פסקי דין על עזבון המנוחה גדיר אבו עסב (חמיידאן) | פסקי דין על מוחמד חמיידאן | פסקי דין על פאטמה חמיידאן | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח בע"מ

49299-01/12 א     14/07/2014




א 49299-01/12 עזבון המנוחה גדיר אבו עסב (חמיידאן), מוחמד חמיידאן, פאטמה חמיידאן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 49299-01-12 אבו עסב (חמיידאן) ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט
עבאס עאסי

תובעים

1
.
עזבון המנוחה גדיר אבו עסב (חמיידאן)

2
.
מוחמד חמיידאן

3
.
פאטמה חמיידאן
ע"י ב"כ עו"ד יוסף מאיר אלבז


נגד


נתבע
ת

מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אריה כרמלי ואח'



פסק דין


תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
(להלן: "חוק הפלת"ד").

רקע כללי
1.
תובע 1 - עיזבונה של המנוחה, גב' גדיר אבו אסד חמידאן ז"ל, ילידת 15.2.1969 (להלן: "המנוחה"), אשר נפטרה בתאונת דרכים שאירעה ביום 23/7/2010 כאשר נהגה ברכב.

תובע 2 הינו אביה של המנוחה. תובעת 3, ילידת 1938, הינה אמה של המנוחה.

הנתבעת הינה חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה בביטוח חובה את הרכב שבו נהגה המנוחה בעת התאונה.

2.
התביעה כוללת את תביעת העיזבון של המנוחה ואת תביעת התובעת 3 כנפגעת משנית, או עקיפה, על פי הלכת

אל-סוחה
.

אין מחלוקת בשאלת החבות אלא אך בשאלת הזכאות לפיצויים ושיעורם.

תביעת העיזבון
הפסד הכנסות בשנים האבודות
3.
בעת התאונה, התובעת הייתה פרודה מבעלה מזה שנתיים ומתגוררת אצל הוריה; לתובעת אין ילדים או תלויים אחרים; לפיכך הוסכם כי אובדן ההשתכרות בשנים האבודות ייערך לפי 30% מהפסד הכנסותיה של המנוחה בשנים אבודות, כנפגעת ללא תלויים, בהתאם ל- ע"א 10990/05

פינץ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

(פורסם בנבו).

4.
מחומר הראיות עולה כי התובעת עבדה בעבר כתופרת ושכרה עמד על השכר הממוצע במשק לערך; היא פוטרה מעבודתה בשנת 2003; בשנת 2005 היא התחתנה; שנתיים לפני פטירתה היא נפרדה מבעלה ועברה להתגורר אצל הוריה; עד לפטירתה היא לא עבדה ולא השתכרה.

5.
לטענת התובעים, המנוחה עזבה את עבודתה לנוכח נישואיה והיא התכוונה לחזור לעבודה לאחר שנפרדה מבעלה ואף חיפשה עבודה.

6.
מנגד נטען על ידי הנתבעת כי, התובעת נפלטה משוק העבודה בשנת 2003, שנתיים לפני מועד נישואיה וללא קשר אליהם, ולא שבה לשוק העבודה במשך 7 שנים, עד לפטירתה; אילו היה בכוונת המנוחה לשוב לעבודתה, היא הייתה עושה זאת במהלך השנים ממועד פיטוריה ועד למועד נישואיה, או בשנתיים לפני מותה, מהמועד שבו היא שבה להתגורר עם הוריה ועד ליום מותה בתאונה.

7.
בנסיבות העניין, סבורני כי לתובעת היה פוטנציאל השתכרות ערב פטירתה, אולם בשים לב לעובדה שהיא לא השתלבה בשוק העבודה במשך 7 שנים, מיום פיטוריה ועד ליום פטירתה, סביר להעמיד פוטנציאל השתכרות זה על שכר מינימום, בסך של 4,300 ₪. לפיכך, יש לפסוק לעיזבון בגין הפסד הכנסות בשנים אבודות לעבר, סך של 70,200 ₪ כולל ריבית מאמצע התקופה; ולעתיד סך של 246,700 ₪; סה"כ הפסדי השתכרות בשנים אבודות: 316,900 ש"ח.

נזק לא ממוני
8.
בהתאם לתקנה 4 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון

) השתל"ב-1970
, זכאי העיזבון ל-75% מהסכום המקסימלי, סה"כ: 46,200 ₪ במעוגל.

הוצאות קבורה ולוויה
9.
בנסיבות העניין, סבורני כי סביר לפסוק בגין ראש נזק זה סך של 15,000 ₪.

התובעת 3
10.
כאמור, התובעת 3 מבקשת לבסס את תביעתה על זכותה לפיצוי כנפגע משני, או עקיף, בהתאם להלכת

אלסוחה
שנקבעה ב- רע"א 444/87
אלסוחה נ' עזבון המנוח דהן ז"ל
,
פד"י מד(3) 397.

כידוע, הלכת
אלסוחה

קבעה בפעם הראשונה את זכאותו של הנפגע המשני, שניזוק בעקיפין מעוולה שגרמה במישרין נזק לאדם אחר, בגין פגיעה נפשית שסבל כתוצאה ממנה.

על פי הלכת
אלסוחה
, נפגע עקיף נדרש, מעבר להוכחת יסודות עוולת הרשלנות על פי מבחן הצפיות הידוע, לעבור ארבע מסננות נוספות, אשר משקפות קונקרטיזציה של שיקולי חובת הזהירות הנוגעים לניזוקים העקיפים. תנאים אלה כוללים:
"ראשון – הניזוק המשני הינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה של הניזוק העיקרי, הגם שישנה אפשרות, במקרים חריגים וראויים, לפצות גם נפגע אחר; שני – על הניזוק המשני, ככלל, להתרשם בעצמו מן האירוע, אולם לא נשללה על הסף זכותו של קרוב שהתרשם מן האירוע מכלי שני ונזקו היה צפוי בנסיבות העניין; שלישי – הדרישה של קרבה במקום ובזמן בין היווצרות נזקו של הניזוק המשני לבין הפגיעה בניזוק העיקרי. דרישה זו זכתה לפירוש גמיש; נקבע שאין לשלול את האפשרות שנזק שהתהווה הרחק מזירת האירוע, בחלוף זמן, או כתוצאה מחשיפה מתמשכת להבדיל מהלם מיידי, יהא גם הוא בר-פיצוי. התנאי הקובע – כך נקבע – הינו קיומה של קירבה סיבתית; רביעי – נדרשת פגיעה נפשית חמורה, אשר עולה כדי מחלת נפש (פסיכוזיס) או הפרעת נפש (נוירוזיס) שיש בהן משום נכות ניכרת (באחד המקרים נפסק כי אין די בנכות נפשית בגובה 15% ובעניין אחר נפסק כי די בנכות נפשית בגובה 20%). פגיעה מסוג זה לא ניתן להוכיח אלא באמצעות חוות דעת רפואיות .....
הנוקשה מבין סייגי הזכאות, כפי שנוסחו בפרשת אלסוחה, הוא הסייג הנוגע לעוצמת הנזק וטיבו. בעוד כללי הקירבה השונים המוצעים בפרשת אלסוחה מאופיינים בגמישות מסויימת, המאפשרת בעתיד הרחבה של חוג הזכאים, הרי שהסייג לעניין עוצמת הנזק – ככל שמדובר בנזק נפשי – פורש באורח נוקשה ודוגמאטי" (ההדגשה שלי .ע.ע).
ש"א 754/05
לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק
, (5/6/2007), פסקה 18.

11.
בנסיבות המקרה סבורני כי אף שהתובעת 3 יכולה לקיים את שלושת התנאים הראשונים, היא אינה עומדת בתנאי הרביעי הנוגע לעוצמת הנזק וטיבו.

כפי שצוין והובא לעיל, בפרשת
לבנה לוי
, חזר בית המשפט והדגיש כי התנאי הרביעי בדבר עוצמת הנזק וטיבו, הוא הנוקשה מבין תנאי הזכאות על הלכת
אלסוחה
. הטעם לכך כפי שצוין ב

פסק דין

אלסוחה

הינו משום ש- "
פגיעות נפשיות קלות ערך הן ענין של יום ביומו במציאות חיינו, ועל האדם להתגבר עליהן בכוחות עצמו. פגיעות אלה, כגון צער כאב וכעס, הן, מטבע הדברים, זמניות וחולפות מאליהן ואף אם אינן חולפות, אינן צריכות לזכות בפיצויים. בדרך כלל אין הצדקה להטיל על המזיק אחריות בגינן, מחד גיסא, ואין גם הצדקה לרתום את המערכת המשפטית לשם כך, מאידך גיסא
" (עמ' 436 לפס"ד
אלסוחה
).

לבדיקת התובעת והערכת נכותה הנפשית מונתה מומחית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר רמונה דורסט. בחוות דעתה מציינת ד"ר דורסט בפרק תלונות התובעת:
"מאז מותה של גדיר, האם סובלת מקשיי שינה קשים, אינה נרדמת גם לא עם תרופות מיישנות שקיבלה מרופא המשפחה (אלטרולט – 10 מג'). חושבת ביום ובליל על הבת ורואה את המראה האחרון שנחרט בזיכרונה. אין חלומות על הבת – הייתה רוצה לחלום עליה ולראות אותה שוב, ולו בחלום. תפקודה בבית התדרדר, כלתה הגרה עמה עושה את עבודות הבית והבישול. מצב רוחה של פאטמה ירוד מאז השכול, איבדה את שמחת החיים והסבלנות – גם לנכדיה, אם כי, הנכדים הם עדיין מקור ההנאה היחיד שנותר".

בפרק הבדיקה מציינת ד"ר דורסט:
1.
"

שיתפה פעולה בבדיקה, בכתה תוך תיאור המראה של בתה במותה. האפקט הוערך כדיכאוני במידה קלה, לא חרדתי.
2.
הלך החשיבה סדור, אין הפרעות בתוכן החשיבה או בתפישה החושית (פרצפציה).
3.
התובנה למצבה טובה, כושר שיפוטה מלא, ותפקודים קוגניטיביים בגדר התקין." (ההדגשה שלי ע.ע.).

12.
בדיון ובסיכום מציינת ד"ר דורסט:
1.
"עד תאונה המדוברת בה נהרגה בתה, לא נתקלה בקשיים בתחום הנפשי. תפקדה טוב כאם, כאישה וכעקרת בית. גם הבעיות הגופניות לא השפיעו לרעה על מצבה הנפשי.
2.
...
3.
אחר התאונה פיתחה פאטמה תגובה נפשית חריגה של דיכאון בלתי טיפוסי המתבטא גופנית בכאבי ראש ונפשית בקשיי שינה, ירידה בתפקוד, בסבלנות, ביכולת הנאה ובשמחת חיים, ולצד אלה קיימים סימפטומים של זכירה חודרנית פוסט טראומתית הגורמת לה למצוקה נפשית.
4.
הייתה בבדיקה חד פעמית אצל ד"ר איברהים מוראד – נוירו-פסיכיאטר – שהתרשם ממצב של דיכאון והחל אצלה בטיפול תרופתי בפרוזאק (כנגד דיכאון) בשילוב עם אלפרזוליד (להרגעה).
5.
בבדיקה שערכתי התרשמתי שקיים אפקט דיכאוני קל מבחינת חומרתו

והמלווה בבכי וקיימים הסימפטומים הפוסט טראומתיים החודרניים שתוארו ולצד אלה נכות נפשית צמיתה בשיעור של 12% בהתאם לתקנה 34(ב) (2<) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)(תיקון), התשע"ב-2012."
(ההדגשה שלי ע.ע).

13.
סבורני כי חוות דעתה של ד"ר דורסט מדברת בעד עצמה: היא מדברת על
"

מצב דיכאוני במידה קלה, לא חרדתי.. אפקט דכאוני קל מבחינת חומרתו ...".
תיאור זה אינו עונה על הגדרת התנאי הרביעי בהלכת
אלסוחה

בדבר "
פגיעה נפשית חמורה, אשר עולה כדי מחלת נפש (פסיכוזיס) או הפרעת נפש (נוירוזיס) שיש בהן משום נכות ניכרת".

זאת ועוד. סבורני כי תיאור התובעת למצבה לפני ד"ר דורסט, וכמפורט בסעיף 7 לתצהירה מעלה כי, מצבה הנפשי ותחושותיה של התובעת אינם חורגים ממצבו של כל אדם
אשר חווה אירוע קשה ומצער עקב אובדן יקירו.

לנוכח האמור, סבורני כי דין תביעתה של תובעת 3 להידחות.

סוף דבר
14.
העיזבון זכאי לפיצויים כדלקמן:
א. הפסד השתכרות בשנים האבודות
316,900
₪
ב. נזק לא ממוני


46,200

₪
ג. הוצאות קבורה


15,000

₪
378,100
₪

לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 15.34% (כולל מע"מ) והוצאות משפט. הסכום ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

15.
תביעתה של התובעת 3 נדחית. תובעת 3 תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

ניתן היום,
ט"ז תמוז תשע"ד, 14 יולי 2014, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 49299-01/12 עזבון המנוחה גדיר אבו עסב (חמיידאן), מוחמד חמיידאן, פאטמה חמיידאן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/07/2014)