פסקי דין על שולמית סבח | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

37153-03/14 בל     17/07/2014




בל 37153-03/14 שולמית סבח נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין האזורי לעבודה בנצרת


ב"ל 37153-03-14



17 יולי 2014
לפני:

כב' השופט
מוסטפא קאסם


המערערת
שולמית סבח

ע"י ב"כ: עו"ד בן הרא"ש


-

המשיב


המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד שרה מינטוס




פסק דין



1.
לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים, לעניין נכות כללית מיום 30.1.14, אשר קבעה למערערת 49% נכות, החל מיום 1.1.12.

2.
ביום 10.7.14 התקיים דיון, אך ב"כ הצדדים לא הצליחו להגיע להבנות.

3.
עניינה של המערערת הוחזר לוועדה על פי

פסק דין
שניתן במסגרת תיק ב"ל 41497-07-17 על ידי כב' השופט ארמון ביום 27.8.13. (להלן: "פסק הדין").

מעיון בפסק הדין עולה, כי עניינה של המערערת הוחזר לוועדה במספר תחומים.

4.
במסגרת הדיון שהתקיים ביום 10.7.14 הודיע בא כוח המערערת כי הוא מצמצם את טענותיו, אך ורק, לאי התייחסות הוועדה למחלת ה –
cml
כמתחייב על פי פסק הדין.

לפיכך, בשים לב לעובדה כי הערעור הוגבל לעניין זה בלבד, אביא להלן את את האמור בסעיף 18 לפסק הדין הרלוונטי לענייננו, שם נקבע כדלקמן:
"
..הועדה תשקול מחדש את עמדתה בעניין דרגת הנכות המתאימה למערערת בשל ה-
cml
. אם הועדה תעמוד על דעתה שאין מדובר בדרגת נכות שהיא בשיעור של 50% לפחות, יהיה עליה לפעול כאמור להלן:
א.
להסביר מדוע דרגת הנכות שנקבעה בעבר למערערת, כדרגת נכות יציבה, בשל אותו מצב (דרגת נכות בשיעור 50% לפי פריט 1(3)(א) למבחנים), אינה דרגת הנכות המתאימה למצבה. בענין זה יהיה על הועדה להתייחס לעובדה שנכות לפי פריט 1(3)(א) למבחנים אמורה להיקבע גם במצב שבו המבוטח אינו מקבל כל טיפול, בעוד שהמערערת מקבלת טיפול באופן קבוע.
ב.
להסביר באופן שיהיה מובן גם למי שאינו רופא, מדוע דרגת הנכות שאותה תבחר הועדה למערערת, היא זו שמתאימה למצבה".

5.
להלן עיקר טיעוני ב"כ המערערת:

א.
החלטת הוועדה איננה מנומקת ואין בה כל פירוט או הצדקה בנוגע לקביעת אחוזי הנכות בשיעור שנקבע.

ב.
הועדה לא מילאה אחר האמור בסעיף 18 לפסק הדין.

ג.
הועדה לא הסבירה מדוע החליטה להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו בעבר למערערת ולהעמידם על 20%.

ד.
אין בפרוטוקול הועדה כל הסבר מדוע הנכות שנקבעה בעבר למערערת לפי סעיף 1(3)(א) אינה מתאימה למצבה דהיום.

6.
להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב:

א.
הועדה, לאחר שבדקה את המערערת, התייחסה לפריט 1(3) לרשימת הליקויים, המתייחס לליפומה ממארת אך בכל זאת, בחרה בסעיף 2 שמתאים יותר למצבה.

ב.
הועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין ואין מקום להתערב בקביעתה.



7.

החלטת הועדה
- דיון ומסקנות
:

א.
מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי המערערת הופיעה יחד עם בא כוחה בפני
ה והעלתה את טענותיה השונות בקשר לליקוים מהם היא סובלת.

ב.
לאחר שהועדה ערכה למערערת בדיקה פסיכיאטרית, בדקה אותה מבחינה פנימית, ציינה בממצאיה כדלקמן:

"בבדיקתה היום אריטמה בפני
ם יותר מימין וכן בבסיס הצוואר לא מגרדת, לא נצפתה תפרחת עורית במקומות אחרים בעת בדיקתה (לדבריה קיבלה משחה).
לא נמושו בלוטות לימפה מוגדלות, לב, ריאות ללא ממצא פתולוגי, בטן רכה, לא ניתן למשש כבד או טחול מוגדלים, גפיים עם גרביים אלסטיות, עקב נפיחות החולה. ממשיכה לקבל טיפול .... כאשר קיים חשד שהתפרחת העורית היא תוצאה של טפול תרופתי ע"ס בדיקת ביופסיה של רופאת עור.
החולה נמצאת במצב יציב תוך כדי הטיפול בגיליון המחלה ידוע מ – 2007.
בדיקות מעבדה מנובמבר 2012 מראות תפקודי כליה תקינים וכן תפקודי כבד חלבוני דם או בדיקת שתן (ללא ממצא משמעותי).
סעיף 3 מתייחס ללימפומה, מחלה שיכולה לעבור רימיסה ממושכת, גם ללא טיפול עד להבראה אפילו.
לעומת זה, סעיף 2 מתייחס יותר למצב המחלה של החולה שמתבטא בריבוי כדוריות דם לבנות, כאמור בבדיקה היום קיימים סימנים כללים בינוניים שבחלקם קשורים לטיפול התרופתי והדבר מצדיק את אחוזי הנכות כפי שנקבעו בוועדה אחרונה, דהיינו 20% לפי סעיף 2(ב).
לציין שמכתבים המטולוגיים מציינים שמצבה יציב.
בקשר למחלת
cml
הועדה מקבלת לפי תפרחת עור ומוסיפה 10% לפי סעיף 80(2) מנופה".

ג.
עינינו הרואות כי הועדה הסבירה מדוע דרגת הנכות שנקבעה למערערת בעבר (50% לפי פריט 1(3)(א)), איננה דרגת הנכות המתאימה למצבה דהיום.
הועדה הוסיפה והבהירה באופן מפורש כי היא מצאה לנכון לקבוע למערערת אחוזי נכות בהתאם לפריט 2 העוסק במחלות דם שונות.
מעיון בפריט 2(ב) לרשימת הליקויים, עולה כי פריט הליקוי הנ"ל מתייחס ל"מצב כרוני" עם תגובה לא מספקת לטיפול, קיימים סימנים כלליים בינוניים.
מעיון בפרוטוקול עולה כי הועדה הגיעה למסקנה כי מצבה של המערערת מתאים יותר למצבו של חולה המתבטא בריבוי כדוריות דם לבנות. כמו כן, לאחר בדיקה קלינית שנערכה למערערת הגיעה הועדה למסקנה כי קיימים סימנים כללים בינוניים שבחלקם קשורים לטיפול התרופתי.

ד.
הועדה ציינה כי מצבה של המערערת הוא יציב וכי מדובר במחלה משנת 2007.
הועדה עיינה בבדיקות מעבדה מנובמבר 2012 המראות תפקודי כליה וכבד תקינים.
הועדה הוסיפה והבהירה באופן מפורש, כי לדעתה, מצבה של המערערת איננו מצדיק קביעת אחוזי נכות לפי פריט 1(3), המתייחס ללימפומה ממאירה במצב של רמיסיה, שכן לדעתה חולה מסוג זה עשוי אף להבריא ללא טיפול.

מסקנות הועדה מבוססות על בדיקה קלינית ובדיקות מעבדה מנובמבר 2012.
מדובר בקביעות רפואיות שלא מצאתי מקום להתערב בהן.

סיכום
:

8.
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובפסק הדין לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית כלשהי בהחלטת הוועדה, אשר הסבירה באופן מפורש מדוע העדיפה לקבוע למערערת אחוזי נכות בהתאם לפריט 2(ב) ומדוע לא מצאה מקום לקבוע למערערת אחוזי נכות בהתאם לפריט 1(3)(א) לרשימת הליקויים.

לפיכך, משלא נפל פגם כלשהו בהחלטה הוועדה המצדיק את התערבות בית הדין, דין הערעור להידחות.
אין צו להוצאות.



9.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ב


ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ד, (17 יולי 2014
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.










בל בית דין אזורי לעבודה 37153-03/14 שולמית סבח נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 17/07/2014)