פסקי דין על נח חיים נחמיאס

2270-02/14 פלא     25/07/2014




פלא 2270-02/14 מדינת ישראל נ' נח חיים נחמיאס








בית משפט השלום לתעבורה בירושלים



פל"א 2270-02-14 מדינת ישראל
נ' נחמיאס




בפני

כב' השופטת מרים קסלסי


בעניין:

מדינת ישראל



המאשימה


נגד


נח חיים נחמיאס


ע"י ב"כ עוה"ד חני דוד
(סנגוריה ציבורית)
הנאשם

הכרעת דין
מבוא
1.
הנאשם הועמד לדין בעבירה של נהיגה בשכרות, מכוח הימצאות בדגימת השתן שנתן, תוצר חילוף חומרים של החומר הפעיל בקנביס (149

ng/ml
)– דבר המעיד על שימוש בקנביס. עבירות על סעיף 26(3) לפקודת התעבורה יחד עם סעיף 64(ב)(2) לפקודה (ראה החלטה על תיקון כתב אישום כמבוקש על ידי המאשימה, מיום 8/5/14 ו-14/5/14).

2.
טענות ההגנה היו כדלקמן:
·
לא נוצר חשד סביר המקנה זכות בדין לדרוש בדיקת שתן מהנאשם.
·
בדיקת השתן לא הוחזקה בתנאי קירור ולכן אין לייחס לתוצאות כל מהימנות.
·
המשטרה לא פעלה על פי הנוהל, לענין מסירת הדגימה בהקדם האפשרי, מילוי טפסים, ביצוע בדיקת מאפיינים והסבר השלכות משפטיות למקרה של סירוב הנאשם ליתן בדיקה.

דיון והכרעה

התנאים בהם נשמרה המבחנה לא פגמו במהימנות התוצאות

3.
אסיר מהשולחן את הטענה השניה ואומר בקצרה, כי לאחר חקירת ד"ר גופר ולא בפעם הראשונה, בענין התנאים בהם נשמרת המבחנה על ידי המשטרה, עד הגעתה למעבדה, הרי שעל פי חוות דעתו המלומדת, עתירת הניסיון, ואשר לא נסתרה בעדות מומחה אחר, שמירת המבחנה בארון המוצגים של המשטרה למשך פרק זמן ארוך בלא קירור אין בה כדי לפגום במהימנות הבדיקה וכך בין היתר אמר:
"כמומחה לא נוצר קנביס בשתן יש מאין גם אם הדגימה תשב בשמש במשך שנה" (פרו' עמ' 5 ש' 5).

אפנה בענין דומה לתת"ע (ים) 681-01-12 מדינת ישראל
נ' טרמבק, אם כי שם דובר על מבחנת דם לבדיקת אלכוהול שאף היא לא נשמרה בקירור, אלא לאחר שהגיעה למעבדה.

קיומו של "חשד סביר"

4.
עיקר טענות ההגנה נסבו סביב השאלה האם בנסיבות האירוע נוצר חשד סביר שהצדיק את דרישת השוטרים מהחשוד/הנאשם לבצע בדיקת שתן.
5.
בפני
העידו שלושה שוטרים: זריקי מוחמד, זיידאן סייף וציון מועלם אשר רשמו מזכרים ונחקרו עליהם בפני
.

·
מוחמד זריקי
(עת/6) מפקד מחסום "עין יעל" רשם במזכרו (ת/10) כדלקמן: "...זיהיתי בשעה 18:20 את הנהג הנ"ל...שהיה ברכב לבד...עצרתי אותו לבדיקה ומהבדיקה אין לו רישיונות ואין מסמך מזהר דירבתי איתו הרחתי ריח חזק של אלכוהול שיוצא מתוך פיו כשהוא מדבר איתי...קראתי לניידת אתן 532 ציון מועלם וזידאן סיף שהגיעו למקום ולקחו המשך טיפול". לציין כי ההעברה לשוטרי התנועה נועדה גם לבדוק את החשד של נהיגה בזמן פסילה, לאור בדיקתו של השוטר זריקי במסוף, חשד שהסתבר כלא נכון.

·
זידאן סייף

עת/4 ערך מזכר (ת/6) והעיד בפני
כדלקמן: "כשהגעתי דובר על נהג פסול, היה נראה לי עם עיניים אדומות והריח אלכוהול. היה חשד סביר שהוא עישן סמים. ש. מה גרם לך לחשוד שהוא השתמש בסמים? ת. לפי ההתנהגות שלו במחסום, הזמין את החברים שלו ומשך אותי יותר מדי זמן, התגובה היתה לא לענין. ש. למה הכוונה התגובה לא לענין? ת. כל מיני שאלות שהייתי שואל אותו והוא משיב לא לענין. אחרי שיצא אזהרה בנשיפון זה חיזק לי שיש חשש לשימוש בסמים" (פרו' עמ' 10 ש' 10-17)
בחקירה נגדית נשאל מדוע לא שחרר הנאשם לאחר שבנשיפון יצאה "אזהרה", תשובתו היתה: "עדיין היה לי חשד סביר ועיניו היו אדומות וכן התנהגותו" (עמ' 11 ש' 20).
חשדו של השוטר כי הנאשם נוהג תחת השפעת סמים הועלה על הכתב במזכרו. עוד נרשם במזכר כי הנאשם "דיבר בטלפון עם עורך דין בשם מיכאל והוא (הנאשם-מ.ק.) טען כי מעשן גראס אבל זה היה לפני שבועיים שלוש"

·
רס"ב ציון מועלם
(עת/3) שהגיע למקום יחד עם השוטר זידאן סייף רושם במזכרו כי לנאשם בוצעה בדיקת נשיפון והתשובה היתה "אזהרה" . עוד הוא רושם בזכרון הדברים (ת/5) כי הנאשם אמר לו ש"בעבר לפני שבועיים הוא עישן גראס" והנאשם שאל האם בשל כך תצא תשובה חיובית בבדיקת השתן. נמסר לנאשם כי הוא אינו יודע ושוטרי ימ"ר עוזי או חיים בן יאיר יסבירו לו את כל הנסיבות ווהוא יחליט. באותה נסיעה התייעץ הנאשם עם "מיכאל".

6.
לאחר שמיעת העדים וקריאת מזכריהם של שלושת השוטרים אני קובעת כי התעורר חשד סביר להיות הנאשם תחת השפעת סמים, בעת שנהג, וכי חשד זה הקנה להם את הזכות לדרוש בדיקת שתן מהנאשם.
7.
משהסכים הנאשם לבדיקה ולאחר שגם התייעץ עם עו"ד, איני מוצאת כל פסול בבדיקתו ובממצאיה ועל כן אני מגיעה למסקנה כי עובדות כתב האישום הוכחו על ידי המאשימה כדבעי, מעל לספק סביר.
8.
הפסיקה שהציגה הסנגורית השואבת כוחה מ"הלכת בן חיים" (רע"פ 10121/09) מתייחסת לתוצאות חיפוש לא חוקי שבוצע לנאשמים, כאשר החיפוש הלא חוקי הניב ראיה חפצית שעוררה חשד סביר לשימוש בסמים והשאלה שנשאלה אם הראיה פסולה ועמה החשד.
פסיקה זו אינה רלוונטית לנסיבות המקרה שלפנינו, כאן החשד בדבר שימוש בסמים נוצר בלב שלושה שוטרים, מצורת התנהגותו של הנאשם, אופן דיבורו ותשובותיו ועיניו האדומות ולא מחיפוש בלתי חוקי. הטענה כי אין די בסממנים שהעלו השוטרים כדי לבסס חשד סביר אינה מקובלת עלי.
9.
נכון הדבר כי עיניים אדומות יכולות להיות כתוצאה מחוסר שינה, מחלת עיניים, שימוש בעדשות מגע וכו'. דיבור איטי המאפיין אנשים המצויים בהשפעת סמים או אלכוהול (צורת דיבור שזכיתי אף אני לשמוע מהנאשם בעת שהעיד בפני
ואני מניחה שלא היה שיכור או מסומם, משום שלווה על ידי מדריך המוסד השיקומי בו שוהה), יכול שיהיה גם הדיבור הטבעי שסיגל לעצמו הנאשם.

העובדה כי לכל סממן כשלעצמו יכול להיות הסבר אחר, מלבד שימוש בסמים או אלכוהול, לא מבטלת את היווצרות החשד הסביר אצל השוטר בשטח. בסך הכל מדובר בחשד,
שאינו מהווה ראיה לביצוע עבירה כלשהי, אלא מנגנון חוקי המאפשר המשך טיפול ובדיקה יסודית יותר של החשד והחשוד.

10.
למאפייני התנהגותו של הנאשם בשטח נוספה הודאתו שניתנה לאחר שהתייעץ עם עו"ד, כי השתמש בסמים שבועיים קודם לכן.
כל דבר שנאמר או נעשה על ידי החשוד, בטרם בוצעה בדיקת השתן, יכול להצטרף ולחזק את החשד הסביר. במקרה הנוכחי התגבש חשד סביר בזירה שהתגבר בעת הנסיעה בניידת בדרך לאת"ן ובטרם נבדק.

בענין הודאת נאשם היוצרת חשד סביר המצדיק דרישה לבדיקת שתן, אפנה לשני מקרים:
פ"ל (ת"א) 3829-12-10 מדינת ישראל
נ' שריג מיום 22/12/11 ו פ"ל (ים) 34-05-11
מדינת ישראל
נ' משני

מיום 22/3/13.


אי מילוי אחר נהלי המשטרה
11.
הסנגורית הפנתה לנוהל המשטרתי 02.232.03 אשר מנחה את השוטרים כיצד לפעול, בהתאם לחוק, בעבירות שכרות בנהיגה וטענה כי הפרתו מחייב זיכויו של הנאשם. אכן, בכל הנוגע לחשד בגין נהיגה תחת השפעת סמים, ישנם שוטרים שאינם ממלאים טופס מאפיינים ואינם מחתימים את הנאשם על טופס ובו הסכמה להיבדק והצהרה כי הוסבר לו מטרתה והשלכות סירובו, אם יסרב. יחד עם זאת, איני רואה במחדל זה פגיעה בזכויות הנאשם הספציפי שלפני. אי ביצוע בדיקת מאפיינים, שאני משוכנעת כי היה נכשל בו, מנע מהמאשימה להאשימו בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, ואילו אי הסבר לגבי ההשלכות המשפטיות לסירובו להיבדק – אינו רלוונטי לנאשם שהסכים להיבדק והתייעץ עם עו"ד קודם למתן הסכמתו.
12.
לו למשל, היה נקבע כי לא נוצר חשד סביר לדרישה להיבדק, או אז היה מקום לדון במשמעות הסכמתו של הנאשם להיבדק. כאמור, כאשר נוצר חשד סביר המקנה דרישה חוקית להיבדק, סירובו של הנאשם היה מהווה עילה להרשעתו בנהיגה בשכרות מכוח סירובו, כך שבמקרה הנוכחי כל תועלת לא היתה צומחת לנאשם לו היה מסרב. לא כל מחדל או חריגה מנוהל יכול להביא לזיכויו של הנאשם – יש לבחון את מידת השפעת הפגם על זכויות הנאשם והגנתו. על הבנת מטרת הבדיקה על ידי הנאשם ראה עדותו של הנאשם, עמ' 16 ש' 22-28.
בעפ"ת (ים) 26157-06-13 משני נ' מ"י מיום 10/10/13 – כב' הש' אמנון כהן דחה
הערעור והסכים עם קביעתי כי מקום שהתעורר חשד סביר המקנה זכות לדרוש בדיקת שתן והחשוד מסכים לבדיקה, אין משמעות לאי קבלת ההסבר מה ההשלכות המשפטיות לסירוב. אגב באותו מקרה החשד הסביר נוצר מסיגריה מגולגלת שתוכנה לא הוכח ומהודאתו של הנאשם עצמו, שעישן חשיש בבוקר.


עדותו של הנאשם לא עשתה רושם מהימן

13.
הנאשם טען כי מדובר בעישון פאסיבי מהגראס הרפואי שאחותו החולה היתה נוטלת, כשהוא היה לצידה - טענה מופרכת שהסנגורית לא ההינה לטעון בסיכומיה, נוכח ריכוז תוצרי החילוף שנמצא בבדיקת השתן, שרחוק מאוד מהריכוז שנמצא בד"כ בעישון פאסיבי.

אין לי ספק נוכח תוצאות הבדיקה כי הנאשם עישן קנאביס בסמוך לבדיקתו, כמה סמוך, אין לכך תשובה חד משמעית ואין הכרח לקבוע זאת, אך בוודאי שלא היה זה בשנת 2004 או לפני "חודש" (ש' 21 בהודעתו במשטרה) וכנראה שגם התשובה שעישן לפני שבועיים שלושה (כפי שאמר בניידת וכפי שרשמו השוטרים) לא לגמרי מדויקת בלשון המעטה.
אגב הכחשתו של הנאשם כי אמר שעישן לפני שבועיים, נסתרת לא רק על ידי עדויות השוטרים והמזכרים שמלאו, אלא גם מכוח חתימתו של הנאשם על דו"ח העיכוב (ת/7) – שם נרשם מפיו: "אני עישנתי אולי לפני שבועיים גראס" וההזדמנות שלו לתקן מה שנכתב, אם לא היה נכון.

14.
גם הכחשת הנאשם כי שתה אלכוהול, אינה מתקבלת על דעתי, לאור עדויות השוטרים כי ריח אלכוהול נדף מפיו. הנאשם הודה בפני
כי נמצא מזה 3 חודשים (לאחר כתב האישום) במוסד לגמילה מאלכוהול ובעברו ניסיון גמילה נוסף. אמנם אין בכך כדי להוות ראיה
לשתיית אלכוהול סמוך לנהיגתו, וממילא הרשעתו אינה מבוססת על אלכוהול, אך יש בהכחשתו כדי ללמד על חוסר מהימנות ורצון להרחיק מעליו כל חשד.

15.
מיותר לציין כי אף אחד מחבריו של הנאשם שבילה עמם קודם להגעתו למחסום ושחלק מהם הגיע לקריאתו, לא הובא להעיד, לא על שתייה/אי שתיית אלכוהול ולא על אי שימוש בסמים, באופן שישווה אמינות לעדותו. כידוע, אי הבאת עדים שבשליטת צד למשפט פועלת לרעתו. במצב דברים זה לא נסתרו עדויות השוטרים בדבר קיומם של מאפיינים היוצרים חשד סביר, לרבות ריח אלכוהול ואני מקבלת עדותם כפשוטה.

לסיכום
16.
לאחר שהתרשמתי ודנתי בראיות שהוצגו בפני
, אני מגיעה למסקנה כי המאשימה עמדה בנטל הראיה המוטל עליה: התעורר חשד סביר לשימוש בסמים אצל שלושה שוטרים, חשד זה התחזק בהודאת הנאשם, עוד בטרם נבדק, הדרישה לבדיקת שתן חוקית, ממצאי הבדיקה מהימנים ומעידים על שימוש בקנאביס.
אין מחלוקת כי הנאשם נהג סמוך למתן בדיקת השתן ולכן אני מרשיעה אותו בעבירת נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) יחד עם סעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961.

טיעונים לעונש יישמעו ביום שתואם לשימוע הכרעת דין - 17/9/14 שעה 12:30.

נוכחות הנאשם חובה.

ניתנה היום,
כ"ז תמוז תשע"ד , 25 יולי 2014, בהעדר הצדדים












פלא בית משפט לתעבורה 2270-02/14 מדינת ישראל נ' נח חיים נחמיאס (פורסם ב-ֽ 25/07/2014)