פסקי דין על פאדי טלאל מחאמיד | פסקי דין על עבד אלהאדי פריד מחאמיד | פסקי דין על אחים עומר בנייה | פסקי דין על קשת רעיונות | פסקי דין על אררט חברה לביטוח |

662/98 א     22/07/2004




א 662/98 פאדי טלאל מחאמיד נ' עבד אלהאדי פריד מחאמיד , אחים עומר בנייה בע"מ , קשת רעיונות בע"מ , אררט חברה לביטוח בע"מ




1
בתי המשפט

א 000662/98
בשא 2960/04
בית משפט מחוזי חיפה
22/07/2004
תאריך:
ש' וסרקרוג

בפני
כבוד השופטת:
פאדי טלאל מחאמיד

בעניין:
התובע
- נ ג ד -
המודיעה לצד ג'
1. עבד אלהאדי פריד מחאמיד

2. אחים עומר בנייה בע"מ

3. קשת רעיונות בע"מ

4. אררט חברה לביטוח בע"מ


הנתבעים
- נ ג ד -
1. עבד אלהאדי פריד מחאמיד

2. אחים עומר בנייה בע"מ

3. לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ - פס"ד דחיה 15/9/03

צדדי ג'
בשם התובע: עו"ד מוחמד לוטפי

בשם הנתבע מס' 1: עו"ד מחאמיד סאלח

בשם הנתבעת מס' 2: מר מחאמיד יוסף עומר (בנו של מנכ"ל החברה ומנהל העבודה באתר)
בשם הנתבעות 3 ו- 4: עו"ד אילן אמודאי

פסק-דין
1. התובע יליד 23/8/73, ועובר למועד אירוע התאונה היה חשמלאי מתלמד. התאונה ארעה ביום 20/4/95. באותה עת עסק לטענתו בביצוע עבודות חשמל, בשירותיו של הנתבע מס' 1 (להלן: פריד מחאמיד), בפרוייקט אתר בניה "מול היקב" (להלן: הפרוייקט או פרוייקט הבנייה).
מזמין עבודת הבניה היא חברת קשת רעיונות בע"מ
(להלן: חב' קשת).
חברת קשת חתמה על חוזה לביצוע עבודות הבנייה בפרוייקט עם נתבעת מס' 2 (להלן: חב' אחים עומר). חב' אחים עומר הזמינה ביצוע עבודות חשמל אצל פריד מחאמיד. פריד מחאמיד הוא המעביד של התובע.
לצורך ביצוע עבודות פרוייקט הבניה הוציאה חב' קשת פוליסת ביטוח אצל חב' אררט חב' לביטוח בע"מ (להלן: חב' אררט או המבטחת) פוליסה לביטוח עבודות קבלניות (פוליסה מספר 10400080494, להלן: הפוליסה). בשם המבוטח של הפוליסה נרשם: "קשת רעיונות בע"מ
ו/או קבלני המשנה שלהם ו/או המועצה המקומית זכרון יעקב".

2. במסגרת העבודה האמורה נפגע התובע, ונגרמו לו נזקי גוף. שאלת החבות בינו לבין הנתבעים והצדדים האחרים, לרבות קביעת שיעור הפיצוי לו הוא זכאי בגין התאונה האמורה, נסתיימה בדרך של הסדר פשרה, באופן שהצעת ביהמ"ש נתקבלה על הצדדים.
על פי החלטה שניתנה ביום 13/11/02 נקבע שיעור הפיצוי המגיע לתובע נכון ליום 2/4/02 על 385,000 ₪. סכום זה היה לסכום פסוק כאשר שאלת החבות ככל שהיא מתייחסת לתובע, לרבות אפשרות לשאת באשם תורם, נכללו בגדר הסכום הנ"ל.

סכום זה הוא סכום נטו לאחר ניכויי תגמולי מל"ל. לסכום זה ייווסף שכ"ט עו"ד בצירוף 15% שכ"ט ומע"מ, וכן זכאי התובע להחזר שכה"ט של המומחה מטעמו, לרבות תשלום אגרה על ידי הצדדים האחרים. אגרה אם שולמה על ידי התובע, לא תוחזר לו.
עד כאן ההחלטה שהיא בגדר של פסק-דין חלקי.
3. השאלות שנותרה במחלוקת הן: כיצד יש לחלק את החבות האמורה לרבות שיעור הפיצוי שנקבע בין הצדדים האחרים להליך, ואם חלה על מערכת יחסים זו פוליסת הביטוח שהוצאה על-ידי חב' אררט.
. כדי להשיב על שתי השאלות שהוצגו, יש לעמוד על אופי התאונה ככל שהיא משליכה על קיומה של החבות ועל "חלוקת התפקידים" של כל אחד מן המעורבים בפרוייקט הבנייה, בעת אירוע התאונה. לאחר מכן, נדון בכיסוי הביטוחי, כאשר המחלוקת שם ממוקדת בנושא - זהות המבוטח. הגם שהועלתה טענה בדבר העדר כיסוי ביטוחי, טענה זו דינה להידחות, לאור נסיבות האירוע.
4. התובע כאמור הגיש תביעה נגד מעבידו פריד מחאמיד, נגד חב' אחים עומר, ששימשה קבלן ראשי אצל חב' קשת, יוזמת הפרויקט ומזמינת העבודה. כמו כן צורפה כנתבעת נוספת חב' אררט, אשר הוציאה, כאמור, פוליסה לביטוח עבודות קבלניות בפרוייקט הבניה האמור.

חב' אררט שלחה הודעת צד ג' לפריד מחאמיד וכן לקבלן הראשי חב' אחים עומר, וזאת מאחר שטענה שפוליסת הביטוח אינה חלה במקרה זה, מאחר שאין התובע בגדר של "קבלן משנה של חב' קשת" ו/או של חב' עומר, ואין הפוליסה מכסה קבלן משנה לקבלן משנה, מאחר שמלכתחילה יוחדה הפוליסה לקבלן משנה של חב' קשת בלבד.
טענות הצדדים:
5. התובע , שעבד אצל פריד מחאמיד עבד במשרה חלקית בלבד, בשל לימודיו כהנדסאי. הוא לא היה עובד מיומן ומנוסה בעבודות חשמל. לטענתו, המספריים שהשתמש בהם לא היו מתאימים לחיתוך חוטי חשמל. מכיוון שלא עבר הדרכה ולא ניתן לו הסבר מיוחד או מתאים לא ידע שעליו להשתמש בקטר לחיתוך של אותם חוטים.

לאור האמור, סבור התובע, כי הנתבעים הם האחראיים בלעדית לנזקים שנגרמו לו. הנתבעים הפרו חובה חקוקה בכל הנוגע לבטיחות בעבודה וכן התרשלו במתן הדרכה ראויה הכוללת הסבר על הסיכונים האפשריים, באספקת כלי עבודה מתאימים וכן באספקת אמצעי בטיחות כגון משקפי מגן לתובע.

המעביד פריד מחאמיד טען כי בתקופה הרלוונטית הועסק אצל חב' אחים עומר בתור קבלן משנה, הגם שלא נערך הסכם בכתב, עד אשר ימצא קבלן אחר שישלים את ביצוע עבודות החשמל באתר הבנייה. פריד מחאמיד הפסיק את עבודתו באתר הבנייה, בסמוך לאחר קרות התאונה וקבלן אחר השלים את עבודות החשמל באתר.
לטענת פריד מחאמיד אם הייתה רשלנות הרי שהיא של חב' אחים עומר כקבלן ראשי לפרויקט הבנייה ושל חב' קשת. הם לא נקטו באמצעי זהירות נאותים ולא הנהיגו שיטת פיקוח וניהול סבירים.
עם זאת, אם ישנה התרשלות מצדו אזי יש להתייחס להסכמת הצדדים ביניהם בעל-פה כי אחים עומר ייקחו על עצמם את עניין ביטוח קבלן המשנה עצמו - פריד מחאמיד - את עובדיו וצדדים שלישיים כלשהם. לטענת פריד מחאמיד חב' אחים עומר נתנה לו להבין כי ביטחה אותו בכל הביטוחים הנדרשים וזאת מכוון שחב' אחים עומר ידעה והבינה שהיא וכל קבלני המשנה מטעמם בוטחו ע"י חב' אררט לבקשת חב' קשת.

חב' אחים עומר טענה כי אין להטיל עליה חיוב כלשהו וזאת מכיוון שעובר לתאונה היא הייתה מבוטחת אצל חב' אררט. על-פי הודעה של חב' אחים עומר שימש פריד מחאמיד קבלן משנה שלה, על אף שלא נכרת ביניהם חוזה בכתב, והוא ביצע את העובדות בשטח על בסיס הגשת חשבן ותשלומו. עוד הודיעה חב' אחים עומר, כי במערכת היחסים שבינה לבין חב' קשת "כל האתר כולל קבלני המשנה, בוטחו בפוליסות מלאות, כולל כל הסיכונים, וזאת אצל הנתבעת מס' 4, חב' אררט חב' לביטוח בע"מ".
פרמיות אלה ששולמו על-ידי חב' קשת לחב' אררט קוזזו על-פי ההסכם בין חב' אחים עומר לחב' קשת, מכספים אשר הגיעו לאחים עומר מחב' קשת (ראה הודעת אחים עומר מיום 9/8/02 לתיק ביהמ"ש).

לטענתה, הפוליסה שהוצאה ע"י חברת אררט מכסה את כל הנתבעים והיא כללה ביטוח חבות מעבידים וכן חבות כלפי צד שלישי. פוליסת הביטוח היא לעבודות קבלניות, ושם פורט במפורש האתר המבוטח - "מול היקב" ואין כל מחלוקת כי התובע נפגע באתר זה.

חב' קשת וחב' אררט סבורות (להלן: הנתבעות), כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של מחמיד פאריד, אשר שימש כמעביד הישיר של התובע בזמן הרלוונטי לתביעה. כמעביד שלט על דרך ביצוע העבודה ע"י התובע, הדרכתו, אספקת כלי העבודה המתאימים לביצוע העבודה, מתן הוראות בטיחות ופיקוח על אופן ביצוע העבודה. לפיכך, אם היה פגם כלשהו במהלך הדרכתו של התובע או במהלך עבודתו, האחריות לפגם זה רובצת לפתחו של פריד. נתבעות אלה סבורות שיש חיזוק לטענתן מעצם העובדה שפריד מחאמיד נמנע מלפרט לאורך כל ההליך את גרסתו לקרות האירוע נשוא התביעה. התנהגות זו מעלה תמיהה, כמו כן השוני בגרסאותיו בכתב ההגנה הכחיש קיומם של יחסי עובד מעביד, ואילו בסיכומים שהגיש, אישר כי העסיק את התובע.
לעניין זה ראוי להעיר כבר בשלב זה, שמערכת היחסים בין הצדדים נלמדת מן המערכת הקיימת ולאו דווקא מן הכינוי הניתן לאותם יחסים.

הנתבעות סבורות כי פריד מחאמיד אינו חוסה בצילה של הפוליסה שהוצאה ע"י חב' אררט, זאת מאחר שמחמיד פאריד איננו קבלן משנה. כל תפקידו התמצה במילוי מקום זמני, עד אשר ימצא הקבלן בעל מקצוע אחר לביצוע העבודות. זאת ועוד, בהתאם לנוהג הרווח ולנוהלי עבודה תקינים, טיב היחסים בין קבלן ראשי וקבלן משנה מוסדרים בחוזה אשר בו מוגדרים תפקידי הצדדים, חובותיהם וזכויותיהם. ולראיה, בין חב' אחים עומר לחב' קשת נכרת חוזה מפורט על פיו משמש הקבלן קבלן משנה בפרויקט. העדר חוזה בכתב בין חב' אחים עומר לפריד מחאמיד משמיט, לדעתן, את הקרקע תחת טענתו של פריד מחאמיד לפיה שימש כקבלן משנה של חב' אחים עומר.

היות שקבלן החשמל היה, לפי גרסתו של התובע, מעבידו הישיר, סבורות הנתבעות, כי האחריות לתאונה מוטלת, רובה ככולה, על קבלן החשמל - פריד מחאמיד. בהיותו מעביד התובע, שלט קבלן החשמל באופן בלעדי על דרך ביצוע העבודה, מתן הוראות בטיחות, פיקוח על אופן ביצוע העבודה ואספקת אמצעי הבטיחות. קבלן החשמל לא דאג להדריך את התובע אודות הסכנות הכרוכות בעבודתו ולא סיפק לתובע אמצעי עבודה הולמים ולכן הפר את חובותיו כמעביד ונהג ברשלנות אשר גרמה לקרות האירוע נשוא התביעה.
בנסיבות אלה, אפילו חלה הפוליסה על התובע ומעבידו מבחינת זהות המבוטח, הרי שהאירוע הוחרג מן הכיסוי הביטוחי בהיותו "רשלנות חמורה של המבוטח". במקרה כגון זה אחריותו בנזיקין ו"תרומתו" המכרעת לקרות האירוע מאיינים את זכותו לכיסוי ביטוחי.

ראוי לדון תחילה בטענה האחרונה, באופן שיובהר באופן חד-משמעי שהמחלוקת היחידה מתמקדת בזהות המבוטח.
התאונה ומעמד בעלי הדין הנתבעים 1-3:
6. ביום 20/4/95 עבד התובע בהכנה ובקשירה של צינורות חשמל, בעת יציקה של קיר מגן באחד הבנינים באתר הבנייה. חוטי הקשירה היו דחוסים ולחוצים. במהלך חיתוכם ניתז חלק מחוטי הקשירה ועף ישירות לעינו השמאלית של התובע, ופגע בה (להלן: התאונה).
עקב התאונה נקבעה לתובע נכות צמיתה ונפסק לו הפיצוי כפי שפורט לעיל.

חבות המעביד מחמיד פאריד:
7. פריד מחאמיד הוא מעבידו הישיר של התובע. במסגרת מערכת יחסים זו, ההלכה היא כי קיימת חובת זהירות מושגית שהפרתה מזכה את העובד בזכות לתבוע את מעבידו בגין רשלנות. חובת הזהירות היא חובה פוזיטיבית שמחייבת את המעביד לנקוט אמצעי זהירות סבירים לשם מניעת נזקי גוף לעובד במהלכה הרגיל של עבודתו (מ' ויסמן, תביעות רשלנות בנזיקין, הוצאת שנהב הדרכות, ירושלים ע"מ 429 - 437).

האחריות המוטלת על המעביד כלפי עובדיו אינה קלה גם אם אינה מוחלטת. חובתו של המעביד לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא שהעובדים יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימליים. אמצעי הזהירות הסבירים הם פונקציה של אופי הסיכון ומידתו. על המעביד להזהיר את העובדים מפני סכנות גלויות ונסתרות ולהדריכם כיצד לנהוג וכיצד להתמודד עם סיכונים בעבודה.

ככל שהסיכון חמור יותר או נסתר יותר, או בלתי רגיל יותר, גוברים במקביל מידתם, גיוונם ותחכומם של אמצעי הזהירות שמעביד זהיר חייב לנקוט. אמצעי הזהירות הסבירים הם פונקציה של מידת הסיכון לשלומו ולבריאותו של העובד אם אכן יתממש אותו סיכון (ע"א 5890/97 צים חברת השיט הישראלית נ' גבריאל אוחנה תק-על 99(1), 587 ,עמ' 588, ראה גם ע"א 663/88 יהודה שירזיאן נ' לבידי אשקלון בע "מ, פ"ד מז (3) 225, ,עמ' 229-230).

אחת מחובותיו האישיות של מעביד כלפי עובדו במסגרת אמצעי הזהירות שעליו לנקוט כדי לשמור על ביטחונם היא להנהיג ולקיים שיטת עבודה מתאימה. החובה היא כפולה: להנהיג ולקיים. לא די בכך שהמעביד קובע פעם אחת שיטת עבודה מתאימה. החובה נמשכת גם אחרי זה ועליו לדאוג לכך שהשיטה שקבע תקוים הלכה למעשה במשך כל הזמן (ע"א 171/65 אריה גרייף מ' מגן צ'טווד בע"מ, פ"ד, י"א (2) 1051 וראה גם ע"א 5425/97 - עירית קירית מוצקין נ' נטליה דביר . פ"ד נג(3), 172, עמ' 177-178).

8. יישומם של כללים אלה בעניינו מלמד, כי חובת הזהירות הופרה, כי אכן הייתה רשלנות של המעביד, ואולם זו לא הגיעה עד כדי רשלנות חמורה, שלצידה בפוליסה מוגדר מעשה זדוני. התובע השתמש במכשיר לא מתאים, במספריים, לחיתוך של חוטי חשמל. הנזק שנגרם לתובע יכול היה להימנע אם היו ננקטים אמצעי הזהירות הראויים ואם התובע היה עובר הדרכה מתאימה. אין ספק שעל המעביד לספק את המכשירים המתאימים לעבודה הנדרשת, מכשירים שהשימוש בהם בטוח ומתאים למטרתם. אזהרה כללית וסתמית בדבר קיום סיכון אינה פותרת את המעביד מחובת ההדרכה המקצועית באשר לאופן ביצוע העבודה והשימוש בכלי העבודה. כמו כן היא אינה פותרת את המעביד מחובת הפיקוח בדבר השימוש הנכון והראוי בכלי העבודה ובאמצעי הבטיחות המסופקים על ידו (מ' ויסמן, תביעות רשלנות בנזיקין, הוצאת שנהב הדרכות, ירושלים ע"מ 443 - 444, ראה גם ע"א 435/85 מחמור בע"מ נ' אטדגי (פרחן) וערעור שכנגד, פד"י מא (4) 524, ,עמ' 529-530).

פריד מחאמיד לא סיפק לתובע אמצעי זהירות הולמים ולפיכך הפר את חובותיו כמעביד ונהג ברשלנות אשר תרמה תרומה ממשית לקרות האירוע נשוא התאונה . מחאמיד חב גם בהפרת חובה חקוקה העולה מחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 ומתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט- 1999 .
ואולם, אין לשכוח כי הוא הוזמן לעבודה באופן זמני, כי חב' אחים עומר שימשה כקבלן ראשי באתר בנייה שהיה מוכר לה היטב, וחב' קשת כמזמינה הייתה מודעת לאחריותה של האחרונה.

חובת המעביד אינה בלעדית:
9. סעיף 3 לתקנות ארגון הפיקוח קובע שמחזיק במקום עבודה יקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם באמצעות בעל מקצוע מתאים ויוודא שכל עובד הבין את הסיכונים והוא בקיא דיו בנושאי ההדרכה, בהתאם לתפקידו ולסיכונים שלהם הוא חשוף. כמו כן על מחזיק במקום עבודה לנקוט באמצעים כדי לוודא שההדרכה שניתנה לעובדים הובנה על ידם כראוי וכי הם פועלים על פיה. סעיף 10(א) אף חוזר ומדגיש ביתר שאת וקובע כי לא יועסק עובד במקום עבודה אלא אם כן ניתנה לו הדרכה כאמור בתקנות אלה וסופקו לו אמצעי המיגון הנדרשים.
פריד מחאמיד לא היה המחזיק. חב' קשת היא המחזיק.

בנוסף לתקנות שהוזכרו לעיל, יש גם תקנות ספציפיות יותר לתחום הבניה - תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 החלות על כל עבודות בניה ובניה הנדסית, גם את תקנות אלו הפר מחאמיד. סעיף 180 לתקנות קובע כדלקמן:
" 180. ציוד וכלי עבודה [תיקון: תשנ"א]
(א) הציוד וכלי העבודה שמשתמשים בהם לביצוע העבודה או הנמצאים
באתר יהיו במצב טוב ותקין, ללא פגמים או ליקויים העלולים
לגרום לסיכון המשתמש בהם או למצוי בסביבה, ולא ישתמשו
בציוד ובכלי עבודה אלא למטרה שלה הם מיועדים.
(ב) מבצע בניה יספק ציוד וכלים מאיכות טובה לביצוע העבודה, במצב טוב ותקין, ללא פגמים או ליקויים."

חבות זו גם היא אינה מוטלת רק על המעביד במקרה דנן.
בבואו של התובע לחתוך את חוטי הקשירה במספריים ולא בכלי או במכשיר המיועד אם מכוון שלא סופק לו המכשיר הנכון או אם מכוון שלא הוסברה לו החשיבות והסיכון אותו לוקח על עצמו כאשר הוא משתמש במכשיר לא מתאים יש הפרה של חובה חקוקה. החובה במקרה זה לדאוג לקיומם של הכלים המתאימים, כאשר מדובר בקבלן משנה זמני, אינה מוטלת רק על הקבלן.

התובע היה עובד חדש ולא מיומן, הוא לא הודרך כראוי וכן לא סופקו לו הכלים הנכונים לביצוע המטלה שהוטלה עליו. לא הוסברו לו הסיכונים ולא החשיבות בשימוש בכלים מתאימים לעבודה שבפני
ו. היה בידו של נתבע 1 למנוע את ההפרה אם היה מספק לתובע הדרכה נכונה, הסבר מפורט על הסיכונים, וכמובן אם היה מספק את המכשיר הנכון והמתאים לחיתוך החוטים (ראה: ת"א 1383/94 (ת"א) אביגדור שלומוביץ נ' איי. אס. איי תעשיות פלדה ישראליות בע"מ, דינים מחוזי לג (1) 879). ואולם החובה לבצע את ההסברים לא הייתה מוטלת על המעביד בלבד.

חבותה של חב' אחים עומר:
10. חב' אחים עומר היא חברה קבלנית שקיבלה על עצמה ביצוע של פרויקט גדול ומורכב. לחברה זו ניסיון נרחב בביצוע פרוייקטים בסדר גודל דומה וחזקה כי ידעה או היה עליה לדעת מה הן החובות החלות עליה לשמירת רמת בטיחות נאותה באתר הבנייה.

על נתבעת זו רובצת אחריות מתוקף היותה הקבלן הראשי באתר הבניה. תקנה 6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 קובעת כדלקמן:
"(א) הטיל המזמין את ביצוע הבניה על קבלן ראשי, יראוהו כמבצע הבניה לעניין תקנות אלה והחובות המוטלות בתקנות אלה על מבצע הבניה מוטלות עליו.
(ב) מעסיק קבלן ראשי בביצוע פעולת בניה קבלני משנה, יראו את הקבלן
הראשי כמבצע הבניה, כאמור בתקנת משנה (א).
(ג) הטיל המזמין את ביצוע פעולת הבניה על יותר מקבלן ראשי אחד,
יראו את המזמין כמבצע הבניה לעניין תקנות אלה והחובות המוטלות
על מבצע הבניה מוטלות עליו.
(ד) הוראת תקנת משנה (ג) לא תחול אם קיבל אחד הקבלנים הראשיים
על עצמו את האחריות הכוללת לביצוע הוראות תקנות אלה, אישר
זאת בכתב ושלח הודעה על המינוי, כאמור בתקנה 2, למפקח העבודה
האזורי שבאזורו מתבצעת העבודה".

ככלל, ייחשב היוזם והמטפל בארגון ובהוצאה לפועל של עבודות בנייה בתור מבצע הבנייה. אם אותו אדם מעסיק קבלן ראשי, וזה עוסק בביצוע פעולות הבנייה, יראו את הקבלן הראשי כמבצע הבנייה, והחובות המוטלות בתקנות על "מבצע הבניה", מוטלות עליו - על הקבלן הראשי (ראה ע"א 655/80 - מפעלי קרור בצפון בע"מ נ' אסתר מרציאנו . פ"ד לו(2), 592 ,עמ' 600- 601 וכן ראה ע"א 600/86, 611/86, 612/86, 613/86, 857/86, זלמן עמיר ואח' נגד יצחק קונפינו ואח', פ"ד מ"ו (3) 233, ע"מ 247).

כדי שהקבלן הראשי ייחשב למבצע הבנייה, אין הוא חייב לבצע בפועל, בעצמו או בידי פועליו פעולות בניה, אלא שיהיה "עוסק בביצוע עבודות בניה" (מ. גולדברג, דיני בטיחות בעבודה, מהדורה שתיים עשרה, יולי 2002 הוצאת סדן, ע"מ 349). לכאורה קיימת סתירה הגיונית בין הטלת האחריות על קבלן ראשי למעשיו של קבלן המשנה עצמו, לבין דיני הרשלנות המאפשרים כאמור, העברת האחריות עפ"י הסכם לקבלן עצמאי, ברם, אחרי הכל, דווקא מבצע הבניה כולה, כלומר הקבלן הראשי, הוא המחזיק במקום, ועל כן אחראי לכך שבאתר הבנייה לא יהיו אמצעי עבודה מסוכנים לנמצאים או לעובדים בו.
חב' אחים עומר הייתה בעמדה עדיפה לזו של מחאמיד ומשבחרה בו כקבלן משנה - וזו מערכת היחסים שביניהם על אף העדר חוזה בכתב - לתקופה זמנית היה עליה לוודא קיום של כלי עבודה מתאימים.

כקבלן ראשי אין חב' אחים עומר יכולה להשתחרר מאחריותה על-פי הפקודה והתקנות על-ידי העסקתו של קבלן משנה אחד או מספר קבלני משנה. על-פי הוראות החוק, האחריות היא על המבצע, וחב' אחים עומר בגדר "מבצע", והאחריות מוטלת גם עליה. העסקתו של קבלן משנה אין בה כדי לשחרר הקבלן הראשי, שכן תקנה 6(ב) קובעת במפורש כי אפילו עוסק בביצוע פעולות בנייה קבלן משנה, "יראו את הקבלן הראשי כמבצע הבניה" (ראה לצורך השוואה בלבד ע"פ 701/78 - חברה מבנה תעשיה בע"מ נ' מדינת ישראל . פ"ד לד(2), 136 ,עמ' 139-140).

מקורה של האחריות של חב' אחים עומר היא גם מכוח חובת זהירות בנזיקין והן מכוח חבות חוזית. בין חב' אחים עומר לחב' קשת נכרת הסכם (מצורף לסיכומי התובע, להלן: ההסכם). עיון בהסכם מלמד כי חב' אחים עומר לקחה על עצמה לדאוג באופן בלעדי לקיום אמצעי בטיחות נאותים הנדרשים על פי חוק בכל זמן עבודתה באתר (סעיף 4.10). כמו כן התחייבה חב' אחים עומר להחזיק באתר מנהל עבודה מורשה ומנוסה, בעל וותק של שש שנים לפחות. בסעיף 9.1 להסכם התחייבה החברה להעסיק את כל קבלני המשנה המבצעים את העבודות, כולן או מקצתן. בסעיף 8.2 להסכם נקבע, כי כל העובדים, בעלי המלאכה, הספקים וקבלני המשנה (על עובדיהם) שיועסקו ע"י הקבלן (קרי, נתבעת 2) בביצוע העבודות או בקשר אליהן, לא יחשבו כעובדי חב' קשת ולא תחול על חב' קשת אחריות כלשהי כלפיהם או כלפי צד שלישי כלשהו שהקבלן התקשר עמו בקשר לביצוע העבודות, כולן או חלקן.
בסעיף 16.2 להסכם התחייבה חב' אחים עומר לקיומם של כל תנאי הבטיחות והגהות לשם שמירה על שלומם של עובדים או של כל אדם אחר במהלך הבניה. כמו כן ישנה התחייבות מפורשת לספק לכל הפועלים מטעמה כל ציוד מגן וציוד בטיחותי הדרוש בהתאם להוראות כל דין או שנהוג להשתמש בהם לשם ביצוע עבודות מסוג של עבודות הבניה העילית נשוא ההסכם. כמו כן התחייבה החברה לדאוג ולפקח כי אכן יעשה שימוש בציוד זה. בסעיף 17.4 להסכם יש התחייבות דומה וחוזרת לדאוג להבטחת רכוש וחיי אדם באתר הבנייה בעת ביצוע העבודות וזאת בנוסף לדאגה לאמצעי זהירות לביטחון ולנוחות העובדים באתר הבנייה.

התחייבויות הסכמיות אלה, שפורטו לעיל, מורות על כוונת הצדדים לפיה חב' אחים עומר תישא באחריות לעובדים באתר.
כוונה זו עולה בקנה אחד עם הדרישה לפוליסת ביטוח מצד חב' קשת, ורכישתה ע"י חב' אחים עומר בצורה שהוצאה. חב' אחים עומר וחב' קשת היו ערות לחובות החלות עליהן מכוח החוק, ולכן ניסו להסדיר ביניהן את הנושא.

חבות זו ביחסים שבין מחאמיד לחב' אחים עומר, היא באופן שחלקו של הקבלן הראשי גבוה במעט מחלקו של פריד מחאמיד.

חבותה של חב' קשת:
11. חב' קשת, כאמור היא יזם הפרויקט והמחזיק במקום לפחות לצורך ביצוע פרוייקט הבנייה, וככזאת היא דאגה לפיקוח ע"י חברת "דניאור מהנדסים בע"מ (ע"מ 3 להסכם, להלן: המפקח). חלק מתפקידי המפקח המועסק על ידה הוא לפקח על ביצוע העבודות וקיום שאר התחייבויות הקבלן על פי הסכם זה.

האחריות הנזיקית מוטלת גם על חב' קשת. הניסיון בסעיף 9.9 להסכם לפטור אותה מחבות זו בדרך של הסכמה חוזית, אינה נטולה ספקות. הסעיף החוזי מנוסח באופן רחב, ואולם אין לשכוח כי קיים מטעמה פיקוח עליון, וכמו כן קבלה על עצמה חב' קשת לבטח את כל הנוגעים בדבר. נראה אפוא כי בנסיבות העניין, אין בהוראה זו כדי לפטור אותה מאחריות לחלוטין. חברה הבונה באמצעות קבלני משנה, אמורה לתאם בין כל העובדים ומוטלת עליה חובת "פיקוח עליון". האחריות לביצוע המוטל בתקנות הבטיחות היא על הבעלים של הנכס ועל המבצע (ראה: ת.א (ת"א) 2268/91 מרסל אלמליח ואח' נ' מרום השרון בע"מ ואח' (לא פורסם), וכן ראה ת.א (ת"א) 1760/94 מנשה יהודה נ' בינימין זיגדון (לא פורסם)). ואולם בנסיבות העניין שיעורה בחבות מזערי.

12. בנסיבות העניין הייתי מעמידה את חבותה על 10%. לפיכך חלוקת האחריות היא כדלקמן: חב' קשת - 10%; חב' אחים עומר - 60%; פריד מחאמיד - 40%.
המסקנה הנוספת שיש להזכיר היא, שפוליסת הביטוח מכסה את האירוע הביטוחי. השאלה שנותרה לדיון היא אפוא מי מבין הנתבעים, ובמיוחד נתבעים 1 ו- 2 הוא בגדר "מבוטח" על-פי הפוליסה.

תחולת פוליסת הביטוח
13. בפוליסת הביטוח שהנפיקה חברת אררט (הפוליסה מצורפת כנספח ד' לטיעון בשאלת החבות של נתבעת מס' 2 מיום 1/6/03) מצוין שם המבוטח כדלקמן: קשת רעיונות בע"מ
ו/או קבלני המשנה שלהם ו/או המועצה המקומית זיכרון יעקב. הפרוייקט המבוטח הנזכר בפוליסה הוא פרויקט "מול היקב".

לשאלה אם הפוליסה חלה גם על מחמיד פאריד, יש להשיב בחיוב, למרות שאין הסכם בכתב בינו לבין חב' אחים עומר, ששימש קבלן ראשי בפרוייקט. השניים נכללים בהגדרת המבוטח "קבלני משנה שלהם". ממילא, כל הודעת צד ג' ששלחה אליהם חב' אררט דינה להידחות בהיות הצדדים השלישיים, המבוטחים שלה.
נבהיר מסקנות אלה.

14. כאמור, מכוח הסכם מפורש בין חב' קשת לחב' אחים עומר, האחרונה היא קבלן משנה של חב' קשת. כמו כן, אין עוד מחלוקת כי הפוליסה הורחבה לכיסוי חבותם של קבלני משנה של חב' קשת. המסקנה מן האמור היא, שהפוליסה רואה את חב' אחים עומר, כקבלנית המשנה של חב' קשת.
משנמצאה חב' אחים עומר חבה באחראיות כלפי התובע, כל חלקה בשיעור הנזק שנקבע מכוסה על-ידי הפוליסה.
בהיות חב' אחים עומר בגדר "מבוטח", דין ההודעה לצד ג' כנגדו, להידחות, בין היתר, מן הטעם שאין הוא בגדר צד ג'.

15. חב' אררט טענה, כי אין כל בסיס לטענה כי הפוליסה הורחבה לכסות גם את חבותם של קבלני משנה אשר אינם קבלני משנה ישירים של חב' קשת, וזאת לאור שם המבוטח כפי שמופיע בפוליסה, כתוב קשת רעיונות בע"מ
ו/או קבלני המשנה שלהם. חב' אררט מבקשת להיתלות במילה "שלהם" וטענתה היא, כי ממילה זו ניתן להסיק שלא הייתה לחב' אררט כוונה לפיה יוענק כיסוי ביטוחי רחב לקבוצה בלתי מוגבלת של מבוטחים אנונימיים. השימוש במלה "שלהם" באה כדי להקטין את מעגל המבוטחים ולייחדם לקבלני משנה של חב' קשת בלבד.

מאחר שקבענו כי גם פריד אחמאד הוא בגדר קבלן משנה של חב' אחים עומר, ממילא אם תתקבל טענת חב' אררט, ולמרות שחבותו כלפי התובע הוכרה על-ידי בשיעור כמעט זהה לחבותה של חב' אחים עומר, לא תישא חב' אררט בשיעור הפיצוי שהוטל על נתבע זה, וכמו כן יהיה מקום לדון בהודעת צד ג'.
ואולם טענתה של חב' אררט, דינה להידחות.
מסקנה זו מבוססת על לשון הפוליסה, ובעיקר על בסיס פרשנות תכליתית. פרשנות על-פי כללים אלה, רואה בלשון ההגדרה נקודת מוצא, אך לא חזות הכל.
פרשנות דווקנית, מצביעה כי כוונת הצדדים הייתה גם לקבלני משנה לקבלני משנה, שהרי לא הקפידה חב' אררט במינוח ולא דיברה בלשון יחיד - חב' קשת וקבלי משנה שלה, אלא בחרה להשתמש במילת השייכות "של" ברבים "שלהם" משמע לא קבלן משנה אחד, ולא קבלן משנה מדרגה מסויימת, אלא בקבלני משנה לקבלני משנה.
מסקנה זהה עולה מעיון בפוליסה תוך יישום ככלי הפרשנות התכליתית.

עיון בפוליסה על כל ההרחבות שנעשו, ובמיוחד כאשר זו נוסחה ושונתה על-ידי חב' אררט כמבטח, מלמדים באופן ברור, כי כוונת הצדדים היה לבטח את כלל הפרוייקט באתר.

בנסיבות אלה ולאור הכוונה הברורה והפרמיה ששולמה במיוחד כאשר שיעורה שונה, הם מקורות אמינים לכוונת הצדדים ולשון הפוליסה ככל שאינה תואמת כוונה זו, אין בה לשנות.
פרוייקט הבנייה מעצם מהותו כלל קבלני משנה שונים, ללא קשר לדרגתם - בין אם הם קבלן משנה ישיר של חב' קשת ובין אם הם קבלן משנה של חב' אחים עומר אשר פעלה בשמה ובמקומה של חב' קשת.
משהייתה כוונה לבטח "קבלני משנה" והדברים אף הובהרו בפוליסה עצמה, מבוטח כל קבלן משנה הנמצא באותו אתר, יהיה אשר יהיה ויהא מספרם אשר יהא. כל אחד מהם, מבוטח הוא על-פי הפוליסה.

אין חב' אררט יכולה להישמע במקרה זה, כי הכוונה הייתה לקבלני-משנה מסוימים בלבד ולא לכל קבלני-משנה, וכי הבהירה כוונה זו על דרך הוספת המלה "שלהם". כפי שהובהר גם פרשנות לשונית דווקנית, אינה מובילה למסקנה כזו.

הפירוש המסחרי הפשוט והסביר של הפוליסה הוא שהיא באה לבטח את כל קבלני המשנה באתר המבוטח, ואין נפקא מינה אם קבלני המשנה ישירים או משניים הם (ראה ע"א 484 ,353 ,185/75 - דוד אוחיון נ' משה חיון ו-3 אח' . פ"ד לא(3), 820 ,עמ' 825-826).

בגדר "המבוטח" בפוליסה נמצאים גם "קבלנים ו/או קבלני משנה", לרבות קבלן משנה זמני, מעמד התואם למעמדו של פריד מחאמיד במועד התאונה. גם קבלן משנה זמני, קבלן משנה הוא.

יתר על כן, במהותה הפוליסה אינה מזהה את המבוטחים. הקבלנים לא הוזכרו בשמותיהם וגם קבלני המשנה לא הוזכרו, גם מספרם לא הוגבל. יש גם בעובדה זו ללמד, שלא הייתה כוונה להגביל את "המבוטחים" לקבלני משנה "קבועים" בעלי נוכחות מתמדת באתר. הכוונה הייתה לכסות כל קבלן, בין קבוע ובין זמני (ע"א 5464/00 - פרץ ג.ג. מהנדסים בע"מ ואח' נ' סימון קינן . תק-על 2002(2), 23, עמ' 26 - להלן: פס"ד פרץ).

תכלית הביטוח הייתה לתת כיסוי ביטוחי מפני מקרי ביטוח שונים, העלולים להתרחש במהלך הקמת הפרוייקט שבוטח. חב' אחים עומר ביקשה להבטיח שהיא, או היזם, או קבלני משנה שלה יהיו מכוסים על-ידי ביטוח רחב היקף. ככל שהפרוייקט גדול יותר, כך מתרבים הגופים והאנשים המעורבים בו, והקבלן הראשי, העומד בראש הפירמידה והאחראי לכל הנעשה במקום, נחשף לנזקים שונים ולתביעות. קבלן מנוסה ואחראי, שעיניו בראשו, הניגש לפרוייקט כזה, דואג לעצמו לכיסוי ביטוחי, והוא מוכן לשלם פרמיה מוגדלת ולהקטין את רווחיו, ובלבד שיהיה מובטח מפני נזקים ותביעות שיתעוררו, ושלא ייאלץ לשאת בהם בעצמו.
הפוליסה במקרה זה באה לענות על צרכים אלה, תוך שמהות העסקה הובאה לידיעת חב' אררט.

במשפט האמריקאי התפתחה בעשורים האחרונים דוקטרינה פרשנית שלפיה יש לפרש את פוליסת ביטוח בהתאם ל"ציפיות הסבירות של המבוטח". ברע"א 3128/94 (אגודה שיתופית בית הכנסת רמת חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ (3) 281) אומצה דוקטרינה זו באופן ישיר ע"י בית המשפט העליון (י. אליאס, דיני ביטוח, מהדורה ראשונה 2002, הוצאת בורסאי תל אביב, ע"מ 40 - 41). גישה כזו נותנת למעשה ביטוי לפרשנות תכליתית.

16. ומן הכלל אל הפרט, את הפוליסה בענייננו יש לפרש לאור ניסוחה הגורף, בשים לב לרצונה ולציפיותיה הסבירות של חב' אחים עומר, וכפי שאלה באו לידי ביטוי בהודעה שנמסרה לתיק בית המשפט. נתבעת זו, כקבלן ראשי טיפוסי, כאמור, ביקשה לרכוש לעצמה כיסוי ביטוחי מקיף, בלי יכולת לדעת מי בעתיד ייטול חלק בפרויקט, ואם יעשה כן באופן מזדמן או על בסיס קבוע. בכל אחד מן המקרים היה כיסוי ביטוחי.

כאשר חב' אחים עומר באמצעות חב' קשת רכשה לעצמה פוליסת ביטוח אצל "אררט", היא ביקשה לרכוש ביטחון כלכלי, להבטיח כי כל התרחשות באתר בגינה ניתן יהיה לדרוש ממנה פיצויי נזיקין - תהיה מכוסה כיסוי ביטוחי. אלו היו ציפיותיה, הן סבירות ועל פוליסת הביטוח לתת להן מענה.

17. במהלך הגשת הסיכומים, הגיש התובע ביום 16/2/04 (בש"א 2960/04) בקשה להשלמת טיעון משפטי בדרך של צירוף פרוטוקול ישיבת בית משפט מיום 8/4/02 בת"א 470/95. לדעת התובע יש בפרוטוקול הנ"ל הודעה של עו"ד אדלר מי שייצג בשלב הראשוני את חב' אררט, ושהייתה גם בעלת דין בתיק האחר, כי יש להחיל את הלכת אחיון (ע"א 185/75 פ"ד לא(3) 820) ולפיה יש לפרש את המונח "קבלן משנה" גם כקבלן משנה לקבלן משנה.

הנתבעות התנגדו לבקשה לחלופין, עמדו על השוני שבין הפוליסה שהוצאה לטובת חב' קשת אשר הדגישה כי הפוליסה מכסה גם קבלני שמנה רק "שלהם" ולעמדתה, באה המילה האמורה לתחום ולייחד את הפוליסה לקבלני משנה של חב' הקשת בלבד, לא כן בת"א 470/95, שם הפוליסה באה לבטח את המזמין (חב' מ.ד. נאור), לרבות קבלני משנה, מבלי שהמילה "שלהם" הוספה. העדר המילה בפוליסה האחרונה, יש בה כדי להרחיב את מעגל המבוטחים באופן הכולל גם קבלן משנה לקבלן משנה, שונה הדבר לעמדתה, בפוליסה הנידונה.
יש לקבל את הבקשה ויש להתייחס לדברים לגופם.

אין מקום להבחנה שביקשה חב' אררט לעשות, ויש להצטער על כי לא מצאה לנכון בתיק זה, לבוא ולומר דברים ברורים ברוח הדברים שנאמרו בת"א 470/95. כפי שהובהר הוספת המלה "שלהם" לא שינתה דבר מבחינה מהותית.

18. אשר על כן אני קובעת כי גם המעביד מר פריד מחאמיד הוא בגדר "מבוטח" של חב' אררט על-פי הפוליסה וממילא חייבת היא לשאת גם בחלקו בנזק, ללא יכולת לחזור אליו בתביעה לצד ג'.

התוצאה:
19. אשר על כן אני מורה כמפורט להלן:
א. לסילוק מלא וסופי של תביעת התובע בגין התאונה נשוא תיק זה, יועמד הפיצוי לו זכאי התובע, לאחר ניכויי תגמולי המל"ל על סכום נטו של 385,000 ₪ נכון ליום 2/4/02.
סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 2/4/02 ועד התשלום המלא בפועל.
לעניין שכ"ט עו"ד והחזר הוצאות:
(1) לסכום הנ"ל ייווסף שכ"ט עו"ד בצירוף 15% שכ"ט ומע"מ.
(2) יוחזר לתובע סכום שכה"ט ששולם על-ידו למומחה מטעמו, כנגד קבלה. סכום זה יישא בהפרשי הצמדה וריבית ממועד ביצוע התשלום למומחה ועד להחזרת הסכום בפועל.
(3) ביתרת אגרה יישאו הצדדים האחרים כפי שיפורט בהמשך.
(4) אגרה אם שולמה על ידי התובע, לא תוחזר לו.
הסכומים שפורטו לעיל, יכונו להלן: הסכום הפסוק.
ב. הנתבעים ביחד ולחוד חייבים לשאת בסכום הפסוק.
חלוקת החבות בין הנתבעים לבין עצמם היא כדלקמו:
חב' קשת-נתבעת מס' 3 - 10%; חב' אחים עומר-נתבעת מס' 2 - 60%; פריד מחאמיד, נתבע מס' 1 - 40%.
חלוקה זו רלוונטית לסכום ההשתתפות העצמית ככל שיחול, בהיות כל הנתבעים שפורטו לעיל, מבוטחים על-פי הפוליסה.
ג. על חב' אררט לשלם את הסכום הפסוק המלא לתובע באמצעות בא כוחו.
ד. ההודעה לצד ג', כנגד כל אחד מן הצדדים השלישיים, נדחית.
חב' אררט תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהודעה האמורה, בסך של 10,000 ₪ לכל אחד מן הצדדים השלישיים, וכן תישא ביתרת האגרה בתביעה זו.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום ד' באב, תשס"ד (22 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.

ש' וסרקרוג
, שופטת









א בית משפט מחוזי 662/98 פאדי טלאל מחאמיד נ' עבד אלהאדי פריד מחאמיד , אחים עומר בנייה בע"מ , קשת רעיונות בע"מ , אררט חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/07/2004)