פסקי דין על שי ביטון | פסקי דין על יוסף כהן |

51853-12/10 פ     23/06/2014




פ 51853-12/10 מדינת ישראל נ' שי ביטון, יוסף כהן








בית משפט השלום בבית שמש

ת"פ 51853-12-10 מדינת ישראל
נ' ביטון(עציר) ואח'





בפני

כב' השופט
ירון מינטקביץ


בעניין:
מדינת ישראל
ע"י עו"ד יצחק חנוך



המאשימה


נגד


1.שי ביטון
(עניינו הסתיים)
2.יוסף כהן
ע"י עו"ד חגית רייזמן



הנאשמים

גזר דין – נאשם מס' 2
רקע
נאשם מס' 2 (להלן: הנאשם) הורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרצות לדירת מגורים, גניבה והונאה בכרטיס חיוב.
על פי עובדות כתב האשום, ביום 1.4.08 בסמוך לשעה 14:00 התפרצו שני הנאשמים לדירת מגורים בעיר בית שמש וגנבו מתוכה ארנק ובו כרטיס אשראי, כסף ומסמכים שונים. לאחר מכן בצעו הנאשמים עסקאות שונות באמצעות כרטיס האשראי אותו גנבו, בסכום כולל של כ- 800 ש"ח וניסו לבצע עסקאות נוספות.
הליכים קודמים
הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טעון אשר הוצג לבית המשפט ביום 22.10.12. הצדדים הסכימו, כי בכפוף לתסקיר שירות המבחן אשר יעיד על כך שהנאשם עבר תהליך שיקום מוצלח, יעתרו שני הצדדים להאריך עונש מאסר מותנה של שמונה חודשים שנגזר על הנאשם
בת"פ 4945/06 (בימ"ש השלום ירושלים) ביום 29.4.07 ולהשית עליו עונש של 400 שעות של"צ.
באותו דיון, הדגיש ב"כ המאשימה כי ההסדר נובע מהליך שיקום אותו עבר הנאשם לאחר שחרורו ממאסר קודם, במסגרת פרויקט "אפיקים" של רשות שיקום האסיר.
לאור ההסדר הוזמן תסקיר שירות המבחן, ממנו עלה, כי הנאשם אכן עבר הליך שיקום לאחר שחרורו. לפיכך גזרתי על הנאשם ביום 11.11.2013 את העונשים הבאים:
א. הארכת מאסר מותנה של
שמונה חודשים שנגזר על הנאשם
בת"פ 4945/06.
ב. 400 שעות של"צ.
ג. צו מבחן למשך שנה.
הנאשם הוזהר, כי אם לא יבצע השל"צ או לא יעמוד במבחן, יגזר דינו מחדש.
ביום 3.2.14 הודיע שירות המבחן כי הנאשם ניתק קשר עם השירות ולא התייצב לביצוע השל"צ. לפיכך ביקש השירות "לקיים

דיון

מחודש בעניינו

על

מנת

לבחון

יכולתו

לעמוד

בהחלטת

בית

המשפט".
להשלמת התמונה אציין, כי נאשם מס' 1 צירף התיק לתיק אחר אשר התנהל נגדו בבית משפט השלום בירושלים (ת"פ 53157-12-11) ונגזר עליו עונש שעיקרו 28 חודשי מאסר בפועל (בגין מספר עבירות סמים ורכוש שונות).
טענות הצדדים
ב"כ המאשימה טען, כי לשיטתו הנאשם היתל במערכת כולה ולא ביצע עונש של"צ, אשר נגזר עליו בשל התחשבות במצבו ובמשפחתו. לאור אלה ביקש לגזור דינו מחדש ולהטיל עליו מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס משמעותי.
ב"כ הנאשם טענה, כי הנאשם לא יוכל לבצע השל"צ, ובקשה להשית במקומו קנס של 3,000 ש"ח בפריסה לתשלומים. לשיטתה, הפעלת המאסר המותנה אינה עומדת ביחס לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ובשל אורכו לא ניתן לבצעו בדרך של עבודות שירות. כן התיחסה לכך, כי בשל הרשעותיו הקודמות והמאסרים אותם ריצה, סביר כי אם יגזר עליו מאסר, לא יזכה לקיצור.
מתחם העונש ההולם
אין צורך להכביר מלים על רעתה של עבירת ההתפרצות לדירת מגורים. המדובר בעבירה חמורה אשר נזקיה קשים. לא קשה לתאר תחושתו של אדם השב מעמל יומו אל ביתו ומוצא אותו פרוץ והפוך ומגלה כי רכושו נגזל. עבירה זו פוגעת בקרבן לא רק מהבחינה הכלכלית, אלא גם – ואולי בעיקר – בשלוות חייו ובתחושת הבטחון האישי שלו בביתו – מבצרו.
פעמים לא מעטות עבירת התפרצות הדרדרה מעבירת רכוש לארוע אלים, כאשר מבצע ההתפרצות הופרע במלאכתו על ידי מי מדיירי הבית – ואף היו מקרים אשר הסתיימו בתוצאה קטלנית. ענין זה מוסיף לחומרתה של העבירה ובעיקר לצורך להרתיע עבריינים מלבצעה.
מעבר להתפרצות, הנאשמים אף השתמשו בכרטיס אשראי אותו גנבו מהדירה והוסיפו לנזקי קרבנותיהם.
מתחם העונש ההולם את מכלול העבירות הוא מאסר בפועל לתקופה שבין שנה לשלוש שנים. ר' למשל עפ"ג 40839-04-14, אסרף נ' מדינת ישראל
.
נסיבות אשר אינן קשורות לעבירה
הנאשם יליד 1985. נשוי ואב לילד. לחובתו הרשעות קודמות לא מעטות:
בשנת 2001, בהיותו קטין, נקבע כי עבר עבירות של התפרצות לדירת מגורים, נסיון התפרצות לבית עסק ועבירות נלוות בגינן נדון למבחן.
בשנת 2005 הורשע בעבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב ונדון לארבעה חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
בשנת 2007 הורשע בעבירות של התפרצות לדירת מגורים, גניבה, החזקת סכין ושורת עבירות מרמה בכרטיס חיוב, בגינן נדון לארבע עשר חודשי מאסר בפועל ושמונה חודשי מאסר על תנאי, שהינו בר הפעלה בתיק שלפני.
בשנת 2009 הורשע בעבירות סחר בסמים, הפרת הוראה חוקית ומרמה בכרטיס חיוב, בגינן נדון לתשעה עשר חודשי מאסר בפועל ולמאסר על תנאי.
בשנת 2010 הורשע בעבירת גניבה ונדון בגינה למאסר על תנאי.
בשנת 2011 הורשע בסיוע לסחר בסמים ונדון לעשרים חודשי מאסר בפועל.
בשנת 2012 הורשע בעבירת סמים ונדון לחודש מאסר בפועל.
מתסקיר שירות המבחן שהוגש ביום 5.11.13 מתוארים תולדות חייו של הנאשם ונסיבותיו. להערכת השירות, הרקע למעורבותו ארוכת השנים של הנאשם בפלילים הוא צריכת סמים על ידו. הנאשם השתחרר ממארו האחרון בחודש יולי 2012 וביקש מיוזמתו להשתלב בפרויקט "אפיקים". דיווח שהתקבל מפרויקט "אפיקים" מלמד, כי בדיקות לגילוי סמים הצביעו על ניקיון. עם זאת, עלה מהתסקיר כי התקבעו אצל הנאשם דפוסי החשיבה וההתנהגות העברייניים עמוקים אשר מצריכים טיפול עמוק. לאור כל אלה, המליץ שירות המבחן על עונש של"צ וצו מבחן, אשר יאפשרו לנאשם להמשיך בהליך השיקומי אותו החל.
בפני
ת שירות המבחן מיום 4.2.14 עולה, כי הנאשם ניתק הקשר עם השירות מיד לאחר שנגזר דינו לשל"צ וצו מבחן.
דיון והכרעה
עוד בגזר הדין מיום 11.11.13 ציינתי, כי הסדר הטעון אליו הגיעו הצדדים נוטה מאוד לקולה. לטעמי, היה מקום כבר אז להשית על הנאשם עונש של מאסר ולהפעיל המאסר המותנה. חרף זאת, לאור פסיקה עקבית המנחה בתי משפט לכבד הסדרי טעון, ובשים לב להליך השיקום אותו החל הנאשם, כיבדתי ההסדר, הארכתי המאסר המותנה וגזרתי על הנאשם של"צ וצו מבחן בלבד.
למרבה הצער, הנאשם לא השכיל לנצל ההזדמנות אשר קיבל, אלא ניתק הקשר עם שירות המבחן ולא ביצע ולוּ שעה אחת מהעונש אשר הושת עליו. מדברי הנאשם לפני בישיבת יום 2.6.14 ברור, כי אינו מעונין בקשר עם שירות המבחן וכי אין בכוונתו לבצע השל"צ או לעמוד במבחן.
עתירתה של ב"כ הנאשם, להשית עליו קנס של 3,000 ש"ח, אינה יכולה לעמוד. למעשה בקשתה היא להקל עוד יותר בענשו של הנאשם ולהשית עליו עונש אשר אינו עומד בשום יחס לחומרת מעשיו. מתחם העונש ההולם את העבירות בהן הורשע הנאשם מתחיל בשנת מאסר בפועל ובודאי שלא ניתן להטיל בגינו קנס כספי של אלפי שקלים בודדים כעונש יחיד.
אכן, הטלת עונש מאסר משמעותי על נאשם בחלוף שש שנים מאז העבירה אינה תוצאה קלה. בודאי לא כאשר הנאשם עשה מאז מאמצי שיקום ואף נגזר עליו עונש של של"צ. עם זאת, הנאשם קיבל הזדמנות לחלץ עצמו מבית האסורים והנאשם הוא שבחר שלא לשתף פעולה עם ההליך השיקומי. כאשר נאשם אינו מוכן לרצות עונש מינימלי אשר מושת עליו במקום עונש מאסר בפועל, אלא עושה דין לעצמו ומפנה עורף להליך השיקומי, אין לו להלין אלא על עצמו. עוד אומר, כי אם המאסר המותנה לא הרתיע הנאשם מלעבור העבירות בהן הורשע, הוא אינו יכול לצפות שבית המשפט הוא שירתע מלהפעילו.
לאור כל האמור למעלה, לא ראיתי מנוס מלהפעיל המאסר המותנה אשר הוטל על הנאשם ולגזור עליו בנוסף עונש של מאסר בפועל ומאסר על תנאי. לאור הודאתו של הנאשם, חלוף הזמן מאז העבירה והמאמץ השיקומי אותו עשה, אעמיד עונש המאסר על הצד הנמוך של מתחם העונש ההולם, למרות הרשעותיו הקודמות הרבות. כמו כן, אחפוף חלק מתקופת המאסר המותנה לעונש המאסר.
שיקול נוסף אותו הבאתי במסגרת שיקולי שלא למצות הדין עם הנאשם, הוא הסדר הטעון אליו הגיעו הצדדים. אמנם הנאשם סיכל במו ידיו את ההסדר המקל, אך בכל זאת המאשימה ראתה להקל עמו בשלב הראשון.
לפיכך גוזר על הנאשם את הענשים הבאים:
א.
שנת מאסר בפועל. תחילת ריצוי העונש ביום 1.9.14. ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב עד השעה 9:00 במתקן המעצר במגרש הרוסים בירושלים.
ב.
מפעיל מאסר מותנה של שמונה חודשים

שנגזר על הנאשם
בת"פ 4945/06 (בימ"ש השלום ירושלים) ביום 29.4.07. מתוך עונש זה חמישה חודשים ירוצו בחופף לעונש המאסר ושלושה במצטבר לו, כך שסך הכל ירצה הנאשם חמישה עשר חודשי מאסר בפועל.
ג.
שבעה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת רכוש שהיא פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.
ד.
שלושה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת רכוש שהיא עוון תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.
הנאשם

יתאם כניסתו

למאסר עם

ענף

אבחון

ומיון

של

שירות

בתי הסוהר בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.







ניתן היום,
כ"ה סיוון תשע"ד, 23 יוני 2014, בהעדר הצדדים.
















פ בית משפט שלום 51853-12/10 מדינת ישראל נ' שי ביטון, יוסף כהן (פורסם ב-ֽ 23/06/2014)