פסקי דין על נעים סופר | פסקי דין על המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" | פסקי דין על עוה"ד בן יצחק |

9367-01/12 א     07/07/2014




א 9367-01/12 נעים סופר נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול", עוה"ד בן יצחק








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 9367-01-12 סופר נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"




לפני כבוד השופטת אורלי מור-אל



התובע



נעים סופר



נגד


הנתבעת



המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"




מטעם התובע: עוה"ד בן יצחק
מטעם הנתבעת: עוה"ד קרויטרו




פסק דין



1.
התובע, יליד 1/3/1935, נפגע בתאונת דרכים שאירעה בתאריך 29/10/2009. בפני
י תביעתו לפיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").
2.
משהוצג אישור מאת משרד הרישוי אודות תקפות רישיון הנהיגה של התובע במועד התאונה, אין מחלוקת בין הצדדים על חבות הנתבעת לפצותו (ראה פרוטוקול מיום 6/7/14, עמ' 11, שורות 17-18). המחלוקת בין הצדדים מתייחסת, אפוא,

לשאלת גובה הפיצוי המגיע לתובע.
הפגיעה והנכות הרפואית
3.
התאונה ארעה עת נסע התובע על קטנוע בבעלותו ונפגע על ידי רכב. כתוצאה מהתאונה נפל התובע והובהל לבית החולים. בבדיקה נמצא חתך בגודל 2 ס"מ במצח משמאל.
c.t
ראש הראה דמם תת עכבישי מועט פריאטלי שמאלי ובצילום כף יד ימנית נמצא שבר ריסוק של הגליל המקורב באצבע 5. המצח נתפר והאצבע גובסה (ר' דו"ח חדר מיון מיום 20/10/09). ביום 22/11/2009 הוסר הגבס והתובע הופנה לטיפולי פיזיותרפיה.
4.
ד"ר אגסי, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, ציין בחוות דעתו, כי בשל תזוזה בעצמות השבר הוצע ניתוח אוסטיוטומיה לתיקון העיוות בגליל המקורב שעלותו 6,000 ₪ , אך התובע נמנע מהניתוח ובנסיבות אלה, נותר התובע עם עיוות הגליל המקורב באצבע 5 בכף יד ימין, הגבלת תנועות הפרקים הקטנים של אצבע 5, כמו כן, בעת קמיצת אגרוף, המרחק בין קצה אצבע 5 לכף היד הינו 6 ס"מ. המומחה קבע את נכותו של התובע בשיעור של 10% נכות צמיתה, בהתאם לסעיף 44 תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956,
המפנה לסעיף 43 (4).

כמו כן, קבע המומחה נכויות זמניות כדלקמן: מיום 29/10/09 עד יום 15/12/09 – 100% נכות; מיום 15/12/09 עד יום 1/1/10 – 80% נכות; מיום 1/1/10 עד יום 1/2/10 – 30% נכות; מיום 1/3/10 נכות לצמיתות 10%. המומחה ציין, כי התובע מוגבל בעבודות פיזיות מאומצות ביד.
5.
המומחה לא נחקר על חוות עדתו,
ואין חולק על הנכות הרפואית אלא על השפעתה בלבד, שכן התובע טוען, כי נגרמה לו נכות תפקודית משמעותית ואילו הנתבעת חולקת על טענה זו.
6.
בתצהירו, בעדותו וכן בדברים שנשא בעת ישיבות קדם המשפט שהתקיימו בתיק, חזר והדגיש התובע את הסבל והנזקים שחווה כתוצאה מן התאונה, נזקים המצדיקים לטעמו פיצוי משמעותי, גם בהתחשב בתעריפי הביטוח שהוא משלם. כן הדגיש התובע את המגבלות התפקודיות מהן הוא סובל עקב התאונה. כתוצאה מהתאונה ומהפגיעה בידו הימנית, לטענת התובע, הוא סובל מקושי בתפקוד ביד ימין, קיים עיוות הצורה של האצבע והוא אינו יכול לכופף את האצבע. התובע הוסיף, שהוא מתקשה בנשיאת חפצים ובביצוע כל פעולה הכרוכה במאמץ פיזי. התובע אף חזר והדגיש שהוא סובל מכאבים ורגישות בשל הפרשי חום וקור ואינו יכול להשתמש ביד כבעבר טרם התאונה.
7.
בחקירתו הנגדית, לא הכחיש התובע את מצבו הרפואי קודם לתאונה, כמי שסבל מכאבי גב, בברכיים, שבר בעצמות הכתף, חבלה בקרסול ועקמת ואולם טען, כי למרות כל זאת היה בריא וכי הפגיעה באצבע עשתה שינוי של ממש. התובע אישר שהוא ממשיך לנסוע בקטנוע וכי הוא משתמש ביד הימנית במהלך הנסיעה על מנת לאחוז את ידית הקטנוע ואולם לטענתו הוא עושה כן על אף שהוא סובל מכאבים, שכן אין לו ברירה. במהלך עדותו, כאשר הוגש לתובע בקבוק מים, תפס את הבקבוק בידו הפגועה והניחו על השולחן. התובע הוסיף, כי המגבלה ביד גורמת לו קושי ברחצה וחזר והציג לבית המשפט את ידו תוך שהוא מצביע על כך שהזרת שלו עקומה כתוצאה מן השבר שלא התאחה היטב.
8.
הנתבעת מדגישה מצדה את מצבו הפיסי של התובע קודם לתאונה, וטוענת כי ככל שקיימת השפעה של נכותו על כושר תפקודו כי אז היא זניחה.
9.
בנסיבות המקרה שלפניי בהיות התובע אדם מבוגר וכפי שעולה מחוו"ד המומחה וגם מטענות הנתבעת עצמה, סבל מכאבים ותחלואים טרם התאונה, המגבלה שנוספה לתובע בכף ידו, אשר גם לפי חוות דעת המומחה מקשה עליו לבצע עבודות מאומצות, גורמת להחמרת מצבו ומקשה עליו. על אף האמור, לא ראוי להפריז בחומרת הפגיעה, שכן עולה מעדותו של התובע, כי הוא ממשיך לעשות את אשר עשה קודם לתאונה, גם אם הדבר כרוך בכאבים וניתן היה להתרשם במהלך עדותו כי הוא אכן מסוגל לכופף את היד, לאחוז חפץ ולבצע את הפעולות הנדרשות מבחינתו, הגם שכאמור תנועתו מוגבלת במידה מסויימת והדבר מסב לו כאב מסויים וחוסר נכות.
10.

בהתחשב בכל אלה; בשקלול הפגיעה וטיבה, גילו ומצבו של התובע ובהתבסס על הראיות שהוצגו והעובדות שהוכחו (ואלו שלא הוכחו) מצאתי לקבוע כי שיעור השפעת נכותו כל כושר תפקודו הכללי היא כגובה נכותו ובשיעור 10% נכות.

ראשי הנזק

הפסדי שכר בעבר ואבדן כושר ההשתכרות
11.
התאונה ארעה עת היה התובע בן 74, אף שהתובע טען בתצהירו כי במועד התאונה עבד והתאונה פגעה בעבודתו, ראש נזק זה לא כומת בתצהיר ונזנח בסיכומי התובע. מעדות התובע עלה שהוא מתפרנס מתגמולי הביטוח הלאומי ופנסיה. בנסיבות אלה, אין לפסוק פיצוי בראש נזק זה.

עזרת הזולת
12.
התובע טען, כי לאחר התאונה היה מגובס במשך כחודש ימים, כמו כן נקבעו לו נכויות זמניות לתקופה לא מבוטלת, כאשר במהלך אותה תקופה וגם כיום הוא נזקק לעזרת מטיבים. בעדותו, השיב התובע כי בנו מתגורר עמו עם אשתו וילדיו וכי כאשר היה צורך, בתו באה לעזור אך סירב להשיב לגבי כמות הפעמים שהגיעה לעזור והפעולות שעשתה.
13.
לגבי העבר, אין ספק, כי התובע נפגע בתאונה וכי לאחריה היה בתקופת אי כושר מסויימת, בין היתר, כמפורט בחוו"ד המומחה. סביר, כי בתקופה זו, ובתקופה בה נדרש לטיפולי פיזיותרפיה נדרש לעזרה מוגברת של בני משפחה. בגין עזרה זו, זכאי התובע לפיצוי המוערך על ידי בסכום של 6,000 ₪, בין היתר בהתחשב בנכויות הזמניות שנקבעו ובפרק הזמן שעבר מאז התאונה.
14.
אשר לעתיד, ללא ספק, קיימת השפעה תפקודית מסויימת לנכות. מדובר בפגיעה ביד דומיננטית שמקשה על התובע לבצע עבודות פיזיות מאומצות, כאשר בשל גילו ומצבו של התובע יתכן שהפגיעה תלך ותגדל ככל שיתגבר. על פי לוחות סטטיסטיים לתובע תוחלת חיים של עוד 8.7 שנים בנסיבות אלה אני רואה לפסוק לתובע בגין עזרת הזולת לעתיד פיצוי בגובה 9,000 ₪.
הוצאות רפואיות
15.
התובע מטופל בקופת חולים, וללא ספק עיקר הוצאותיו מכוסות שם. התובע טופל בטיפול פיזיותרפיה, בתצהירו טען כי הטיפולים כללו 6 טיפולים של תרגילים פסיביים ומתיחות, 12 טיפולים של תרגילים פרטניים, 14 טיפולים אמבטיה מערבולת, 3 טיפולים בפרפין, כאשר פורטו בתצהירו 17 מועדים בחודשים דצמבר 2009 עד פברואר 2010 בהם נערכו הטיפולים. התובע טען, כי השתתף כמקובל על פי תעריפי קופת החולים בכל ההוצאות שהיו ואולם לא הובאו ראיות, כי אכן נדרש לשלם תשלום כלשהו.
16.
ב"כ הנתבעת, טען, כי על פי חוק בריאות ממלכתי תשנ"ד-1994, והתקנות, התובע לא נדרש לשלם אף לא השתתפות עצמית, כמי שנפגע בתאונת דרכים.
17.
בנסיבות העניין, ומתוך הנחה, כי נגרמו הוצאות מסויימות ואף עשויות עוד להגרם כמו היטלים בשל ביקורי רופאים שהם בין היתר בגלל התאונה, השתתפות עצמית ברכישת תרופות שאינם בסל או אביזרים רפואיים, רכישת תרופות ללא מרשם, וטיפולים נוגדי כאב נפסק סכום גלובאלי לעבר ולעתיד של 2,000 ₪.

ניידות
18.
התובע טוען להוצאות בגין נסיעות בתקופה בה היה מגובס, לאחר מכן לצורך טיפולים פיזיותרפיים ואף בתקופה מאוחרת יותר.
19.
ב"כ הנתבעת, בהגינותו לא חלק על כך שנגרמו הוצאות ניידות, אולם ביקש שלא להגזים ולפסוק בפרופורציה.
20.
בנסיבות העניין, מתוך התחשבות בנכויות הזמניות שנקבעו לתובע, לעובדה כי בתקופה זו לא יכל לנהוג בקטנוע, כי נזקק למוניות ונגרמו לו הוצאות מסויימות אני פוסקת בראש נזק זה סכום גלובלי לעבר ולעתיד בגובה 3,000 ₪.

נזק לא ממוני
21.
בהתאם לתקנה 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976

ולשיעור הנכות מגיע הפיצוי בראש נזק זה לסכום של 10,430 ₪.
22.
על מנת להפיס את דעת התובע, שניתן היה להתרשם כי הוא חש שנזקיו גדולים הרבה יותר למצער בהיבט של הנזק הלא ממוני שנגרם לו, אני רואה לציין כי החוק גודר את גובה הנזקים שניתן לפסוק בתביעה על פי חוק הפיצויים ומשכך לא ניתן לחרוג מן הסכום הקבוע בחוק.


סוף דבר

23.
התביעה מתקבלת.

סה"כ נזקי התובע הם כדלקמן:
15,000 ₪

עזרת צד ג'
2,000 ₪

הוצאות רפואיות
3,000 ₪

ניידות
10,430 ₪
נזק לא ממוני
סה"כ: 30,430 ₪.

24.
הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 30,430 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד כדין וכן אגרה כפי ששולמה בתוספת הצמדה מיום התשלום. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום וישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין.

ניתן היום,
ט' תמוז תשע"ד, 07 יולי 2014, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 9367-01/12 נעים סופר נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול", עוה"ד בן יצחק (פורסם ב-ֽ 07/07/2014)