פסקי דין על רון זכאי | פסקי דין על חן זכאי | פסקי דין על דנה סקוברונק | פסקי דין על מד אופ אסתטיק טכנולוגיה בע"מ

25442-09/13 עא     20/07/2014




עא 25442-09/13 רון זכאי, חן זכאי, דנה סקוברונק נ' מד אופ אסתטיק טכנולוגיה בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 25442-09-13 זכאי ואח' נ' מד אופ אסתטיק טכנולוגיה בע"מ




לפני:
כב' סגן הנשיאה יצחק ענבר
, כב' השופטת יהודית שבח
, כב' השופט שאול שוחט

ה
מערערים
1
.
רון זכאי

2
.
חן זכאי

3
.
דנה סקוברונק
ע"י ב"כ עו"ד יעקב קלדרון


נגד

המשיבים
מד אופ אסתטיק טכנולוגיה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גבריאל קרמר




פסק דין


סגן הנשיאה יצחק ענבר

:

1.
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת ריבה ניב) אשר ניתן נגד המערערים 1-2 בת.א 39009-07-10, בהעדרם, בתאריך 29/5/12; ועל החלטות בית משפט השלום מתאריכים 25/6/13 ו- 1/9/13, לפיהן
ביטול פסק הדין הותנה בהפקדת סכומי מזומן.

רקע עובדתי ודיוני

2.
ביום 22/7/10 הגישה המשיבה נגד המערערים תביעה כספית בגין התחייבותם לפרוע חוב של חברה (הנתבעת 4) שהייתה בבעלות המערער 1. המשיבה טענה כי התחייבות המערערים לפרוע את חוב החברה גובתה בסדרה של שיקים אישיים שהמערערים 1-2 הפקידו בידיה עוד בחודש ספטמבר 2008 (להלן – "השיקים האישיים"), ואשר כיסו חלק מן החוב. לאישוש הטענה כי המערער 1 התחייב באופן אישי לפרוע גם את יתרת החוב צירפה המשיבה מכתב של המערער 1 מיום 12/3/09.

3.
עם סיומם של ההליכים המקדמיים קבע
בית משפט קמא ישיבת הוכחות ליום 20/11/11. נוכח התפטרות בא כוחם בקשו המערערים לדחות את מועד הדיון. בית משפט קמא נעתר לבקשתם והועיד ישיבת הוכחות נוספת ליום 12/1/12.

4.
ביום 21/12/11 עתר בא כוחם החדש דאז של המערערים, עו"ד שחם, לדחייה נוספת של הדיון, מן הטעם שקיבל על עצמו את ייצוג המערערים "אך לאחרונה", שהוא זקוק לזמן לצורך הכנת התיק, ואף קבוע לו דיון אחר בבית משפט ברחובות. בית משפט קמא נעתר גם לבקשה זו ודחה את הדיון ליום 7/3/12.

5.
חרף כל אלו, לא התייצבו המערערים לישיבה הקבועה ביום 7/3/12. בא כוחם דאז, עו"ד שחם, הסביר לבית משפט קמא, כי יסוד אי ההתייצבות בצו עיכוב יציאה מן הארץ התלוי ועומד נגד המערער בלשכת ההוצאה לפועל, במסגרת בקשת ביצוע שפתחה נגדו המשיבה בקשר לשיקים האישיים. עו"ד שחם הוסיף והסביר, כי "אמור ראש ההוצאה לפועל לדון בבקשתו לביטול צו העיכוב ולאחר מכן, לכשיבוטל, יוכל לבוא ארצה ולהעיד בבית משפט". בהחלטתו מאותו מועד (7/3/12) קבע בית משפט קמא כי "כל פגם וכל דבר ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות" ונעתר לבקשת הדחייה תוך חיוב המערערים בתשלום הוצאות של 3,500 ₪ תוך 10 ימים מהיום "בגין ישיבת היום..לא ישולם הסכום, יינתן

פסק דין
כנגד הנתבעים, מחמת היעדר הופעה". בתוך כך הועיד בית משפט קמא ישיבת הוכחות נוספת, רביעית במספר, ליום 21/3/12.

6.
אלא שהמערערים בשלהם וביום 19/3/12, יומיים לפני הדיון, הגיש בא כוחם עו"ד שחם בקשת דחייה נוספת, מן הטעם שצו עיכוב יציאתו של המערער מן הארץ עדיין לא בוטל. גם בזו הפעם נעתר בית משפט קמא לבקשת הדחייה בקובעו: "ישיבת ההוכחות נדחית ליום 29/5/12 שעה 10.00. הדחייה כפופה לתשלום ההוצאות שפסקתי. לא תינתן דחייה נוספת אלא בבקשה מוסכמת של הצדדים...". דבריו האחרונים של בית משפט קמא כוונו להוצאות בסך 3,500 ₪ שבתשלומן חויבו המערערים בהחלטה מיום 7/3/12 כתנאי מוקדם להמשך הדיון, וניתן להבין מהם שנכון לאותה עת ההוצאות טרם שולמו.

7.
המערערים לא התייצבו גם למועד ההוכחות הדחוי החמישי שנקבע כאמור בעניינם ובפתח הדיון (מיום 29/5/12) שב בא כוחם, עו"ד שחם, והסביר, כי המערער "לא יכול להתייצב לישיבת ההוכחות משום שלא בוטל צו עיכוב היציאה כנגדו". מהמשך דבריו של עו"ד שחם אפשר להבין, כי הדיון בבקשת המערער לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ התעכב משום שהמערער נמנע להגיע לישראל על מנת להיחקר על תצהירו שתמך בבקשה. ב"כ המשיבה התנגד לדחייה ובקש לקיים דיון תוך שהציע שעו"ד שחם יחקור את המצהיר מטעם המשיבה, אלא שעו"ד שחם בקש לשחררו מייצוגם של המערערים ובקשתו נעתרה. בשלב זה הזהיר בית משפט קמא את המצהיר מטעם המשיבה וזה חזר תחת אזהרה על האמור בתצהיר עדותו הראשית, אישר כי כל האמור בו אמת, ואף פרט באופן חופשי את עיקרי גרסתה של המשיבה. בהמשך לכל אלו הוציא מלפניו בית משפט קמא

פסק דין
, בו חייב את המערערים בתשלום סכום התביעה בניכוי הסכומים שכבר נגבו בתיק ההוצאה לפועל.

8.
לאחר מתן פסק הדין הפקיד המערער בלשכת ההוצאה לפועל סכום של 280,000 ₪ וצו עיכוב היציאה מן הארץ נגדו בוטל. או אז הגישו המערערים בקשה לביטול פסק הדין.
בהחלטתו מיום 25/6/13 בבקשה לביטול פסק הדין קבע בית משפט קמא, כי בפסק הדין לא נפלו פגמים ומכאן שהביטול המבוקש אינו מחובת הצדק אלא נמצא בשיקול דעת בית המשפט. בית משפט קמא הוסיף ובחן את הגנתם של המערערים וקבע, כי בפי המערערים הגנה לכאורית אך כנגד יתרת הסכומים שאינם נתמכים בשיקים האישיים, וכי "...מן הראוי ליתן למבקשים את יומם בבית המשפט ולבטל את פסק הדין כנגדם בכל הנוגע לסכומים שאינם נתמכים בהמחאות אישיות". בית משפט קמא ציין כי לעניין זה יש להבחין בין המערער 1 לגביו קיים מכתבו מיום 12/3/09 לבין המערערים 2-3,
וכנגזרת מכך הורה כדלקמן: פסק הדין נגד המערערת 3 יתבטל ללא תנאים מוקדמים כלשהם; פסק הדין כנגד המערערת 2 יבוטל בתנאי שתפקיד סך 48,000 ₪, המהווים את יתרת חובה על פי השיקים האישיים; פסק הדין נגד המערער 1 יתבטל אם יפקיד סך של 140,000 ₪, המורכבים מיתרת החיוב המגובה בשיקים אישיים בסך של 420,000 ₪ בניכוי הסך 280,000 ₪ שהפקיד בהוצאה לפועל במסגרת הליך עיכוב היציאה מן הארץ. כמו כן נצטוו המערערים 1-2 להפקיד סך של 50,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבה ביחס לחוב
המגובה בשיקים האישיים. בית משפט קמא קבע כי יש לבצע את ההפקדות תוך 60 יום.

9.
ביום 18/8/13 הגישו המערערים 1-2 לבית משפט קמא בקשה להארכת המועד להפקדת הכספים, זאת לאחר שקודם לכן הגישו בקשה לעיין מחדש בהחלטה שניתנה בבקשה לביטול פסק הדין. בהחלטתו מיום 1/9/13 דחה בית משפט קמא את הבקשות בציינו כי "יש בהן משום ערעור על החלטתי בבקשה לביטול פסק הדין". המערערים לא הפקידו את הסכומים שבהם הותנה ביטול פסק הדין גם בשלב זה.




הטענות בערעור

10.
בעיקרי הטיעון ובהשלמת הטענות לפנינו פרש בא כוחם החדש (בשנית) של המערערים, עו"ד קלדרון, יריעת טענות רחבה, שאלה עיקריה: סכום התביעה הכולל נגד המערערים הנו 1,331,000 ₪, כאשר העילה הנסמכת על השיקים האישיים הנה על סך 420,000 ש"ח בלבד והעילות המתייחסות ליתרת הסכומים בעייתיות ביותר; למערערים יש טענות מצוינות כנגד התביעה, אך לרוע מזלם ייצוגם בבית משפט קמא היה כושל; המערער 1 שילם עד כה על חשבון סכום התביעה סך של 386,578 ₪ ועוד קיימת ערבות צד ג' של שני ערבים על סך של 190,000 ₪, ואילו המערערת 2 שלמה עוד קודם להגשת התובענה סך של 252,000 ₪; בנסיבות אלה ונוכח זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות חוקתית בעלת חשיבות עליונה, לא היה מקום לחייב את המערערים בהפקדת סכומים נוספים כה גבוהים כתנאי לביטול פסק הדין; לא זו בלבד שהמשיבה מנהלת נגד המערערים בחוסר תום לב הליכי כפל בהוצאה לפועל ובבית המשפט, אלא שהיא גם נחפזה לנקוט בהליכים לאכיפתו של פסק הדין בהולנד (מקום מושבם של המערערים) על אף שטרם הפך לחלוט ובנסיבות אלה לא היה מקום לחייב את המערערים להפקיד 50,000 ₪ בגין הוצאות; משמעותה המעשית של דרישת ההפקדה הנה שלילת זכות הגישה לערכאות מהמערערים; אשר לפסק הדין עצמו, הרי הוא ניתן
בהעדרם של המערערים, על יסוד עדות יחידה מבלי שניתנה למערערים זכות החקירה הנגדית.

11.
המשיבה, אשר תמכה בפסק דינו ובהחלטותיו של בית משפט קמא, הסבירה, כי התביעה
שהוגשה לבית המשפט מושתתת על עילה חוזית וכוללת גם את סכום השיקים האישיים, שהוגשו במקביל להוצל"פ, נוכח הצורך להצטייד ב

פסק דין
לשם נקיטת הליכי גביה במקום מושבם של המערערים בהולנד. המשיבה הוסיפה, כי מדובר בתביעה כספית פשוטה, אשר המערערים עושים כל אשר לאל ידם כדי לסכל את בירורה, וכי בנסיבות העניין אין עילה להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא.

דיון והכרעה

12.
אין ממש באסופת טענותיו של ב"כ המערערים המתייחסת למתן פסק הדין בהעדרם של המערערים: המערערים לא התייצבו (בפעם השנייה) לישיבת ההוכחות שנקבעה בעניינם על אף שהוזמנו כדין. בנסיבות אלו שבהן "התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר
"

(תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
).
על אף שלצורך הוכחת התביעה אפשר היה להסתפק בתצהיר עדותו הראשית של מנהל המשיבה ראה בית משפט קמא להזהיר את המצהיר והלה חזר ואישר את נכונות תצהירו ואף הסביר את עיקריו. בהקשר זה לא למותר לציין, כי ב"כ המערערים דאז, עו"ד שחם, היה רשאי לבקש לחקור את המצהיר בחקירה נגדית, אך הוא בחר שלא לעשות כן ובקש להשתחרר מייצוגם של המערערים. בנסיבות אלה לא נפל בהליך מתן פסק הדין כל פגם המצדיק את ביטולו.

13.
אף אין עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדת סכומי הכסף שנקבעו בהן. אדרבא, להשקפתי בהחלטה זו הקל בית משפט קמא על המערערים מעל המידה הראויה.

בהלכה הפסוקה הודגש פעמים רבות, כי הזמן השיפוטי מוחזק ומנוהל על ידי בית המשפט כנאמן של כלל בעלי הדין הממתינים לבירור דינם, וזאת כנגזרת מחובתו החוקתית של בית המשפט לסיים את הליכי המשפט תוך זמן סביר. כפועל יוצא מכך, אין בעל דין זכאי לקבל על חשבון הציבור והצד שכנגד מספר ישיבות לצורך שמיעת משפט שניתן לסיים את שמיעתו בישיבה אחת. בהינתן עקרונות יסוד אלו הוסיף בית המשפט העליון וקבע, חרף מעמדה הרם של זכות הגישה לערכאות, כי כאשר בעל דין מפר את כללי הדיון באופן חוזר ונשנה, או לא מקיים את החלטות בית המשפט באופן שיטתי ומכוון המסכל את התקדמות המשפט, ינעלו בפני
ו שערי בית המשפט מבלי שיקבל הזדמנות נוספת. ראו לדוגמא: ע"א 3725/04 דיבה נ' עדווין (2006);
בש"א 6479/06 (ע"א 11319/05) בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' משה שנפ (2007);
רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי, פ"ד נה(3) 730 (2001)
;
ע"א 2328/07 גיל נ' עו"ד דרזנר (2009); רע"א 5673/11 רגבי נ' כחלה
(2011)
; רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (2012).
לא למותר לציין, כי
הפגיעה בזכות הגישה לערכאות של בעל דין מסוג זה הנה מדומה, שהרי בפועל ניתנה לו זכותו ליומו בבית המשפט, אך הוא בחר מרצונו שלא לממשה.

בענייננו, דיון ההוכחות אשר עם סיומו ניתן נגד המערערים פסק הדין היה הדיון הדחוי החמישי, והשני ברציפות שאליו המערערים לא התייצבו. המערערים אף התעלמו ביודעין מאזהרתו המפורשת של בית משפט קמא לפיה לא תינתן דחייה נוספת. עובר למתן פסק הדין הזמינה המשיבה את ב"כ המערערים דאז לחקור בחקירה נגדית את המצהיר מטעם המשיבה, אך הלה בחר לוותר על חקירה ובקש להשתחרר מייצוג.
מיותר להכביר מילים על כך, כי התירוץ שנתנו המערערים לבקשות הדחייה ולאי התייצבותם - בדבר קיומו של צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המערער – אינו יכול לעמוד, שהרי רצונו של המערער לחמוק מתחולתו של צו שיפוטי שניתן נגדו כדין אינו יכול להצדיק את אי התייצבותו למשפט.

הנה כי כן, רואים אנו, כי לצורך בירורה של תביעה כספית, שאינה מורכבת במיוחד ושניתן היה לבררה בישיבה אחת, הועיד בית משפט קמא לא פחות מחמש ישיבות, אשר שלוש מתוכן נדחו על פי בקשות דחייה שהוגשו על ידי המערערים ימים מספר קודם למועדים שנקבעו, ואילו לשתיים הנוספות
בחרו המערערים שלא להתייצב ברציפות. זמן שיפוטי יקר, אשר הוקצה על ידי בית משפט קמא פעם אחר פעם לצורך שמיעת ההוכחות, ירד, אפוא, לטמיון, כאשר למשיבה נגרם עינוי דין ולכלל ציבור המתדיינים הממתין לתורו נגרם נזק חסר תקנה.

והנה על אף כל אלו, כאשר הגישו המערערים את בקשתם לביטול פסק הדין היה בית משפט קמא נכון, חרף זלזולם הקיצוני בהליך, להועיד ישיבת הוכחות נוספת – שישית במספר - ובלבד שהמערערים יפקידו את הסכומים שנקבעו על ידו (בהחלטה מיום 25/6/13). להשקפתי בכך נתפס בית משפט קמא לכלל טעות, שכן היה עליו לדחות את בקשת המערערים לביטול פסק הדין באופן מוחלט וללא כל תנאי או שיור. ממילא שאין יסוד לטענותיהם של המערערים לפיהן החלטה זו, העושה עמם חסד שלא היו ראויים לו,
פוגעת בהם מעל למידה הראויה.

בשולי הדברים לא למותר להוסיף, כי המערערים בקשו מבית משפט קמא להאריך את המועד להפקדת הכספים עד לאחר מתן החלטתו בבקשה לעיון חוזר שהגישו, אך נמנעו מהפקדת הסכומים גם לאחר שבקשתם לעיון חוזר נדחתה, וגם בכך יש כדי ללמד על התנהלותם הבלתי ראויה.

14.
אציע, אפוא, לחבריי לדחות את הערעור תוך חיוב המערערים לשלם למשיבה את הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 23,460 ₪. העירבון יועבר למשיבה באמצעות בא כוחה.

יצחק ענבר
, סגן נשיאה
השופטת יהודית שבח

:

אני מסכימה.
יהודית שבח
, שופטת



השופט שאול שוחט

:

אני מסכים.

שאול שוחט
, שופט



הוחלט כאמור בפסק דינו של סגן הנשיאה י' ענבר
.


המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ד, 20 יולי 2014, בהעדר הצדדים.





יצחק ענבר
, סג"נ
אב"ד

יהודית שבח
, שופטת


שאול שוחט
, שופט









עא בית משפט מחוזי 25442-09/13 רון זכאי, חן זכאי, דנה סקוברונק נ' מד אופ אסתטיק טכנולוגיה בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/07/2014)