פסקי דין על עירית מעלות תרשיחא | פסקי דין על עזאת יחיא היב

11220-04/09 תמר     24/07/2014




תמר 11220-04/09 עירית מעלות תרשיחא נ' עזאת יחיא היב








בית משפט השלום בעכו



תמ"ר 11220-04-09 עירית מעלות תרשיחא
נ' היב


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט
ג'מיל נאסר


תובעת

עירית מעלות תרשיחא


נגד

נתבע
עזאת יחיא היב



פסק - דין

1.
בפני
י תביעה כספית במסגרתה עותרת התובעת, עיריית מעלות-תרשיחא (להלן: "העיריה" או "התובעת") לחייב את הנתבע לשלם היטלי סלילת רחובות וביוב שהוטלו בקשר לנכס בגודל של כ- 700 מ"ר, הגובל בכביש 13 ,הבנוי על גוש 18043 חלקה 28 בתרשיחא (להלן: "הנכס").

2.
בתיק נשמעו ראיות הצדדים עד תום

. מטעם התביעה העיד עד יחיד, מר פואד אנדראוס, המשמש גזבר העירייה מזה כ- 27 שנים, להלן: "גזבר העירייה"). מטעם ההגנה העיד הנתבע לבדו. הוגשו סיכומים בכתב, והתיק הונח בפני
י לצורך הכרעה.

3.
לטענת העירייה, במועדים הרלבנטיים לתביעה זו היה הנתבע הבעלים והמחזיק של הנכס. העירייה הטילה על הנתבע, בהתאם לסמכותה עפ"י דין, לשלם היטל סלילת רחובות והיטל ביוב. הנתבע נמנע מלפרוע את חובותיו לעירייה, ונכון ליום 24.3.09 עמדה יתרת חובו, הכוללת גם ריבית פיגורים, ע"ס 127,231.70 ₪.

4.
מנגד טוען הנתבע כטענה מקדמית כי התביעה התיישנה. בהתאם לסעיף 7(ג) לחוק עזר מעלות-תרשיחא (סלילת רחובות), התשנ"ו- 1996, היטל בעד תוספת בניה חדשה ישולם בעת מתן היתר הבניה מאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ומאחר והיתר הבניה לנכס ניתן לנתבע ביום 4.2.01, דהיינו מעל 8 שנים ממועד נתינתו ועד מועד הגשת התביעה, הרי שהתביעה התיישנה. יצוין כי לאחר הגשת סיכומים בטענת ההתיישנות, הגעתי למסקנה כי יש צורך לקבוע ממצאים עובדתיים לשם הכרעה בטענה זו, ולכן נותרה טענה זו לדיון והכרעה לאחר שמיעת הראיות בתיק.

5.
לגופו של עניין, נטען כי על חלקה 28 בגוש 18403 הקימה משפחת הנתבע שלושה מבנים: מבנה אחד של אביו של הנתבע, ועוד שני מבנים אחד לנתבע ואחד לאחיו חסן; עוד בשנת 1995 שילם אבי הנתבע את כל הדרוש עבור הנכס שלו כולל היטלי ביוב וסלילת כבישים והנחת צינורות; בסוף שנת 1996 התעוררה תסיסה בכפר תרשיחא כנגד חיוב התושבים בסכומי פיתוח גבוהים. נערכה פגישה בין התושבים לבין ראש העיר ובמסגרתה הבטיח ראש העיר לתושבי השכונה הדרומית כי מי שישלם 50% מההיטלים יופטר באופן מלא מיתרת החוב (המחצית השנייה). בהתאם להחלטה שלטונית זו הקדים אבי הנתבע ושילם כבר ביום 15.1.97 את תשלום ההיטלים עבור החלקה לרבות עבור מים, ביוב וסלילת כבישים.

6.
בסוף שנת 2000 כשנושא היטלי הביוב וסלילת הכבישים היה ידוע לכולם, ביקשו הנתבע ואחיו לבנות שתי דירות על החלקה. לשם כך נזקקו הנתבע ואחיו לאישור מהעירייה בדבר תשלום ההיטלים, וזאת כתנאי לקבלת ההיתר. הנתבע צויד בטופס טיולים של העירייה ופנה למחלקת גביה שם נדרש לשלם אגרות בסך 30,910
₪, אשר שולמו על ידו. האגרות שנדרשו ע"י העירייה עבור שני המבנים שולמו ע"י הנתבע ואחיו ביום 12.12.00 בכרטיס אשראי, ולאחר התשלום הונפקו להם היתרי בניה ביום 4.2.01. בהתאם לסיכום עם ראש העיר הנ"ל, שולמו במלואם כל הסכומים הנדרשים עבור היטלי סלילת כבישים וביוב.

7.
הנתבע מוסיף וטוען כי לא התמלאו התנאים כפי שנקבעו בפסיקה לחיובו בהיטלים הנטענים ע"י העירייה, ואין בכתב התביעה פירוט מספיק על מנת לאפשר לו לבדוק את פרטי התביעה. מעבר לכך, מעולם לא הוצגו בפני
ו המסמכים הבסיסיים המשמשים יסוד לחיובו בהיטלים נשוא התביעה, כמו: הכרזת המועצה על הכביש שבגין סלילתו מבקשים לחייב את הנתבע "כרחוב ציבורי"; החלטת המועצה לפיה החליטה על סלילת הכביש הנ"ל בהתאם להוראות חוק עזר עירוני; הכרזת מהנדס המועצה על מועד "תחילת הסלילה"; העתק מהודעת העירייה לנתבע בדבר פירוט הסכום המגיע ממנו וצורת החישוב; פירוט עלויות הפיתוח וכן הצהרה מטעם העירייה לפיה היא זאת שנשאה בתשלום עלויות הפיתוח. נטען כי הנטל על כתפי העירייה להוכיח שעמדה בתנאים הנ"ל אחרת יש בכך כדי לאיין את תוקפה של החלטת מועצת העירייה, ככל שהתקבלה על ידה החלטה כזו.

8.
לאחר שבחנתי היטב את טיעוני הצדדים וראיותיהם, נחה דעתי לדחות את התביעה מחמת התיישנותה, וזאת מהנימוקים הבאים:

א.
סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות קובע את הכלל לפיו תקופת ההתיישנות של תובענה אזרחית שעילתה אינה מבוססת על זכות במקרקעין הינה שבע שנים. סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.

ב.
הצדדים חלוקים לגבי המועד שבו נולדה עילת התביעה. הנתבע טוען כי המועד שבו נולדה עילת התביעה הינו המועד שבו נתנה לו העירייה היתר בניה למבנה שבנה על החלקה הנ"ל (4.2.01) ואילו מנגד העירייה אומנם מודה כי היתר הבניה לנתבע ניתן על ידה במועד הנ"ל אך טוענת כי המועד הקובע לצורך חישוב מועד תחילת תקופת ההתיישנות הינו בחלוף שלושה חודשים ממועד משלוח דרישת התשלום הראשונה לתובע, ובלבד שהוחל באותו מועד עבודות הסלילה. העירייה מפנה לעותק הדרישה הראשונה ששלחה, לטענתה, לנתבע לתשלום החוב בגין אגרות והיטלים מיום 9.12.03, צורף כנספח א' לתצהיר עדות ראשית גזבר העירייה. קרי לשיטת העירייה, מועד תחילת מרוץ ההתיישנות הינו 9.3.04, ומכאן שהתביעה טרם התיישנה.

ג.
במחלוקת הנ"ל, ככל שהיא נוגעת למועד שבו נולדה לעירייה לראשונה עילת התביעה נגד הנתבע בגין אי תשלום היטל סלילת רחובות , אני בדעה כי הצדק עם הנתבע.

ד.
העירייה מבססת את טענתה לעניין חישוב תחילת מרוץ תקופת ההתיישנות על סעיף 7(א) לחוק עזר למעלות-תרשיחא (סלילת רחובות), התשנ"ו-1996 (להלן:"ח"ע סלילת רחובות") ואילו הנתבע מבסס את טענותיו בעניין זה על סעיף 7(ג) לח"ע סלילת רחובות.

הסעיפים הרלבנטיים בח"ע סלילת רחובות לצורך הכרעה במחלוקת זו הינם כמפורט להלן:

"5(א) בעלו, בעת התחלת הסלילה, של נכס חייב בהיטל, ישלם היטל סלילה בהתאם להוראות חוק עזר זה (להלן-היטל סלילה או היטל); לעניין זה, "התחלת סלילה"- היום שקבע המהנדס כתאריך שבו החלה העבודה לסלילת הרחוב.

5(ב) נוספה בניה לנכס חייב בהיטל לאחר התחלת הסלילה או נהרס בנין והוקם בנין חדש במקומו, ישלמו הבעלים של הנכס בעת הבניה, היטל בעד תוספת הבניה, לפי הוראות חוק עזר זה.

6(ג) ההיטל יחושב בשיעורים הקבועים בתוספת, לפי שטח הקרקע ושטח הבניין או נפחו בעת התחלת עבודות הסלילה.

6(ד) נוספה בניה לנכס חייב בהיטל לאחר התחלת הסלילה, יחויב בעלו בהיטל בעד הבניה הנוספת, בשיעורים הקבועים בתוספת, לפי שטח הבניה הנוספת או נפחה כמפורט בהיתר הבניה.

7(א) ההיטל ישולם תוך שלושה חודשים מיום שנמסרה לבעל הנכס הודעה על סכום ההיטל המגיע ממנו, ובלבד שהוחל באותו מועד בעבודות הסלילה.
....
7(ג) היטל בעד תוספת בניה או בעד בניה חדשה ישולם בעת מתן היתר בניה למבנה מאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ובלבד שהוחל באותו מועד בעבודות הסלילה.

הנה כי כן, המועד הרלבנטי לצורך חישוב היטל סלילת רחובות הינו המועד שבו התחילו עבודות הסלילה של הכביש הגובל בחלקה כפי שנקבע ע"י מהנדס העירייה. דא עקא, שהעירייה לא הביאה כל ראיה או אסמכתא לגבי מועד תחילת ביצוע עבודות הסלילה של כביש 13 על ידה ו/או ע"י מי מטעמה. העירייה גם לא צירפה כל אסמכתא בדבר מועד ההכרזה על כביש 13 "כרחוב ציבורי" ו/או אסמכתא בדבר החלטת מהנדס העירייה בדבר מועד תחילת ביצוע עבודות הסלילה בכביש 13 אשר עפ"י הנטען גובל בחלקה עליה בנוי נכס הנתבע, ומדובר במחדל ראייתי שיש לזקוף לחובתה.

העירייה אף לא הביאה כל ראיה שהדרישה הראשונה לחיוב הנתבע בהיטלי סלילת רחובות וביוב הומצאה לכתובת מענו של הנתבע ובאיזה מועד. עיון בנספח א' לתצהיר עדות ראשית גזבר העירייה, אשר עפ"י הנטען מהווה עותק מהדרישה התשלום הראשונה שנשלחה לנתבע בקשר להיטלים הנ"ל מלמד כי כתובת הנתבע המופיעה על גביו הינה "מעלות/תרשיחא" בלבד וברי כי מדובר בכתובת חסרה ובלתי מסוימת.

גזבר העירייה העיד במהלך חקירתו הנגדית כי דרישת התשלום הראשונה נמסרה על ידו פיזית לאביו של הנתבע בעת שהגיע אליו עם תיק הבניה (פ' עמ' 10 ש' 18-19) אולם כשנשאל כיצד ייתכן שאביו של הנתבע קיבל לידיו את דרישת התשלום הראשונה מיום 9.12.03 כאשר "תיק הבניה היה ב-12/12/00". לכך השיב גזבר העירייה: "האבא בחר לא לשלם. במקרה הספציפי הזה המכתב נשלח לאדון ב- 9/12/03 בדואר" (פ' עמ' 10 ש' 20-22), ללא שהוצגה ראיה כלשהי מצד העירייה בעניין זה.

עוד ציין גזבר העירייה בחקירתו כי בשנת 2000 הגיע למשרדו אביו של הנתבע וביקש לברר את היקף ההיטלים במסגרת בקשתו לקבלת היתרי בנייה לצורך בניית שתי יחידות דיור לבנו חסן ולנתבע (פ' עמ' 4 ש' 10-14). כן העיד כי לאחר שהתברר לאביו של הנתבע היקף ההיטלים הוא בחר לשלם "חלק ממרכיבי ההיטלים שזה היטל הנחת צינורות" (פ' עמ' 5 ש' 1-2). בהמשך עדותו הסביר כי "לגבי ביוב וסלילה שהם נושא התביעה, הוא בחר לא לשלם מאחר והתשתיות באזור שהוא מתכוון לבנות בנושא הביוב והמים לא היו מבוצעות" (פ' עמ' 5 ש' 3-4). אולם בהמשך חקירתו הנגדית העיד גזבר העירייה כי התשתיות של הביוב וגם של הכבישים בוצעו בשנים 2001-2003 בערך ואחרי סיום הסלילה נשלחה לו דרישה (פ' עמ' 5 ש' 11-13).

אינני מקבל טענה זו משלושה נימוקים עיקריים: ראשית, לא הוגשה כל ראיה מצד העירייה לכך שבמהלך השנים 2001-2003 בוצעו עבודות תשתית ביוב וכבישים בכביש מס' 13 במקטע הגובל עם חלקה 28 עליה בנוי נכס הנתבע. שנית, מחדל זה, בלי שניתן ע"י העירייה הסבר כלשהו וכל שכן הסבר מניח את הדעת, פועל לחובתה ומקים חזקה לפיה לו הייתה העירייה מציגה ראיות לעניין עבודות אלה, היה הדבר פועל לטובת גרסת הנתבע. שלישית, מחומר הראיות עולה כי אביו של הנתבע בנה על חלקה 28 מבנה לעצמו בשנים 1995-1997 או בסמוך לכך ושילם את כל ההיטלים הנדרשים (היטל סלילת רחובות, היטל ביוב והיטל הנחת צינורות) הן על מרכיב הקרקע והן על מרכיב הבניה כבר בתחילת שנת 1995. מאחר ולפי ח"ע סלילת רחובות, תנאי מוקדם לחיוב בעל הנכס בהיטל סלילת רחוב הינו כאמור התחלת ביצוע עבודות הסלילה בפועל, נובע מכך שכביש 13 בחלק הגובל עם חלקה 13 כבר הוחלה סלילתו לכל המאוחר בתחילת שנת 1995.

מאחר ובקשת אביו של הנתבע הייתה למתן היתר בניה להוספת שתי יחידות דיור עבור שתי בניו, על אותה חלקה עליה כבר בנה את יחידת המגורים לעצמו, יחול סעיף 7(ג) לח"ע סלילת רחובות לפיו היטל סלילת רחובות בעד תוספת בניה או בעד בניה חדשה ישולם בעת מתן היתר הבניה למבנה. כלומר כבר במועד מתן ההיתר לבנייה יחידת המגורים לנתבע קמה לעירייה הסמכות והזכות החוקית להטיל על הנתבע היטל סלילת רחובות לפי היקף הבניה שנכלל בהיתר (703 מ"ר) לפי התעריפים הנקובים לכל מ"ר בתוספת לח"ע סלילת רחובות. נתונים אלה, במיוחד כשאין מדובר בשיטת "דמי השתתפות" אלא בשיטת "ההיטל" לפיה החיוב מתבצע על פי תעריף קבוע בחוק לכל מ"ר ואין קשר ישיר בינו לבין ההוצאה בפועל בגין סלילת הרחוב הספציפי שליד הנכס, היו כמובן בידיעת העירייה ולא היה כל קושי לחשבם. העירייה ניסתה לטעון בחצי פה כי את החישוב יש לבצע לאחר סיום ביצוע העבודות אולם מדובר בטענה הסותרת את חוק העזר, מה גם ולא הוצגו ראיות מספיקות על ידה לעניין מועד תחילה וסיום של עבודות אלה.

עובדות אלה המקימות את עילת התביעה התגבשו במועד מתן היתר הבניה לנתבע (4.2.01), שהרי משהחלו עבודות הסלילה בכביש 13 לכל הפחות בחלק הגובל בחלקה 28, באפשרות העירייה היה להתנות את מתן היתר הבניה לנתבע בתשלום היטל הסלילה או לכל המאוחר בחלוף 3 חודשים ממועד זה, ככל שהעירייה בחרה שלא להתנות את מתן היתר הבניה בתשלום החוב באופן מיידי ואפשרה תשלום נדחה של החוב תוך זמן סביר (4.5.01). מאחר והתביעה הוגשה רק ביום 26.4.09 הרי שלפי כל אחת מהחלופות דלעיל התביעה לחיוב הנתבע בהיטל סלילת רחובות התיישנה.

העירייה מוסיפה וטוענת בסיכומיה כי "מרוץ ההתיישנות נעצר" בהתאם לסעיף 9 לחוק ההתיישנות לפיו כאשר הנתבע הודה בכתב או בפני
ביהמ"ש בקיום זכותו של התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה. בהקשר לחריג זה, נטען ע"י העירייה כי מרוץ ההתיישנות נפסק מאחר והנתבע ניהל עם העירייה תכתובת לרבות בשנת 2006, שבמהלכה "הודה הוא במקצת מהזכות". עוד נטען, כי העירייה הטילה על חשבון הבנק של הנתבע בשנת 2004 והנתבע לא תקף מעולם את אותו צו עיקול ו"בשתיקתו" זו הודה למעשה בקיום זכות העירייה לתבוע ממנו את החיובים נשוא התביעה. טענה זו הנני דוחה. ראשית, עצם ניהול התכתבות בין העירייה לנתבע כשלעצמה אין בה כדי ללמד על הודאת הנתבע בחוב הנטען או במקצתו. שנית, טענת העירייה לעיל בסיכומיה נטענה באופן סתמי ללא הפניה לאסמכתאות ספציפיות. שלישית ולמעלה מן הצורך, עיון בנספחים שצורפו לתצהיר עדות ראשית גזבר העירייה מלמד כי חלקם אינו רלבנטי לנתבע אלא לאחיו חסן. עיון במכתבו של עו"ד פלאח מיום 13.7.04 מלמד כי עו"ד פלאח דחה מכל וכל בשם מרשיו (חסן והנתבע) את דרישת העירייה לתשלום האגרות והיטלים וביקש לקבל מסמכים ומידע מהעירייה העומדים בבסיס החיוב לצורך בדיקת חוקיותו (ס' 2 ו-4 למכתב).

בנסיבות העניין איני רואה "בשתיקת" הנתבע לגבי הטלת העיקול ע"י העירייה משום הודאה בחוב או במקצתו. עצם הצגת מסמך המעיד על הטלת עיקול בחשבון הבנק הנטען אין בה די כדי להוכיח שמדובר בחשבון הבנק של הנתבע. גזבר העירייה נחקר בעניין הליכי הגביה שבוצעו ע"י העירייה לגביית החוב נשוא התביעה והעיד כי לפי הידוע לו חוץ מהעיקול בבנק מרכנתיל לא בוצעו הליכים נוספים (פ' עמ' 9 28-31). גזבר העירייה לא ידע לפרט האם התקבלה תשובה לצו העיקול מהבנק ומה תוכנה (פ' עמ' 10 ש' 1-3). וכנשאל האם ידועה לו העובדה שלנתבע אין בכלל חשבון בבנק מרכנתיל השיב גזבר העירייה "יכול להיות. זה לא אומר שלא עיקלתי". (פ' עמ' 10 ש' 4-5).

יצוין כי בסיכומי העירייה בטענת ההתיישנות היא לא עשתה הפרדה בין היטל סלילת הרחובות לבין היטל הביוב וכרכה את טענותיה העובדתיות והמשפטיות אלו באלו. כפי שצוין לעיל, אומנם נטען ע"י העירייה כי עבודות הביוב והכביש הגובל בחלקה 28 עליה בנה הנתבע יחידת מגורים בוצעו לאחר מתן היתר הבניה לנתבע (קרי במהלך השנים 2001-2003), אולם טענה זו נדחתה על ידי מהנימוקים שפורטו לעיל.

בהעדר הצגת ראיות מספיקות בעניין זה מצד העירייה, ומאחר ואין חולק כי אביו של הנתבע ביצע בניה של יחידת מגוריו על אותה חלקה ושילם לעירייה כבר ביום 8.2.95
את מלוא ההיטלים נשוא התביעה לרבות היטל הנחת צינורות הן על מרכיב הקרקע והן על הבניה שבוצעה על ידו (ראו נספח 2 לתצהיר עדות ראשית הנתבע, הרי שבנסיבות אלה, הכף נוטה לכיוון קבלת גרסת הנתבע כי במועד מתן היתר הבניה לנתבע קמה לעירייה הזכות החוקית עפ"י דין לחייבו לא רק בהיטל הנחת צינורות בגין תוספת הבניה על החלקה אלא גם בהיטלי סלילה וביוב בגין אותה בניה, לפי התעריפים הנקובים בחוק בהתאם להיקף הבניה נשוא הבקשה למתן היתר הבניה. מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה כי מדובר בבניה נוספת של יחידת מגורים עבור הנתבע בסמוך ליחידת המגורים של אביו, לגביה שולמו זה מכבר לעירייה מלוא ההיטלים נשוא התביעה, שתנאי לגבייתם מבעל הנכס, הוא התחלת ביצוע העבודות ע"י הרשות או מי מטעמה. בנסיבות אלה, ובהעדר ראיות מספיקות מצד העירייה, ההנחה המסתברת הינה כי עבודות אלה הושלמו בחלוף תקופה בת כ- 6 שנים ממועד תחילתן.

ה.
סיכומו של דבר, מכלול הנימוקים שפורטו לעיל, מוביל למסקנה כי עלה בידי הנתבע להוכיח ברמה הנדרשת במשפט אזרחי (מאזן הסתברויות) כי תביעת העירייה לחייבו בתשלום היטל סלילה והיטל ביוב בגין הבניה שביצע על חלקה 28, התיישנה על שני מרכיביה.


9.
סוף דבר

אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה מחמת התיישנות, ומחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ כולל, לתשלום תוך 30 יום מיום קבלת

פסק דין
זה.


ניתן היום,
כ"ו תמוז תשע"ד, 24 יולי 2014, בהעדר הצדדים.














תמר בית משפט שלום 11220-04/09 עירית מעלות תרשיחא נ' עזאת יחיא היב (פורסם ב-ֽ 24/07/2014)