמוך כלכלית בעובד המובטל מאונס, במשך פרק זמן סביר, וזאת עד שיימצא מקום עבודה חדש במסגרת משלח ידו, התואם את מיומנותו (דב"ש שן/140-02 המוסד-אוחנה)

5. במקרה דנן, כפי שנראה בהמשך, קיים קושי לקבוע מתי החל התובע לעבוד בחברה. נפקות מועד תחילת עבודתו של המבוטח היא לענין הקביעה האם התובע צבר את תקופת האכשרה הדרושה כדי שתקום לו הזכאות לביטוח אבטלה.
שעה שבוחנים את קיומם של יחסי עובד ומעביד בכלל, יש ליתן את הדעת למכלול הגורמים והעובדות, במסגרת זו, יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים, היינו: לכוונתם להתקשרות כדין. על כוונה זו יש ללמוד מביטויים חיצוניים, ואחד הביטויים לכך הוא התמורה (דב"ע מא/6-0 דורית שוורץ נ' המוסד)

6. צורת תשלום השכר היא רק מבחן עזר לקיומם של יחסי עובד מעביד, אך אין בה לכשעצמה ללמד על עצם קיומם של יחסי עובד ומעביד, אולם, אין אף להסיק מהעובדה שהתובע לא קיבל שכר כדי ללמוד באופן נחרץ כי לא נתקיימו יחסי עובד מעביד (דב"ע נב/13-0 לאה מירון נ' המל"ל).

כבר נפסק כי צורת השכר לא תשמש מבחן אם אדם אינו עובד אם לאו "לא מן הנמנע הוא שמשכורתו של עובד שכיר תשולם, כולה או מקצתה, על בסיס אחוז מרווחי המעביד" (ע"א 4272/91 יוסף ברבי נ' פרדי ברבי)
ככלל, דמי הביטוח משולמים רק למי שהועסק טרם האבטלה במשך תקופה הקבועה בחוק. הכלל הוא, כי קיימת חזקה לפיה אדם הוא "עובד" חברה כאשר הוא מבצע עבורה עבודה תמורת "שכר" ומוגדר ע"י החברה כ"עובד" שלה.
במקרה שלפנינו נשאלת השאלה האם התובע עונה על דרישות החוק.

7. יחסי עובד מעביד
השאלה הראשונה שעלינו לדון בה, היא שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין התובע לבין החברה בתקופה הרלוונטית ודוק האם התמורה שהוגדרה כשכר עבודה היא אכן תמורה בעד עבודה.

מבחן ההשתלבות:
הפן החיובי של מבחן ההשתלבות הוא כי תנאי להשתלבות במפעל הוא שקיים מפעל יצרני לשירותים או אחד שניתן להשתלב בו שהפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל ושהמבצע את העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ועל כן אינו גורם חיצוני (דב"ע לא/27-3 עיריית נתניה נ' דוד בירגר). תנאי שני להשתלבותו של אדם במפעל הוא שהאדם שבו מדובר "אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני" (ע"ע 283/99 שמעון ברק נ' כל הקריות בע"מ)

סעיף 158(1) לחוק מגדיר "מבוטח" לענין זכאות לדמי אבטלה:
"תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנה ועוד לא מלאו לו 65 שנים, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו".

8. התובע העיד בפני
נו על מועד תחילת עבודתו בחברה ועל התמורה שקיבל מהחברה עבור עבודתו:
"עבדתי בחברת c.d.i ובחודש נוב' 01' לא קיבלתי תלוש משכורת לאותו חודש, אך התחלתי לעבוד ב-1.11.01 ועבדתי במשרה מלאה...
בחודש נוב' לקחתי חלק מההלוואה של 5,000 דולר במקום משכורת של אותו החודש, לא קיבלתי תלוש משכורת אך קיבלתי את הכסף הזה"

בנוסף, התובע העיד על שעות עבודתו בחברה ובהשוואה לשאר חודשי עבודתו החל מחודש דצמ' 01' שעליהם אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע היה עובד בחברה:
"ש. ובנוב' גם באת ב-09:30 ויצאת ב-18:30.
ת. כן, בימים הראשונים כן. נכנסתי לפרוייקט וגם אין הבדל בין השעות שעבדתי שם"

התובע אף העיד על אופי עבודתו בחברה ועל כך שהחל מחודש נוב' החל לעסוק בפרוייקט שנמשך מספר חודשים:
"ש. בנוב' ודצמ' ובינו' עבדת על אותו פרוייקט או שעבדת על משהו אחר בדצמ'?
ת. עבדתי באותו פרוייקט"

9. מר בנימין יעקב, מנהל בחברה העיד על מועד הקמת החברה "בערך באוק' 01'" ועל תחילת עבודתו של התובע בה:
"הזמנו אותו בנוב', היה תהליך עד שהקמנו את החברה... אך באופן רשמי התובע התחיל לעבוד בנוב', אך היתה תקופה שעוד עבדנו מהבית לפני כן".

מר יעקב אף הסביר מדוע בחודש נוב' כאשר החל התובע לעבוד בחברה, לא הונפק לו תלוש משכורת ואיך נולד רעיון ההלוואה כנגד הרווחים כפתרון זמני לשכר באמצעות תלוש משכורת:
"כל התהליך של לשלם משכורות ולהקים את כל הנה"ח של החברה, התחיל קצת אחרי, אנחנו אנשי היי-טק ודחפנו את חלק הפיתוח עוד לפני החלק האדמניסטרטיבי ובגלל שהיה עיכוב כזה ודבר נוסף התובע היה העובד היחידי, רצינו שהוא ישתתף בקצת מהרווחים אם נצליח אז הגינו איזה שהוא רעיון שניתן לו אפשרות להלוואה, היה כסף ועד שנסדר את עניין הכספים הגענו לאפשרות של הלוואה שתינתן עד 25,000 דולר כנגד 5% מהרווחים של המוצר, והוא לא לקח את כל הסכום הזה, וכבר בדצמ' היינו במצב שאפשר להוציא תלושי משכורת ואז לחזור למסלול נורמלי. בחודש נוב' שילמנו את התמורה של העבודה בדרך של הלוואה".

מר יעקב נשאל אם היה הבדל בשעות עבודתו בין חודש נוב' דצמ' או ינו' ועל כך השיב: "לא היה שום הבדל".

מר יעקב יפה הסביר מדוע יש לראות בתשלום 5,000 דולר בחודש נוב' כמשכורת לכל דבר:
"...הוא עבד בנוב' ולא היתה שום כוונה לדרוש ממנו את הכסף של 5,000 דולר בחזרה, אם הוא היה מממש את הזכות שלון לקחת 25,000 דולר זה היה משהו אחר... הוא עבד ותרם בחודש נוב'... הוא היה עובד שלנו לכל דבר בנוב', מבחינת איך שהוא עבד. זה היה כאילו כמו משכורת, הוא עבד בנוב' בפועל, הסיבה היחידה שלא שילמנו בחודש נוב' זה היה בגלל החלק האדמניסטרטיבי וזו הסיבה היחידה שלא שילמנו לו".

מר יעקב נשאל שוב על מהות התשלום ששולמו בנוב' לתובע וחזר והסביר:
"...אם המוצר היה מצליח, הייתי מצפה מהתובע להחזיר את הכסף, זו היתה האפשרות לתת לו להשתתף ברווחים של החברה ואיך שהוא זו לא אשמתו שלא היתה לנו אפשרות לשלם לו משכורת, זה היה זמן קריטי מבחינת המועדים בהיי-טק ואז תוך כדי רצינו לסדר את הפרוצדורה של המשכורת, אם היינו מרווחים כסף ונותנים לו בונוסים של ה-5% אזי אני הייתי מצפה שהוא יחזיר את הכסף, זו היתה הכוונה, זה שזה לא הצליח אני לא הנחתי לאף רגע שהוא יעבוד בחינם".

10. בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה וכן עפ"י הגדרת המונח "עובד" בביטוח אבטלה אנו קובעים כי בין התובע לחברה התקיימו יחסי עובד מעביד בתקופה הרלוונטית וזאת מהנימוקים הבאים:
א. שעות עבודתו של התובע, היקף משרתו ותפקידו בחברה בתקופה הרלוונטית תאמו לשאר חודשי עבודתו אשר לגביהם אין מחלוקת כי התובע היה עובד בחברה. התובע הוכיח למעשה על רציפות במקום עבודתו לאורך כל התקופה ולא עלה בידי הנתבע בכדי לערער את גרסתו של התובע והעד מטעמו. הדעת נותנת כי אם התובע הוגדר כעובד בתקופה המוסכמת והוא צלח להוכיח כי גם בתקופה הרלוונטית ותנאי עבודתו בחברה ותפקידו בחברה היו זהים אזי יש לראות בו גם בתקופה זו כעובד לכל דבר.
ב. מקובלת עלינו גרסתו של התובע וחומר הראיות שהובא בפני
נו באשר למועד תחילת עבודתו בחברה. התובע דבק בגרסתו לכל אורך החקירה הנגדית וגרסתו עלתה בקנה אחד עם יתר הראיות שהובאו בפני
נו. לא זו אף זו, שגרסתו של התובע באשר למועד תחילת עבודתו בחברה משתלבת ומבוססת גם על מסמכי ההעסקה שהוצגו בפני
נו זאת לעומת גרסת הנתבע אשר לא מצאנו בה ממש.
ג. התובע למעשה הוכיח כי קיבל תמורה, בין על דרך תלושי שכר ובין בדרך אחרת, תמורת עבודתו. התובע קיבל הטבה כלכלית ללא שום סיכון כלכלי שכן נקבע כי הסכום ישולם לו תמורת עבודתו בדרך זו או אחרת ואכן כך נעשה בפועל ולכן אין בסיס לטענת הנתבע כי התובע היה עצמאי באותה עת.

מכל המקובץ, עולה כי בין התובע לחברה התקיימו יחסי עובד-מעביד בחודש נוב' 01'.

11. אשר על כן, ומאחר והתקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לחברה יש לייחס את תקופת עבודתו בחברה בחודש נוב' כימי עבודה לצורך רכישת זכויות בדמי אבטלה.

12. סוף דבר
התביעה מתקבלת.
מאחר והתובע, בענין סיכומים היה מיוצג ע"י סיוע משפטי, לא נפסקות הוצאות לטובת התובע, למרות קבלת התביעה.

ניתן היום כ"ב בכסלו, תשס"ה (5 בדצמבר 2004) בהעדר הצדדים.

אורנית אגסי
, שופטת
011633/03בל 730 נורית ביבי








בל בית דין אזורי לעבודה 11633/03 סלמן דוד נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים (פורסם ב-ֽ 05/12/2004)